הכנת תכנית מרחבית כוללת לשטחים הפתוחים

סוג הכלי: ממשל

יצירת מסגרת תכנונית ניהולית לשטחים הפתוחים במועצה האזורית על בסיס הסכמות ושתופי פעולה עם מכלול הגורמים במרחב. גיבוש מדיניות לטווח ארוך לפיתוח ושימור השטחים הפתוחים וקביעת מתווה לניהול רב תכליתי שלהם – בתחומי חקלאות, תיירות, נוף, חברה, תרבות סביבה, אקולוגיה ועוד, לצורך העשרת הפוטנציאל בכל אחד מן התחומים, עבור בעלי העניין והציבור כולו. תכנית מרחבית לשטחים הפתוחים במועצה יכולה להיות תכנית מתאר (מקומית/מחוזית (חלקית)) בעלת מעמד סטטוטורי מחייב (מתוקף חוק) או תכנית אב המהווה מסגרת עבודה לתכנון וניהול לטווח הארוך, הנסמכת על מחויבות וולונטרית שמבוססת על מערך הסכמות בין הגורמים השונים.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • קביעת מדיניות למועצה לטווח הארוך בתחומי השטחים הפתוחים תוך הסדרת היחסים המרחביים בין שימושים שונים בשטחים הפתוחים

  • חיזוק מעמד השטחים הפתוחים ברמה המקומית, האזורית והארצית.

  • הגברת הזיקה בין הקהילה המקומית לשטחים הפתוחים ורתימת בעלי עניין והקהילה לסוגיות הקשורות בשטחים הפתוחים והגברת שיתוף הפעולה עימם

  • הבטחה כי מימוש תכניות ויוזמות יהיה באופן התואם את דמות המועצה והערכי המתקיימים בשטחים הפתוחים.

  • הרחבת והעשרת הפעילויות בשטחים הפתוחים.

דוגמה

תכנית מתאר לשטחים פתוחים מועצה אזורית בני שמעון, תכנית אב לשטחים הפתוחים מועצה אזורית לב השרון, מרחב ביוספרי רמת מנשה, מועצה אזורית מגידו, תכנית מתאר מחוזית מרחב שקמה - תמ"מ 43/14/4.

זמן נדרש למימוש הכלי

  • מומלץ להפעיל את הכלי בטווח המידי.

  • משך יישום הכלי הוא לכל הפחות שנה, כולל תהליך של למידה וניתוח המצב הקיים שלאחריו תהליך גיבוש מדיניות ותכנון ובהמשך קידום התכנית במוסדות התכנון. קידום התכנית ואישורה הינו תהליך ממושך בפני עצמו שהתקדמותו תלויה במידה רבה במוסדות התכנון. עם זאת, לתכנית יש משמעות גם מעצם התהליך טרם אישורה. המועצה יכולה להתחיל לפי המדיניות המוסכמת בתהליך התכנוני עוד קודם קבלת האישור הסטטוטורי.

מענה ללחצי פיתוח

בינוני-גבוה. תכנית מתאר היא בעלת תוקף סטטוטורי המחייב את כל בעלי העניין במרחב. תכנית אב מייצגת מדיניות לטווח ארוך, משקפת הסכמות של המועצה ובעלי עניין בשטחים הפתוחים ומחזקת את המחויבות שלהם לשמירה וטיפוח השטחים הפתוחים, אולם אין לה מעמד סטטוטורי.

משאבים נדרשים

  • נדרשת הקצאה של תקציבים ייעודיים עבור צוות תכנון מקצועי רב תחומי שיבצע תהליך איסוף וניתוח מידע, תכנון וגיבוש ועריכת מסמכי התכנית.

  • מינוי רכז/איש קשר מהמועצה והקצאת שעות עבודה.

שימו לב

  • תכנית מתאר כוללנית, מאפשרת הסמכת ועדות תכנון מקומיות.

  • התכנית יכולה לסייע בפיתוח פעילות כלכלית במועצה הנשענת על השטחים הפתוחים.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

  • יצירת מסגרת תכנונית ניהולית למועצה האזורית וגיבוש מדיניות כוללת לטווח ארוך.

  • הגברת מעורבות המועצה האזורית בתכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומה.

  • עיצוב דמות ותפקיד מערכת השטחים הפתוחים במועצה בעתיד.

  • הסדרת היחסים המרחביים בין השימושים השונים בשטחים הפתוחים.

  • ביסוס שיתופי פעולה ומסגרת עבודה מוסכמת עבור בעלי עניין שונים.

  • יצירת בסיס לקבלת החלטות במועצה ולקביעת דרכי פעולה בתחומים שונים.

  • חיזוק המועצה והעשרת איכות החיים של תושביה בהווה ובעתיד.

  • רתימת ציבור התושבים והגברת מעורבותם בשמירת השטחים הפתוחים.

רציונל כללי

יצירת מסגרת תכנונית ניהולית לכלל השטחים הפתוחים בתחומי המועצה.

התכנית קובעת את תמונת העתיד שאליה שואפת המועצה להגיע ואת האסטרטגיה התכנונית והניהולית שתסייע במימוש תמונה זו. התכנית נעשית מתוך ראייה כוללת וארוכת טווח המתחשבת בצרכי כל תושבי המועצה בהווה ובעתיד ומחזקת את דמות המועצה והשטחים הפתוחים בה.

