גיבוש שפה עיצובית אחידה במועצה

סוג הכלי: יישום

גיבוש קו עיצובי מנחה שיוטמע בשטחים הפתוחים ובמוקדי פעילות בתחומה. הקו העיצובי יתבסס על מאפיינים חזותיים ואחרים שקשורים בערכי הטבע, הנוף והמורשת במועצה.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • חיזוק והדגשה של הזהות הייחודית של המועצה
  • יצירת מראה עקבי ואחיד המאפשר זיהוי אינטואיטיבי של המועצה
  • מיתוג המועצה, הגדלת נפח הפעילות בשטחים הפתוחים ופיתוח תחום התיירות
  • חיזוק הגאווה המקומית והזיקה של התושבים לשטחים הפתוחים במועצה.

דוגמה

בין השאר יבוא לידי ביטוי בפיתוח אלמנטים נופיים כגון: שילוט, פיסול, גידור, "ריהוט" )ספסלים, אמצעי תאורה וכו(, רשימת צמחיה מקומית ועוד.

זמן נדרש למימוש הכלי

  • ניתן ליישם בטווח הבינוני.
  • נדרש תהליך מקדים של למידה וניתוח מאפייני המועצה

מענה ללחצי פיתוח

הכלי מסייע בהעלאת המודעות לשטחים הפתוחים וטיפוחם, אבל הוא לא מספק מענה ישיר למניעת פיתוח.

משאבים נדרשים

  • תקציב מצומצם עבור סדנאות שיתוף ציבור ו/או סקר העדפות תושבים.
  • תקציב לליווי הכלי על ידי מומחה מתחום עיצוב הסביבה כגון אדריכל נוף.
  • מומלץ לכלול בתקציב הכלי פרויקט יישומי אחד לפחות, למשל רכישה והתקנה של ספסלים ושילוט או שתילה ונטיעה של צמחייה מתוך הרשימה שנבחרה.

שימו לב

השפה העיצובית צריכה לייצג את המאפיינים הפיסיים והתרבותיים הייחודים למועצה, לצד ערכים שהיא מעוניינת להבליט ותחומי פעילות שהיא מעוניינת להתמקד בהם.

הכלי מגוון וגמיש וניתן להתאימו לאופי וליעדים שהמועצה מציבה, כמו גם למשאבים העומדים לרשותה.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

גיבוש מערך אלמנטים ייחודי למועצה שיצור מראה עקבי ואחיד, יבדיל אותה ממועצות אחרות ויאפשר זיהוי אינטואיטיבי של אופייה הייחודי. הכלי יעשיר את חוויית הביקור במועצה ויחזק את הזיקה של תושבים ומבקרים למאפיינים ולערכים הייחודיים של המועצה.

רציונל כללי

בחירת סגנון או מסגרת עיצובית שתנחה את הפיתוח הפיסי בשטחים הפתוחים ואת המרכיבים השיווקיים שישמשו לפרסומם בציבור. הכלי יוביל לכך שהפיתוח בשטחים הפתוחים יהיה חלק ממכלול שלם בעל זהות קולקטיבית ולא אסופה של חפצים המייצרים אי-סדר במרחב הפתוח.

 

השפה העיצובית יכולה וצריכה לשאוב מהמאפיינים הקיימים והייחודיים במועצה (צמחייה, מסלע, דפוסי התיישבות, תצורות נוף, חומרים ועוד) ובמקביל לשקף את הערכים והדימויים שהמועצה מעוניינת להדגיש, כגון חדשנות, קידמה, יצירתיות, קיימות וסביבה, כפריות, מסורת, ועוד. בנוסף השפה העיצובית תשקף תחומים שבאמצעותם המועצה מעוניינת למתג את עצמה כגון מוזיקה, אמנות, ספורט, נופש, טבע וכדומה.

השפה העיצובית מסייעת ביצירת חיבור רגשי בין השטחים הפתוחים לבין אלו שמבקרים בהם (תושבים או תיירים), וכך הופכת אותם למבוקשים ואטרקטיביים יותר. הכלי גם מסייע בהוצאה לפועל של הפוטנציאל השיווקי של השטחים הפתוחים ובהבלטה שלהם מול שטחים פתוחים במועצות מתחרות.

קהל היעד

מועצה אזורית, תושביה וציבור ישראל בכללותו.

מקור וניסיון ביישום

תהליך לגיבוש שפה עיצובית התקיים בישובים ורשויות רבות, לרבות מועצות אזוריות, ברחבי ישראל. כך למשל העיר חולון, מיתגה עצמה כעיר הילדים, ובהתאם פתחה שפה עיצובית המחזקת ותומכת בסמל זה באמצעות: מתקנים לילדים, שירותים שונים, הלוגו של העיר, ועוד.

