הכרזה על נופים ואתרים לשימור

סוג הכלי: ממשל

הגבלת סוג ומידת הפיתוח באזורים ו/או אתרים בהם קיימים ערכים ותכנים מקומיים ייחודיים, על מנת שישמרו על מאפייניהם המקוריים. אזורים אלו יתכן וידרשו פעולות שיקום. למושג "שימור" פרשנויות רבות ומגוונות, כדאי להתעמק בנושא כדי להבין את האפשרויות הגלומות בכלי.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • הגנה על האזור מפני פיתוח שישנה אותו פיסית, ויזואלית או תפישתית

  • חיזוק והדגשה של הזהות הייחודית של המועצה.

  • חיזוק הזיקה של התושבים לערכים המתקיימים בשטחים הפתוחים במועצה

  • פיתוח של פוטנציאל תיירותי

דוגמה

בתי גידול ייחודיים כגון בריכות חורף או אתרי פריחה, עצים עתיקים/ייחודיים, מבנים היסטוריים ונופים מקומיים למשל נוף הפרדסים בשרון.

זמן נדרש למימוש הכלי

  • מומלץ להפעיל את הכלי בטווח המיידי.

  • הכלי דורש תהליך מחקר ותכנון שלאחריו תהליך הכרה סטטוטורית. משום כך מימושו עשוי לארוך זמן רב.

מענה ללחצי פיתוח

מענה טוב. הכלי מייצר מחויבות מנהלית וציבורית לשמירה על אזורים בהם ערכי טבע, נוף ו/או מורשת.

משאבים נדרשים

  • מאגר ידע רלוונטי על ערכי טבע, נוף ומורשת במועצה או תקציב לפיתוחו.

  • תקציב לפיתוח ולמימוש תכניות ממשק לשיקום ושימור האזורים שנבחרו.

  • תקציב מצומצם לביצוע פעולות הסברה, פרסום ומיתוג.

  • מודעות סביבתית גבוהה בקרב התושבים, בין השאר לשם גיוס מתנדבים לפיקוח ואכיפת ההגבלות שיקבעו.

שימו לב

הפריסה של ערכי טבע, נוף ומורשת לא תמיד תואמת לתחום הגבולות המוניציפאליים. שמירה עליהם עשויה לסייע ביצירת שיתופי פעולה אזוריים.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי
מניעת פגיעה באזורים ו/או אתרים בהם מתקיימים ערכי טבע, נוף ו/או מורשת לצורך שמירה, שיקום וטיפוח מאפיינים וערכים הייחודים למועצה.

רציונל כללי
 

ייעוד אזורים ואתרים בעלי ערכי טבע, נוף ו/או מורשת לשימור על ידי קביעת הגבלות לסוג ומידת הפיתוח ו/או הפעילות המותרת בתחומם ובסביבתם.

ההגבלות צריכות להתייחס לפגיעה פיסית; לפגיעה וויזואלית למשל על ידי הסתרה; ו/או לפגיעה באווירה הייחודית של האזור למשל על ידי פיתוח שלא הולם את "רוח המקום".

שימור אזורים/אתרים ייחודיים למועצה יעשיר את איכויות השטחים הפתוחים ואת חוויית הביקור בהם. הדבר יגביר את הגאווה המקומית ואת ההזדהות של התושבים עם השטחים הפתוחים, יחזק את היתרון היחסי של המועצה אל מול מועצות אחרות ויסייע בביסוס תשתית תיירותית.

קביעת אזורים לשימור וההגבלות החלות עליהם ובסביבתם צריכה להתייחס לשלושה מעגלים: 1. האתר/האזור עצמו 2. הנוף הנצפה מהאתר 3. מרחב ההשפעה של האתר שיכול להגיע גם לאזורי בינוי ופיתוח סמוכים.

 

קהל היעד
המועצה האזורית. במקרים מסוימים עשוי לנבוע מיוזמה של גופים סביבתיים.

מקור וניסיון ביישום

  • תכנית מתאר לשטחים פתוחים במועצה אזורית בני שמעון (תכנית מס' 56/305/02/7) - קביעת אתרים לשימור, עצים לשימור ושטחים חקלאיים לשימור נופי עליהם חלות מגבלות על פיתוח מבנים חקלאיים כגון מאגרי מים.

  • הכרזה על גן לאומי עמק האלה לצורך שמירה על ערכי טבע ונוף מפיתוח עתידי, ביניהם חורבת בית נטיף וחורבת קייאפה.

