חלק שני // ליבת המדריך

1. מבוא

המדריך המרכזי מהווה ליבת המדריך, נכללים בו הסברים והנחיות בנושאים הבאים:

  1. רציונאל של תהליך בחירת הכלים במדריך, על קצה המזלג.

  2. ארגז הכלים במדריך - הצגת ארגז הכלים במדריך אופן הצגתם (תיק כלי), וארגונם במדריך, לרבות הסיווגים שונים.

  3. תהליך בחירת הכלים - הנחיות מפורטות לאימוץ/ בחירה מסלול הפעולה לאיפיון המועצה ולבחירת כלי העבודה לתכנון וניהול שטחים פתוחים.

  4. מסלול פעולה אסטרטגי - מדריך מעשי למועצה שבוחרת במסלול הפעולה האסטרטגי: הצגת כל שלבי העבודה והנחיות מפורטות ליישום במועצה.

  5. מסלול פעולה ייעודי - מדריך מעשי למועצה שבוחרת במסלול הפעולה הייעודי: הצגת כל שלבי העבודה והנחיות מפורטות ליישום במועצה.

  6. כלי ליבה - הצגת הכלים המהווים מסד להתחלת תהליך תכנון וניהול שטחים פתוחים במועצה האזורית והנחיות מפורטות ליישום באמצעות תיקי הכלי.

  7. מועצות מיישמות - הצגת פיילוט למדריך במועצה אזורית לב השרון ודוגמאות ממועצות אזוריות שיישמו כלים ותהליכים לקידום תכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומן.

2. הראציונל של תהליך בחירת הכלים במדריך, על קצה המזלג

הנחת המוצא במדריך הינה כי המועצות האזוריות אינן הומוגניות. סוגיה מרכזית זו עלתה באופן מובהק גם במסגרת המפגשים והסדנאות שהתקיימו עם בעלי תפקידים מהמועצות האזוריות במהלך הכנת המדריך. המועצות האזוריות נבדלות במאפייניהן, בצרכיהן ובשאיפותיהן. אופי המועצה ורוח המקום משפיעים במידה רבה על הצרכים של המועצה, כמו גם יוצרים פרשנות שונה לתהליך.

היות וכך, המדריך נמנע מלהגדיר טיפוסים או סוגים שונים של מועצות, או מנסיון לספק פתרונות כוללניים, "נוסחאות קסם" למיניהן אשר אמורות להתאים לאותם טיפוסים של מועצות. לא זאת אלא, שהמדריך ממליץ לכל מועצה לבצע תהליך עבודה פנימי שמטרתו להגדיר את צרכיה ולקבוע יעדיה של המועצה ולאפיין את עצמה מול סוגיות אסטרטגיות בדפוסי פעילותה היום יומיים. מעבר להבחנה הגיאוגרפית הנגזרת בעיקר לפי מיקום המועצה ביחס למרכז או לפריפריה אשר משפיעה על המועצה בהיבטים שונים, ישנם מאפיינים אשר הינם מאפיינים ייחודים לכל מועצה ומועצה. בהתאם לכך, יש לבחור מהם הכלים הנדרשים והמתאימים ביותר למועצה לצורך קידום תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה. התהליך שעוברת המועצה הוא מהותי בפני עצמו ומהווה חלק מתהליך ההטמעה.

על מנת לפשט את התהליך, כמו גם לייצר תהליך שיהיה מותאם למגוון רחב של מועצות אזוריות, פותחו שני מסלולי פעולה לקידום והטמעת התהליך במועצה: מסלול פעולה אסטרטגי (רב תחומי) ומסלול פעולה ייעודי (אופרטיבי) (על אלו יפורט בהרחבה בהמשך).

כל מועצה יכולה לבחור את מסלול הפעולה המתאים לה ביותר. זאת תוך שילוב היצע מגוון של כלים בתחומי פעילות שונים ובהיקף משאבים זמין ונגיש למועצות האזוריות. הכלים נבחנים בינם לבין עצמם במאפייניהם, באופן הפעלתם ובמורכבותם. המדריך לא עורך הבחנה בין כלים מרכזיים למשניים, חשיבות הכלים הינה בהתאם לתפישת המועצה.

לאור לחצי הפיתוח והאיומים על השטחים הפתוחים ולאור היעדר התקציבים הייעודיים הנדרשים לשמירה, הגנה וטיפוח השטחים הפתוחים, שיתופי הפעולה הינם משמעותיים ביותר להצלחה בהובלת תהליכי תכנון וניהול ולהשפעה על מקבלי ההחלטות בתחומים הרלוונטיים לשטחים הפתוחים. עיקרון השיתופיות והרחבת המעגלים מהווה עיקרון מוביל במדריך, ובתוך כך גם בתהליך העבודה לאפיון המועצה ובחירת הכלים. מעבר לכך, בחלק ניכר מהכלים, שיתופי הפעולה מהווים תנאי הכרחי ליישום הכלים. מדיניות המיישמת שילוב של כלים מגוונים וקידום שיתופי פעולה עם כלל הגורמים מקנה יתרון ניכר.

בהתאם לכך, שיתופי פעולה בין האגפים השונים במועצה לבין התושבים, כמו גם עם רשויות שכנות, גופים ובעלי עניין שונים שמטרתם לקידום ושמירת השטחים הפתוחים משותפת חיוניים להצלחת הטמעת המדריך בכלל, ותהליכי תכנון וניהול שטחים פתוחים בפרט.

3. תכולת המדריך - ארגון הכלים במדריך

המדריך כולל למעלה מ– 30 כלי עבודה בתחומים שונים הקשורים לשטחים הפתוחים. הכלים נבדלים בינם לבין עצמם במאפייניהם, באופן הפעלתם ובמורכבותם.

מאפייני כל כלי, אופן הפעלתו ותרומותו לקידום שמירת השטחים הפתוחים מפורטת בתיק הכלי, כפי שיוצג בהמשך.

תכולת המדריך:

1. ארגון הכלים במדריך

על מנת לסייע בתהליך בחירת הכלים, ארגז הכלים במדריך מסווג לפי רבדים וקריטריונים שונים כמפורט להלן.

הכלים במדריך מסווגים לפי ארבעה רבדים:

  1. הרובד היישומי
  2. ערוץ הפעילות (תחום פעילות/אשכול)
  3. סוג הכלי/אופי פעילות
  4. סיווג הכלים לפי סוגיות אסטרטגיות במועצה

ארגון הכלים במדריך:

1. הרובד היישומי

ארגון והבחנה של הכלים לפי טווח היישום הצפוי שלהם, דהיינו באיזה שלב ניתן להפעיל את הכלי במועצה. לרובד היישומי שתי רמות (ראה/י תרשים להלן):

  • טווח פעולה מיידי – מתווה פעולה הנשען על דפוסי פעילות משאבים ותשתיות קיימים (מה שיש בבית).
  • הצעד הבא – לאן המועצה מעוניינת להתפתח (טווח פעולה בעוד 2– 5 שנים).

הבחנה זו מסייעת למועצה אזורית אשר מעוניינת להתחיל בהקדם ביישום והפעלת הכלים לתכנון וניהול שטחים פתוחים, לבחור את הכלים הזמינים לה ביותר. זאת לצד הכוונה לבחירת הכלים שייושומו בשלבים הבאים – בטווח הבינוני והארוך. מלבד תהליך בחירת הכלים, סיווג הכלי לפי טווח היישום מסייע לבנות תכנית עבודה (פעולה) רב שנתית ליישום והפעלת הכלים במועצה.

על אף החלוקה המוצעת במדריך, כל מועצה בסופו של דבר תקבע את מועד היישום של הכלי בהתאם לצרכיה ועל בסיס משאביה. ייתכן שרק עם יישום כלים שונים ניתן יהיה ליישם כלים נוספים – אלו דברים שכל מועצה צריכה לקבוע לעצמה במסגרת התווית תכנית העבודה (ראה/י בהמשך).

יש לציין כי, המדריך והכלים המומלצים מותאמים למגוון רחב של מועצות ולמשאבים העומדים לרשותן: מקורות התקציב הקיימים והזמינים, אופי התשתיות הקיימות במועצה לטיפול בשטחים הפתוחים והצוות הקצועי – בעלי התפקידים במועצה.

ארגון הכלים במדריך:

2. ערוץ הפעולה ליישום במועצה (תחום/אשכול)

ארגון הכלים במדריך הינו בהתאם לערוץ הפעולה – התחומים המרכזיים במועצות האזוריות הקשורים לשטחים הפתוחים אשר המבנה הארגוני של המועצה על פי רוב
מותאם אליהם, כדלקמן:

אשכול סביבה וקיימות מתייחס למגוון של היבטים לקידום שמירת ערכי טבע, נוף, מורשת, שמירת שטחים פתוחים, אקולוגיה ועד שיפור איכות החיים של התושבים בפעולות ישירות בשטחים הפתוחים. כמו גם, פעולות עקיפות דוגמאת שיפור מערכת המידע והבקרה שלהם.

אשכול תיירות פנאי ונופש מתייחס לתיירות ולפעילויות פנאי ונופש של תושבי המועצה ומבקריה. עיקר ההתיחסות במדריך בתחום זה, היא לפיתוח מרכיבי תיירות פנאי ונופש עם זיקה/ממשק לשטחים הפתוחים.

אשכול החקלאות כולל כלים לפיתוח, הסדרה, ניהול ויעול הפעילות החקלאית בתחומי המועצה לרבות הממשק שלה עם שטחים פתוחים טבעיים (חקלאות תומכת סביבה).

אשכול חברה וקהילה (חינוך) כולל מגוון כלים חינוכיים, והסברתיים למיתוג השטחים הפתוחים ולהעלאת המודעות לשמירתם, כלים לחיזוק קשרי הקהילה עם המועצה, וכן כלים ליצירת/חיזוק זהות מקומית ייחודית.

ישנם כלים אשר משותפים למספר תחומים, למשל קידום תיירות חקלאית. יתר על כן, בפועל ישנם כלים שהאחריות לקידומם וליישומם יכולה להיות בידי מספר יחידות שונות במועצה, ולכן אין לראות באשכול כמסגרת מחייבת המגבילה את אפשרות הפעלת הכלים ליחידות מסוימות במועצה. (תיקי הכלי מפרטים אילו יחידות יכולות להוביל את יישום הכלי בפועל).

ארגון הכלים במדריך:

3. סוג הכלי/אופי הפעילות

חלוקה זו של הכלים מסייעת להבחין בין מאפייני הפעילות
של הכלי לפי סוגי הפעילות הבאים:

ידע – כלים המסייעים בהרחבת בסיס הידע של המועצה וארגונו.

ממשל – כלים המסייעים בקידום מדיניות, תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה מול משרדי ההמשלה וגופים שונים.

יישום – כלים הכוללים ביצוע פעולות אופרטיביות ברמת המועצה וסביבתה לשמירה וטיפוח השטחים הפתוחים.

לרוב הבחנה זו מעידה גם על ממשק הפעילות של הכלי – פעילות ברמה המקומית–אזורית או המחוזית והארצית.

רובד זה משולב בכל אחד מתחומי הפעילות: קיימות וסביבה/ תיירות, פנאי ונופש/חקלאות/חברה קהילה וחינוך.

