אימוץ/קידום חוקי עזר במועצה

סוג הכלי: ממשל

שימוש במנגנון של קביעת חוקי עזר במועצה ו/או אימוץ חקיקת עזר יכול לסייע בקביעת מדיניות לניהול השטחים הפתוחים במועצה בהיבטים סביבתיים שונים ובהגברת יכולת הפיקוח והאכיפה במועצה. חוקי העזר משמשים ככלי ניהולי ובפרט בנושאים של שמירת הניקיון, איכות הסביבה, שטחים פתוחים וחקלאות.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • יצירת סמכויות המאפשרות פיקוח ואכיפה של המועצה.

  • מניעה ו/או מזעור מטרדים ומפגעים בשטחי המועצה.

  • העלאת מודעות של התושבים והשרשרת תרבות ומסורת התנהגותית בשטחים הפתוחים.

דוגמה

חוק עזר איכות הסביבה / חוק עזר להתנהגות מבקרים בשטחים הפתוחים

זמן נדרש למימוש הכלי

  • טווח היישום איננו מיידי (לכל הפחות שנה).

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא רלוונטי להתמודדות עם לחצי פיתוח.

משאבים נדרשים

לא נדרשים תקציבים ייעודיים להכנת חוק העזר. נדרש שיתוף פעולה בין הצד המקצועי לצד המשפטי במועצה. תיתכן עלות יעוץ משפטי.
נדרשים תקציביים ייעודיים ליישום חוק העזר בהתאם למערך האכיפה הקיים במועצה.

שימו לב

  • המועצה יכולה לאמץ חוקי עזר קיימים ו/או לקדם חקיקה רלוונטיות לתחומים ייעודיים על סדר יומה.

  • לא ניתן ליישם את הכלי ללא פקחים, ציוד (מצלמות, מסופונים), מערכת גביה, ו/א יצירת שת"פ הדוק עם רשויות אכיפה.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

  • הסדרת התנהגות והתנהלות בפעילויות שונות בשטחים הפתוחים במטרה לאפשר מענה למטרדים ולמפגעים סביבתיים מפעילויות המתרחשים במרחב לטובת שמירת השטחים ולטובת תושבי המועצה.

  • העצמת השליטה של המועצה במרחב בהתאם למדיניות המועצה.

רציונל כללי

כיום, במקרים רבים לא עומדים ברשות המועצה כלים ותקציבים מספקים לבצע פיקוח ואכיפה בשטחים הפתוחים באופן שייתן מענה מתאים לטיפול במטרדים ובמפגעים הסביבתיים השונים ויביא לצמצומם.

קביעת חוקי עזר במועצה ו/או אימוץ חקיקת עזר קיימות במועצות אזוריות מסייעים מדיניות לניהול השטחים הפתוחים במועצה בהיבטים סביבתיים שונים ומהווים אמצעי להגברת יכולת הפיקוח והאכיפה במועצה.

על מנת לבצע פיקוח ואכיפה חייבת להיות סמכות חוקית אשר מאפשרת למועצה להפעיל סמכויותיה. חוקי העזר הם הכלי אשר יוצר את הסמכות החוקית לביצוע אכיפה ופיקוח.

שימוש בחוקי עזר במועצה מסייעים במישורים שונים:

  • קובעים איסורים ו/או הגבלות לגבי אופן השימוש וההתנהלות במרחבים הפתוחים ובתחומי המועצה.

  • קובעים אמצעי פיקוח ואכיפה מול גורמים אשר מפירים את האיסורים וההגבלות הנ"ל.

  • מאפשרים נתינת הנחיות וקביעת דרישות מעוברי אורח ותושבי המועצה.

קביעת חוקי העזר היא בהתאם למדיניות שתגובש במועצה ובהתאם לצרכים העולים מהשטח בהיבטים שונים הקשורים לפעילויות המתקיימות.

 

ניתן לאמץ חוקי עזר קיימים ממועצות אזוריות אחרות ו/או לקדם חוקי עזר בתחומים הרלוונטיים הייחודיים למועצה. כיום, מרכז המועצות האזוריות מקדם חוק עזר סביבתי לדוגמא שהינו חוק מורחב בתחומים שונים הקשורים לשטחים הפתוחים ולנושאי סביבה מרכזיים.ניתן יהיה לאמץ סעיפים רלוונטיים או אף את כולו בהתאם לצורך.

