קידום תיירות מבוססת חקלאות

סוג הכלי: יישום

אמצעים לעידוד פעילויות חקלאיות פרטיות של תושבי המועצה למיזמים ואטרקציות תיירותיות.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • טיפוח שטחים חקלאיים
  • הגברת המודעות לפעילות החקלאית, חשיבותה וצרכיה.
  • יצירת הזדמנויות כלכליות עבור המשק החקלאי והמועצה.

דוגמה

עריכת סיורים מודרכים במשקים חקלאיים, שיתוף מבקרים בפעילות החקלאית (קטיף עצמי, חליבה), הקמת שווקים למכירת תנובה ותוצרת מקומית. קידום תיירות חקלאית יכול להיעשות באמצעות כלים פיסקליים לפיצוי/ תמרוץ החקלאים ו/או ע"י יצירת מערך לעידוד יזמות - כולל קורסי הכשרה וייעוץ ניהולי ואסטרטגי ומיתוג ופרסום.

זמן נדרש למימוש הכלי

  • תוצאות הכלי יבואו לידי ביטוי בטווח הזמן הבינוני-ארוך.
  • נדרש זמן לעידוד יוזמות פרטיות ולביסוס שיתופי הפעולה הנדרשים, כמו גם לצורך הקמת תשתית רלוונטית כגון דרכי גישה.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי אינו מספק מענה משמעותי להתמודדות לחצי הפיתוח.

משאבים נדרשים

  • מינוי רכז מהמועצה לביצוע המשימה והקצאת שעות עבודה.
  • פיתוח אתר אינטרנט לחיזוק קשרי עבודה ויצירת שיתופי פעולה כמו גם לפרסום יוזמות תיירות חקלאית.
  • שכירת יועצים מקצועיים עבור מפגשי ייעוץ תקופתיים.

שימו לב

יש צורך בגיבוש מדיניות המסדירה אפשרות לפיתוח ובינוי עבור תיירות בשטחים חקלאיים, במידה וזו נדרשת.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי
עידוד פעילות תיירותית הנסמכת על הפעילות החקלאית במועצה לצד חיזוק המשק החקלאי והגברת המודעות לפעילות החקלאית, חשיבותה וצרכיה.

רציונל כללי
תיירות חקלאית (אגרו-תוריזם) הינה פעילות של ביקור ואירוח במשקים חקלאים ובאזורי פעילות חקלאית פרטיים או משותפים. הפעילות יכולה לכלול סיור, הדרכה, סדנא ו/או השתתפות עצמית בפעילויות המשק, דוג' חליבה, קטיף עצמי וכיו"ב. בכל הפעילויות ראוי לשלב תכנים חינוכיים ולימודיים להעמקת ההיכרות עם הפעילות החקלאית.

פעילות של תיירות חקלאית יכולה להתרחש כעסק שפועל באופן יומיומי או כחלק מאטרקציות בפסטיבלים חקלאיים למשל בעונות הקטיף.

יישום הכלי לרוב מתבצע בעקבות יוזמה עסקית עצמאית של בעל המשק, אך המועצה יכולה לתרום לקידום הנושא וליצירת תנאים המעודדים פיתוח תיירות בהיבט זה. חשוב להדגיש כי התאמת השטח החקלאי לתיירות דורשת פיתוח גם של תשתיות מתאימות והנגשה למבקרים: שבילי גישה וחניות, מרכזי מבקרים וכיו"ב. המועצה יכולה לקדם סל חוויה המורכב ממספר אתרים שונים בתחומה ושיווקו.

 

קהל היעד
תושבים ומבקרים - תיירות פנים וחוץ. חשוב ליצור פילוח של המבקרים בהם מעוניין המשק החקלאי (משפחות/ זוגות/קבוצות עובדים עבור ימי גיבוש וכדומה) על מנת להתאים את רמת והיקף הפיתוח. אטרקציות של תיירות חקלאית יכולות לתת מענה מתאים להיקף אוכולוסייה נרחב המחפש פעילות חווייתית קצרה ל'שבת בבוקר'.

מקור וניסיון ביישום
 

  • פסטיבל "מהשדה לצלחת" – פסטיבל אוכל חקלאי בצפון הנגב. כולל סיורים וסדנאות במשקים חקלאיים, שוק איכרים וסדנאות בישול.

http://israel.agrisupportonline.com/agri_tourism_israel/news/csv/csvread.pl?show=455&mytemplate=tp2

 

מעמד
לכלי עצמו אין מעמד סטטוטורי. אולם, בהתאם להיקף הפיתוח של החוויה ייתכן ותידרש התאמה סטטוטורית, ולכל הפחות הבקשה לרישוי עסק או היתרי בנייה לפיתוח תשתית נדרשת בתחומי הנחלה/המגרש.

פרישה גיאוגרפית
ניתן לפזר במוקדים שונים בתחום המועצה - בהתאם לפריסת המשקים והשטחים החקלאיים המתאימים.