מעמד
ניתן להטמיע את האזורים/האתרים לשימור ואת מגבלות הפיתוח בהם ובסביבתם בתכניות בעלות מעמד סטטוטורי.

פרישה גיאוגרפית
לצורך זיהוי נופים ו/או שטחים רגישים לשימור יש לבחון את כל תחום המועצה, אך סביר כי האזורים שיוגדרו לשימור יהיו יחידות גיאוגרפיות מצומצמות או אתרים נקודתיים.

חשוב לזכור כי דפוס פריסתם של ערכי טבע ונוף הראויים לשימור לא בהכרח תואמת גבולות מוניציפאליים ולכן מחייבת הסתכלות רחבה החורגת מגבולות המועצה. משום כך, מימוש הכלי עשוי לדרוש שיתוף פעולה בין רשויות סמוכות.

גמישות
קיימת גמישות מסוימת בקביעת תחום האזורים לשימור, מידת ואופן השימור בהם והמנגנונים בהם ניתן לממש את השימור. עם זאת, על מנת שהכלי יהיה אפקטיבי והאזורים אכן ישמרו יש ליישם כללים ומגבלות ברורים ואחידים.

מענה ללחצי פיתוח
הכלי מייצר מחוייבות מנהלית וציבורית לשמירה על המרחב הפתוח וערכיו הטבעיים. למנגנונים בינלאומיים יש משמעות רבה בקידום שימורו של האתר, אולם במידה והאזורים שהוגדרו לשימור לא מעוגנים בתכניות סטטוטוריות, היכולת לשמור עליהם פוחתת.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

- יצירת בסיס נתונים חשוב למועצה.

- סיוע בקביעת מדיניות וקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים, ביסוס נקודת ייחוס עבור תכניות עתידיות.

- הכרה בחשיבות השטח ונחיצות שימורו אל מול פיתוח עתידי.

- חיזוק והדגשה של הזהות הייחודית של המועצה.

- חיזוק הזיקה של התושבים לערכים המתקיימים בשטחים הפתוחים במועצה.

- עידוד והגדלת הפוטנציאל התיירותי בשטחים הפתוחים במועצה.

 

חולשות:

-משך זמן למימוש הכלי בינוני-ארוך.

-מצריך תקציבי.ם

-לרוב נדרש כ"א מומחה חיצוני לביצוע.

 

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד
הכלי רלוונטי במיוחד למועצות בהן מצויים ערכי טבע, נוף ומורשת ייחודיים וקיימת מחוייבות ומוטיבציה גבוהה לשמירתם, לצד שיתוף פעולה של התושבים ומוכנות לשאת במגבלות הנדרשות על פיתוח המועצה.

מידע רלוונטי נוסף

 

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)
מנהל יחידה/אגף סביבה/קיימות/שטחים פתוחים.

בעלי עניין
 

  • מועצה אזורית

  • יחידות סביבתיות

  • מועצות אזוריות/רשויות גובלות

  • רשויות וארגוני סביבה: רט"ג, קק"ל, החברה להגנת הטבע, רשות הניקוז, ארגוני סביבה מקומיים, ארגוני מינים ספציפיים (דוגמת אגודת הפרפרים), יחידות סביבתיות

  • גופים ציבוריים וממשלתיים המעורבים בתכנון וניהול המרחב בישראל: משרד הפנים ומנהל התכנון, רמ"י, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד התיירות, משרד הבינוי והשיכון, משרד הבטחון וצה"ל, גופי תשתיות (חב' החשמל, נתיבי ישראל, רכבת ישראל וכדומה), החטיבה להתיישבות

  • מוסדות מחקר למיניהם (דוגמת אוניברסיטאות)

  • קהילה מקומית - תושבי המועצה

  • בעלי/חוכרי הקרקע כגון חקלאים או חברות פרטיות

שלבי ביצוע ולוחות זמנים
על מנת שהכלי יהיה אפקטיבי יש צורך בתהליך יסודי הכולל שלבי מחקר ותכנון ולכן ניתן לממשו רק בטווח הבינוני-ארוך.
עבור אתרים ונופים שהמועצה יודעת מראש שהיא מעוניינת לשמר ניתן להתחיל את מימוש הכלי מהשלב השני.
הכלי ייושם בליווי והדרכה של מומחה מתחום הסביבה/הנוף. מומלץ להציג, לנתח ולסכם את המידע באמצעות מערכת מידע ג"ג.
מימוש הכלי מורכב בין השאר מחמשת השלבים הבאים:

  1. זיהוי אזורים/אתרים ראויים לשימור ויצירת תיקי תיעוד:

    • ביצוע סקר ערכי טבע, נוף וחקלאות - מיפוי וניתוח ערכים בשטחים הפתוחים במועצה.