 

במקביל, בהתאם לחוק מדינה שהועבר בשנת 2008, קיימת אפשרות למועצה לאמץ באופן מלא או חלקי את חוקי המדינה אשר מסדירים נושאים כמו: מחזור, פסולת, זיהום מים, זיהום אויר, מפגעי ריח, מפגעי רעש ועוד, במקום חוקי עזר בנושא. חוקי המדינה, בניגוד לחוקי העזר, הם חוקים ארציים אשר אינם מתייחסים לצרכים הייחודים של כל מועצה ומועצה, אולם הם מאפשרים אכיפה בעלת סנקציות חריפות יותר לרבות קנסות גבוהים יותר. קנסות אלו מועברים אל קופת המועצה. על מנת להשתמש בחוקי המדינה יש צורך בפקח ייעודי לנושא, אשר עבר הכשרה מתאימה ויכול לאכוף את חוקי המדינה.

 

קהל היעד

מועצה אזורית.

מקור וניסיון ביישום

תהליך לאימוץ/קידום חוקי עזר קיים ומתקיים במועצות אזוריות רבות ברחבי הארץ. כיום לכל מועצה אזורית קיימים חוקי עזר שונים ובכלל זה חוקי עזר רלוונטיים לשמירת השטחים הפתוחים.

חקיקת עזר יכולה לעזור למועצה במגוון תחומים, למשל:

  • פסולת- קביעת חובת מחזור, הסדרת טיפול בסוגים שונים של פסולת, הפרדה במקור (רטוב יבש), טיפול בגזם, איסור על השלכת פסולת, ועוד.

  • מים ושפכים– איסור על התחברות לשוחות באופן פיראטי, טיפול בבורות ספיגה.

  • חקלאות- פסולת חקלאית, מרעה, ניקוז וכד'.

מעמד

קיים מעמד חוקי. אי עמידה בחוקי עזר, בהתאם למדיניות המועצה, יכולה להביא להטלת קנסות ואף לתביעות משפטיות, בהתאם לחוק העזר.

פרישה גיאוגרפית

חוק העזר רלוונטי לכל תחום המועצה

גמישות

קיימת גמישות גבוהה במימוש הכלי. כל מועצה יכולה לבחור את חוקי העזר הנדרשים/מתאימים לה בהתאם לפעילויות המתקיימות בה, סוגי השטחים הפתוחים והסוגיות המהותיות מבחינתה.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי אינו נותן מענה להתמודדות עם לחצי פיתוח.

משאבים נדרשים

תלוי בהיקף התהליך אותו המועצה מעוניינת לעבור וכן בסוג חוקי העזר.

  • קידום חוק עזר חדש מצריך השקעת משאבים בעיקר עבור הבחינה המקצועית ותשלום עבור הייעוץ המשפטי.

  • אימוץ חוק עזר קיים (מועצות אחרות או מחוק העזר לדוגמא) הינו תהליך פשוט יותר שאינו מצריך תקציבים ייעודיים.

  • אימוץ חוק מדינה נדרש בהפעלת פקח ייעודי למועצה ובהכשרתו.

 

ליישום בפועל של שני המהלכים נדרשת תשתית אכיפה סביבתית/חקלאית

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • יצירת והרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה בנושאי סביבה למועצה ללא צורך בהקצאת משאבים משמעותית ו/או הגדלת גורמי הפיקוח והאכיפה.

  • מניעה ו/או מזעור מטרדים ומפגעים בשטחי המועצה.

  • העלאת מודעות והשרשרת תרבות ומסורת התנהגותית בשטחים הפתוחים.

  • הגדלת תקציבי המועצה כתוצאה מהכנסת קנסות לתקציב המועצה.

 

חולשות:

  • דורש תהליך מקדים של ניתוח המצב הקיים והיבטים הנדרשים לתמיכה באמצעות חקיקה, כולל בדיקת חוקי העזר הקיימים במועצה.

  • עשוי לדרוש תקציב ייעודי לייעוץ משפטי. אימוץ החוק לדוגמא יכול לצמצם עלויות אלו במידה רבה.

  • קידום החוק יכול להיות תהליך ממושך. אולם אימוץ חוק קיים או החוק לדוגמא יכול לזרז תהליך זה במידה רבה.

  • דורש הקצאה של פקחים לנושא, כולל ציוד מתאים לביצוע אכיפה (מצלמות, הפקת דוחות , תוכנה מתאימה לגביה ועוד)עלול לעורר התנגדויות של קבוצות משתמשים/פעילים בשטחים הפתוחים. מנגד, יקבל תמיכה רבה מצד קבוצות הרואות עצמן נפגעות מהפעילות בשטחים אלו.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

  •  הכלי מתאים למועצות שמעוניינות להעצים את שליטתן בשטחים הפתוחים ושמערך הפיקוח והאכיפה בתחומן אינו נותן מענה לסוגיות סביבתיות אקוטיות.

