אמנה חקלאית כפרית

סוג הכלי: ממשל

גיבוש מסמך הבנות כאמצעי גישור בין המתיישבים הוותיקים למתיישבים החדשים. המסמך יהווה מערך הסכמות והבנות לאופי הפעילות המיוחד בישוב כפרי חקלאי.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • הבטחה וקידום של ענף החקלאות וחיזוק מעמדו

  • הרחבת המודעות של התושבים באשר לתרומת החקלאות והשטחים החקלאיים במועצה לחיי הקהילה ורווחת הציבור ברמה המקומית, האזורית והארצית.

  • קביעת קווים מנחים לפעילות במסגרת המועצה לשמירת האדמות החקלאיות במועצה

  • הגדלת המחויבות של החקלאים לשמירה על השטחים הפתוחים (לרבות חקלאיים) ומניעת מפגעים

דוגמה

אמנה ציבורית לטיפוח החקלאות ושמירת השטחים הפתוחים – מועצה אזורית עמק חפר

זמן נדרש למימוש הכלי

  • יישום מהיר (פחות משנה)

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא רלוונטי להתמודדות עם לחצי פיתוח.

משאבים נדרשים

  • לא נדרשים תקציבים ייעודיים ליישום הכלי.

שימו לב

נדרש תהליך מקדים של המועצה יחד עם ציבור התושבים והחקלאים.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

מטרתו המרכזית של הכלי הינה השגת הכרה ציבורית רחבה וכוללת באשר לתרומתם של החקלאות והשטחים החקלאיים במועצה לחיי הקהילה ורווחת הציבור תוך הגדלת המחויבות של החקלאים לטיפוח החקלאות ולשמירה על השטחים הפתוחים ומניעת מפגעים באמצעות מיסוד מערך הסכמות עם המועצה והתושבים וגיבוש מדיניות בנושא חקלאות מקיימת.

מטרות נוספות הן: חיזוק מעמד החקלאות במועצה ומיצובה כמועצה חקלאית וקביעת קווים מנחים לפעילות וקידום החקלאות במסגרת המועצה.

רציונל כללי

בחלק מהמועצות האזוריות החקלאות אינה מהווה פעילות מרכזית המייצגת את אופי המועצה ו/או רבים מתושביה. הדבר בא לידי ביטוי במקרים רבים באופן תפיסת התושבים את הכרחיות הפעילות החקלאית והמשמעויות שלה. פערי תפיסה אלו מובילים לא אחת לתלונות המגיעות בקרב ציבור התושבים ואף עימותים בין קהילת החקלאים לבין התושבים לגבי התנהלות הפעילות בשטחים החקלאים וניסיון לצמצם את היקפיה.

 

באמצעות גיבוש ומיסוד אמנה חברתית המייצגת הן את הקהילה החקלאית והן את תושבי האזור ניתן לקדם שינוי תפיסתי: הצבת החקלאות כגורם הכרחי ומרכזי בשמירה על השטחים הפתוחים התורמת אגב כך לאיכות החיים של תושבי האזור והמדינה ובמקביל להיותה ענף חשוב והכרחי בייצור המזון של תושבי המדינה. שינוי תפיסתי זה עשוי לסייע במידה רבה גם להגברת המודעות והמחויבות של החקלאים ובכלל זה גיבוש מדיניות במועצה לקידום חקלאות מקיימת המיטיבה עם הסביבה בכללותה בתחומה.

קהל היעד

מועצה אזורית.

רלוונטיות לתחומי פעילות

חקלאות, סביבה וקיימות, חברה וקהילה.

מקור וניסיון ביישום

מצויות דוגמאות רבות בעולם לאמנות חברתיות מסוגים שונים ובתחומים שונים. בהיבט החקלאי-כפרי נציין את האמנה ציבורית לטיפוח החקלאות ושמירת השטחים הפתוחים במועצה האזורית עמק חפר שהינה האמנה הראשונה בתחומה בישראל.

מעמד

לאמנה מעמד הצהרתי בלבד. עם זאת, מתוקף המדיניות המוסכמת המוצגת באמנה נגזרים כיווני פעולה אופרטיביים למימוש האמנה, אשר המועצה מחויבת (לפי האמנה) להטמיע בתכנית העבודה שלה.