    • הדגשת אתרים/אזורים בעלי ערך יוצא דופן כגון בתי גידול בסכנת הכחדה, נופי תרבות ייחודיים או אתרים היסטוריים ייחודיים.

    • עריכת מפגשי תושבים. הצגת המידע שנאסף לתושבים ושילוב הידע המקומי בתהליך לימוד המרחב.

    • סיכום המידע שנאסף על כל אתר/אזור בתיק תיעוד אתר/מתחם/נוף. התיק יכלול תיעוד/סקירה של המצב הקיים והמצב ההיסטורי, ניתוח שלבים ותהליכי השתנות וניתוח ערכים חברתיים/ אדריכליים/ היסטוריים של האתר/אזור/נוף. התיק יפרט נושאים אלו החל מהרמה הכללית ועד לפרטים כגון חומרים, טכניקות בנייה, מיני צמחייה וכדומה.

    משך: עד חמישה חודשים מאימוץ הכלי. במידה וקיים סקר ערכי טבע, נוף וחקלאות עד חודשיים מאימוץ הכלי.

  2. זיהוי סיכונים ומיתון קונפליקטים-

    • הצלבת הנתונים עם מידע סטטוטורי ותכניות שנמצאות בתהליכי תכנון לצורך הערכת מידת הסיכון הנשקפת לאתרים/אזורים המדוברים. יש לנסות ולהעריך את מקור וסוג הפגיעה, היקף הפגיעה ופרק הזמן עד לפגיעה. במידת הצורך (אם לא ניתן לקדם במקביל מספר תכניות שימור) יש להשתמש בניתוח זה לצורך יצירת תעדוף בין פרויקטים לשימור.

    • זיהוי בעלי עניין - זיהוי שותפים פוטנציאליים ומתנגדים פוטנציאליים להכרזת השימור. כולל הערכת סוג ומידת הפגיעה הצפויה מכך שהאזור יוכרז לשימור ויכולת הפיתוח והפעילות בו תוגבל.

    • עריכת מפגשים עם בעלי העניין הרלוונטיים לצורך ביסוס שיתופי פעולה וגיבוש הסכמות לגבי גבולות האזור לשימור וסוג והיקף מגבלות הפיתוח שיוטלו בו ובסביבתו.

    משך: עד חודשיים מרגע בחירת האזורים לשימור.

  3. בחירת אתרים/נופים ומנגנון לשימור

    • חלוקת האתרים לשלוש קבוצות: שימור בטווח הקצר, בטווח הבינוני, בטווח הרחוק. על פי קריטריונים כגון רמת ערכיות, מידת האיום הנשקף לאתר/נוף ומידת ישימות השימור (יכולת אכיפה ותקציב לשיקום במידת הצורך).

    • בחירת מנגנון שימור עבור כל אחת מהקבוצות. מנגנונים לדוגמא הם: הגנה סטטוטורית מקומית באמצעות חוקי עזר; הגנה סטטוטורית אזורית וארצית באמצעות תכניות מתאר כגון הכרזת שמורות טבע וגנים לאומיים; הצהרת מחויבות מקומית באמצעות למשל שיקום האתר, מיתוגו ועידוד פעילות חברתית וקהילתית הקשורה בו; הצהרת מחויבות לשימור באמצעות מנגנונים בינלאומיים כגון רשימת אתרי המורשת העולמית של אונס"קו.

  4. גיבוש תכניות ממשק וקביעת גבולות האזור לשימור

    • קביעת תקנות לניהול האזור לשימור וסביבתו. למשל, פיתוח תכנית ממשק לשימור ושיקום האתר ופיתוח תכנית ממשק מבקרים. התכניות יתייחסו למניעת פגיעה ישירה ועקיפה בהיבטים סביבתיים, אסטתיים ותפקודיים, בין השאר על ידי ניסוח המלצות פרוגרמה לשימושים אפשריים באתר ובסביבתו.

    • לאור הנתונים שנאספו בשלבים הקודמים של הכלי ולאור המלצות תכניות הממשק, יקבעו גבולות האזורים לשימור בתיאום ובאישור הגורמים הרלוונטיים. יש לציין כי גבולות האזורים והמגבלות החלות בהם יכולים להיות הדרגתיים.