דוגמאות לגיבוש שפה עיצובית במועצות אזוריות, בהן ביטאו ומיתגו את ערכי השטחים הפתוחים בתחומי המועצות, ניתן לראות למשל במועצה האזורית עמק המעיינות (ראה/י קישורים בסעיף מידע רלוונטי).

פרישה גיאוגרפית

כל תחום המועצה, בהתאם למיקום של שבילים ומוקדי פעילות קיימים ומתוכננים בשטחים הפתוחים. ניתן לשלב את האלמנטים העיצוביים גם בתחומי הישובים.

גמישות

רבה. למשל גמישות בקביעת המרכיבים שנכללים בשפה העיצובית - שילוט/גדרות/ריהוט רחוב/צמחייה וכדומה; גמישות בקביעת היקף הפיתוח וההתאמה של המצב הקיים לשפה העיצובית- האם יבוצעו התאמות בכל תחום המועצה? במוקדים ספציפיים? או רק בפרויקטים חדשים? וכמובן גמישות רבה בסגנון העיצובי שיבחר.

מענה ללחצי פיתוח

נמוך. מיתוג השטחים הפתוחים עשוי לסייע בעידוד מעורבות ודאגה ציבורית של תושבי המועצה והסביבה לפעול למניעת פיתוח בהם. עם זאת, הכלי עצמו אינו מספק מענה ישיר למניעת פיתוח.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • ניתן ליישום בשלבים, בהתאם לזמינות משאבים.

  • חיזוק הזיקה של הקהילה המקומית והציבור בישראל לערכים שהמועצה מעוניינת להדגיש.

  • חיזוק הגאווה המקומית והזיקה של התושבים לשטחים הפתוחים במועצה

  • יצירת מראה עקבי ואחיד המאפשר זיהוי אינטואיטיבי של המועצה.

  • מיתוג המועצה והגדלת נפח הפעילות בשטחים הפתוחים ופיתוח תחום התיירות.

חולשות:

  • דורש תהליך מקדים של זיהוי רוח המקום ומאפייניו.

  • מצריך תקציב ייעודי וכן מומלץ לבצע באמצעות גורם חיצוני- איש מקצוע (מעצב/אדריכל נוף וכדומה).

  • פרק הזמן מאימוץ הכלי ועד לתוצאות ממשיות בשטח עלול להיות ארוך יחסית.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

  • מועצות שרוצות לקדם מדיניות תכנון, ניהול ו/או פיתוח בשטחים הפתוחים, במיוחד בתחום הפנאי, נופש ותיירות.

  • מועצות שמעוניינות להבליט ולהעצים את ייחודן במרחב הכפרי.

  • מועצות שמעוניינות לחבר את התושבים לנוף המקומי ולחזק את הגאווה המקומית.

מידע רלוונטי נוסף

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

 אגפי תיירות/פנאי ונופש/תרבות וקהילה, יחידה לשטחים פתוחים/סביבתית, אדריכל המועצה.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי:

  • משרד התיירות

  • מגזר עסקי, בתחומי תיירות פנאי ונופש (תיירנים וכיו"ב)

  • קהילה מקומית - תושבי המועצה

  • רשויות וארגוני סביבה: רט"ג, רשות העתיקות, קק"ל, החברה להגנת הטבע, ארגוני סביבה מקומיים, יחידות סביבתיות

ביישום הכלי בפועל:

  • יחידות סביבתיות

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

מימוש הכלי דורש ביצוע של תהליך מקדים לאפיון מקיף של המועצה, ולכן את תוצאותיו ניתן יהיה לראות בטווח הזמן הבינוני-ארוך, כתלות במשאבים הזמינים למועצה להטמעת ה"שפה העיצובית" בשטחים הפתוחים.

הכלי ייושם על ידי הגורם האחראי מטעם המועצה או על ידי איש מקצוע בתחום עיצוב ו/או סביבה.

ליישום הכלי נדרשים ארבעה שלבים עיקריים:

  1. אפיון מקיף של המועצה

    1. הקמת וועדת היגוי בהובלת הגורם האחראי למימוש הכלי. מומלץ כי הוועדה תכלול נציגים מוועדות תיירות/פנאי, שטחים פתוחים/ יחידה סביבתית, וועדה חקלאית, אגף ההנדסה ואגף התחזוקה (במידה וקיים), כמו גם נציגי תושבים וגורם מקצועי מתחום עיצוב ו/או סביבה.

    2. תהליך ממוקד לזיהוי רוח המקום ומאפייניו (ראה הכלי הרלוונטי)- זיהוי מאפיינים פיסיים ותרבותיים ייחודיים למועצה כגון תצורות נוף, מסלע, צמחייה, אלמנטים ארכיטקטוניים, מסורות תרבותיות ועוד.