ארגון הכלים במדריך:

4. סיווג הכלים לפי סוגיות אסטרטגיות במועצה

הרובד הרביעי והאחרון הוא רובד המסווג את הכלים ביחס לסוגיות אסטרטגיות ושאלות מפתח מרכזיות אשר מועצות האזוריות רבות ושונות ברחבי הארץ מתמודדות עימן במסגרת הפעילות השוטפת של המועצה. לסוגיות אלו תהיינה השפעה רבה על בחירת מסלולי הפעולה וכלי העבודה שהמועצה שואפת לאמץ וליישם בפועל.

הסוגיות האסטרטגיות הן:

לחצי פיתוח ואיומים חיצוניים – האם חלים על השטחים הפתוחים במועצה איומים ולחצים לפיתוח, ואם כן, באיזו מידה?

מעורבות המועצה – באיזו מידה המועצה מעורבת/ שותפה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומה?

תקציבים – מה הפוטנציאל של המועצה להשיג תקציבים/ מקורות מימון?

טווח יישום – האם המועצה שואפת לפעול לקידום השטחים הפתוחים במועצה בטווח המיידי או הרחוק?

בהתאם לכך, בכל כלי יוצג הדירוג (מידת ההתאמה) של הכלי ביחס לסוגיות המתוארות לעיל, כאשר הסוגיות מסווגות בצורה איכותית לפי 4 רמות: אין/ לא רלוונטי, נמוך/קצר, בינוני/קצר וארוך, גבוה/ארוך.

ייתכן כי לאותו כלי יתאים יותר מערך אחד באותה סוגיה. כך למשל, את הכלי מיסוד מנגנון לגישור קונפליקטים במועצה ניתן להביא ליישום במסגרת תקציב מסדר גודל נמוך עד בינוני. כמוצג בדוגמא המובאת להלן:

ארגון וסיווג הכלים במדריך מותאם לשלבי העבודה לאפיון המועצה ובחירת הכלים לפי המסלול האסטרגי, אולם הוא יכול לסייע ולהכווין גם לבחירת הכלים במסלול הפעולה הייעודי – כפי שיפורט בהמשך.

תכולת המדריך:

2. מבנה תיק כלי

המדריך כולל ארגז של למעלה מ– 30 כלים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים. עבור כל כלי פותח כרטיס פעולה ייעודי במדריך הנקרא: 'תיק כלי'.

תיק הכלי בנוי משני חלקים עיקריים:

מבנה תיק כלי, חלק א':

תיאור כללי של הכלי – מי אני?

חלק א' מהווה תעודת זהות של הכלי וכולל מידע כללי לגבי הכלי:

  • תיאור כללי של רציונאל הכלי, התועלות הצפויות מיישומו – תוך ליווי בדוגמא.
  • היבטים יישומיים: משאבים, זמן נדרש למימוש הכלי, התייחסות ייחודית ליישום הכלי.
  • דירוג מבחינת ארבעת הרבדים: טווח יישום, תחום פעילות – אשכול, אופי הפעילות/סוג הכלי ודירוג ביחס לסוגיות אסטרטגיות מרכזיות.

מקריאה של חלקו הראשון של תיק הכלי, בתעודת הזהות, ניתן לקבל מושג כללי לגבי הכלי ולהתרשם בצורה ראשונית האם הכלי יכול להתאים למועצה שלי או שכלל אינו רלוונטי.

להלן מוצגת דוגמא לחלק ראשון של תיק כלי מהכלי:
זיהוי ומיפוי קונפליקטים – ב2חלייבנתת המ שידרמיוךשים הדדיים.

מבנה תיק כלי, חלק ב':

מידע אופרטיבי להפעלת הכלי – מה עושים?

חלקו השני של תיק הכלי כולל בחלק הראשון מידע מפורט יותר אודות הכלי לכל מי שרוצה להעמיק וללמוד יותר על מהות הכלי במסגרת תהליך בחירת הכלי, לצורך המשך היכרות וסינון. חלקו השני כולל מידע אופרטיבי ליישום ולהפעלה של הכלי במועצה. המידע מרוכז בטבלה ומתייחס להיבטים הבאים (פירוט נוסף ראה/י בתרשים להלן):

תכולת המדריך:

3. ארגז הכלים במדריך

המדריך כולל ארגז כלים מגוון לתכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומים (אשכולות) השונים: חקלאות, תיירות פנאי ונופש, סביבה וקיימות וחברה וקהילה (חינוך) – ראה/י אינדקס הכלים במדריך בהמשך. באינדקס הכלים ניתן לראות לאילו תחומי פעילות כל כלי רלוונטי, מה טווח הישום של הכלי (קרוב/רחוק) וסוג הכלי (ידע, ממשל או יישום). מרבית הכלים רלוונטיים ליותר מתחום פעילות אחד.

הכלים במדריך מוצגים באמצעות 'תיקי הכלי'. אופן השימוש בתיק הכלי הוסבר בסעיף שלעיל. מידת הפירוט של הכלי מותאמת למידת מורכבותו. עבור חלק מן הכלים נכתבו מדריכים ייעודיים הכוללים ומרחיבים לגבי אמצעים ואפשרויות רבות ומגוונות ליישום הכלי. במקרים אלו, המדריך הראשי יפנה לשימוש במדריך המקצועי המתאים. בנוסף, הכלים כוללים קישורים לדוגמאות ולמידע רלוונטי נוסף ליישום הכלי.

ארגז הכלים השלם (כלל תיקי הכלי) נכלל באתר המדריך. ניתן לנווט אל הכלי ישירות מתוך האינדקס בעמוד הבא או באמצעות האתר.

כלי הליבה של המדריך מוצגים בהמשך המדריך.

אינדקס הכלים במדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים למועצות האזוריות

4. תהליך בחירת הכלים

תהליך בחירת הכלים:

תהליך בחירת מסלולי פעולה לאיפיון המועצה האזורית ובחירת כלי עבודה – על קצה המזלג

כפי שהוצג לעיל, לאור השונות הרבה בין המועצות האזוריות ולאחר קיום תהליך ארוך של סיעור מוחות עם בעלי תפקידים רבים מהמועצות, הובן כי נחוץ שלב נוסף קודם בחירת הכלים לתכנון וניהול שטחים פתוחים. שלב שמטרתו אפיון המועצה, זיהוי הצרכים בתחומים השונים וקביעת יעדי הפיתוח בכל הקשור לשטחים הפתוחים. כל מועצה אזורית, מביאה עימה ייחודיות והבדלים בהתייחסותה לשטחים הפתוחים הבאים לידי ביטוי הן בכלים שהם מפעילה והן במבנה הארגוני שלה. כל מועצה רוצה לפעול ולקדם את השטחים הפתוחים בתחומה בצורה שמתאימה לה – לתושביה, למאפייניה ולצרכיה. על כן, המדריך פותח באופן שיסייע למועצה האזורית לאפיין את עצמה ולהגדיר את הצרכים והשאיפות שלה, ובהתאם לכך, לבחור את מסלולי הפעולה והכלים המיטביים עבורה. אין נוסחאות קסם, אין אסטרטגיות מובילות, אין טיפוסי מועצות – יש תהליך עצמי ויש המועצה שלי.

המדריך – איך משתמשים בזה?
מטרת המתודולוגיה שפותחה במסגרת המדריך הינה יצירת תהליך עבודה מובנה למשתמש – המועצות האזוריות ליישום תכנית פעולה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה, מהרגע שהמועצה מחליטה לאמץ את המדריך. תהליך זה מסתכם בארבעה שלבים מרכזיים:

  1. בחירת מסלול הפעולה במועצה.
  2. אפיון המועצה.
  3. בחירת כלי עבודה ליישום התהליך.
  4. התווית תכנית פעולה (עבודה).

משלב זה ואילך, המדריך מסביר מה המטרה של כל שלב ושלב בתהליך, כיצד יש לפעול ואיך נראה התוצר הסופי של התהליך. בסופו תתקבל תכנית עבודה (תכנית פעולה) לכל מועצה האזורית שמטרתה קידום השטחים הפתוחים – שמירתם וטיפוחם, בתחומים השונים.

התהליך הינו פשוט ויכול להתבצע במלואו ע"י המועצה, אולם בכל שלב ניתן להסתייע במרכז המועצות האזוריות ו/או ביועצים חיצוניים המומחים בתכנון וניהול שטחים פתוחים או ביועצים ארגוניים.

כעת נתחיל בעבודה!

תהליך בחירת הכלים, שלב ראשון:

בחירת מסלול פעולה למועצה

מטרת השלב הראשון של תהליך העבודה היא בחירת מסלול פעולה לבחירה ויישום הכלים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה. המדריך מציע שני מסלולי פעולה עיקריים:

  1. מסלול פעולה אסטרטגי (רב תחומי)
  2. מסלול פעולה ייעודי (אופרטיבי)

מסלול הפעולה הנבחר מכווין לשלבי העבודה הבאים: אפיון המועצה, בחירת הכלים המיטביים עבור המועצה והתווית תכנית העבודה, כאשר בכל מסלול פעולה ההנחיות לביצוע השלבים הבאים שונות. עם זאת, כפי שיפורט בהמשך ניתן לשלב ולהטמיע מרכיבים שונים של המסלולים.

רצוי כי בחירת מסלול הפעולה לאפיון המועצה ולבחירת כלי העבודה תבוצע ע"י המועצה. ניתן להיעזר במרכז המועצות האזוריות או ביועץ חיצוני או לקיום התהליך.

תהליך בחירת הכלים:

הצגת מסלולי הפעולה

הצגת מסלול פעולה:
בחירת מסלול פעולה למועצה

כדי לצאת לדרך, קודם כל צריך לבחור איזה מסלול פעולה מתאים למועצה שלי.

בחירת מסלול הפעולה צריכה להיות מותאמת למאפיינים ולצרכים של המועצה ולשאיפותיה. להלן מספר סוגיות מרכזיות בפעילות המועצה בהן ניתן להיעזר לבחירת מסלול הפעולה המיטבי למועצה:

  • משאבי הניהול של המועצה.
  • מודעות ומעורבות בנושא השטחים הפתוחים.
  • התמודדות ואופן הטיפול בסו ג י ות השטחים הפתוחים במועצה.
  • מערך הטיפול הייעודי לשטחים הפתוחים הקיים במועצה.

מלבד מסלול הפעולה שיבוא לידי ביטוי בסוג תכנית העבודה של המועצה בשנים הבאות, בבחירת מסלול הפעולה ישנן גם משמעויות מבחינת: המבנה הארגוני של המועצה, שיתופי הפעולה, איכות התהליך עצמו, קביעת הנושאים המרכזיים בסדר היום של המועצה, והתהליך עצמו שהמועצה עוברת ליישום והטמעת התהליך.

הערך המוסף של המסלול האסטרטגי הוא ביצועו של תהליך כולל במועצה לקידום השטחים הפתוחים, ובתוך כך גם קידום הנושא אל ראש סדר העדיפויות של המועצה או לכל הפחות, כאחד הנושאים המרכזיים. בנוסף לכך, התהליך מחייב הירתמות של ראש המועצה וגם של השותפים לתהליך, נכונות להיערכות ארגונית והגברת שתופי פעולה במועצה. התרומה הייחודית של התהליך היא שמחייבת את המועצה לעבור תהליך התבוננות ולימוד עצמי הכולל: אפיון המועצה, הגדרת הצרכים וקביעת שאיפות הפיתוח לטווח הרחוק. התוצר הסופי הצפוי במסלול זה יהיה על פי רוב איכותי יותר ויצור בסיס לסינרגיה בין תחומי הפעילות בשטחים הפתוחים ובין זרועות הביצוע בפועל, כמו גם ייצר כר פתוח לשיתופי פעולה חיצוניים.

