מיסוד מנגנון לגישור קונפליקטים במועצה

סוג הכלי: יישום

מיסוד מרכז/מסגרת במועצה לגישור קהילתי, כדרך למציאת פתרון למחלוקות בין פרטים או קבוצות בכל ההיבטים הקשורים לשטחים הפתוחים בתחומי המועצה.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • מיתון קונפליקטים וצמצום מתחים ופערים בין מגזרים, קהילות ויחידים במועצה

  • מציאת פתרונות יצירתיים לטיפול בקונפליקטים בשטחים הפתוחים

  • העלאת מודעות התושבים לנושא שמירה וטיפוח השטחים הפתוחים וחיזוק הזיקה אליהם

דוגמה

הקמת מרכז לגישור קהילתי במועצה האזורית רמת נגב.

זמן נדרש למימוש הכלי

משך תהליך יישום הכלי תלוי באם קיים מערך גישור במועצה או לא ועל כן, יכול להימשך בין מספר חודשים לבין שנה ויותר, בהתאם.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא נותן מענה להתמודדות עם לחצי פיתוח.

משאבים נדרשים

  • נדרשים תקציבים ייעודיים ליישום הכלי.

  • מערך אנשי המקצוע בתחום הגישור יכול לפעול בהתנדבות ו/או המועצה יכולה להכשיר מגשרים. כדי שהמרכז יפעל באופן רציף ישנה חשיבות שיהיה רכז במשרה קבועה.

שימו לב

  • המרכז יכול לשמש בגישור בתחומים קהילתיים מגוונים.

  • לצורך מיסוד המנגנון, ניתן לעשות שימוש במתקנים/שירותים חברתיים-קהילתיים ובשירותי הרווחה, אין צורך בפיתוח מתקנים חדשים.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

גישור בין כלל הגופים ובעלי העניין, כולל התושבים, בסוגיות שונות הקשורות לשטחים הפתוחים, באופן שיסייע במיתון קונפליקטים ומציאת פתרונות בשגרה היום יומית.

רציונל כללי

מיסוד מנגנון לגישור ויישוב מחלוקות וקונפליקטים במועצה מסייע בגישור בין כלל בעלי העניין בסוגיות שונות שמקורן בפעילות המתקיימת בשטחים הפתוחים.

סוגיות ומחלוקות סביבתיות יכולות לנבוע מהבדלי תפישות בין תושבים ומשינויים בפעילות בשטחים הפתוחים (בין אם בתוך הישוב ובין אם מחוץ לו). לדוגמא נסיעה בטרקטור בשעות מוקדמות של הבוקר, השלכת פסולת, רעש שנובע מפעילות תיירותית, הקמת מתקן וכיו"ב.

המטרה היא לבסס מנגנון שיאפשר דו שיח ויסייע במציאת פתרונות, יצירת הסכמות ופירוק המחלוקות בהיבטים האמורים. ישנה עדיפות למצות מחלוקות בצורה של גישור על פני תביעה בבית משפט, כיוון במסגרת זו המחלוקת מיושבת ומסתימת לעומת בית המשפט בו מתקבלת הכרעה לטובת צד אחד בלבד – אי ההסכמה נותרת.

תלונות ודיווחים שיעלו במפגשים ניתן להעלות גם לסדר היום של פורום השטחים הפתוחים.

קהל היעד

קהל היעד הישיר הם כלל בעלי העניין במרחב ותושבי המועצה.

גם המועצה עצמה וארגונים מנהליים בתחומה יכולים לעשות שימוש במרכז גישור זה, למשל ועדים מקומיים, אגודות שיתופיות, בינם לבין עצמם וכן בינם לבין התושבים.

רלוונטיות לתחומי פעילות

חקלאות, תיירות פנאי ונופש, סביבה וקיימות, חברה וקהילה.

ככלל, הכלי מתאים לכל המועצות - בכל מקום בו יש שני אנשים נדרש מנגנון של הידברות וגישור.

מעבר לכך, מנגנון מסוג זה יכול לסייע למועצות הרואות חשיבות רבה בדיאלוג, שיתוף ומעורבות התושבים (הקהילה) בחיי היום יום של המועצה ו/או מועצות בהן מצויים פערים משמעותיים בין תפישת התושבים לבין הפעילות המתקיימת בשטחים הפתוחים ובעיקר פעילות חקלאית ונדרש מנגנון לגישור וצמצום הפער כמו גם, חיזוק הזיקה לשטחים הפתוחים.