גמישות
קיימת גמישות גבוהה במימוש הכלי. הפיתוח התיירותי ישתנה ממשק חקלאי אחד לאחר בהתאם לאופי הפעילות החקלאית ויכולת המימוש של המשק ושל המועצה.

מענה ללחצי פיתוח
הכלי לא נותן מענה ישיר להתמודדות עם לחצי הפיתוח אולם הוא מסייע לטיפוח השטחים החקלאיים אליהם מופנים עיקר הלחצים. עיגון השטח החקלאי בשילוב עם פעילות תיירות/פנאי ונופש במסגרת תכנית סטטוטורית יכולה לתרום לחיזוק מעמדו של השטח.

משאבים נדרשים

  • מינוי רכז מהמועצה לביצוע המשימה והקצאת שעות עבודה.

  • פיתוח אתר אינטרנט לחיזוק קשרי עבודה ויצירת שיתופי פעולה כמו גם לפרסום יוזמות תיירות חקלאית.

  • שכירת יועצים מקצועיים עבור מפגשי ייעוץ תקופתיים.

חוזקות וחולשות
 

חוזקות:

  • תמיכה בענף החקלאות המהווה את הבסיס לזכות הקיום של מועצות אזוריות בתצורתן הכפרית הנוכחית.

  • הרחבת הבסיס הכלכלי של התושבים והמועצה – פיתוח תשתיות תומכות.

  • חשיפת השטחים החקלאיים לציבור המבקרים עשויה להוביל לשיפור סביבתי ואסתטי, למשל הקפדה על פינוי פסולת חקלאית.

  • עיגון השטח החקלאי בשילוב עם פעילות תיירות/פנאי ונופש במסגרת תכנית סטטוטורית יכולה לתרום לחיזוק מעמדו של השטח.

חולשות:

  • לרוב יתבצע כיוזמה מקומית התלויה במימון ניכר של החקלאי ובמידת המחויבות שלו.

  • משך היישום יכול להיות ממושך כיוון שהפיתוח התיירותי מצריך שינויים ובחלק מהמקרים גם התאמות סטטוטוריות.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד
 

  • הכלי מתאים למועצות אזוריות בעלות מאפיינים חקלאיים חזקים המעוניינות לעודד את הפעילות החקלאית בהן ולשמר את תדמיתן החקלאית.

  • מועצות המעוניינות בהרחבת מערך הפעילות בתחומי התיירות.

  • פעילות מסוג זה מתאימה מאוד לתיירות של "שבת בבוקר", הכוללת נסיעה קצרה ממוקדי אוכלוסייה גדולים, ולכן מתאימה מאוד למועצות במרכז הארץ או למועצות הממוקמות בשולי המטרופולינים.

כמובן, תיירות חקלאית רלוונטית מאוד גם למועצות חקלאיות באזורים מרוחקים יותר.

מידע רלוונטי נוסף
 

דו"ח בנושא ממשק דרכים ושבילי מטיילים בשטחים חקלאיים נערך במסגרת נקודת ח"ן (ע"י איריס האן, לירון אמדור, ערן געש, אורי רמון). הדו"ח כולל סקירה מהעולם, מאפייני המטיילים/המבקרים בישראל במרחב החקלאי, והמלצות לתכנון ושילוב הדרכים עם מוקדי יזמות כפרית.

 

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)
אגף תיירות/פנאי ונופש/קהילה

בעלי עניין
 

בתהליך פיתוח הכלי:

  • משרד החקלאות, משרד התיירות

  • מגזר עסקי בתחומי תיירות פנאי ונופש (תיירנים וכיו"ב)

  • חקלאים

  • עמותת תיירות

ביישום הכלי בפועל:

  • חקלאים

  • המועצה האזורית/עמותת תיירות

  • מרכז המועצות האזוריות/האיחוד החקלאי

שלבי ביצוע ולוחות זמנים
 

מימוש הכלי דורש הרתמות של החקלאים למהלך וגיבוש מסגרת ניהולית ותקציבית שתסייע להם. משום כך את תוצאות הכלי ניתן יהיה לראות בטווח הבינוני עד ארוך (שנה ומעלה), כתלות בקנה המידה ובמורכבות הפרויקט ובמידת היוזמה שיגלו החקלאים.

 

  1. עידוד יזמות בתחום התיירות החקלאית.
    • מינוי גורם אחראי במועצה שישמש ככתובת לחקלאים הפועלים ליישום הכלי.
      משך: במקביל להחלטה על אימוץ הכלי.

    • הגורם האחראי יפעל לאיתור משקים בעלי פוטנציאל פיתוח תיירותי ויפעל לביסוס שיתופי פעולה עימם. למשל, משקים העוסקים בענף חקלאות ייחודי או משקים במיקום אסטרטגי (סמוך למוקדי פעילות קיימים או נגישים למערכת התחבורה הקיימת).
      משך: עד חודשיים מאימוץ הכלי.