    • במידה והוחלט להשתמש במנגנון סטטוטורי יש להטמיע את גבולות האתרים/נופים לשימור ומגבלות הפיתוח בהם ובסביבתם בתכניות בעלות מעמד סטטוטורי.

    משך: עד ארבעה חודשים מרגע ביסוס הסכמות בקרב בעלי עניין.

  5. הטמעה בקהילה

    • פעילויות הסברה בקרב הציבור לצורך הטמעה של תכניות הממשק.

    • שילוב הציבור בפעולות פשוטות לביסוס אזורים לשימור כגון איסוף אשפה, שיקום מבנים, סילוק מינים פולשים, שתילת מינים מקומיים.

    • יצירת מערך מתנדבים לניטור ופיקוח

    • שילוב אזורים לנופש אקסטנסיבי באזורים לשימור כתלות במידת הרגישות של האזור.

    משך: תהליך מתמשך.

  6. הגברת פיקוח ואכיפה באזור/האתר המוכרז – הגברה/חיזוק האכיפה והפיקוח בשטחים/אתרים מוכרזים. ניתן לבצע זאת באמצעות אכיפת חוקי עזר/תקנות. בנוסף מומלץ להגביר את כוחות הפיקוח והאכיפה במקום. ראה/י פירוט בתיקי הכלי הרלוונטיים. 
    משך: תהליך מתמשך.

יש לציין כי יתכן וידרשו שלבים נוספים/ לוחות זמנים אחרים בהתאם למנגנון השימור שיבחר. למשל במנגנון השימור הבינלאומי של אונס"קו קיימים נהלים ולוחות זמנים מוגדרים להגשת בקשה ולאחר מכן לניטור השימור באתר.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)
יישום הכלי דורש הקצאה בינונית-גבוהה של משאבים לצורך הכנת תכנית עבודה בהתאם למנגנון השימור שנבחר, הטמעת התכנית בציבור ובתכניות אחרות של המועצה, יישומה בשטח וניטור היישום שלה.

בין השאר התהליך דורש יצירה או השלמה של בסיס הידע במועצה, לרבות מיפוי ערכי טבע ונוף ושכירת איש מקצוע כגון אקולוג, אדריכל נוף ו/או אדריכל שימור לליווי התהליך. בנוסף יידרש מימון לפעילויות הסברה ולפיקוח ואכיפת השמירה על האזורים שיקבעו לשימור.

יתכן שיידרש תשלום פיצויים לבעלי קרקע פרטיים שהגבלות הפיתוח פוגעות בהם.

 

מקורות מימון אפשריים
הקרן לשטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רט"ג, קק"ל וכיו"ב. ניתן גם לבחון את האפשרות לשותפויות עם מוסדות מחקר בארץ ובעולם למימון פרויקטים/תכניות ממשק ספציפיות.

אילו תנאים נדרשים ליישום
תקציבים ייעודיים לאיסוף מידע ולמיפוי, נגישות למערכת מידע גיאוגרפית, מינוי רכז מהמועצה לביצוע המשימה.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים הכרחיים

  • סקר ערכי טבע נוף וחקלאות

  • זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים

  • אימוץ/קידום חוקי עזר במועצה

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

  • שילוב ניטור בדפוסי העבודה במועצה

  • הרחבת מערך הניהול היישומי

  • הכנת תכנית מרחבית רב נושאית לשטחים הפתוחים

הכרזת נופים/אתרים לשימור יכולה להשתלב בפועל עם פעילויות כגון (בהתאם לסוג האזור/אתר):

  • ניהול אקולוגי

  • קידום חקלאות תומכת סביבה

  • גיבוש שפה עיצובית והבלטת ערכי טבע נוף ומורשת

  • הגדלת מודעות של קהילות מקומיות לטבע, אירועי טיפוח ובילוי בטבע

 

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • מיתון הלחצים ותכניות הפיתוח המכוונים אל אותם אזורים/אתרים.

  • הטמעת תחום האזורים השמורים ומגבלות הפיתוח בהם ובסביבתם בתכניות בעלות מעמד סטטוטורי.

  • שמירה/שיקום ערכי טבע כגון בתי גידול ו/או אתרי ונופי מורשת. ניתן לזהות באמצעות ניטור.

 

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • תכנית ממשק שטחים פתוחים

  • מדריך לניטור משולב

  • שיקום אקולוגי של בתי גידול

  • חקלאות תומכת סביבה