מקור וניסיון ביישום

תחום הגישור הולך ותופס תאוצה בעולם ובישראל. כיום קיימים מרכזי גישור והידברות בקהילה ברשויות מקומיות רבות ובכלל זה גם במספר מועצות אזוריות ברחבי הארץ, וביניהם מ.א. דרום השרון, מ.א רמת נגב, מ.א בני שמעון. מרכזי הגישור נכללים לרוב תחת תחום מחלקת הרווחה/שירותים חברתיים ולעתים גם בחינוך. תכנית גישורים של מרכז מוזאיקה (בירושלים) מנחה מרכזי גישור אלו. עם זאת, לא בכל המועצות ישנה התמחות בגישור בסוגיות הקשורות לשטחים פתוחים.

מעמד

לכלי אין מעמד סטטוטורי.

פרישה גיאוגרפית

הכלי מיועד למועצה האזורית בלבד. אם כי ניתן להיעזר בתשתית של גופים חיצוניים לטובת יישום הכלי. למשל, בהעברת קורסי גישור למתנדבים במועצה ועוד.

גמישות

ביישום הכלי והפעלתו טמונה גמישות רבה. ניתן להפעיל בנושאים שונים ומגוונים. מרכז הגישור יכול להיעזר בתחומי גישור מרכזיים נפוצים וכן לפתח ולבנות ערוצי גישור ומוצרי גישור בתחומים הרלוונטיים למועצה.

ניתן לשלב פעילות מרכז הגישור עם פעילויות נוספות כגון הסברה ולפיתוח דיאלוג ויצירת שיח מקומי בנושאי השטחים הפתוחים.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא נותן מענה ישיר להתמודדות עם לחצי פיתוח ואיומים על השטחים הפתוחים. הכלי יכול לתת מענה לציבור ולמגזרים השונים בסוגיות מקומיות ונקודתיות.

משאבים נדרשים

במידה וקיים מערך גישור במועצה - ניתן להתבסס על השירותים/תשתיות הקיימות. במידה ולא, נדרשים תקציבים ייעודיים להקמת המרכז.

 

לצורך הפעלת מרכז גישור נדרשים: רכז, מאגר אנשי מקצוע בעלי מיומנות בתחום הגישור (לרוב מערך מתנדבים), תשתיות פיזיות לקיום המפגשים וכן תקציבים עבור הפעילות השוטפת של המרכז והכשרת מתנדבים ותושבים.

סה"כ, סדר גודל של התקציבים והמשאבים הנדרשים אינו גבוה.

היקף ומגוון הפעילות של מרכז הגישור מותנה במידה רבה בהיקף המשאבים ובתמיכה של המועצה.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • מנגנון שיכול לסייע במיתון ויישוב קונפליקטים.

  • יצירת מנגנון להגברת מעורבות ושיתוף הקהילה בשמירת השטחים הפתוחים.

  • ניתן להתבסס על שירותים/תשתיות קיימות – תקציבים ומשאבים לא גבוהים.

  • ניתן להפעיל בטווח קצר יחסית.

חולשות:

  • מצריך נכונות והשתתפות של הקהילה.

  • מחייב מאגר מתנדבים של אנשי מקצוע בתחום הגישור, אף כי מרכז הגישור יכול לממן הכשרת מגשרים. למה? לא חייב להיות מערך מתנדבים. יכול להיות נציג מועצה בלבד.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

  • הכלי מתאים ונדרש בכל המועצות.

  • מעבר לכך, מנגנון מסוג זה יכול לסייע למועצות הרואות חשיבות רבה בדיאלוג, שיתוף ומעורבות התושבים (הקהילה) בחיי היום יום של המועצה ו/או מועצות בהן מצויים פערים משמעותיים בין תפישת התושבים לבין הפעילות המתקיימת בשטחים הפתוחים ובעיקר פעילות חקלאית ונדרש מנגנון לגישור וצמצום הפער, כמו גם חיזוק הזיקה לשטחים הפתוחים.

מידע רלוונטי נוסף

  • כדאי ללמוד מדוגמאות מיושמות של מרכזי הגישור וההידברות במרכזי קהילה הקיימים.