  • מועצות המעוניינות בהרחבת מערך הפעילות בתחומי התיירות, פנאי ונופש.

מידע רלוונטי נוסף

  • חוק עזר סביבתי לדוגמא – מרכז המועצות האזוריות - לינק

  • חוק עזר לאיכות סביבה – מ.א רמת הנגב

  • חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח-2008

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

 מספר גורמים אפשריים: מהנדס המועצה, אגף מוניציפאלי/ סביבה, ועדה חקלאית - בשיתוף עם היחידה המשפטית.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי:

  • משרד החקלאות

  • המשרד להגנת הסביבה

  • יחידות סביבתיות ואיגודי ערים.

  • גורמים פעילים בשטחים הפתוחים: חקלאים וקבוצות נוספות

  • מגזר עסקי למשל בתחומי תיירות פנאי ונופש (תיירנים וכיו"ב).

  • קהילה מקומית - תושבי המועצה

  • רשויות וארגוני סביבה: רט"ג, רשות העתיקות, קק"ל, החברה להגנת הטבע, ארגוני סביבה מקומיים

 

ביישום הכלי בפועל:

  • אגף/ מחלקה בתחומה נכללים גורמי הפיקוח והאכיפה במועצה

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

 מימוש הכלי דורש ביצוע של תהליך מקדים לאפיון מקיף של המועצה ובחינת הסוגיות והמטרדים להם ניתן מענה תומך באמצעות חוקי עזר. שלבי הביצוע ולוחות הזמנים הינם בהתאם לתהליך הטמעת חוק העזר במועצה: אימוץ חוקים קיימים או קידום חוקים חדשים.

 

הכלי ייושם על ידי הגורם האחראי מטעם המועצה או על ידי איש מקצוע בתחום הסביבה או החקלאות.

ליישום הכלי נדרשים חמישה שלבים עיקריים:

  1. קביעת הסוגיות הרלוונטיות בהם נדרש חיזוק סמכויות הפיקוח והאכיפה באמצעות חוקי עזר: תחילה, נדרש לבצע בחינה מקיפה שמטרתה זיהוי הסוגיות המהותיות למועצה. הבחינה צריכה להסתמך על ניתוח המצב הקיים והמסקנות העולות ממנו ו/או על הכיוונים והשאיפות הפיתוח של המועצה. בהתאם לניתוח זה יש לקבוע את התחומים הרלוונטיים לתגבור חוקי עזר במועצה.

    משך: עד חודשיים.

  2. לימוד חוקי עזר וחוקי מדינה קיימים: לימוד ובחינה מדוגמאות מחקיקה קיימת ובחינת סעיפים/חוקים שיכולים להיות רלוונטיים למועצה.

    משך: עד חודש.

  3. תהליך משפטי: יש להביא לבחינה משפטית את הסעיפים/החוקים הרלוונטיים למועצה. ככל שהמועצה בוחרת לאמץ חוקים/סעיפים מיושמים כיום, הבחינה המשפטית תהווה תהליך מזורז יותר ותהיה פחות מורכבת. באם לא נמצא עדיין חוק שניתן להישען עליו, המועצה צריכה לפתח יחד עם היועץ המשפטי הנחיות המתאימות למועצה באותן סוגיות. בכל מקרה הבחינה המשפטית צריכה לבצע התאמות של החוקים למועצה. לעיתים יש לקבל אישור של שר הפנים לחוק העזר. התהליך המשפטי כולל תהליך אישור חוק העזר במועצה וקליטתו.

    משך: מס' חודשים – ארבע שנים.

  4. התאמת תשתית האכיפה במועצה: על המועצה להתאים את תשתית האכיפה במועצה לחוק המקודם לרבות: מינוי/הסמכת פקח בהתאם לחוקי העזר/הסעיפים החדשים, אישור גבייה והכנת פנקס דוחות, הנחיות ויידוע למשתמשים בשטחים הפתוחים בהתאם לפעילויות הרלוונטיות באמצעות פירסום ושילוט, מפגשי הסברה, מכתבים, וכיו"ב. התאמת התשתית הינה בהתאם למערך האכיפה הקיים במועצה. ניתן לפעול גם להגברת התיאום ושיתוף הפעולה עם גורמי אכיפה במרחב על מנת להעמיד את תשתית האכיפה הנדרשת.

    משך: חודשיים - שנתיים.