התכנית קובעת מדיניות ועקרונות לפיתוח, שימור וטיפוח השטחים הפתוחים השונים בתחומה, בהתאם לרמת הרגישות של שטחים אלו, הערכים הטמונים בהם, הפעילות המתקיימת בהם והממשקים שלהם עם פעילויות ושימושים אחרים בסביבתם. התכנית יכולה גם להתייחס לממשקים של מערכת השטחים הפתוחים עם מערכות נוספות במועצה כגון מערכות החינוך, התרבות, הכלכלה, התחבורה וכדומה.

 

התכנית תעשה תוך שמירה והבלטה של הערכים הטבעיים והנופיים של המועצה ואופייה הייחודי, על מנת להעצים ולהעשיר את איכויות השטחים הפתוחים באופן שמחזק את זהותם ויתרונם היחסי. במקביל, על התכנית להתחשב בצרכי היומיום של תושבי המועצה ולייצר הזדמנויות מושכלות לפיתוח וקידום המועצה.

 

במקרים רבים התכנית מהווה כלי אסטרטגי לקבלת החלטות, כמו גם פלטפורמה נוחה, נגישה ויעילה לגיבוש הסכמות ושיתופי פעולה הקשורים בתכנון וניהול השטחים הפתוחים.

 

 

תהליך תכנוני מסוג זה מתאים ליצירת מסגרות תכנוניות ניהוליות שונות, בעלות מעמד שונה:

  • תכנית אב - תכנית שאיננה סטטוטורית ומהווה מעין תכנית עבודה מרחבית לכלל השטחים הפתוחים במועצה לטווח ארוך. תכנית מסוג זה תאושר על ידי מליאת המועצה. תוצרי תכנית האב גמישים וניתן להתאימם לצרכי המועצה- החל מגיבוש תשריט מרחבי הקובע "ייעודי קרקע" בהם מדיניות פיתוח מוגדרת, דרך זיהוי תכניות פעולה ופרויקטים ממוקדים ועד לגיבוש מתווה ניהולי לשטחים הפתוחים. תכנית למרחב ביוספרי למשל, הכוללת מדיניות מקיפה המשפיעה על כל תחומי המועצה (פיסי, חברתי, כלכלי ועוד) מהווה גם כן תכנית אב לשטחים פתוחים למועצה.

תכנית אב יכולה להוות שלב מקדמי להכנת תכנית סטטוטורית לשטחים פתוחים ו/או תכנית הכוללת התייחסות גם להיבטים חברתיים-כלכליים כגון: דמוגרפיה, תעסוקה, תחבורה וכיו"ב.

  • תכנית מתאר - תכנית בעלת תוקף סטטוטורי המאושרת על ידי גופי התכנון בישראל. התכנית כוללת תשריט מרחבי, הוראות ונספחים שונים הקובעים את אפשרויות הפיתוח בכל תא שטח במועצה. למשל תכנית מתאר לשטחים פתוחים/ תכנית מתאר כוללנית/ תכנית מתאר מחוזית לשטחים פתוחים ("מרקמים").

 

קהל היעד

מועצה אזורית.

גופים רבים המעורבים בתכנון וניהול המרחב.

מקור וניסיון ביישום

  • תכנית מתאר לשטחים פתוחים ותכנית מתאר כוללנית, מועצה אזורית בני שמעון

  • תכנית אב לשטחים פתוחים, מועצה אזורית לב השרון

  • תכנית אב לשטחים פתוחים, מועצה אזורית גולן

  • תכנית למרחב ביוספרי רמת מנשה, מועצה אזורית מגידו

  • תכנית לסובב בקעת הנדיב ותמ"מ 5/6

  • תכנית למרחב שקמה, תמ"מ 53/14/4

מעמד

הן תכנית אב והן תכנית מתאר מייצרות מחויבות ציבורית וניהולית למימושן ומשקפות הסכמות שהושגו במסגרת תהליך העבודה בין בעלי העניין בשטחים הפתוחים.

עם זאת, בעוד תכנית אב מאושרת על ידי מליאת המועצה, תכנית מתאר מאושרת על ידי מוסדות התכנון המחוזיים והארציים ויש לה מעמד סטטוטורי (חוקי) המחייב את כל הגורמים הפועלים במרחב. יתרה מכך, לצורך שינוי יעוד ו/או הוראה שנקבעה בתכנית הסטטוטורית נדרשת הכנת תכנית חדשה.

פרישה גיאוגרפית

מבחינה תכנונית-ניהולית, חשוב שתהיה למועצה מדיניות מרחבית עבור כל שטחיה שתענה על צרכיה הייחודיים. עם זאת, התהליך התכנוני אפשר וחשוב שיקודם בראיה אזורית (ועל כן גם יכול לחצות ולצאת מגבולות המועצה) במידה ולמשל נערכת תכנית למרחב גיאוגרפי שגבולותיו הטבעיים לא תואמים את תחום השיפוט של המועצה או מתוך ראיה רחבה יותר של המרחב.