יש לציין כי במסלול זה תהליך ההטמעה מצריך יותר היערכות מצד המועצה, וייתכן אף פעולות מקדימות להעלאת המודעות של עובדי המועצה לנושא. לאור העובדה שהתהליך רחב יותר ומורכב יותר הוא עשוי להיות יותר ממושך.

למסלול הפעולה הייעודי ישנם כמה יתרונות בולטים אולם, התרומה הכוללת מבחינת המועצה האזורית ניכרת פחות. במסלול זה, מושג תהליך ממוקד שלא מצריך שינויים במבנה הקיים והוא יכול להיות מופעל ישירות דרך היחידות הרלוונטיות. לאור כך, על פי רוב מסלול פעולה זה קצר יותר ופשוט יותר ליישום מבחינת המועצה. ברם, התוצר הסופי לא נובע מראיה כוללת של צרכי המועצה ולכן צפוי כי לא ייתן מענה מלא/מספק לצרכי המועצה הנוכחיים, ויתייחס במידה פחותה ליעדי המועצה לטווח הארוך. כמו כן, גם באם שיתופי הפעולה יתחזקו, ייתכן מאוד שיהיו מוכוונים לצורך יישום הכלים בלבד.

המלצת המדריך
ככל שהתנאים עומדים בפני המועצה האזורית, ישנה עדיפות לקידום השטחים הפתוחים בצורה מקיפה החולשת על מגוון רחב של תחומים במסגרת עבודה סינרגטית ככל הניתן, ועל כן מומלץ לפעול באמצעות מסלול פעולה אסטרטגי.
בנוסף לכך, מיסוד מנגנון/גוף לתכנון וניהול שטחים הפתוחי ם מהווה המלצה מרכזית של המדריך לכל המועצות האזוריות.

על אף ההבחנה שנערכה בין מסלולי הפעולה במדריך, ניתן להפעיל גמישות ולשלב בין שלבי העבודה ומרכיבי המסלולים השונים. כך למשל, גם באם ראש המועצה בחר לפעול לפי מסלול הפעולה הייעודי, ניתן להקים פורום פעולה רחב יותר לריכוז הפעילות של השטחים הפתוחים במועצה. לחלופין, ניתן לדוגמא להיעזר בשלבי העבודה של המסלול ייעודי לבחירת הכלים במסגרת המסלול האסטרטגי.

חשוב להדגיש כי, המדריך יכול רק להמליץ על דרכי הפעולה ושלבי העבודה הרצויים, בעוד שהמועצה יכולה לאמץ לעצמה בכל עת את מסלול הפעולה המתאים לה ביותר.

הצגה ותיאור ההנחיות לביצוע שלבי העבודה הבאים: אפיון המועצה, בחירת הכלים ליישום והתווית תכנית עבודה (פעולה), יתוארו עבור כל מסלול פעולה בנפרד.

הגורם המבצע של השלבים הבאים יהיה בהתאם למסלול הפעולה שנבחר:

שלבי העבודה הבאים פשוטים ויכולים להתבצע במלואם ע"י המועצה, אם כי בכל שלב ניתן להסתייע במרכז המועצות האזוריות ו/או ביועצים חיצוניים המומחים בתכנון וניהול שטחים פתוחים או ביועצים ארגוניים.

יש לציין כי שלבי העבודה במסלול הפעולה האסטרטגי מורכבים מעט יותר ומצריכים השתתפות של יותר גורמים, ועל כן ליווי ו/או ריכוז של התהליך ע"י צוות חיצוני יכול לסייע בביצוע התהליך עבור המועצה.

5. מסלול פעולה אסטרטגי

במועצה התקבלה ההחלטה לפעול לפי מסלול הפעולה האסטרטגי. בהתאם לכך, להלן מוצגים בפירוט שלבי העבודה הבאים:

כעת, המדריך יסביר בהרחבה את שלבי העבודה במסלול הפעולה האסטרטגי.

מסלול אסטרטגי, שלב 1:

אפיון המועצה

מטרת שלב זה הינה קבלת החלטות ואפיון עצמי של המועצה בעבור:

אפיון המועצה לפי צרכיה, מאפייניה ושאיפותיה. מי אני?

מהם הנושאים המרכזיים הנמצאים בראש סדר היום של המועצה ומה כיווני ושאיפות הפיתוח של המועצה בנושאי השטחים הפתוחים בתחומים השונים? כאן צריכה ללוות את הדיון שאלת מפתח מסוג: מה משמעות חיזוק השטחים הפתוחים למועצה שלי?

זיהוי עתודות הליבה (סוגיות אסטרטגיות) בכל מועצה
מהן הסוגיות האסטרטגיות/המפתח עימן המועצה צריכה להתמודד בבואה לבחור כלי עבודה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים? כאן צריכות ללוות את הדיון שאלות מפתח מסוג: מה הכי מטריד/מפריע/מאיים בנושא השטחים הפתוחים בתחום המועצה שלי? מהם המשאבים העומדים לרשותך כרגע כדי לפתור/לקדם פתרונות? באילו תשתיות קיימות תוכל להשתמש כדי לממש פתרונות?

תהליך אפיון המועצה יסייע ויכווין בהמשך את בחירת כלי העבודה הנדרשים והמתאימים ביותר לצרכי המועצה, למאפייניה ולשאיפותיה. התהליך כול ל שני שלבים מרכזיים:

  1. .אגיבוש היעדים וכיווני הפיתוח של המועצה.
  2. . באפיון המועצה לפי סוגיות אסטרטגיות.

איפיון המועצה, חלק א:

גיבוש היעדים וכיווני הפיתוח של המועצה

בשלב הראשון המועצה מתבקשת לבחור את תחומי הפעילות הקשורים לשטחים הפתוחים בהם היא מתאפיינת ביותר, ו/או מעורבת או יוזמת, אל מול התחומים בהם המועצה שואפת להתפתח בעתיד. התחומים הם:

על מנת לקבוע את מאפייני המועצה וכיווני הפיתוח לעתיד, דרגו כל תחום מ– 1 עד 10 על פי השאלות.
(1 – נמוך ביותר, 10 – גבוהה ביותר)

בכל שאלה ניתן לבחור יותר מתחום אחד, למעט בשאלת תחומי הפיתוח (הגבלה לשני תחומים בלבד). ניתן לבצע את הדירוג גם בצורה כמותית (מ– 1 עד 10) עבור כל תחום פעילות ואז לשקף את העדיפויות באופן ישיר באמצעות גרף (כמוצג להלן).

איפיון המועצה, חלק ב:

אפיון המועצה לפי סוגיות אסטרטגיות

השלב השני מכווין את המועצה להצביע על מיקומה ביחס למספר סוגיות אסטרטגיות:

  1. איומים ולחצים – האם חלים על השטחים הפתוחים במועצה איומים ולחצים לפיתוח, ואם כן, באיזו מידה?
  2. מעורבות המועצה – באיזו מידה המועצה מעורבת/ שותפה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומה?
  3. תקציבים – מה הפוטנציאל של המועצה להשיג תקציבים/מקורות מימון?
  4. טווח יישום – האם המועצה שואפת לפעול לקידום השטחים הפתוחים במועצה בטווח המיידי או הרחוק?

בכל אחת מן הסוגיות המועצה מתבקשת לדרג את עצמה מבין מארבע האפשרויות הבאות אין, נמוך/קצר, בינוני/ קצר ורחוק, גבוה/רחוק (או לחלופין בצורה כמותית 1– 4) ראה/י להלן:

בדומה לשלב הקודם, ניתן לשקלל את הערכת דירוג המשתתפים באופן כמותי ובהתאם להצביע באופן ישיר על הסוגיות המהותיות ביותר מבחינת המועצה.

לביצוע תהליך האפיון במועצה (שני השלבים) ניתן להיעזר גם בשימוש בכלי ממוחשב עם מענה מיידי הנמצא באתר המדריך.

בתום שלב האפיון, ניתן לגשת לשלב הבא, השלב השלישי – בחירת כלי עבודה.

מסלול אסטרטגי, שלב 2:

בחירת כלי עבודה ליישום התהליך

תהליך בחירת כלי עבודה מתבסס על תהליך אפיון המועצה וקביעת כיווני הפיתוח שנערך בשלב הקודם. תהליך בחירת כלי העבודה כולל שני שלבים מרכזיים:

  1. אסינון ראשוני: בחירת הכלים בהתאם לאפיון המועצה
  2. בסינון שני: שקלול ותעדוף הכלים

רציונאל: שני המהלכים מהווים שלבים מתודולוגיים לסינון ובחירת כלי העבודה הנדרשים והמתאימים ביותר למועצה.

קודם בחירת כלי העבודה במדריך חשוב לבחור אחד מכלי הליבה המוצעים במדריך, כלים המהווים בסיס מקצועי מקיף לקידום תהליכי תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה ושלב מקדמי ליישום מרבית הכלים המוצעים במדריך – ראה/י פירוט בפרק 'כלי הליבה'.

להלן הנחי ות מפורטות לביצוע שלבי בחירת הכלים למועצה:

בחירת כלים, שלב א:

סינון ראשוני: בחירת הכלים בהתאם לאפיון המועצה

תהליך זה מתבצע באופן הבא: בהתאם לתהליך אפיון המועצה שנערך בשלב הקודם ובאמצעות אינדקס הכלים הכולל, כל שיש לעשות בשלב זה הוא לאתר את הכלים המתאימים ביותר למועצה לפי הסדר הבא – ראה/י תרשים להלן (ניתן להיעזר גם באינדקס הכלים הממוחשב באתר):

כך למשל, מועצה בעלת מאפיינים חקלאיים ותיירותיים דומיננטים שרמת האיומים והלחצים על השטחים הפתוחים בה היא גבוהה מצד אחד, ומצד שני היא בעלת משאבים מצומצמים מאוד, תבחר כלים שתוכל ליישם בטווח המיידי בתחומי החקלאות והתיירות. במקרה שלחצי הפיתוח ממשיים, רצוי לבחור בכלים מסוג היישום או הממשל. ראי/ה דוגמא להלן.

המועצה תוכל לבחון מה מידת התאמת הכלי מבחינת חוסנו ללחצי פיתוח וסוגיות אסטרטגיות נוספות בשלב הסינון הבא, בשימוש ב'תיק הכלי'.

מאפיון המועצה ניתן לאתר את כל הכלים שעשויים להיות רלוונטיים. ישנה עדיפות לבחור כלים מכל אחד מתחומי הפעילות, או לכל הפחות ממרביתם. כלים להם קיים ממשק עם תחומי פעילות נוספים יקבלו עדיפות. כמובן שיש לסנן כלים שכבר מומשו במועצה או שנמצאים בשלבי הטמעה.