  • מוזאיקה מרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה - https://he-il.facebook.com/mosaicagishur

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

נדרש אחראי/רכז ייעודי מתחום מחלקת הרווחה/שירותיים חברתיים או חינוך במועצה. רצוי שהרכז יהיה במשרה קבועה (לפחות 60% משרה), אך במידת הצורך יכול הרכז לפעול גם בהתנדבות.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי:

  • בעלי תפקידים במועצה מתחום: חינוך, חינוך בלתי פורמאלי, רווחה/ שירותים חברתיים, קהילה, ביטחון, מתנס"ים, חקלאות, סביבה וקיימות ועוד

  • משרד הרווחה כשותף מנחה ומלווה הקמת מרכזי גישור קהילתיים

בתהליך יישום הכלי:

  • באופן ישיר: תושבי המועצה, חקלאים, תיירנים, ועדים מקומיים, אגודות שיתופיות, המועצה, יזמים בתחומי המועצה

  • בעלי עניין שהמועצה יכולה לספק/להתאים להם שירותים/מוצרי גישור ייעודיים: מסגרות חינוך, גופים פרטיים ופורום שונים הנדרשים להליכי גישור ועוד

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

משך יישום הכלי תלוי במידה רבה ב:

  • האם מוקצה רכז ייעודי ליישום הכלי ובאיזה היקף פעילות.

  • האם קיים מרכז גישור במועצה – או לא. ניתן לבסס את המנגנון על מתקנים ושירותים קיימים של המועצה מתחום שירותי החברה-קהילה או שירותי הרווחה (במידה וישנם מתאימים). במידה ולא עומדים שירותים כאלו במועצה, משך מיסוד המנגנון יהיה ארוך יותר.

  • מאגר המגשרים העומד לרשות המרכז – האם בתחום המועצה מצויים מגשרים בעלי ניסיון, או שנדרש להכשיר נציג מועצה לשם כך.

ליישום הכלי נדרשים ארבעה שלבים עיקריים:

  1. הקמת תשתית מרכז הגישור: בשלב הראשון יש לפעול להקמת צוות היגוי לצורך הגדרת צרכי הגישור במועצה וקביעת אופי והיקף הפעילות. וכן, להקים את הצוות המנהל בפועל ולהגדיר תפקידיו ובכלל זה פרויקטור/מנהל ייעודי למרכז מטעם המועצה. בשלב זה ניתן להתחיל לגייס אנשי מקצוע בתחומי גישור שונים שמוכנים להתנדב לטובת המרכז. יש לפנות לגופים הרלוונטיים ולגייס תקציבים להקמת המרכז.

    באם קיים מרכז גישור במועצה, צוות ההיגוי צריך לדון ולחדד את הסוגיות הגישור הרלוונטיות בתחומי השטחים הפתוחים במועצה.

    משך: חצי שנה – שנה להקמת התשתית למרכז. באם קיים מרכז פעיל נדרש כשתי פגישות/סדנא מרוכזת.

  2. גיבוש צוות מרכז הגישור: גיוס מאגר בעלי ניסיון בגישור בתחומים שונים (מאגר המגשרים יכול לפעול על בסיס התנדבותי). בנוסף כדאי שהצוות יכלול עו"ד ואנשים בעלי ניסיון בהעברת סדנאות בתחומים הרלוונטיים. במידה ואין במועצה מתנדבים בעלי ניסיון ו/או הכשרה בתחום הגישור ניתן לגייס תושבים מעוניינים ולהכשירם בקורסים ייעודיים ובניסיון מעשי. גם אם קיים צוות מנוסה וגם אם לאו, כדאי להעביר מספר הרצאות בתחומי השטחים הפתוחים ולקיים מספר דיונים בנוגע לסוגיות המרכזיות בעבורן נוצרות עיקר המחלוקות.

    משך: חודשיים ועד חצי שנה לגיבוש צוות. סדנאות בתחומי שטחים פתוחים- 2-3 מפגשים.

  3. בנית תכנית עבודה והפצה:
    בשלב הזה, הצוות המנהל מגבש תכנית עבודה שנתית למרכז הגישור הכוללת את מגוון פעילויות בתחומי הגישור ובכלל זה: מתן מענה ישיר, תהליכי הסברה והטמעה של נושא הגישור בקהילה במגוון פעילויות ותחומים, קידום שתופי פעולה ופיתוח מוצרי גישור לגופים שונים (מוצרים שניתן למכור).

    תכנית העבודה צריכה לכלול גם הכשרה של הצוות המקצועי בפעילויות שונות: סדנאות, קורסים, הרצאות וכיו"ב.

    במקביל, יש לקדם מהלך לפרסום מרכז הגישור לקהילה המקומית ולגופים נוספים באמצעות ערוצי התקשורת והפרסום של המועצה, מפגשים עם מסגרות רלוונטיות שונות (בתי ספר, יישובים, ועד מקומי ועוד).