    • במקביל, ארגון מפגשי ערב עם בעלי משקים בהם קיים פוטנציאל פיתוח משמעותי וחקלאים נוספים המעוניינים בתהליך. המפגשים יפורסמו ברחבי המועצה. מומלץ כי במפגשים ישתתף גם חקלאי שמפעיל עסק תיירותי בנחלתו. במפגשים יוצגו היתרונות בפיתוח תיירות מבוססת חקלאות, הדרישות והציפיות מבעל העסק (דרישות המועצה וכדומה), עקרונות המסגרת התומכת שמציעה המועצה ומקורות מימון אפשריים.
      משך: המפגש הראשון יערך עד חודשיים לאחר אימוץ הכלי. מפגשים נוספים יערכו בתדירות קבועה בהתאם לביקוש ולהיענות של חקלאי המועצה.

    • ימי עיון/קורסי הכשרה עסקית. יכולים להתבצע בשיתוף עם מועצות סמוכות.

  2. ליווי, ייעוץ ו"פיתוח היקפי"

    • התאמה והסדרה סטטוטורית וגיבוש התנאים הנדרשים לפיתוח המוקדים והתשתיות הרלוונטיות. 
      משך: תוך שלושה חודשים מאימוץ הכלי ויוצג בפני החקלאים במפגש הערב הראשון.

    • יצירת 'מסלול קידום מהיר' עבור תכניות והיתרים הנדרשים לפיתוח העסק.

    • ארגון מפגשים ארציים ו/או אזוריים של חקלאים והקמת אתר אינטרנט לשיתוף מידע וליצירת שיתופי פעולה עסקיים. מומלץ לכלול במפגשים הרצאות בנושאים רלוונטיים למשל בתחום הניהול העסקי או פיתוחים בתחום התיירות החקלאית. המפגשים יכולים להיערך בהובלת המועצה האזורית עמותת התיירות או, במידה ומדובר במפגשים ארציים, בהובלת גופים ציבוריים כגון משרד החקלאות או המרכז למועצות אזוריות.
      משך: מומלץ כי מפגש ראשון יערך עד לחצי שנה אחרי הוצאת המדריך ולאחר מכן בתדירות קבועה של לכל היותר פעם בשנה.

    • תיאום מפגשים תקופתיים עם יועצים עסקיים ואסטרטגיים לליווי הקמת וביסוס העסק. 
      משך: יקבע בהתאם לביקוש ולהיענות החקלאים במועצה אך לא יעלה על פעם בשלושה חודשים.

    • תמיכה תקציבית בהקמת תשתית הנדרשת לעסק שאינה בתחומי הנחלה (למשל כבישי גישה).

    • יש לשים דגש על זיהוי השפעות ומטרדים הצפויים כתוצאה ממבקרים בעסק ואמצעים למיתונם.

  3. פרסום ומיתוג

    • תכנית עסקית עבור משק העוסק בתיירות חקלאית תכלול התייחסות לתחום השיווק והפרסום ותקצה לכך מסגרת תקציבית ייעודית.

    • פרסום יוזמות תיירות באתר האינטרנט של המועצה

    • פרסום פעילויות התיירות החקלאית באתר אינטרנט העוסק בשיווק תיירות בעל חשיפה ארצית כגון אתר "טיולי".

    • ייזום כתבות באמצעי התקשורת.

    משך: תהליך מתמשך

למועצה תפקיד מרכזי בסנכרון הפרויקטים ומניעת מצב של "רוויה" בשוק. 
חשוב לציין כי גם יישום של רק חלק מהשלבים יתרום לפיתוח התיירות החקלאית
.

 

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

  • הקצאת שעות עבור גורם מהמועצה שירכז את הנושא.

  • תקציב לשכירת יועצים עסקיים עבור המפגשים התקופתיים (עלות חצי יום עבודה לשלושה חודשים)

מקורות מימון אפשריים
 

  1. קולות קוראים של משרד החקלאות ומשרד התיירות (הפרויקטים 'חממות תיירות' ו'עוגנים לפיתוח הכפר').

  2. קרנות סיוע שונות ליזמים חדשים ולעסקים קטנים (קרן שמש, קרן נתן וכדומה).

אילו תנאים נדרשים ליישום
הכלי דורש נכונות ויוזמה משותפת עם חקלאי המועצה ובעלי המשקים. כמו כן נדרש תקציב ייעודי לצורך יצירת המסגרת התומכת בחקלאים.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים
 

ליישום הכלי כדאי לבצע אחד משני הכלים כשלב מקדים

  • זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים

  • סקר ערכי טבע ונוף וחקלאות

כלים נוספים:

  •  הכנת תכנית מרחבית רב נושאית

  • פיתוח תשתיות תומכות פעילות פנאי ונופש

  • מיסוד התאגדות תיירות

 

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • מספר העסקים לתיירות חקלאית שנפתחו בפרק זמן שיקבע מראש.

  • תועלת כלכלית (רווחים).

  • מידת שביעות רצון המבקרים, התושבים הסמוכים והמשק החקלאי באמצעות סקרי דעת קהל.

  • פיתוח מוקדים ותשתיות נוספות סביב האתרים הללו.

 

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • מדריך כלכלי תפעולי למועצות האזוריות