בנוסף, ניתן להיעזר בכלי ממוחשב ייעודי למיקוד הכלים המתאימים למועצה עם מענה מיידי – מערך ממוחשב העומד לרשות המשתמש (באתר המדריך) לניתוח מאפייני המועצה והסוגיות האסטרטגיות והצעת תמהיל כלים בהתאם. התמהיל שיוצע יכלול כלים מכל תחומי הפעילות בשטחים הפתוחים על מנת לייצר תכנית כוללנית רב תחומית, תוך התייחסות לכל ההיבטים שהוערכו בתהליך האפיון: תשתיות ותקציבים העומדים בפני המועצה, רמת לחצי פיתוח, מידת מעורבות המועצה בתכנון וניהול השטחים הפתוחים וטווח היישום המבוקש. בנוסף, יוצעו מספר כלים נוספים המומלצים במדריך מתוך ראיה ארצית כוללת שמקדם מרכז המועצות האזוריות לקידום לשמירת השטחים הפתוחים במועצות האזוריות. (כלים אלו מבוססים על התובנות שעלו מניתוח הצרכים הקיימים והמגמות העתידיות בשטחים הפתוחים בישראל במסגרת הכנת המדריך).

ליצירת תמהיל כלים למועצה באמצעות הכלי הממוחשב יש להזין את תוצאות תהליך האפיון כאשר: ראשית יש להזין את הניתוח הכמותי של מאפייני המצב הקיים, לאחר מכן את שאיפות הפיתוח, ולבסוף את הערכה הסופית של כל אחת מן הסוגיות האסטרטגיות. בנוסף, יש לסמן ולסנן מראש מרשימת הכלים הכוללת את כל הכלים המבוצעים במועצה לרבות הכלים המצויים בתהליך הכנה/לקראת מימוש.

מכאן, למעשה מתחיל תהליך של לימוד של כל אחד מן הכלים המוצעים ובחירה של הכלים המועדפים ביותר ע"י המועצה – ראה/י פירוט בשלב הבא. מומלץ להמשיך ולבצע את תהליך בחירת הכלים באמצעות פורום שטחים פתוחים בתהליך הכולל דיון וקבלת החלטות, אולם ניתן לבצע זאת גם ע"י היחידה המקצועית מהמועצה עבור כל תחום בנפרד.

בחירת כלים, שלב ב:

סינון שני: שקלול ותעדוף כלים

לאחר שאותרה קבוצת הכלים שעשויה להיות רלוונטית למועצה, יש לגשת לכל אחד מן הכלים ולבחון האם הכלי מעניין ו/או מתאים ויכול לתת מענה לצרכי המועצה. קריאת חלקו הראשון של תיק הכלי (תעודת הזהות) יכולה לספק התרשמות כללית לגבי הכלי והאם הוא יכול להיות רלוונטי למועצה.

מוצע לקיים סדנא ייעודית במסגרת פורום השטחים הפתוחים במועצה שמטרתה היכרות ולימוד ראשוני של הכלים לצורך בחירת הכלים שישולבו בתכנית העבודה (ראה/י בחלק ג'– הטמעה במועצה).

לאחר לימוד כל הכלים המוצעים למועצה ניתן להתחיל בביצוע שלב בחירת הכלים.

בשלב זה, המועצה מבצעת תיעדוף של הכלים החשובים ו/ או הנדרשים ביותר למועצה מתוך הכלים שמויינו ונבחרו עד כה בתהליך העבודה. הכלים שייבחרו בשלב זה, אלו הכלים שישולבו בהמשך בתכנית העבודה של המועצה לקידום וטיפוח השטחים הפתוחים בתחומה.

לצורך שקלול ותעדוף הכלים מומלץ להיעזר בטבלה המצורפת להלן. יחד עם זאת, תהליך הדירוג והתיעדוף יכול להתבצע לפי שיקולים אחרים או באמצעים שונים המתאימים ונוחים למועצה. המדריך כולל כלי ממוחשב לביצוע תהליך שקלול הכלים.

הטבלה להלן מציעה לדרג את הכלים לפי 5 קריטריונים:
ראשית כל, הערכת מידת הישימות של הכלי במועצה והערכת טווח הישימות של הכלי – יישום בטווח המיידי או הארוך. קריטריון זה מהווה תנאי סף לכלי. לאחר מכן, יש לדרג את הכלי ביחס לסוגיות האסטרטגיות: מענה לאיומים ולחצי פיתוח, התאמה תקציבית והתאמה למידת מעורבות של המועצה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים.

כל משתתף מבצע הערכה ודירוג של הכלים שנבחרו בשלב הקודם. בהמשך יש לערוך שקלול של הערכת הישימות של הכלי ושל הדירוג הכולל של הכלי של כל המשתתפים. ניתן גם להגביל את מספר הכלים הנבחרים מראש, כך שכל משתתף בוחר את 5– 8 כלים הכלים המתאימים ביותר למועצה.

תוצאות השקלול יציגו את הכלים לפי הציון המשוקלל, לפי הסדר (מהגבוה אל הנמוך).

הציון המשוקלל של הכלי יכול להצביע על הכלים החשובים ו/או המתאימים ביותר למועצה.

רצוי שבתום התהליך יועמדו כ– 5– 8 כלים ליישום לכל היותר כולל כלי הליבה.

המשך הדיון יתקיים בקבוצת הכלים שקיבלו את הציון המשוקלל הגבוה יותר, תמהיל של כ– 5– 8 כלים, בהתאם לבחירת המועצה, ואשר לפי דירוגם מוצעים להשתלב בתכנית העבודה של המועצה. הדיון צריך להתמקד בשאלה האם הכלים האלה מגלמים את הסל האופטימלי עבור צרכי המועצה. ניתוח בהיבטים של ישימות, פיזור תחומי אחריות, מענה לטווח ארוך/קצר וכו'. ניתן לשנות את תמהיל הכלים במהלך הדיון, ממשק ממוחשב מאפשר משחק של גרירת כלים חלופיים לשדות הכלים שנבחרו והחלפה ביניהם (כך שתמיד נשארים מס' כלים נבחרים למעלה, לפי בחירת המועצה).

לקראת גיבוש תכנית העבודה בשלב הבא, תנאי הכרחי הוא להוסיף ולהעמיק בכל אחד מן הכלים שנבחרו. לשם כך, יש לגשת לחלקו השני של תיק הכלי המוסיף ומרחיב אודות הכלי ומספק מידע אופרטיבי להפעלתו, ולקרוא בעיון את כל תכולתו. באופן זה ניתן ללמוד יותר על מהות הכלי, מאפייניו, אופן הפעלתו ועם אילו כלים רצוי שישתלב. יתכן כי בשלב העמקה זה, יימצאו כלים נוספים שאינם רלוונטיים/ נדרשים למועצה. מוצע כי המשך למידת הכלים תבוצע בצוותים מקצועיים לפי תחומי הפעילות. רצוי לבצע שלב סינון נוסף (לפני התווית תכנית העבודה) שמטרתו סקירת כלים ובדיקה מחודשת של בחירת הכלים בהתאם לתובנות הלמידה ובדיקה הפרטנית של הכלים.

מסלול אסטרטגי, שלב 3:

התווית תכנית עבודה על ציר הזמן

שלב זה מהווה השלב האחרון בתהליך העבודה ותוצרו המרכזי הוא פיתוח והפעלה של תהליך רב תחומי לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה.

בעוד שהשלבים הקודמים היו שלבים מתודולוגיים, מטרת שלב זה הינה גיבוש תוצר אופרטיבי באמצעות פרישת הכלים הנבחרים על ציר הזמן ובנית תכנית עבודה רב שנתית למועצה הכוללת כלים בתחומים השונים.

עם כך, לאחר סיום בחירת הכלים החשובים ו/או המתאימים ביותר למועצה, ניתן להציב את תהליך העבודה על ציר זמן מתחילתו ועד סופו, תוך העמדת הצרכים הקיימים אל מול שאיפות הפיתוח של המועצה. זהו למעשה השלד של תכנית העבודה שיפותח ויורחב בהמשך. בתוך תהליך העבודה נכללים הכלים השונים שנבחרו לקידום השטחים הפתוחים במועצה ומסווגים לפי טווח היישום שלהם ותחומי הפעילות – ראה/י איור להלן. בנוסף, על המועצה להתייחס לאפשרויות המימון של הכלים, לחלוקת תחומי האחריות ועוגנים על ציר הזמן. כמו כן, כדאי להתייחס בשלב זה גם לערוצי שיתוף בעלי העניין והציבור בתוך המועצה ובקהילה ליישום הכלים.

בהתאם לפרישה זו, ניתן לגזור תכנית עבודה רב שנתית למועצה (טבלת גאנט). תכנית העבודה תפותח ותגובש בהתאם למאפייני הכלים, תוך התאמה לתנאי המועצה הקיימים, צרכיה המיידיים ושאיפותיה לעתיד.

6. המסלול הייעודי

במועצה התקבלה ההחלטה לפעול לפי מסלול הפעולה ייעודי. בהתאם לכך, להלן מוצגים בפירוט שלבי העבודה הבאים:

מסלול הפעולה הייעודי מכווין את המועצה לפעול ישירות בתחומים הרצויים/הנדרשים ו/או החשובים לה ביותר. שלבי העבודה במסלול הייעודי זהים במהותם למסלול האסטרטגי, אולם הם פשוטים ומהירים יותר. מעבר לכך, תהליך האפיון ובחירת כלי העבודה מתבצע ע"י כל יחידה מקצועית בנפרד, בהתאם לתחום המקצועי בו הוא עוסק ומתמחה, או כאמור לפי החלטת ראש המועצה, ולא בתהליך כלל מועצתי.

כעת, המדריך מסביר בהרחבה את שלבי העבודה במסלול הפעולה הייעודי.

מסלול ייעודי, שלב 1:

אפיון המועצה

מטרת השלב הינה בחירת התחומים בהם המועצה מעוניינת להתמקד/לטפח וזיהוי מאפייני הפעילות והצרכים בכל תחום שנבחר. תהליך אפיון המועצה מתבצע בשני שלבים, באופן הבא:

איפיון המועצה, שלב ראשון:

בחירת היעדים ותחומי הפעילות הנדרשים/בעלי עדיפות לקידום במועצה

ראשית כל, יש לבחור מהם התחומים בהם נדרש ורצוי לשפר את הפעילות הקיימת במועצה ו/או באילו תחומים המועצה שואפת להתפתח – התחומים הם:

קביעת היעדים ו/ או התחומים בהם נדרש לפעול תהיה:

  • ע"י ראש המועצה או;
  • ע"י מנהל/ראש היחידה/האגף/הועדה האחראית לאותו תחום בצורה ישירה. ראש המועצה יכול לאמץ המלצות המגיעות מהצוות המקצועי במועצה שממליץ על קידום נושא התכנון והניהול של השטחים הפתוחים.

בשני המקרים מומלץ להקים צוות מצומצם, שיפעל ליישום התהליך בהתאם לנושאים וליעדים שייקבעו.

ראש המועצה יכול להיעזר בהנחיות לאפיון המועצה לקביעת היעדים – כיווני הפיתוח (מתוך ההנחיות למסלול הפעולה האסטרטגי).

איפיון המועצה, שלב שני:

בחירת הכלים הנחוצים למועצה באמצעות שאלון הערכה ייעודי

השלב השני הוא אפיון צרכי המועצה באמצעות שאלון הערכה ייעודי לכל תחום פעילות. שאלון הערכה הייעודי מכווין את המועצה לבחירת הכלים המתאימים ביותר למועצה בהתאם למאפייניה ולצרכיה.

כל משתמש מתבקש לענות על השאלון הייעודי בתחומו בלבד. השאלון מורכב משאלות שונות שמטרתן לזהות את מאפייני המועצה וללמוד על אופי הפעילות בתחום הפעילות המסוים, להעריך מה התשתית והמשאבים הקיימים לפעילות הנוכחית, האם קיימים מטרדים ו/או איומים הנובעים מהפעילות או מאיימים עליה, ולבחון לאילו כיוונים המועצה שואפת להתפתח.