גמישות

תכנית מתאר לשטחים פתוחים למועצה אזורית הינה תכנית קשיחה וגמישה פחותר. שלבי התכנון ותוצריהם נקבעים מראש, על פי הכללים המקובלים בקרב מוסדות התכנון בארץ. על מנת לערוך שינוי בתכנית מתאר יש לקדם שינוי לתכנית באמצעות הכנת תכנית סטטוטורית חדשה, תהליך שלרוב נמשך זמן רב.

תכנית מתאר כוללנית לעומת זאת, מאפשרת גמישות רבה יותר היות והיא מתייחסת למרחב בראיה כוללת ורחבה יותר ובהתאם נגזרת רמת הפירוט בתכנון, כתמים גדולים והגדרות כלליות יותר. כמו כן, התכנית כוללת נספחים שונים ביניהם נספח יישום ואמצעים משלימים. כל זאת על מנת לאפשר תכנית דינאמית וגמישה לאורך הזמן, כמו גם התאמה של התכנית לצרכים שונים.

תכנית אב מהווה כלי גמיש מבחינת היקף התכנית, קנה המידה, הנושאים הנכללים בתכנית ותוצרי התכנית (מסמך מדיניות/תשריט מרחבי/ תכניות פעולה ממוקדות/ הקמת גוף ניהולי וכדומה). כמו כן ניתן לשנות ולעדכן את תכנית האב בהתאם להתפתחות המועצה וצרכיה בפועל בקלות יחסית. עם זאת, במקרים רבים הדבר מקשה על מימוש ואכיפת התכנית.

מענה ללחצי פיתוח

תכנית מתאר שהיא בעלת תוקף סטטוטורי מחייבת את כל בעלי העניין בשטחים הפתוחים ומעניקה להם רמת הגנה גבוהה מפני לחצי פיתוח ותכניות שונות.

תכנית אב מעניקה הגנה פחותה מפני לחצי פיתוח ביחס לתכנית המתאר, אולם גם היא מתווה מדיניות ועקרונות תכנון וניהול ויכולה לסייע במיתון ו/או בהכוונה מושכלת של לחצים אלו על פני השטחים במועצה. בנוסף, בתכנית האב מהווה גם סוג של "חוזה"/ הסכם בין המועצה לתושביה.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • זיהוי הפוטנציאל הטמון בשטחים הפתוחים וקביעת אמצעים למימושו

  • חיזוק הקשר והמחויבות של המועצה ושל התושבים לשטחים הפתוחים במועצה.

  • כלי אסטרטגי העומד ברשות המועצה ובמקביל מקדם שיתופי פעולה עם גופים שונים והסכמות אזוריות רחבות.

  • תכנית אב היא כלי גמיש שניתן להתאימו לצרכים, לוח הזמנים ויכולות המימוש של המועצה.

  • במסגרת תכנונית זו ניתן לייעל את הכלים הניהוליים בשטחים הפתוחים וכן גופים שונים יכולים לקבל השפעה על שטחים נרחבים יותר מאלו שתחת סמכותם הישירה.

  • תכנית מתאר היא כלי סטטוטורי בעל חוסן להתמודדות עם איומים ולחצי פיתוח.

  • מתוקף תכנית מתאר ניתן להוציא היתרי בנייה מסוימים בהתאם לנקבע בתכנית.

חולשות:

  • הכנת תכנית דורשת השקעת משאבים ותקציבים ייעודיים (עם זאת, ישנם אפיקי מימון רבים דוגמת הקרן לשטחים פתוחים, משרד החקלאות)

  • משך הכנת התכנית בינוני-ארוך, בייחוד עבור תכנית מתאר. תהליך הכנת תכנית אב יכול להסתיים תוך כשנה.

  • ליישום הכלי נדרש צוות אחראי מלווה.

  • לתכנית אב אין מעמד סטטוטורי והיא עמידה פחות נגד לחצי פיתוח ויוזמות תכנוניות.

  • תכנית מתאר מהווה כלי קשיח היכול לחייב את המועצה שלא לפעול לעתים לפי צרכיה ו/או לדרוש עריכת שינוי לתכנית (מהלך הגוזל זמן יקר). עם זאת, לתכנית יש משמעות גם מעצם התהליך טרם אישורה. המועצה יכולה להתחיל לפי המדיניות המוסכמת בתהליך התכנוני עוד קודם קבלת האישור הסטטוטורי. בנוסף, בתכנית מתאר כוללנית מהווה תכנית מתאר גמישה יותר באופן שמאפשר לתת מענה לצרכים המשתנים על פני הזמן.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

הכלי מתאים ויכול לתרום לכל סוגי המועצות כיוון שהוא מייצר מתווה תכנוני ניהולי כולל לשטחי המועצה.

הכלי מומלץ במיוחד ל:

  • מועצה שהשטחים הפתוחים בה לסוגיהם, נתונים תחת איומים ולחצי פיתוח והיא זקוקה למנגנון שיסייע לה בהתמודדות זו.

  • מועצה בה גופים רבים מעורבים בתכנון וניהול השטחים הפתוחים שלה, כך שהתכנית תהווה מסגרת/מנגנון ניהולי המסנכרן בין כולם.

  • מועצה בה אין בהן מדיניות אזורית בנוגע לשטחים הפתוחים בתחומה ו/או שהמדיניות כללית מדי ו/או שישנם שטחים פתוחים שלא מקבלים הגנה מספיקה בתכניות קיימות.