  5. מעקב ובקרה: רצוי לבצע מעקב ובקרה לגבי התרומה של חוק העזר בצמצום ההשפעות וכמתן פתרונות לסוגיות המשמעותיות לשמו קודם. במידת הצורך, כדאי לעדכן את החוק ואף לבחון במתכונת סדירה בפרק זמן שיוגדר מראש האם נדרש להוסיף סעיפים נוספים לחוק העזר בהתאם לצרכי המועצה.

    משך: תהליך מתמשך.

סה"כ משך תהליך יישום הכלי: כשנה עד שש שנים – תלוי בתהליך אימוץ חוק העזר.

כאשר מתבצע תהליך של אימוץ חוק עזר קיים משך התהליך קצר משמעותית וקליטת החוק במועצה יכולה להסתיים תוך שנה. באם המועצה מחליטה על קידום חוק עזר חדש שאינו קיים במסלול/מתווה מוכר משך התהליך צפוי להיות ממושך יותר. גם משרד הפנים ממליץ להסתייע בחוק עזר לדוגמא על מנת לקצר את משך התהליך.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

 תלוי בתהליך אימוץ חוק העזר.

  • ניתן למנות בעל תפקיד מתוך המועצה שיהיה אחראי על בחינת הסוגיות הנדרשות לטיפול במסגרת החוק, ובחינת דוגמאות ממועצות אחרות.

  • ההבדל המשמעותי במשאבים הינו בתהליך המשפטי: כאשר המועצה מאמצת חוק עזר קיים נדרשים תקציבים מצומצמים בעיקר עבור קליטת החוק, ביצוע התאמות ואישורו במועצה. כאשר המועצה מקדמת חוק עזר חדש שאין לו סמך, נדרשת בחינה משפטית מעמיקה ומורכבת יותר המצריכה תקציב ייעודי. יחד עם זאת, סך כל התקציבים הנדרשים ליישום הכלי, בשני המסלולים אינם משמעותיים יחסית.

  • לצורך יישום חוק העזר במועצה נדרשת השלמת תשתית האכיפה במועצה בהתאם למערך הקיים:

    • לרוב נדרשת הסמכה של גורמי הפיקוח והאכיפה ותקציב עבור היידוע וההסברה- שני אלו אין נדרשים בתקציבים גבוהים.

    • אולם, במקרים בהם לא קיים מערך אכיפה מוסדר ו/או מערכת גביה נדרשים תקציבים ייעודיים משמעותיים יותר על מנת להשלימם, או לחילופין – הגברת התיאום ושתופי הפעולה עם גורמי הפיקוח והאכיפה במרחב האזורי (שאינם מהמועצה).

מקורות מימון אפשריים

ככלל, קידום תהליך מסוג זה מתבסס על תקציבי המועצה. עם זאת ניתן לפנות לגופים כגון רט"ג או קק"ל בשטחים שיש להם ממשק עם שטחים שבאחריותם או שטחים בעלי רגישות רבה.

אילו תנאים נדרשים ליישום

נדרשת מחויבות ותמיכה של המועצה לעמוד כנגד פעילויות שאינן רצויות בתחומי המועצה, גם באם האכיפה תכלול הטלת קנסות ואף תביעות משפטיות. כמו כן, כפי שצויין נדרשת השלמה של תשתית האכיפה במועצה, לרבות: גבייה, הסמכת פקחים וכיו"ב.

במקביל לקידום חוק העזר יש להבטיח גם קידום פתרונות משלימים באופן שיתנו מענה לטיפול במטרדים השונים. למשל הסדרת אתרי/מתקני טיפול פסולת חקלאית אם החוק אוסר על השלכה של פסולת חקלאית.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

במקרים הבאים מומלץ לשלב את הכלים עם אחד או יותר מהכלים הבאים:

לצורך חיזוק מערך הפיקוח והאכיפה במועצה:

הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה (ניהול יישומי) / הקמת סעיף תקציבי ייעודי לשטחים פתוחים / הטמעת מערך ניטור במועצה / חיזוק ועדות/יחידות

לצורך חיזוק והטמעת המחויבות של משתמשי השטחים הפתוחים בהתאם לחוקים החדשים:

אמנה חקלאית-כפרית / הקמת מרכז ידע ותוכן מקומי/

מפגשי דיאלוג / הקמת מנגנון לגישור קונפליקטים במועצה /חיזוק קשרי מועצה ישובים.

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • צמצמום המטרדים והמפגעים הסביבתיים בשטחים הפתוחים למשל באמצעות הפחתה במספר התלונות של תושבים- סקרים לשביעות רצון.

  • צמצום בעלויות המועצה לטיפול במפגעים ומטרדים.

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • מדריך לניטור משולב

  • מדריך חקלאות תומכת סביבה