בהתאם להערכה ולאפיון המועצה (קרי התשובות לשאלון), השאלון יכווין לכלים שנמצאו כמתאימים ונדרשים ביותר לצרכי המועצה באופן מיידי באמצעות כלי ממוחשב ייעודי.

מבין הכלים המתאימים למועצה חשוב לבחור לפחות אחד מבין כלי הליבה המוצעים במדריך כלים המהווים בסיס מקצועי מקיף לקידום תהליכי תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה ושלב מקדמי ליישום רבים מהכלים המוצעים במדריך – ראה/י פירוט בפרק 'כלי הליבה'.

להלן לדוגמא שאלון הערכה בנושא החקלאות המיועד למילוי ע"י רכז הועדה החקלאית. כל השאלונים הייעודיים בתחומי הפעילות השונים מופיעים באתר המדריך עם ממשק ממוחשב ייעודי. השאלון בתחום האקולוגי נכלל בתיק הכלי לניהול אקולוגי.

שאלון הערכה ייעודי – חקלאות
סל הכלים המלא לחיזוק החקלאות כולל 12 כלים:

  • סקר עיבוד חקלאי
  • זיהוי ומיפוי קונפליקטים בשטחים הפתוחים
  • שימוש המערכת מידע לניהול שטחים פתוחים
  • הכנת תכנית מרחבית כוללת לשטחים הפתוחים
  • אמנה חקלאית כפרית
  • אימוץ והטמעת חוק עזר לחקלאות
  • קידום חקלאות תומכת סביבה
  • הגברת שתוף פעולה עם המו"פ
  • מיסוד התאגדות/הקמת ועדה חקלאית משותפת
  • חיזוק מערך פיקוח ואכיפה
  • חיזוק הועדה החקלאית
  • שילוב ניטור בדפוסי העבודה של המועצה

על מנת למצוא מה הכלים המתאימים למצב המועצה שלכם – אנא ענו על השאלות שבטבלה:

הערכה וסיכום הכלים המתאימים והמומלצים ביותר למועצה בכל תחום פעילות בהתאם לאפיון (הסוגיות בשאלון הערכה) – יבוצעו במדריך באמצעות כלי ממוחשב ייעודי.

בתרשים שלהלן ניתן לראות דוגמא לאופן התאמת הכלים המומלצים בשאלון הערכה בתחום החקלאות, עבור חלק מן הסוגיות. לפי התשובה (כן או לא) תוכלו לראות איזה כלי רלוונטי עבור צרכי המועצה.

לאחר שהתקבלו הכלים המתאימים ביותר למועצה, ניתן לגשת לשלב הבא, השלב השני – תהליך בחירת כלי עבודה.

מסלול ייעודי, שלב 2:

בחירת כלי עבודה

תהליך בחירת כלי העבודה ליישום במועצה מורכב מתהליך לסינון הכלים שקלולם ותעדופם.

בחירת כלי עבודה, תהליך סינון ראשוני:

בחירת הכלים בהתאם לאפיון המועצה

לאחר שאותרה קבוצת הכלים העשויה להיות רלוונטית למועצה באמצעות שאלון הערכה, יש לגשת לכל אחד מן הכלים ולבחון האם הכלי מעניין ו/או מתאים ויכול לתת מענה לצרכי המועצה. קריאת חלקו הראשון של 'תיק הכלי' יכולה לספק התרשמות כללית לגבי הכלי והאם הוא רלוונטי למועצה.

במידה והכלי עשוי להיות מתאים למועצה, ניתן להמשיך לחלקו השני של תיק הכלי, המוסיף ומרחיב אודות הכלי ומספק מידע אופרטיבי להפעלתו.

בחירת הכלים לפי אפיון המועצה (אופציונאלי)
להפעלת מסננת נוספת בבחירת הכלים, ניתן להיעזר גם בהנחיות לבחירת הכלים לפי אפיון המועצה במסלול הפעולה האסטרטגי, הכולל סיווג של הכלים לפי הסוגיות האסטרגיות (המפורטות בתעודת הזהות): עמידה בלחצי פיתוח ואיומים על השטחים הפתוחים, היקף המשאבים הנדרש, מידת מעורבות המועצה וטווח ההשפעה של הכלי. מידע זה אמנם קשור לסוגיות מקדמיות שנבחנו במסגרת תהליך העבודה במסלול הפעולה האסטרטגי, אולם שימוש בסיווגים אלו יכול לסייע בהכוונה ומיקוד נוסף לכלים הנחוצים והישימים מבחינת המועצה.

בחירת כלי עבודה, סינון נוסף:

שקלול ותיעדוף הכלים

לאחר בחירת כל הכלים המובילים מתוך רשימת הכלים המומלצת מביצוע השאלון, ניתן להתחיל בביצוע תהליך הסינון הנוסף לשקלול ותעדוף הכלים.

בשלב זה, מנהל היחידה או צוות ההיגוי המצומצם מבצעים תיעדוף של הכלים החשובים ו/או הנדרשים ביותר למועצה בכל תחום, מתוך הכלים שמויינו ונבחרו עד כה בתהליך העבודה. אלו הכלים שישולבו בהמשך בתכנית העבודה של המועצה לקידום וטיפוח השטחים הפתוחים בתחום שייבחר. ככלל, רצוי לבצע תיעדוף של הכלים בכל תחום עם בעלי עניין ליצירת בסיס תמיכה רחב יותר.

לצורך שקלול ותעדוף הכלים ניתן להיעזר בטבלה המצורפת להלן. יחד עם זאת, תהליך הסינון והתיעדוף יכול להתבצע לפי שיקולים אחרים או באמצעים שונים המתאימים ונוחים למועצה. שימוש בטבלה שלהלן אפשרי באמצעות כלי ממוחשב ייעודי באמצעותו ניתן לבצע באופן ישיר את הניתוח ולקבל מענה מיידי.

הטבלה להלן מציעה לדרג את הכלים הנבחרים לפי 5 קריטריונים:

ראשית כל, הערכת מידת הישימות של הכלי במועצה והערכת טווח הישימות של הכלי – יישום בטווח המיידי או הארוך. קריטריון זה מהווה תנאי סף לכלי. לאחר מכן, יש לדרג את הכלי ביחס לסוגיות האסטרטגיות: מענה לאיומים ולחצי פיתוח, התאמה תקציבית והתאמה למידת מעורבות של המועצה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים.

כל משתתף מבצע הערכה ודירוג של הכלים שנבחרו. בהמשך יש לערוך שקלול של הערכת הישימות של הכלי ושל הדירוג הכולל של הכלי של כל המשתתפים.

תוצאות השקלול יציגו את הכלים לפי הציון המשוקלל, לפי הסדר (מהגבוה אל הנמוך). הציון המשוקלל של הכלי יכול להצביע על הכלים החשובים ו/או המתאימים ביותר למועצה. רצוי שבתום התהליך ייבחרו כ– 4 כלים ליישום לכל היותר – בתחום הפעילות המבוקש, ובכלל זה כדאי שיכלל גם כלי ליבה.

בהמשך רצוי לקיים דיון לגבי קבוצת הכלים שקבלו את הציון המשוקלל הגבוה יותר ואשר לפי דירוגם מוצעים להשתלב בתכנית העבודה של המועצה. הדיון צריך להתמקד בשאלה האם הכלים האלה מגלמים את הסל האופטימלי עבור צרכי המועצה בתחום הפעילות המסויים, האם הכלי רלוונטי מבחינת המועצה בהיבטים של ישימות, פיזור תחומי אחריות, מענה לטווח ארוך/קצר וכו'. ניתן לשנות את תמהיל הכלים במהלך הדיון.

בבחירת הכלים החשובים/הנדרשים ביותר בכל תחום, רצוי לבצע תיעדוף עם בעלי עיניין ליצירת בסיס תמיכה רחב יותר.

מסלול ייעודי, שלב 3:

התווית תכנית פעולה (עבודה)

שלב זה מהווה השלב האחרון של התהליך ותוצרו המרכזי הוא בנית תכנית לפתרונות ייעודיים משולבים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה. ממנו תיגזר תכנית עבודה רב שנתית הכוללת את הכלים בתחומים השונים, לפי כל ערוץ פעולה.

עם כך, לאחר סיום בחירת הכלים החשובים והמתאימים ביותר למועצה בכל תחום, ניתן להציב את תהליך העבודה על ציר זמן מתחילתו ועד סופו, תוך העמדת הצרכים הקיימים אל מול שאיפות הפיתוח של המועצה. זהו למעשה השלד של תכנית העבודה שיפותח ויורחב בהמשך. בתוך תהליך העבודה נכללים הכלים השונים שנבחרו לקידום השטחים הפתוחים במועצה, אשר מסווגים לפי טווח היישום שלהם – כמוצג באיור להלן. בנוסף, על המועצה להתייחס לאפשרויות המימון של הכלים, לחלוקת תחומי האחריות ועוגנים על ציר הזמן.

בהתאם לכך, ניתן לגזור תכנית עבודה רב שנתית למועצה (טבלת גאנט). תכנית העבודה תפותח ותגובש בהתאם למאפייני הכלים, תוך התאמה לתנאי המועצה הקיימים, צרכיה המיידיים ושאיפותיה לעתיד. אף כי ערוצי הפעילות פועלים בצורה עצמאית ונפרדת, רצוי לשלב במסגרת עבודה כוללת על מנת שהמועצה תוכלה לבחון את התקדמותה בערוצים השונים.

 

 

7. כלי ליבה

ארגז הכלים במדריך כולל למעלה מ– 30 כלים לתכנון וניהול שטחים פתוחים. כלים אלו מסווגים לפי תחומי הפעילות, טווח היישום שלהם וסוג הכלי – המייצג בפועל את מישור הפעילות של הכלי:

הכלים מקבוצת הידע מהווים במדריך כלי הליבה לתהליך תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה. ללא תהליך איסוף מידע וניתוח המצב הקיים של השטחים הפתוחים, ולו במידה בסיסית, קידום תהליך תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה לטווח הארוך לא יהיה מבוסס באופן מספק, וצפוי כי לא ישכיל לשקף במידה המיטבית את הצרכים של השטחים הפתוחים, בהתאם למאפייניהם ולפעילות המתקיימת בהם. יתר על כן, היעדר מאגר מידע בסיסי ייצור מורכבות בזיהוי המגמות העתידיות, הגדרת היעדים וכיווני הפיתוח של המועצה ומעקב אחר השינויים והתהליכים המבוקשים.

על מנת לקדם תהליך לתכנון וניהול מושכל ומשמעותי של השטחים הפתוחים במועצה האזורית חשוב לבחור לפחות אחד מכלי הליבה הנכללים במדריך. כלים אלו מהווים הבסיס המקצועי ליישום המדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים במועצה וליישום תכנית הפעולה. לאחר בחירת כלי הליבה בשלב הראשון, ניתן להתחיל בבחירת הכלים השונים במדריך המכוונים ליישום בפועל מכלים באפיקי המדיניות והממשל ועד לביצוע פעולות בשטח.