  • מועצה שמעוניינת להבליט ולהעצים את ייחודה במרחב הכפרי

  • מועצה המעוניינות בחיזוק הזיקה בין תושבי המועצה לשטחים הפתוחים.

מידע רלוונטי

ישנם קולות קוראים ייעודיים להכנת תכניות אזוריות במרחב הכפרי, ביניהם: קולות קוראים של הקרן לשמירה על שטחים פתוחים:

http://www.mmi.gov.il/static/p301.asp,

 

קול קורא של משרד החקלאות- הכנת תכניות במרחב הכפרי, ועוד.

 

בחודש מרץ 2014, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ד-2014. תיקון החוק, מאפשר הסמכתן של וועדות התכנון המקומיות כרשויות תכנון עצמאיות ומעביר היקף משמעותי של סמכויות מהוועדות המחוזיות למקומיות. תנאי להסמכת הוועדה המקומית הינו אישורה של תכנית מתאר כוללנית החלה על כל מרחב התכנון. תכנית המתאר הכוללנית קובעת מדיניות תכנון כוללת, ובה בעת מנחה את תכניות פיתוח מפורטות הנגזרות ממנה. מסמכיה נדרשים לתת ביטוי למטרות התכנון הכלל יישוביות ויעדיו ולהבטיח את השגתן, במקביל להיותם בסיס מוסכם ומחייב להכנתן ואישורן של תכניות מפורטות -

ראה/י משרד הפנים-מנהל התכנון. (יולי 2013). מתווה להכנת תכנית מתאר מקומית כוללנית ליישוב. האגף לתכנון מקומי ולסעיף 62א(ג) לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ד.

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום

יחידה סביבתית / לשטחים פתוחים בשיתוף עם מחלקת ההנדסה של המועצה.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי:

  • רשויות מקומיות גובלות או סמוכות

  • רשויות וארגוני סביבה: רט"ג, רשות העתיקות, קק"ל, החברה להגנת הטבע, רשות הניקוז, ארגוני סביבה מקומיים, יחידות סביבתיות.

  • גופים ציבוריים וממשלתיים המעורבים בתכנון וניהול המרחב בישראל: משרד הפנים ומנהל התכנון, רמ"י, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד התיירות, משרד התחבורה, גופי תשתיות (חב' החשמל, נתיבי ישראל, רכבת ישראל וכדומה), החטיבה להתיישבות.

  • מגזר עסקי, בתחומי תיירות פנאי ונופש (תיירנים וכיו"ב).

  • מכוני מחקר

  • חקלאים, מנהלי קהילה (רכזי משק ויו"ר וועדי ישובים), תושבים

ביישום הכלי בפועל:

  • יחידות/מחלקות שונות במועצה בתחומים הרלוונטיים (סביבה, חקלאות, מוניציפאלי, הנדסה וכיו"ב).

  • מנהלת/ וועדת היגוי/ גוף ניהולי שכולל ייצוג נרחב ומגוון של הגופים והגורמים האחראיים בשטח: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, גופי וארגוני סביבה וכיו"ב.

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

שלב

פירוט

מועד סיום מתחילת העבודה

שלבים מקדימים

בחירת צוות תכנון וגיבוש תכנית עבודה

עד חודש

שלב א'

לימוד וניתוח מצב קיים - זיהוי סוגיות התכנון

עד ארבעה חודשים, כתלות בזמינות חומרים

שלב ב'

תמונת עתיד - מטרות, יעדים ועקרונות לדמות המועצה

חודש

שלב ג'

הערכת חלופות

2 חודשים

שלב ד'

עריכת מסמכי תכנית האב לשטחים פתוחים במועצה האזורית

4 חודשים

שלב ה'

עריכת תכנית מתאר לשטחים פתוחים

24 חודשים

סך-הכל 12 חודשים / כ-40 חודשים

 

מימוש הכלי דורש מספר תהליכים מקדימים ולכן יעשה בטווח הבינוני- ארוך, כתלות בקיומו של תהליך לימוד מעמיק של השטחים הפתוחים (סקרים) וכתלות במורכבות הפיסית והחברתית של המועצה.

לוח זמנים כללי:


 

שלבים מקדימים:

  • הגדרת איש קשר / גורם אחראי במועצה

  • בחירת סוג, היקף ומרכיבי התכנית בה המועצה מעוניינת, בהתאם לצרכי המועצה, לוח זמנים וזמינות תקציבים. יש להחליט מה הם התוצרים הנדרשים מהתהליך - האם המועצה מעוניינת במסמך מדיניות מערכתי הקובע עקרונות לתכנון השטחים הפתוחים או שהיא מעוניינת בתכניות עבודה מקומיות עבור מספר פרויקטים יישומיים? האם יש צורך בגיבוש תפיסה מרחבית ו/או סיווג "ייעודי קרקע"? האם הדגש הוא על מתווה ניהולי של השטחים הפתוחים או על הוראות לפיתוח, שימור וטיפוח השטחים הפתוחים ועוד..

  • בחירת צוות תכנון מקצועי רב תחומי תוך עדיפות למשרד בעל ידע וניסיון עדכני בתכנון שטחים פתוחים והמרחב הכפרי.