    3. קביעת עקרונות וערכים שהמועצה מעוניינת להעצים/למתג. מומלץ להתייחס גם לנושאים כגון סוג הפעילות שהמועצה מעוניינת לפתח בשטחים הפתוחים - ספורט, נופש, טיולים, תיירות חקלאית וכדומה; קהל היעד עבורו מפתחים את השטחים הפתוחים –החל מפילוח ג"ג (תושבי המועצה, תושבי רשויות קרובות או מכל רחבי הארץ) ועד לפילוח דמוגרפי של קבוצות גיל. כחלק משלב זה מומלץ גם לנסות ולאפיין "מועצות מתחרות" ולבחון כיצד ניתן לחדד את ההבדלים בינן לבין המועצה.

    4. ריכוז המידע שנאסף בחוברת/מצגת קצרה (עד שלושה עמודים). החוברת תציג את "דמות המועצה" כפי שהיא שואפת להיות בעתיד. יש להתחשב בפערים ובמגבלות אובייקטיביות בין דמות המועצה הרצויה לבין המצב הקיים. מומלץ כי החוברת תאושר על ידי מליאת המועצה.

    שלב זה יכול להיערך כולו על ידי וועדת ההיגוי, עם זאת ראוי כי קביעת דמותה העתידית של המועצה תעשה תוך שיתוף התושבים, למשל על ידי עריכת סדנאות פתוחות לקהל, סקרים מקדימים או הצבעה פתוחה על מסקנות התהליך.

    משך: עד ארבעה חודשים מאימוץ הכלי.

  2. תרגום לשפה ויזואלית ולהנחיות עיצוב.
    1. 1. הפשטה של הדימויים והרעיונות 1. שנמצאו כמאפיינים את המועצה למרכיבים עיצוביים - חומר, צבע, מרקם, צורה/גיאומטריה ועוד.
    2. יצירת "קטלוג עיצוב" שיכלול:
      • עקרונות עיצוב- רשימה מומלצת של חומרים, צבעים, צורות/גיאומטריות וכדומה.
      • רשימת צמחייה מומלצת- יש להשתמש בצמחייה מקומית אופיינית, מומלץ להעדיף צמחייה חסכנית במים הדורשת מעט תחזוקה.
      • "סט פרטים"- פיתוח סטנדרט פרטים של המועצה הכולל הפנייה למק"ט לדוגמא עבור פריטים ספציפיים. שילוב שרטוטים והדמיות להמחשת קנה המידה והעקרונות להשתלבות במרחב הפתוח. מומלץ להתייחס לאלמנטים כגון: שערי כניסה, ספסלים, מתקני שתייה, פנסים ואמצעי תאורה אחרים, אמצעי הצללה, פחי אשפה, אמצעי שילוט, גדרות/מעקות, מתקני קשירה לאופניים, קירות וחיפוי קירות, חיפוי שבילים ואבני שפה ועוד.

      על המועצה לקבוע האם המידע ב"קטלוג העיצוב" מחייב או שהוא בגדר המלצה. ראוי כי החלטה זו תיושם בכל הפרויקטים בשטחים הפתוחים במועצה באופן עקבי.

    3. 3. התאמה של לוגו/סמל המועצה לשפה העיצובית שנבחרה. 3. ניתן לעשות באמצעות מעצב מקצועי או למשל באמצעות תחרות בקרב כלל תושבי המועצה ו/או במסגרות החינוכיות.

    משך: עד שלושה חודשים מאישור החוברת/מצגת.

  3. הטמעה בשטחים הפתוחים ובקהילה.
    1. הבלטת רוח המקום ומאפיינים ייחודיים קיימים
      • תכנון מוקדי פיתוח בשטחים הפתוחים כך שידגישו ערכי טבע, נוף ומורשת. למשל מיקום הכניסות והיציאות מהאתר, התוויית השבילים, מיקום ספסלים ושולחנות פיקניק באופן שידגיש קווי מבט (נוף) או אלמנטים מיוחדים כגון עצים עתיקים או מבנים היסטוריים. למידע נוסף יש לראות תיקי כלי "פיתוח תשתיות תומכות פעילות פנאי ונופש" ו"פיתוח מוקדי פעילות פנאי ונופש בשטחים פתוחים".
      • פעולות "שדרוג ועדכון" במוקדי פעילות קיימים בשטחים הפתוחים-
        • חשיפה של ערכי טבע, נוף ומורשת למשל באמצעות גיזום ודילול צמחייה.
        • מסגור והדגשה - למשל באמצעות תאורה, צמחייה או אלמנטים ארכיטקטוניים.
        • חזרתיות - שימוש במרכיבים שמעוניינים להבליט במסגרת עיצוב האתר למשל שילוב מיני צומח ו/או חומרים כגון מסלע.
        • שילוט והסברים - למשל הסבר בוטאני/גיאולוגי/היסטורי על המרכיב שמעוניין להבליט, כמו גם שילוט הכוונה אליו.
    2. פיתוח/רכישה והתקנה של מרכיבים הנכללים בקטלוג. כתלות בזמינות משאבים, החלפה של אלמנטים קיימים כגון שילוט, ספסלים וכדומה.
    3. הטמעה בכל התכניות המפורטות 3. לפיתוח השטחים הפתוחים. ניתן להטמיע גם בתב"ע של יישובי המועצה במסגרת הוראות התכנית או בנספח הנופי.
    4. פרסום קטלוג העיצוב בצירוף צילומים מפרויקטים באתר המועצה