שלושת כלי הליבה במדריך הינם:

  1. זיהוי ומיפוי קונפליקטים בשטחים הפתוחים – בחינת שימושים הדדיים
  2. סקר ערכי טבע, נוף, חקלאות – סקרי שטחים פתוחים
  3. זיהוי רוח המקום ומאפייניו

בחירת כלי הליבה למועצה צריכה להיעשות בהתאם למידע העומד ברשותה כיום (והתאמתו לצרכי ניהול ותכנון שטחים פתוחים), צרכי ויעדי המועצה וכלי העבודה שהמועצה מבקשת ליישם – באופן שייסעו במידה המיטבית לקידום יישום תהליכי תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה.

8. מועצות מיישמות

פרק זה מציג דוגמאות ממספר מועצות אזוריות "מיישמות" – מועצות שיזמו ולקחו חלק פעיל בהובלת תהליכים משמעותיים לתכנון וניהול שטחים פתוחים בתחומן, תוך שימוש בכלים שונים. המועצות המובאות כמקרי בוחן, מייצגות מועצות השונות במיקומן ובמאפייניהן.

מלבד הדוגמאות לכלים ולאמצעים השונים שאותן המועצות אימצו, מטרת הפרק הינה לסייע להבנת המשמעות של תהליך אפיון המועצה והאופן בו הוא משפיע על בחירת הכלים – כלומר, מה הרציונאל העומד בתהליך בחירת הכלים וכיצד ניתן ללמוד מן הדוגמאות השונות על יישום התהליכים במועצה שלי. כן יציג הפרק התפתחות של אימוץ והפעלת כלים במועצה לפי הצרכים המשתנים ושאיפות הפיתוח לאורך זמן, ותובנות מן התהליך. יש להדגיש כי בכל אחת מהמועצות המוצגות להלן, תהליך הטמעת הכלים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה לא תם – תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצות מהווה דרך חיים ולא משימה חד פעמית.

מועצות מיישמות, דוגמא 1:

"פיילוט מועצה אזורית לב השרון"

המועצה האזורית לב השרון מעורבת מזה מספר רב של שנים בתהליכי תכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומה, בין היתר הכנת תכניות לשטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא, פיתוח מערכת שבילים ירוקים במועצה – "דרך הלב", אימוץ אתרים ע"י הקהילה, פיתוח מוקדי פנאי ונופש בשטחים הפתוחים (ברכת החורף –המחפורת), ארועי טיפוח ובילוי בטבע, ובשנתיים האחרונות החל מהלך משמעותי לקידום חקלאות תומכת סביבה וביסוס העורקים הירוקים בשטחי המועצה.

בימים אלו מקודמת במועצה, הכנת תכנית תכנית אב כוללת לשטחים הפתוחים במועצה, במטרה לספק למועצה ארגז כלים אפקטיבי וכוללני לניהול ותכנון השטחים כחלק ממהלך ארצי – המדריך לתכנון וניהול השטחים הפתוחים. תכנית זו למעשה מהווה "פיילוט" למדריך ולמתודולוגיה שפותחה במסגרתו.

במסגרת זו, התקיימו מפגשים רבים עם היחידה הסביבתית ללימוד המצב הקיים, ישיבות עם הישובים, גורמים חיצוניים ובעלי עניין שונים בשטחים הפתוחים. כמו כן, נערכו שתי סדנאות עבודה לאפיון המועצה ולבחירת הכלים ליישום במועצה. בסדנא השתתפו מנהלי אגפים ויחידות מגוונות במועצה, בהתאם למסגרת הניהולית המלווה: "פורום שטחים פתוחים". הסדנא התקיימה בהתאם לשלבי העבודה המוצעים במדריך:

פיילוט לב השרון, שלב ראשון:

בחירת מסלול פעולה למועצה

במועצה האזורית לב השרון מתקיים תהליך כוללני משמעותי לקידום השטחים הפתוחים ולכן מסלול הפעולה האסטרטגי נמצא מתאים יותר.

למה מסלול פעולה אסטרטגי מתאים למועצה האזורית לב השרון?

  • המועצה נמצאת בתהליך של חשיבה ותכנון של השטחים הפתוחים.
  • השטחים הפתוחים מקבלים חשיבות גבוהה בסדר היום של המועצה.
  • ישנה הכרה בחשיבות נושאי איכות סביבה באופן שיוצר מכנה משותף בין החקלאים לתושבים.
  • המועצה מביעה רצון להתוות מדיניות כוללת וארוכת טווח בנושא השטחים הפתוחים
  • קיימת נכונות להקים מערך מסודר לתפעול וניהול השטחים הפתוחים

פיילוט לב השרון, שלב שני:

תהליך לאפיון המועצה

גיבוש היעדים וכיווני הפיתוח של המועצה

בשלב זה, התקיימה סדנת עבודה של פורום השטחים הפתוחים של המועצה. המשתתפים התבקשו לאפיין את המועצה ואת הפעילות המתקיימת בשטחים הפתוחים כיום והיכן היא רואה את מירב הפוטנציאל בעתיד בתחומי הפעילות הבאים: חקלאות, תיירות פנאי ונופש, סביבה וקיימות, חברה וקהילה (חינוך).

בתהליך האפיון עלה כי במועצה האזורית לב השרון:

  1. החקלאות במועצה נתפסת כתחום סטאטי שאינו צפוי להתרחב בעתיד. עם זאת, יש לפעול לקידום החקלאות במועצה בדגש של חקלאות תומכת סביבה.
  2. קיים מחסור משמעותי בתשתית לפעילות תיירות, פנאי ונופש. נכון להיום, למעט פרויקט "דרך הלב" ו"המחפורת", פרויקטים הקשורים בפנאי ונופש ברחבי המועצה הם פרויקטים נקודתיים הנובעים מיוזמות אישיות.
  3. הפורום רואה קשר ישיר בין פיתוח פעילות פנאי ונופש לבין פיתוח תחום החברה והקהילה.
  4. יש לשים דגש על קידום אופציות של תיירות חקלאית אצל המשקים.
  5. כבר היום מתבצעת במועצה פעילות נרחבת בתחום החברה והקהילה וחיבורה לשטחים הפתוחים ולערכים הסביבתיים במועצה.
  6. תחום הסביבה והקיימות נמצא על סדר היום של המועצה, המועצה רואה בו חשיבות רבה ושואפת להמשיך ולפעול לקידומו.

להלן מוצג סיכום הערכת המשתתפים לאפיון המועצה – היום ומחר.

סוגיות אסטרטגיות

בהמשך, המשתתפים נתבקשו לאפיין את המועצה לפי מספר סוגיות אסטרטגיות עימן היא מתמודדת במסגרת פעילותה השוטפת. הסוגיות הן:

  • האם חלים על השטחים הפתוחים במועצה איומים ולחצים לפיתוח, ואם כן, באיזו מידה?
  • באיזו מידה המועצה מעורבת/שותפה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומה?
  • מה הפוטנציאל של המועצה להשיג תקציבים/ מקורות מימון?
  • האם המועצה שואפת לפעול לקידום השטחים הפתוחים במועצה בטווח המיידי או הרחוק?

להלן מוצגות הערכות המשוקללות של אפיון המועצה לפי סוגיות אסטרטגיות:

דיון בסוגיות במהלך הסדנא העלה כי:

  1. חברי הפורום מסכימים כי על לב השרון פועלים לחצי פיתוח משמעותיים מצד הרשויות הסובבות אותה. ראש המועצה מרכז את ההתמודדות מול הלחצים הללו והם באים לידי ביטוי בפעילות השוטפת של אגפי המועצה במידה פחותה.
  2. ללב השרון יש שתי בעיות מרכזיות בגיוס תקציבים. הראשון הוא המצב הסוציו–אקונומי "הכביכול" טוב של התושבים (אף כי המועצה האזורית לב השרון נמצאת באשכול 4 בלבד! בדירוג הסוציו–אקונומי של הלמ"ס) ומיקומה במרכז הארץ אשר מונעים קבלת תמיכה ממשלתית. בעיה נוספת היא כי צרכי המועצה רבים ולכן גם כאשר היא מצליחה להשיג תקציבים חיצוניים הם אינם נותנים מענה מספק לצרכים הקיימים.

פיילוט לב השרון, שלב שלישי:

תהליך בחירת הכלים ליישום במועצה

על בסיס תהליך האפיון שקיימה המועצה התקבלו מספר תובנות מרכזיות. תובנות אלו משפיעות באופן ישיר על הכלים שיומלצו ליישום במועצה לקידום תכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומה. התובנות המרכזיות הן:

  1. 1 .1 תחום הפעילות אותו המועצה רוצה לקדם במידה משמעותית (ביחס למצב כיום) הינו תחום התיירות, פנאי ונופש. =<ועל כן הוא יהווה לעוגן מרכזי בבחירת הכלים ליישום במועצה.
  2. בתחום הקיימות והסביבה ותחום החברה והקהילה, המועצה מעורבת כיום במידה רבה ומעוניינת להמשיך לקדם גם בעתיד =< תהליך בחירת הכלים ישאף ליישום כלים להם ממשק עם כלים מתחום התיירות פנאי ונופש עם תחומי פעילות אלו ככל הניתן.
    אף כי המועצה נתנה משקל גדול יותר לפיתוח עתידי בתחומי הסביבה והקיימות והקהילה, והחברה, התקבלה החלטה כי לתחום התיירות תינתן עדיפות מירבית מבין התחומים. היות ועד כה הוא היווה תחום שניתן לו טיפול מצומצם בלבד, וכי המועצה סבורה כי יש צורך לקדמו ולמתגו במועצה לאור הפוטנציאל הרב הקיים באזור המרכז.
  3. המועצה מאופיינת אמנם כמועצה בעלת מאפיינים חקלאיים, אולם תחום זה מקבל עדיפות קטנה יותר מבחינת הפוטנציאל ומבחינת שאיפות הפיתוח בתחום המועצה =< אף כי החקלאות מהווה דבר מובן מאליו במועצה, יש לה משמעות רחבה ומומלץ כי ישולב בתכנית העבודה כלי שיקשור את החקלאות לפיתוח התיירות ו/או הממשקים הנוספים שניתנה להם חשיבות רבה יותר מאשר לחקלאות. כלי רלוונטי לתחום המועצה יכול להיות לדוגמא קידום תיירות חקלאית.
  4. מבחינת התמודדות ברמת הניהול השוטף: המועצה מתמודדת במידה רבה עם לחצי הפיתוח על השטחים הפתוחים. בנוסף, למועצה קיים קושי בהשגת תקציבים במרבית התחומים. המועצה רואה חשיבות בקידום השטחים הפתוחים בתחומה והיא מעורבת בפעילויות שונות ומגוונות. המועצה מעוניינת בשילוב יישום כלים בטווח המיידי ובטווח הארוך =< איומי הפיתוח מהווים סוגיה מרכזית בהתמודדות של המועצה וכן הסוגיה התקציבית. לנוכח זאת, ישנה עדיפות להפעלת כלים ממעגל היישום הראשון, כלים אשר מתבססים על תשתיות ומשאבים קיימים המאפשרים התמודדות עם לחצי הפיתוח והאיומים על השטחים הפתוחים.

תהליך בחירת הכלים – סינון ראשוני
בהתאם לתובנות אלו, הסינון הראשוני הכווין לשלושה סוגים של קבוצות כלים: כלים מהתחומים המובילים, כלים מתחומים נוספים ומספר כלים נוספים המומלצים ("כדאי לשקול") מתוך ראיה ותפישה ארצית כוללת שמקדם מרכז המועצות האזוריות לקידום שמירת השטחים הפתוחים במועצות האזוריות.