  • גיבוש תכנית עבודה מפורטת, הכוללת הגדרת נהלי עבודה, שלבי עבודה, לוחות זמנים ותוצרי התהליך יעשה בשיתוף עם צוות התכנון. תכנית העבודה והנהלים יוצגו ויאושרו בוועדת ההיגוי.

  • גיבוש הרכב וועדות היגוי ועבודה מבין בעלי העניין במרחב, למשל נציגי לשכת התכנון המחוזית, רט"ג, קק"ל, רשות ניקוז, משרד החקלאות, רמ"י, נציגי המועצה ועוד. מומלץ לכלול בוועדה גם נציגי תושבים ונציגי ארגוני סביבה. הוועדה תנחה, תלווה ותאשר את תהליך התכנון. מבין חברי וועדת ההיגוי תבחר וועדת עבודה מצומצמת שתלווה את התכנית באופן שוטף ותסייע לבחינה מעמיקה של נושאים ייחודיים.

 

משך: כחודש, כתלות בצורך במכרזים ופגישות תיאום.

 

שלב א': לימוד וניתוח מצב קיים - זיהוי סוגיות התכנון

1. איסוף וניתוח מידע והקמת בסיס נתונים: שלב לימוד וניתוח המצב הקיים ובכלל זה: ניתוח השטחים הפתוחים במועצה (באמצעות סקרי טבע נוף וחקלאות למשל – המהווה אחד מבין שלושת כלי הליבה במדריך, כלים בעלי חשיבות רבה המתמקדים בלימוד וניתוח המצב הקיים באופנים שונים), לימוד וניתוח המצב הסטטוטורי ושימושי הקרקע, כמו גם יחסי הגומלין בין מערכות המועצה הינו קריטי וחשוב מאין כמוהו ליצירת תכנית שמשקפת ומייצגת את מאפייני המועצה, ערכיה ויחסי הגומלין ובהתאם נותנת מענה לצרכים הקיימים והצפויים.

  • סיווג שטחי המועצה: מיפוי היקף, דפוס הפרישה וסוגי השטחים הפתוחים במועצה. ניתוח פיסי ונופי של מרכיבי השטחים הפתוחים וזיהוי הערכים הסביבתיים, הנופיים, התרבותיים, החברתיים, הכלכליים והאקולוגים הנגזרים מהם. בנוגע לניתוח שטחים חקלאיים מומלץ לנתח את ענפי החקלאות, ההתנהלות החקלאית במועצה והערכות לגבי ההתפתחויות הצפויות בענפים אלו בשנים הבאות.

  • תכניות קיימות ועתידיות: לימוד המצב הסטטוטורי ושימושי הקרקע באזור, תכניות רלוונטיות בכל רמות התכנון וזיהוי מגמות הפיתוח העתידיות בהיבטים שונים.

  • ממשק שטחים פתוחים-יישובים: ניתוח היחסים בין הישובים הכפריים למרחב הפתוח וקו המגע של השטחים הפתוחים והישובים. בהיבט האזורי, יבחן הממשק בין גבולות המועצה לרשויות סמוכות והשלכות קו המגע הקיים והעתידי עם מרקמים עירוניים.

בהתאם למאפייני המועצה יתכן שיהיה צורך בלימוד תחומים נוספים.

המידע שייאסף ירוכז באמצעות מערכת GIS אשר תהווה בסיס מידע דינמי ועדכני, מצע לעריכת התכנית וכלי עתידי לניהול הממשק עם השטחים הפתוחים.

 

 

 

 

2. מיון והערכה של סוגי השטחים הפתוחים

גיבוש קריטריונים לקביעת ערכיות השטחים הפתוחים תוך הבחנה בין שטחים המשמשים לחקלאות, שטחים טבעיים, מיוערים ושטחים פתוחים מוגנים אחרים. הסיווג יעשה על פי קביעת ערכיות/רגישות השטחים מבחינה אקולוגית, נופית, כלכלית, חברתית ועוד.

מומלץ להתייחס לערכיות השטחים לא רק בפן המקומי אלא גם ברמה האזורית והארצית.

 

3. מיפוי קונפליקטים

מיפוי האינטרסים והסוגיות המהותיות של המועצה ותושביה. זיהוי הזיקות והיחסים בין שימושים ופעילויות שונות בשטחים הפתוחים על מנת לבחון את האפשרות לקיום הדדי ביניהם ולזהות קונפליקטים קיימים או אפשריים. לפרטים נוספים ראה/י תיק כלי "זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים".

 

4. הגדרת רוח המקום ומאפייניו

אפיון והגדרת הזהות המקומית הייחודית של המועצה באמצעות זיהוי הפרטים והאלמנטים בסביבה הבנויה, הטבעית או התרבותית, המרכיבים ומשפיעים על דמותה, צביונה והאווירה השוררת בה. לפרטים נוספים ראה/י תיק כלי " זיהוי רוח המקום ומאפייניו".

 

5. זיהוי סוגיות תכנון משמעותיות דוגמת: הקשר בין התושבים לשטחים הפתוחים, הממשק בין הפעילות החקלאית לשטחים טבעיים, תפקודים תיירותיים של המרחב הפתוח וכיו"ב.