    משך: תהליך מתמשך. כצעד הצהרתי מומלץ לבצע פרויקט יישומי אחד לפחות, למשל רכישה והתקנה של ספסלים ושילוט ו/או שתילה ונטיעה של צמחייה מתוך הרשימה שנבחרה ו/או פעולות "שדרוג ועדכון" מיד עם פרסום קטלוג העיצוב.

  4. מעקב, בקרה ועדכון.
    1. אכיפה ופיקוח על מימוש אלמנטים מהקטלוג.
    2. בקרה על מידת ההתאמה בין הסגנון העיצובי שנבחר לבין התושבים לאורך זמן באמצעות ניטור המדדים להצלחת הכלי שמופיעים בסעיפים הבאים.

    משך: תהליך מתמשך.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

תלוי בהיקף התהליך אותו המועצה מעוניינת לעבור.

  • האפיון המקיף של המועצה דורש הקצאת תקציב ייעודי והקצאת שעות עבודה לגורם מטעם המועצה- לכל הפחות עבור עריכת סדנאות שיתוף ציבור ו/או סקר העדפות תושבים. תהליך מקיף יותר עשוי לדרוש יישום/ליווי התהליך על ידי איש מקצוע ותקציב לעריכת סקר ערכי טבע, נוף וחקלאות.

  • יצירת "קטלוג עיצוב" דורש מעורבות של איש מקצוע מתחום העיצוב ו/או המיתוג.

מימוש השפה העיצובית דורש תקציב ייעודי לביצוע פעולות פיתוח ולתחזוקה שוטפת. מומלץ לכלול בתקציב הכלי פרויקט יישומי אחד לפחות, למשל רכישה והתקנה של ספסלים ושילוט או שתילה ונטיעה של צמחייה מתוך הרשימה שנבחרה. מימוש מיידי (גם אם סמלי) של הכלי יחזק את הקשר והאמון בין התושבים, המועצה והשטחים הפתוחים.

מקורות מימון אפשריים

קק"ל, רשות הטבע והגנים, הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, משרד החקלאות, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות, משרד הנגב והגליל (למועצות הרלוונטיות).

אילו תנאים נדרשים ליישום

לכל הפחות נדרש גורם מהמועצה שיוביל את הכלי ויקצה לכך את השעות הנדרשות, תשתית מתאימה לעריכת מפגשי שיתוף ציבור וניתוח הממצאים (חדר ישיבות, מחשב, מקרן עבור מצגת וכדומה) ותקציב למימון איש מקצוע שירכיב את "קטלוג העיצוב".

השתלבות עם כלים אחרים - כלים הכרחיים

  • זיהוי רוח המקום ומאפייניו (גם אם בתהליך מזורז)

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

מומלץ לשלב את הכלי עם אחד או יותר מהכלים הבאים:

  • סקר ערכי טבע, נוף וחקלאות

  • מפגשי דיאלוג

  • פיתוח תשתיות ו/או מוקדים לפעילות תיירות, פנאי ונופש בשטחים הפתוחים

  • תכנית לשטחים פתוחים/כוללנית

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • כמות הפרויקטים להקמה/החלפה של תשתית פנאי ונופש לזו הנכללת ב"שפה העיצובית" שנבחרה- שילוט, ריהוט רחוב, גדרות וכדומה.

  • הטמעה בתוכניות מפורטות.

  • אימוץ והזדהות של התושבים עם ה"שפה העיצובית" - יבוא לידי ביטוי בסקרים או במימוש השפה העיצובית בשטחים פרטיים למשל בשימוש בצמחייה או בחומרים שנבחרו על ידי המועצה בגינות הפרטיות.

  • מידת שביעות רצון של מבקרים באמצעות סקרי דעת קהל.

  • הרחבת פעילות תושבים ומבקרים מן החוץ בשטחים הפתוחים במועצה.

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • מדריך ממשק שטחים פתוחים- יכול לסייע בהכוונת פרישת האלמנטים העיצוביים, לפי תאי השטח בהם יוכנו תכניות הממשק.