בתחומים המובילים: הסינון הכווין לכך שהכלים הנדרשים ביותר למועצה יהיו כלים מתחום התיירות, פנאי ונופש כעוגן מרכזי. פורום המועצה החליט להתמקד בנושא הפנאי והנופש מכיוון שהפער בין המצוי לרצוי בו הוא הגדול ביותר. בתחום זה נבחרו כלים שניתן להפעיל כבר בטווח המיידי, הנשענים על התשתיות והמשאבים הקיימים במועצה, וכן על כלים לטווח הארוך עם תקציבים יותר משמעותיים לאור כך שהמועצה שואפת לקידום פעילות ופיתוח משמעותיים בתחום.

לאחר מכן, רצוי כי המועצה תבחן כלים מתחומי פעילות שונים להם קיים ממשק עם תחום התיירות, פנאי ונופש – תחום הפעילות המבוקש במועצה, ובעיקר ממשק עם תחום הסביבה והקיימות. פורום המועצה החליט לשמר את הכוח של תחום הסביבה והקיימות כתחום מוביל.

לצד העוגנים, נבחרו כלים גם מהתחומים הנוספים: חקלאות וחברה וקהילה – ליצירת תמהיל כלים מגוון. כמו כן, בחירת הכלים הותאמה לסוגיות האסטרטגיות המהותיות במועצה: לחצי פיתוח ותקציבים מוגבלים, וכן מעורבות בינונית. הכלים נבחרו לטווח ישום משולב: קצר וארוך.

הכלים המומלצים מקבוצת 'כדאי לשקול' הינם כלים שלא נבחרו בהכרח בהתאם לאפיון המועצה, אך מעמדם חשוב כאמור לצורך קידום מהלך ארצי כולל לשמירת השטחים הפתוחים, וכן מבוסס על יכולותיה של המועצה בתוך מסגרת התשתיות והמשאבים העומדת בפניה.

להלן מוצגת רשימת הכלים הכוללת המומלצת למועצה האזורית לב השרון (לאחר שלב הסינון הראשוני):

כלי ליבה (תיירות, פנאי ונופש וסביבה וקיימות):

  • הבלטת ערכי טבע, נוף ומורשת.
  • הכרזה על נופים או שטחים רגישים לשימור.
  • גיבוש שפה עיצובית.
  • קידום תיירות מבוססת חקלאות.
  • פיתוח תשתיות תומכות פנאי ונופש.
  • טיפוח ופיתוח מוקדי משיכה לפעילות פנאי ונופש.
  • ניהול אקולוגי.
  • אימוץ/קידום חוקי עזר במועצה.

כלים תומכים (חקלאות וחברה וקהילה):

  • הקמת וועדה חקלאית משותפת.
  • אמנה חקלאית כפרית.
  • הכשרה לעובדי המועצה והוועדות הרלוונטיות.
  • הקמת מרכז ידע ותוכן מקומי.

כלים נוספים שכדאי לשקול (מכלל התחומים):

  • הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה.
  • הקמת סעיף תקציבי ייעודי לשטחים פתוחים.
  • חיזוק קשרי מועצה–ישובים בנושאי סביבה ושטחים פתוחים.
  • שילובי מערך ניטור בדפוסי העבודה של המועצה.
  • מפגשי דיאלוג.

תהליך בחירת הכלים – שקלול ותעדוף כלים

קודם בחירת הכלים למועצה, התקיים תהליך להיכרות ולימוד כלל הכלים המומלצים למועצה לחברי הפורום באמצעות כלי חדשני, שפותח במסגרת המדריך, כבסיס לתהליך קבלת החלטות.

התהליך כלל הצגה של הכלים השונים כחלופות לפתרון סוגיות רלוונטיות למועצה ודיון בכלים. חברי הפורום שהתחלקו לקבוצות, נתבקשו להכריע בכל סוגיה על בסיס שימוש בתעודות הזהות של הכלים, האם הכלי שהוצע לפתרון הסוגיה מתאים או לא. בתום התהליך נסקרו ונדונו כלל הכלים המומלצים למועצה.

בשלב השני של תהליך בחירת הכלים, חברי המועצה התבקשו לדרג ולתעדף את הכלים המתאימים ביותר למועצה לפי מידת ישימותם, טווח היישום שלהם (קצר/ רחוק), התועלת שלהם למועצה – על מנת לבחור את הכלים שישולבו בתכנית העבודה של מועצה. מבין כלל הכלים המומלצים למועצה, לכל אחד מן המשתתפים ניתנה האפשרות לבחור 6 כלים בלבד.

תוצאות בחירת הכלים ע"י פורום שטחים פתוחים במועצה האזורית לב השרון הן:

כלים שזכו לדירוג גבוהה (תיירות פנאי ונופש):

  • הבלטת ערכי טבע, נוף ומורשת.
  • הכרזה על נופים או שטחים רגישים לשימור.
  • גיבוש שפה עיצובית.
  • קידום תיירות מבוססת חקלאות.
  • פיתוח תשתיות תומכות פנאי ונופש.
  • טיפוח ופיתוח מוקדי משיכה לפעילות פנאי ונופש

כלים שזכו לדירוג גבוהה (סביבה וקיימות):

  • הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה
  • אימוץ/קידום חוקי עזר במועצה.

כלים שזכו לדירוג נמוך (סביבה וקיימות):

  • הקמת סעיף תקציבי ייעודי לשטחים פתוחים.
  • ניהול אקולוגי.
  • שילובי מערך ניטור בדפוסי העבודה של המועצה.

כלים שזכו לדירוג נמוך (חקלאות):

  • הקמת וועדה חקלאית משותפת.
  • אמנה חקלאית כפרית.

כלים שזכו לדירוג נמוך (קהילה וחינוך):

  • חיזוק קשרי מועצה–ישובים בנושאי סביבה ושטחים פתוחים.
  • מפגשי דיאלוג.
  • הקמת מרכז ידע ותוכן מקומי.
  • הכשרה לעובדי המועצה והוועדות הרלוונטיות.

לאחר קבלת תוצאות בחירת הכלים נערך דיון לגבי תמהיל הכלים הנדרש והמתאים ביותר למועצה בסוגיות כגון:

  • ישימות הכלי, לרבות בהיבט המשאבים הנדרשים ליישום.
  • פיזור תחומי אחריות. לכל אגפי/יחידות המועצה.
  • מענה של הכלים לטווח קצר וארוך. הבטחת פיזור על ציר הזמן.
  • מענה ללחצי הפיתוח.
  • בחירת כלים התואמים את יעדי המועצה: קידום ופיתוח תיירות, חיזוק מעמד השטחים הפתוחים והמערך הסביבתי.

בתום הדיון התגבש תמהיל הכלים הסופי על בסיסו תגובש תכנית העבודה של המועצה.

הכלים שנבחרו:

פיילוט לב השרון, שלב רביעי:

התווית תכנית עבודה למועצה

בהתאם לתמהיל הכלים הסופי מתחיל השלב האחרון בתהליך גיבוש תכנית פעולה למועצה לקידום שמירת השטחים הפתוחים הכולל: קביעת צוות עבודה, גיבוש לוחות זמנין למימוש הכלים וגיבוש תכנית עבודה מפורטת שתאושר בפני הפורום.

לצורך ביצוע השלב, נקבע צוות עבודה מצומצם שילמד ויבחן את הכלים הנבחרים ויגבש תכנית עבודה מפורטת.

מועצות מיישמות, דוגמא 2:

מועצה אזורית בני שמעון

תכנית מתאר שטחים פתוחים - כלי אסטרטגי לתכנון וניהול שטחים פתוחים

תכנית מתאר שטחים פתוחים בני שמעון שנערכה ע"י משרד לרמן אדריכלים ומתכנני ערים, היא פרי יוזמתה של המועצה האזורית בני שמעון וקודמה בהובלתם האישית של ראש המועצה סיגל מורן וראש המועצה היוצא משה פאול בשיתוף עם משרד החקלאות ורשות מקרקעי ישראל.

התכנית מהווה כלי אסטרטגי חשוב בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה, ומשמשת כבסיס מקצועי לקבלת החלטות במועצה. בשנים האחרונות גבר הצורך בגיבוש כלים חדשים ויצירתיים לשמירה על השטחים הפתוחים, לאור לחצי הפיתוח והצרכים המשתנים במגזר הכפרי. עקב כך, התחזקה המגמה בתכנון בישראל ליצירת תכניות העוסקות בשטחים הפתוחים. מגמה זו מקבלת גם ביטוי במדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים ובמסמך המדיניות לשמירה על השטחים הפתוחים (2002).

דרך התכנית פותחה שפה חדשה לתכנון המרחב הפתוח אשר אומצה ע"י מבא"ת, שהרחיבה את החשיבה התכנונית ושתשמש גם תכניות אחרות בעתיד. שפה זו נוצרה על מנת לתת מענה למגוון השטחים הפתוחים המצויים בתחומה, וכן בכדי לסייע בהכוונת פעולות השימור וניהול השטחים הפתוחים.

תפישה ומדיניות תכנונית
בתכנית מוטמעת ראייה כוללת של השטחים הפתוחים בתחום המועצה תוך שאיפה להגדיר ולשמר את מערך השטחים הפתוחים ולהבטיח את ניצול הפוטנציאל הגלום בהם. התכנית מהווה תכנית ראשונה מסוגה בגישתה לשטחים הפתוחים בכלל ולשטחים החקלאיים בפרט; לא רק שהשטחים הפתוחים מהווים עיקרה של התכנית, אלא שבאמצעות אפיונם והגדרתם, התכנית מאפשרת למועצה האזורית ולמוסדות התכנון להסדיר את סוג ואופי השימושים המותרים בשטחים הפתוחים בהתאם לצרכים החקלאיים והתיירותיים בהתאמה לכללי עיצוב נופי וסביבתי. בנוסף, התכנית מניחה את התשתיות התכנוניות המרכזיות להתפתחות המועצה ויישוביה הכפריים והסביבה, מקדמת שימור וטיפוח השטחים הפתוחים ואף לוקחת תפקיד חשוב בעיצוב עתידה החברתי-כלכלי של המועצה. השפעתה זו ניכרת לדוגמא בכל העולה בסוגיות העיבוד החקלאי ואפשרויות הפיתוח בקרקעות החקלאיות, פיתוח התיירות ומאפייניו, וכן בהיבטים של תעסוקה וכלכלה במגזר הכפרי. תשומת לב רבה מופנית לטיפול בסוגיות הפעילות הלא חקלאית (פל"ח) בתחום המועצה.

ניהול שטחים פתוחים
התכנית מעניקה כלים מגוונים לניהול השטחים הפתוחים והשטחים החקלאיים, שחלקם אף ייחודיים לתכנית, ביניהם: שימור עצים בודדים כנקודות ציון במרחב, הגדרת מסדרונות אקולוגיים ומגבלות בתחומם, שמירה על קווי מבט במטרה לשמור על תחושת המרחב, מסמך נופי-סביבתי, הסדרת שימושים חקלאיים ופעילות לא חקלאית, מתן זכויות בניה למבנים חקלאיים, ועוד. יתר על כן, בולט חידושה בסיווגה את השטחים החקלאיים ובקביעת הוראות ברורות באשר למידת פיתוחם/עיבודם. התכנית רואה בשטחים חקלאיים רבים כבעלי חשיבות נופית, ערכית ובתרומתם לרצף השטחים הפתוחים, ועל כן היא מוסיפה מגבלות מחמירות בשטחים אלו לשימושים החקלאיים המותרים.