 

תוצר שלב א': דו"ח לימוד המצב הקיים. הדו"ח יפרט את תמונת המצב הקיים של השטחים הפתוחים במועצה, מגמות שזוהו, תובנות מרכזיות מתהליך הניתוח והסוגיות המשמעותיות שיעמדו במרכז התכנית.

 

משך: עד ארבעה חודשים, כתלות בזמינות חומרים.

דוגמא מסיכום שלב א' בתכנית האב לשטחים הפתוחים במועצה אזורית לב השרון -

שלב ב': קביעת תמונת עתיד - גיבוש מטרות, יעדים ועקרונות לדמות המועצה

על בסיס ניתוח המצב הקיים שבוצע, חיזוי מגמות העתיד ולימוד צרכי המועצה, יוגדר חזון עתידי למועצה. בהתאם לחזון יקבעו:

  • מטרות ויעדי התכנית

  • עקרונות תכנון פיסיים ואחרים, לדוגמא:

  • שימור ופיתוח נופי ושמירה על רצף שטחים פתוחים כמסדרונות אקולוגיים ועל קווי מבט פתוחים, בתי גידול ייחודיים, אגני היקוות של הנחלים, מרכיבים נופיים בעלי חשיבות והאגן החזותי שלהם.

  • הכוונת פיתוח עתידי בהתאם לערכיות השטח הפתוח, למשל בהתחשב בהיבטי ערכיות אקולוגית ונופית.

  • פיתוח חקלאות בת קיימא, אשר תתבסס על מדרג רגישות השטחים החקלאיים ותיתן מענה לצורך בשמירה ו/או הרחבת הפיתוח החקלאי לצד כלים לשימור ערכי הטבע והנוף.

  • פיתוח מיזמים תיירותיים בשטחים הפתוחים ולשימוש תיירותי בשטחים ומתקנים חקלאיים, דוגמת שימוש במאגרי המים החקלאיים לצפרות ולפיתוח תיירות מבוססת שטחים פתוחים.

  • הנגשת השטחים הפתוחים לתושבי המועצה, הרחבת והעשרת הפעילות בשטחים הפתוחים וחיזוק הזיקה של התושבים לשטחים הפתוחים.

 

במידת הצורך, שלב זה יכלול שיתוף הציבור ובעלי עניין שונים בקביעת דמות המועצה ויעדי התכנית.

 

תוצר שלב ב': הכנת דו"ח המציג את דמות המועצה הרצויה בעתיד (שאיפות הפיתוח), מטרות ויעדי התכנון כפי שהוסכמו על ידי ועדת ההיגוי ועקרונות התכנון הנגזרים מהם.

משך: עד חודש.

 

דוגמא לעקרונות התכנון שנקבעו במסגרת תכנית האב לשטחים הפתוחים במועצה אזורית לב השרון:

שלב ג': הערכת חלופות

  • בחינת חלופות - בחינת מתווים רעיוניים ואפשרויות שונות לתכנון וניהול השטחים הפתוחים והמרחב הכפרי במועצה. מתווים אלה יעובדו לחלופות תכנון התואמות את מטרות ויעדי התכנית.

  • פיתוח חלופה מועדפת - בחירת החלופה שעונה בצורה הטובה ביותר על מטרות התכנית וסוגיות התכנון שזוהו. עיבוד ופיתוח ראשוני של החלופה בהתאם לסוג והיקף התכנית שנבחרו על ידי המועצה, כשלב מקדים לעריכת מסמך תכנוני מקיף.

תוצר שלב ג': מסמך מסכם הכולל השוואה מקיפה בין חלופות התכנון, מאפייניהם והאופן בו הן עונות על יעדי התכנית. המסמך יכלול פיתוח ראשוני של מרכיבי התכנית עבור החלופה הנבחרת.

משך: עד חודשיים.

דוגמא לחלופות עקרוניות לשלד מרחבי של השטחים הפתוחים במועצה אזורית לב השרון, במסגרת תכנית האב לשטחים הפתוחים במועצה:

שלב ד': עריכת מסמכי תכנית האב לשטחים פתוחים

  • עריכת תכנית אב על בסיס החלופה הנבחרת, אשר תבטא את המדיניות שגובשה בשלבים הקודמים ופיתוח שפה תכנונית המתאימה למאפייני השטחים במועצה ולצרכיה.

  • התכנית יכולה לכלול אחד או יותר מהמרכיבים הבאים, בהתאם לסוג, היקף ומרכיבי התכנית שבחרה המועצה:

  • תשריט מרחבי, בו יוצג השלד המרחבי של המועצה ו/או יוצעו ייעודי קרקע, אזורים לשימור ואזורים מועדפים לפיתוח, מוקדי עניין וביקור, מוקדי פיתוח, צירים נופיים, דרכי תיירות וטיילות ועוד.

  • מסמך מדיניות המכיל עקרונות והנחיות תכנון ומתווה את כיווני הפיתוח הרצויים למועצה ואת מגבלות הפיתוח בשטחים, מוקדים וצירים שונים בתחומה.