    במידה וקיים מרכז גישור במועצה, עיקר הפעילות הנדרשת הינה חיבור גורמים שונים המעורבים בפעילות בשטחים הפתוחים למרכז הגישור ופיתוח מוצרי גישור בתחומים המעסיקים את המועצה בתחומי השטחים הפתוחים. 

    משך: שלושה חודשים לבניית תכנית העבודה והפצה ראשונית.

  4. פעילות שוטפת: לשלב את מרכז הגישור בסל השירותים של המועצה ובכלל זה:
    מפגשים פרטניים – מתן מענה גישורי למחלוקות ספציפיות ו/או בניית הסכמות רחבות – מהווה כשליש מהפעילות במועצה.

    הסברה והטמעה - תהליכי הסברה והטמעה של נושא הגישור בקהילה במגוון פעילויות ותחומים, קידום שתופי פעולה, גיוס תקציבים ותמיכות, ופיתוח מוצרי גישור לגופים שונים (מוצרים שניתן למכור) מהווה חלק עיקרי בפעילות השוטפת.

    היות והצוות המקצועי ברובו מתנדב ולא מהווה חלק מיחידה תפקודית קבועה, חשוב מאוד להשקיע בתחזוקה של הצוות והמשך הכשרתו והעצמתו גם בשוטף.

    משך: עם הקמת המרכז - תהליך מתמשך.

סה"כ משך תהליך יישום הכלי: מספר חודשים בודדים לשנה וחצי.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

במידה וקיים מערך גישור במועצה - ניתן לבסס על השירותים/תשתיות הקיימות. במידה ולא, נדרשים תקציבים ייעודיים להקמת המרכז.

 

לצורך הפעלת מרכז גישור נדרשים:

  • רכז במשרה קבועה רצוי בתשלום ולא בהתנדבות;

  • מאגר אנשי מקצוע בעלי מיומנות בתחום הגישור (לרוב מערך מתנדבים);

  • תשתיות פיזיות לקיום המפגשים (לרוב במבני מחלקת הרווחה/שירותים חברתיים);

  • תקציבים עבור הפעילות השוטפת של המרכז והכשרת מתנדבים ותושבים.

 

סדר גודל של התקציבים והמשאבים הנדרשים אינו גבוה מאחר שעיקר הפעילות נתמכת על תשתיות קיימות ומעך התנדבותי.

עלות קורס גישור בסיסי הינה 25,000-30,000 ₪.

עלות פרקטיקום למגשר (שסיים קורס הכשרה) עומדת על כ- 600-800 ₪.

היקף ומגוון הפעילות של מרכז הגישור מותנה במידה רבה בהיקף המשאבים ובתמיכה של המועצה. כמו כן, ככל שמערך הגישור מפותח ופעיל יותר יש לו יכולת לפתח מוצרים בעצמו וספק שירותים בתשלום לגופים ומערכות שונות.

מקורות מימון אפשריים

  • המועצה

  • משרד הרווחה

  • משרדי ממשלה שונים במסגרת קולות קוראים לפרויקטים ספציפיים כגון משרד החקלאות

  • קרנות ותורמים שונים

  • חברות פרטיות. למשל חברת Hp תורמת למרכז הגישור של נס ציונה

אילו תנאים נדרשים ליישום

  • תשתיות פיזיות – מרכז/חדר מסודר לביצוע המפגשים.

  • נכונות של התושבים והציבור ע כל מגזריו לקחת חלק בתהליך.

  • אנשי מקצוע בתחום הגישור.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

  • כלים מתחום פיתוח והרחבת המודעות והמעורבות של הציבור בשטחים הפתוחים לצורך הסברה והטמעה של תפישת הגישור, כגון: תכניות חינוכיות, מפגשי דיאלוג, הגדלת מודעות של קהילות לשטחים פתוחים ולקיחת חלק פעיל ועוד.

  • זיהוי ומיפוי קונפליקטים בשטחים הפתוחים – כשלב מקדמי להקמת מרכז הגישור לזיהוי הצרכים, הסוגיות והמתחים העיקריים.

  • חיזוק קשרי מועצה - ישובים בנושאי סביבה ושטחים פתוחים. אמצעי להגברת האמון בין המועצה והתושבים.

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • תדירות הפעילות למפגשי גישור- מספר מפגשים פרטניים.

  • הפחתה במתיחות מובנת בין קהלי יעד שונים ותושבים.

  • היקף הפעילות להסברה והטמעה: סדנאות, קורסים, מפגשים לצורך הצגה וחשיפה לנושא.

  • יכולת לפתח מוצרים ושירותים חיצוניים.