פרישה גיאוגרפית

האמנה מיועדת למועצה האזורית בכללותה. ניתן ליישם על ישובים או אזורים מסוימים במטרה ליצר הצלחה ובשלב מאוחר יותר להכיל על כלל המועצה.

גמישות

הכלי הינו כלי הצהרתי המבוסס על הסכמות והדדיות בין השותפים לו, בהתאם לכך אופי האמנה, מטרותיה ועקרונותיה יהיו בהתאם.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי אינו נותן מענה להתמודדות עם לחצי פיתוח. עם זאת, באופן עקיף עידוד טיפוח השטחים החקלאיים והמשך עיבודם יכול לסייע במידה מסוימת לצמצום לחצי הפיתוח המכוונים על חשבון השטחים החקלאיים.

משאבים נדרשים

לא נדרשים תקציבים ייעודיים למימוש הכלי. ייתכן ויידרש תקציב מצומצם עבור קיום מפגשי דיאלוג עם ציבור התושבים והחקלאים. ובחלק מהמקרים יהיה צורך בתקציב לפרויקטור ייעודי לקידום האמנה.

חוזקות וחולשות

 

חוזקות:

  • כלי פשוט יחסית ליישום במועצה ומצריך משאבים מצומצמים.

  • משך יישום הכלי מהיר יחסית.

  • יישום הכלי עשוי לחולל שינוי תפישתי ולמתן קונפליקטים בין ציבור התושבים וקהילותיו.

  • תהליך מקדים לגיבוש מדיניות וקביעת קווים מנחים לפעילות במסגרת המועצה.

 

חולשות:

  • מחייב הירתמות ותמיכה של קהילת החקלאים וציבור התושבים. עלול לעורר התנגדויות של קבוצות משתמשים/פעילים בשטחים הפתוחים. מנגד, יקבל תמיכה רבה מצד קבוצות הרואות עצמן נפגעות מהפעילות בשטחים אלו.

  • לכלי אין מעמד מחייב, מבוסס על רצון טוב והסכמות. עם זאת, ניתן לפרוט את עקרונותיו לתכנית העבודה המועצה.

  • על אף שלמימוש הכלי נדרשים תקציבים מצומצמים, על מנת לתת תוקף לכלי יש לשלב עם כלים משלימים שרובם מצריכים משאבים ייעודיים.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

  •  הכלי מתאים למועצות שמעוניינות לחזק ולמצב את החקלאות בתחומן ולכן הכלי מתאים למועצות שהפעילות החקלאית מהווה חלק משמעותי מהשטחים הפתוחים ו/או בעלות אופי התיישבותי חקלאי-כפרי.

  • הכלי מתאים למועצות בהם מצויים מתחים ו/או פערים תפיסתיים באשר לאופי והיקף הפעילות החקלאית מצד התושבים, בעיקר תושבים חדשים.

מידע רלוונטי נוסף

  • אמנה ציבורית לטיפוח החקלאות ושמירת השטחים הפתוחים – מועצה אזורית עמק חפר - בקישור הבא

  • אמנה חקלאית לשימור חקלאות מקיימת - איגוד ערים לאיכות סביבה סכנין- בטופנא

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

 מספר גורמים אפשריים: אגף מוניציפאלי/ סביבה, ועדה חקלאית.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי ויישומו– גיבוש האמנה:

  • קהילת החקלאים

  • תושבי המועצה

  • יחידות רלוונטיות מהמועצה: מוניציפאלי, סביבה, ועדה חקלאית

  • משרד החקלאות/הגנת הסביבה

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

קודם מימוש הכלי רצוי ביצוע תהליך מקדים לאפיון מקיף של המועצה ובחינת הסוגיות והמטרדים העולים עקב הפעילות החקלאית.

הכלי ייושם על ידי הגורם האחראי מטעם המועצה.

ליישום הכלי נדרשים שלושה שלבים עיקריים:

  1. מפגשי דיאלוג: קיום מפגשי הידברות ראשוני בין הועדה החקלאית וועדת איכות הסביבה בשיתוף נציגי ציבור (מליאה) כבסיס לזיהוי הצרכים וסיכום הסוגיות המהותיות שצריכות להיכלל באמנה. קיום מפגש ציבורי רחב יותר עם קהילת החקלאים ועם ציבור התושבים הרחב שמטרתם רתימת הקהילות לתהליך באופן מובנה ועל פי ההבנות שהושגו, במקביל יש לקיים דיונים בנושא גם עם בעלי התפקידים במועצה.