  • מסמך פרויקטים יישומיים - תכניות עבודה מפורטות/תיקי כלי עבור פרויקטים ספציפיים. לדוגמא פרויקטים לפיתוח ועידוד שמירה על שטחים חקלאיים. תכנית לפרויקטים יכללו התייחסות לתשומות הנדרשות למימושם, לוחות זמנים וכדומה. המדריך כולל מגוון רחב של דוגמאות לפרויקטים ולכלים רלוונטיים.

  • מתווה ניהולי -

א. הסדרת פעולות שמירה, טיפוח, פיתוח וניהול השטחים הפתוחים על ידי קביעת תחומי אחריות והמלצות ליצירת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים.

ב. מיסוד פורום ניהולי מלווה/ מנהלת משותפת – מיסוד פורום ניהולי מלווה המורכב מהגורמים הרלוונטיים במועצה (פורום שטחים פתוחים) ומבעלי העניין השונים במרחב (יתכן שעל בסיס הנציגים בוועדת ההיגוי). הפורום יוביל ויפקח על פעולות שונות בשטחים הפתוחים ויהווה רובד מרכזי בניהול המשותף שלהם.

 

בנוסף, יש לקבוע מנגנונים לעדכון מסמכי התכנית כך שניתן יהיה לקלוט שינויים ולעדכן את ההנחיות לאורך זמן, בהתאם לשינויים בצרכים ומגמות ו/או לאור מידע חדש שיתקבל.

באם יוחלט מראש, התכנית יכולה להיות מגובשת כך שתהווה בסיס לתכנית סטטוטורית עתידית לשטחים הפתוחים, וכן תוכל להיגזר ממנה תכנית לפיתוח חקלאי ותיירותי בשטחים הפתוחים.

 

תוצר שלב ד': תכנית אב לשטחים פתוחים במועצה הכוללת (לפחות אחד מהתוצרים הבאים): תשריט מרחבי, הנחיות תכנוניות, מסמך פרויקטים, מתווה ניהולי וכלים משלימים. מסמכי התכנית יוגשו לאישור וועדת ההיגוי, בהתאם להתייחסויות שיתקבלו, יתוקנו מסמכי התכנית ויובאו לאישור מליאת המועצה.

 

משך: ארבעה חודשים.

 

 

 

 

שלב ה': קידום תכנית האב לתכנית מתאר סטטוטורית (רלוונטי במסלול קידום תכנית מתאר- סטטוטורית)

תרגום והתאמה של המדיניות שנקבעה במסגרת תכנית האב לשפה ולהיקף ההתייחסות של תכנית מתאר סטטוטורית על מנת לתת לה תוקף חוקי ובכלל זה צמצום תכנית האב למימד של הוראות עבור פיתוח פיסי וביצוע ההתאמות הנדרשות לנוהל מבא"ת.

קידום התכנית במסלול סטטוטורי מול מוסדות התכנון כוללת בין השאר תיאום תכנית האב עם הגופים והגורמים הרלוונטיים בהתאם לחוק, ביצוע התאמות ושינויים בהתאם להחלטות ועוד.התכנית תהיה מותנית באישור ועדת התכנון המקומית ולבסוף באישור ועדת התכנון המחוזית, בהתאם להליכי התכנון המקובלים.

תוצר שלב ה': תכנית מתאר לשטחים פתוחים למועצה האזורית

 

משך: כ- 24 חודשים להכנת תכנית המתאר.

משך קידום התכנית עד לאישורה תלוי במוסדות התכנון.

 

עם זאת, לתכנית יש משמעות גם מעצם התהליך טרם אישורה. המועצה יכולה להתחיל לפי המדיניות המוסכמת בתהליך התכנוני עוד קודם קבלת האישור הסטטוטורי.

 

 

שלב ו': הטמעת המלצות התכנית וניהול שוטף

  • הטמעה והתאמה ארגונית: תתרחש בעת תהליך התכנון ולאחריו. למשל התאמת המבנה הארגוני של מערך ניהול השטחים הפתוחים במועצה.

  • הטמעה בקהילה: גיבוש תכנית פעולה להסברה ולמיצוב התכנית ולהגברת המודעות לחשיבות שמירה וטיפוח השטחים הפתוחים בקרב תושבי המועצה, למשל באמצעות מסגרות חינוך ותרבות. בנוסף מומלץ:

  • לערוך כנס השקת תכנית האב בנוכחות בעלי העניין השונים והציבור הרחב.

  • לפרסם את מסמכי תכנית האב/מתאר באתר האינטרנט של המועצה.

  • מעקב ובקרה אחר מדדים למימוש התכנית: הקמת מנגנון / מינוי אחראי לניטור ובקרה של מידת היישום של המדיניות והמטרות שנקבעו בתכנית. מסקנות תהליך המעקב והבקרה יהוו בסיס לעדכון והתאמת הוראות התכנית.

 

משך: מתמשך.

 

סה"כ משך יישום מינימאלי לתכנית אב כשנה, משך הכנת תכנית מתאר סטטוטורית למעלה משנתיים.