בנוסף, התכנית מטמיעה תשתית לפיתוח מערך תיירות אזורי המבוסס במהותו על השטחים הפתוחים באמצעות קביעת מוקדי תיירות בשלושה כיוונים מרכזיים: תיירות הפארקים, תיירות הצמתים ותיירות בתוך הישובים. הפיתוח התיירותי במועצה מבוצע בהתאם לכיוונים אלו. תשתית זו מהווה בסיס בין היתר לפיתוח מסלולי אופניים, הקמת מצפורים ומרכיבים תיירותיים נוספים, וציר נופי המקשר ביניהם, המבוסס על תוואי ושרידי המסילה העות'מנית.

מערך הסכמות כעוגן לתכנית
בולטת תרומתה של התכנית ביצירת שיתופי פעולה בין הגורמים המעורבים בשטחים הפתוחים ובין המועצה האזורית. התכנית נערכה ע"י צוות היגוי רב תחומי של המעורבים בשטחים הפתוחים בתחומי המועצה. המשך שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בתכנית באמצעות קביעת צוות היגוי מצומצם שמטרתו מתן חוו"ד לתכניות כבסיס לקבלת החלטות מוסכמות.

כמו כן, ניתנה חשיבות רבה לרתימת הקהילה המקומית- התושבים והתארגנויות מקומיות בתהליך, לצורך השגת תכנית מייצגת, איכותית ומתאימה יותר לצרכים ולמגמות בשטח. התכנית נערכה בשיתוף מלא עם יישובי המועצה וקדמו לה הכנת תכנית אסטרטגית ותכנית מדיניות, אשר על בסיסן הוטמעו מגמות הפיתוח והצרכים של הישובים והתושבים. המיוחד בתכנית זו הינה ההצלחה בהשגת הסכמתם העקרונית של יישובי המועצה, אשר הושגה כבר בתחילת עריכת התכנית, להטיל מגבלות בנוגע ליכולתם של הישובים לנצל את פוטנציאל הפיתוח החקלאי בשטחים מסוימים בתחומם, בשל ערכיותם הנופית והאקולוגית.

לפיכך, תכנית המתאר מתבססת ומשקפת את מערך ההסכמות עם הישובים, המועצות הגובלות וגופים שונים. היותה תכנית סטטוטורית מאפשרת עיגון של ההסכמות והגנה עליהן לאורך זמן ממושך.

הלכה למעשה
ועדת התכנון ובניה של המועצה פועלת לפי רוח התכנית ומאשרת תכניות בהתאם. מנגנון מעקב ובקרה לתכנית כפי שנקבע בתכנית החל לפעול עם אישור התכנית. התכנית הקנתה לועדה מעמד של ועדה עצמאית. בימים אלו המועצה מקדמת הכנת תכנית מתאר כוללנית למרחב המועצה על בסיס תכנית המתאר לשטחים פתוחים על מנת להמשיך את עצמאות המועצה האזורית והועדה לתכנון ובניה בפרט, בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במרחב המועצה בצורה המיטבית.

ליישום תפישת התכנית ועקרונותיה קודמו מגוון כלים משלימים בתחומים שונים. כך לדוגמא, לחיזוק שמירת הפעילות החקלאית במועצה המועצה קידמה הקמה של ועדה החקלאית המשותפת (לבני שמעון, מרחבים ושדות נגב), והיא שותפה בניהולה וכן בניהול מעבדה לשירות שדה ומרכז לחקלאות בשפת המדבר. בהיבט זה, המועצה האזורית בני שמעון פיתחה גם תכנית חינוכית לחינוך לחקלאות, המוטמעת בכל מערכות החינוך במועצה, שמטרתה שימור המורשת החקלאית ועידוד דור המשך.

סיכום
תכנית המתאר לשטחים פתוחים במועצה האזורית בני שמעון מהוה תכנית חדשנית ופורצת דרך בהתייחסות התכנונית לשטחים הפתוחים בישראל ובמערך הכלים שהיא מספקת לשמירתם ולניהולם. קידום תכנית משמעותית זו על ידי המועצה האזורית בני שמעון מדגיש את החשיבות שהמועצה רואה וכן את מחויבותה לניהול השטחים הפתוחים, קידום שמירתם ופיתוח החקלאות בתחומה.

המועצה האזורית בני שמעון, על כל תהליכיה מול התושבים והשותפים, תכנית המתאר החדשנית ומכלול הכלים וכיווני הפעולה אשר המועצה מיישמת ומקדמת כיום, היוו כר פורה לרעיונות ולתובנות משמעותיות בפיתוח וגיבוש האסטרטגיות המתאימות למועצות האזוריות השונות, שלבי העבודה ואופן ההטמעה במועצה, וכן בבחירת הכלים המתאימים והנדרשים ביותר להתמודדות עם סוגיות תכנון וניהול שטחים פתוחים ובמיוחד בהיבט הפעילות החקלאית - במסגרת המדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים.

מועצות מיישמות, דוגמא 3:

מועצה אזורית גולן

סקירה כללית:

שטח השיפוט של המועצה האזורית גולן מתחיל בחמת גדר שבדרום הגולן וממשיך צפונה למרומי החרמון – סה"כ כ– 1100 קמ"ר.

במרחבי הגולן נופי טבע ייחודיים. זהו השטח הגעשי הנרחב ביותר בא"י: שטחי בזלת מדרום לצפון וממזרח למערב, עשרות חרוטים של הרי געש שגילם צעיר יחסית ונוף המכיל מגוון עשיר של תופעות געשיות – "צמות", קילוחים, "פצצות" ועוד. נופי מים ממלאים גם הם את השטח הגולני ב: מעיינות, מסילים וקניונים עם מים זורמים ברוב ימות השנה.

הפרשי הגבהים בגולן, ממינוס 200 בדרום לפלוס 2000 בצפון, מעשירים את הגולן במגוון עצום של צמחיה ובעלי חיים, ממוצא סהרו ערבי ועד לנציגים מהאזור האירנו טורני.

32 יישובים במועצה האזורית גולן. יחד עם קצרין, בוקעתה, מסעדה, עין קניה ומג'דל שאמס, ממשיכים תושבי הגולן, מסורת התישבותית, הנמשכת לאורך אלפי השנים האחרונות.

הרקע לקידום הכנת אב לשטחים פתוחים למועצה האזורית גולן – למה זה התחיל אצלנו?

הצורך הדינמי בפיתוח מחד והרצון לשמור על ערכי הטבע והמורשת מאידך, יחד עם השטח העצום והמגוון האנושי משקפים התמודדות לא פשוטה בין אינטרסים ובעלי עניין בכל תחומי החיים: התישבות, בטחון, בניה, חקלאות, תיירות, תעשיה ושמירת ערכי טבע נוף ומורשת.

מתוך דאגה לאיזון הנכון שבין פיתוח לשימור, החליטה המועצה האזורית גולן יחד עם כל הגורמים הפועלים בשטחי הגולן, לקדם את הכנתה והפעלתה של תוכנית אב לשטחים פתוחים בגולן.

תכנית אב לשטחים פתוחים למועצה האזורית גולן, על קצה המזלג

הכנת התוכנ ית הי ו שותפים מרבית הגופים הפועלים בגולן: קק"ל, רט"ג, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, בוקרים, חקלאים, מי גולן, החטיבה להתיישבות ותושבים.

התוכנית התבססה על:

  1. מיפוי ערכי הטבע הנוף המורשת בגולן.
  2. מיפוי תוכניות הפיתוח השונות בגולן: אנרגיות מתחדשות, הרחבת יישובים, מאגרי מים, הרחבת נחלות חקלאיות, תעשיה חקלאות.
  3. חלוקת הגולן ל– 4 אזורי תכנון: אזור מוטה ערכי טבע נוף ומורשת, אזור מוטה פיתוח חקלאי, אזור משולב, שטח אחו גולני.

הסכמת כל הגורמים לתוצרי התוכנית, אפשרה את השקתה בנובמבר 2014 .

תשריט התוכנית מפרט את חלוקת הגולן לאזורי התכנון השונים.

הוראות התכנון באזורים השונים, יחד עם הממשק הניהולי המלווה את התוכנית, מכוונים את הפיתוח והשימור בגולן, לממשקים שיאפשרו את שמירת מטרות התוכנית כפי שהוגדרו ע"י הצוותים שפעלו להכנתה:

  1. יצירת כלי תכנוני להכוונת השימוש בשטחים הפתוחים בגולן בצורה המאזנת בין שמחירה על משאבי טבע, נוף ומורשת יחודיים מחד, לבין פיתוח חקלאות, תיירות, תשתיו אנרגיה חלופית וכו' מאידך.
  2. יצירת מערך הסכמות למדיניות תכנון וניהול השטחים הפתוחים שתפותח במסגרת התוכנית, בקרב תושבי המועצה האזורית, בעלי עניין, רשויות וגורמים ממלכתיים.
  3. פיתוח בר קיימא במרחב הפתוח בגולן, בכדי להגיע למצב של "זכיה לכל".

בהתאם להחלטות המפורטות בממשק הניהולי של התוכנית הוקמו 2 צוותי פעולה:

  • אצוות שטחים פתוחים – בצוות חברים נציגי הגופים הבאים: רט"ג, קק"ל , חקלאים, צה"ל, מועצה אזורית גולן. תדירות מפגשי הצוות כפעם בחודש.
  • במנהלת שטחים פתוחים – בראשה עומד ראש המועצה האזורית גולן או נציג מטעמו. במנהלת חברים נציגי רוב הגופים הפועלים בגולן.

תשריט התוכנית (דרום ומרכז הגולן)

תכנית אב לשטחים פתוחים למועצה האזורית רמת הגולן – איך זה עובד בפועל

במקביל להכנת התוכנית וכדי להבטיח את יישומה, החליטה המועצה האזורית גולן להקים יחידה לשטחים פתוחים. היחידה אחראית על ניהול שוטף של השטחים הפתוחים ומהווה זרוע ביצועית של המנהלת לטיפול בנושאים הבאים: תכנון, ניטור ופיתוח קהילתי.

הרציונל שליווה את הכנת התוכנית – שיתוף והיוועצות בכל הגורמים בעלי העניין – ממשיך ללוות את יישומה. בהתאם לכך החליטה המועצה האזורית גולן יחד עם המכון לחקר הגולן ואוניברסיטת חיפה, לקדם תוכנית ניטור שתשתף את הקהילה הגולנית בהחלטה על מה לנטר: צמחים? בעלי חיים? מקורות מים?..... ובביצוע הניטור. הניטור יתבצע בעזרת אפליקציה סלולרית שתפותח במהלך ביצוע התוכנית. שיתוף הקהילה הגולנית – ובהמשך תושבים ומטיילים נוספים – במעקב אחר "הטבע הגולני" עשוי לתת מענה לשאלה האם "הטבע הגולני" כפי שהגדרנו אותו בשיח המשותף בין כל הגופים הפועלים באזורנו, אכן נשמר.

פרטים נוספים על תוכנית אב לשטחים פתוחים, תשריטים, סרט הסברה ושאלות נוספות במידה ויועלו נשמח לקבל ב:

מועצה אזורית גולן
קובי גביש – מנהל יחידה לשטחים פתוחים
טל: 046969715 , סלולרי: 0507976385 ,
אימייל: gavish@golan.org.il , פקס: 046961761