    משך: עד שלושה חודשים.

  2. גיבוש האמנה: גיבוש מרכיבי האמנה לאור הסוגיות המשמעותיות שעלו בשלב המפגשים כמו גם מדיניות המועצה בתחומי החקלאות, הסביבה והקהילה ובכלל זה: מטרות, רקע לאמנה, חזון, הצהרות מדיניות וכיווני פעולה למימוש המועצה. גם בשלב תהליך גיבוש האמנה רצוי ללוות עם צוות מלווה המייצג את כלל הגורמים הרלוונטיים לאמנה: חקלאים, תושבים, בעלי תפקידים רלוונטיים וכיו"ב. חשוב שכיווני הפעולה למימוש האמנה יהיו ישימים ומתואמים עם בעלי התפקידים במועצה.

    משך: עד שלושה חודשים.

  3. אישור האמנה: יש להביא את האמנה לידי הצבעה לאישור המליאה.

    משך: עד חודש.

סה"כ משך תהליך יישום הכלי: כשבעה חודשים.

חשוב כי עם אישור האמנה כיווני הפעולה באמנה יפורטו ויכללו במסגרת תכנית העבודה של המועצה כדי שלאמנה יהיה תוקף.

בחלק מהאמנות ניתן להוסיף שלב נוסף לביצוע תכניות ניטור לצורך מעקב ובקרה ליישום עקרונות האמנה.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

ככלל, לא נדרשים תקציבים ייעודיים למימוש הכלי. ייתכן וידרש תקציב מצומצם עבור קיום מפגשי דיאלוג עם קהילת החקלאים והתושבים. הובלת המפגשים יכולה להיות באמצעות בעלי תפקידים מתאימים במועצה ו/או בשילוב עם גורמים חיצוניים מומחים להעברת מפגשים אלו.

את כל ריכוז גיבוש האמנה ניתן להטיל לבעל תפקיד רלוונטי מטעם המועצה, לרבות תהליך הלימוד הראשוני. בחלק מהמקרים נדרש תקציב לפרוייקטור ייעודי לנושא. אף כי האמנה בפני עצמה כמעט שאינה מצריכה משאבים, נדרש להיערך לגיוס תקציבים והפניית המשאבים הנדרשים ליישום הכלים המשלימים בהתאם לכיווני הפעולה באמנה - על מנת להביא את האמנה לידי תוקף.

במידה ויוחלט לבצע תכניות ניטור ליישום ומעקב אחר האמנה ידרשו תקציבים ייעודיים נוספים.

מקורות מימון אפשריים

ניתן לפנות למשרד החקלאות והגנת הסביבה וגם לגופים כגון רט"ג בשטחים שיש להם ממשק עם שטחים שבאחריותם או שטחים בעלי רגישות רבה ו/או לתמיכות לפרויקטים קהילתיים. יש לקחת בחשבון כי קידום תהליך מסוג זה מתבסס על במידה רבה על תקציבי המועצה.

אילו תנאים נדרשים ליישום

היות ומדובר במערך הסכמות וולונטרי, נדרשת הירתמות של המועצה כמו גם של החקלאים וציבור התושבים.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

לצורך קידום מומלץ לשלב את הכלי עם אחד או יותר מהכלים הבאים לפי ההיבטים הבאים:

  • לתמיכה באמנה ויישום חקלאות מקיימת: אימוץ/קידום חוקי עזר / הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה / חקלאות תומכת סביבה/ עידוד אגודות שיתופיות/ חיזוק ועדה חקלאית/הטמעת מערך ניטור במועצה

  • להרחבת המודעות בדבר ערך החקלאות והחקלאים לשמירת שטחים פתוחים: אימוץ תכניות חינוכיות (בנושא חקלאות)/ חקלאות תומכת סביבה/הקמת מרכז ידע ותוכן מקומי/ הטמעה בשלב קליטה/ מיסוד מנגנון לגישור קונפליקטים

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • צמצמום המטרדים והמפגעים הסביבתיים בשטחים החקלאיים למשל באמצעות הפחתה במספר התלונות של תושבים- סקרים לשביעות רצון.

  • ניטור.

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • מדריך חקלאות תומכת סביבה

  • מדריך לניטור משולב