דוגמא לתשריט כולל לתכנית מתאר - תכנית מתאר לשטחים פתוחים מועצה אזורית בני שמעון - 56/305/02/7 -

אחד מחמשת התשריטים הנושאיים של תכנית המתאר למרחב סובב בקעת הנדיב, תכנית מתאר מחוזית חלקית 5/6

דגשים בתהליך התכנון ובתכנית

  • שיתוף ציבור - כל שלבי התכנית ילוו בהליך שיתוף ציבור על מנת לקדם את מעורבות הציבור ולהקל על גיבוש מערכת רחבה של הסכמות אזוריות בין הגורמים שונים. מתווה מינימאלי מוצע לשיתוף ציבור הינו:

  • עריכת מפגש מקדים עם תושבי המועצה ובעלי עניין בשלב ניתוח המצב הקיים על מנת לזהות את הצרכים והאתגרים מולם ניצבת המועצה.

  • במקביל לשלב ב'-גיבוש חזון המועצה- מפגשים עם נציגי היישובים, דיון בחזון המתגבש ומטרותיו.

  • הצגת טיוטת מסמך המדיניות לשטחים הפתוחים למועצה, הטמעת המשוב הציבורי במסמכי התכנית.

  • מיסוד פלטפורמה נגישה בה ירוכזו תוצרי התכנית והציבור יוכל להגיב אליהם.

מוצע לעגן את כל מרכיבי והליכי שיתוף הציבור בתכנית עבודה ייעודית.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

נדרשים תקציבים ייעודיים להכנה, הטמעה ויישום התכנית, החל מאיסוף וריכוז מידע קיים, השלמת בסיס הידע, הכנה וליווי התכנית ע"י צוות תכנון מקצועי ועד להתאמת המבנה הארגוני במערך ניהול השטחים הפתוחים במועצה. יתכן ויידרש תקציב נוסף עבור תוספת כח אדם/תקנים שיפעל למימוש התכנית.

 

התקצוב יכול להיות באמצעות התקציב השוטף של המועצה או דרך פרויקטים נפרדים שהמועצה מקדמת. עם זאת, מצופה גם מהגופים המעורבים שישתלבו בהעברת תקציבים בפרויקטים משותפים למימוש ויישום התכנית.

מקורות מימון אפשריים

  • הקרן לשמירה על שטחים פתוחים

  • משרדי ממשלה: משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות

  • קק"ל, רשות הטבע והגנים

  • ישנן גם קרנות ותרומות פרטיות מהארץ ומחו"ל, יזמים פרטיים וחברות פרטיות או ממשלתיות

אילו תנאים נדרשים ליישום

  • סקר מצב קיים של ערכי טבע, נוף ומורשת, מערכות אקולוגיות, חקלאות וכיו"ב.

  • בשלות ומעורבות של המועצה, מדובר בתהליך מעמיק.

  • גורם ייעודי במועצה שירכז ויוביל את גיבוש ויישום התכנית.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים הכרחיים

  • סקר ערכי טבע ונוף

  • זיהוי ומיפוי קונפליקטים

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

הכלי יכול להשתלב עם כלים רבים בתחומים שונים במהלך הכנת התכנית וכן לצורך מימושה.

  • בשלבי גיבוש התכנית: כלים היכולים לסייע בשלבי איסוף המידע ובתהליך שיתוף הציבור כגון שימוש במערכת מידע לניהול שטחים פתוחים במועצה, ניהול אקולוגי, מפגשי דיאלוג, הכשרת עובדי המועצה, חיזוק קשרי מועצה ישובים/תושבים.

  • בשלב הניהול השוטף ולצורך הגברת מודעות התושבים ניתן לשלב כלים כגון: שקיפות וזמינות מידע, שילוב ניטור בדפוסי העבודה של המועצה, ניטור אזרחי (קהילתי), חיזוק ועדות, מיסוד מנגנון לגישור קונפליקטים, הגדלת מודעות של קהילות לטבע ועוד.

  • בשלב יישום התכנית: גיבוש שפה עיצובית לשטחים הפתוחים במועצה, ניהול אקולוגי, חיזוק מערך פיקוח ואכיפה, הקמת סעיף תקציבי ייעודי לשטחים פתוחים, טיפוח ופיתוח מוקדי/תשתיות פנאי ונופש ועוד.

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • מימוש תכניות פיתוח מפורטות המיישמות את קביעות התכנית.

  • מניעת פיתוח שאיננו תואם את הנחיות התכנית.

  • גישור ומיתון מתחים קיימים בין בעלי עניין שונים.

  • הגברת שיתוף הפעולה של בעלי עניין ותושבים בסוגיות הקשורות בשטחים הפתוחים.

  • הרחבת והעשרת הפעילויות בשטחים הפתוחים.

מדריכים נלווים

כל המדריכים הנלווים יכולים להעשיר את הידע במהלך הכנת התכנית ולסייע בגיבוש עקרונות התכנון.

  • מדריך ממשק שטחים פתוחים בראיה אקולוגית יכול לסייע בניתוח מאפייני השטחים הפתוחים, הגדרת כיווני הפיתוח של התכנית ובהכוונת הנחיות/הוראות התכנית בהיבטים האקולוגיים.

  • מדריך כלכלי יכול לסייע בגיבוש המתווה הניהולי התומך.

  • מדריך חקלאות תומכת סביבה יכול לסייע בהגדרת אזורי הממשק חקלאות-סביבה וקביעת הנחיות.

  • מדריך ניטור משולב יכול לסייע בקביעת מנגנון/כלים לניטור מעקב ובקרה על התכנית במסגרת הניהול השוטף.