חקלאות תומכת סביבה

1. מבוא

חקלאות תומכת סביבה הפכה כבר לצורך מוכר בעולם המערבי. צורך זה נובע מכמה סיבות: הצורך לשמור על איכות הסביבה בשטחי הגידול; הצורך לספק לצרכן תוצרת חקלאית בריאה יותר ונקייה יותר מרעלים, הורמונים ועודפי דשנים וכימיקלים, והן מהצורך לשפר את תנאי העבודה של החקלאי ושל עובדיו. יישום שיטות של חקלאות תומכת סביבה יציב את החקלאי הבודד ואת המרחב החקלאי בסטנדרטים ובתקנים המקובלים בעולם המערבי ובכך יסייע ביכולת השיווק של החקלאים לשווקים אלו.

חקלאות תומכת סביבה היא חקלאות שרואה את עצמה כחלק ממערכת. מערכת שבה משולבים האדם ופעולותיו יחד עם המרכיבים הביולוגיים הנמצאים במרחב החקלאי. חקלאות תומכת סביבה הינה חקלאות המאפשרת לאורגניזמים נוספים, מלבד הגידול החקלאי, להתקיים בשטחיה. אורגניזמים שברובם מועילים לחקלאי ומסייעים לו להתמודד עם בעיות שונות כמו מזיקים, מינים פולשים, סחף קרקע ובעיות אחרות. חקלאות תומכת סביבה היא גם חקלאות הבוחנת את כלל מעשיה ואת כל מערך הגידול החקלאי ופועלת על מנת לצמצם את פגיעתה בסביבה ושמירה על משאבי הטבע למען הדורות הבאים.

לשטחים הפתוחים חשיבות רבה לחברה בישראל בשל תרומתם לרווחת הציבור באספקה של תפקודי מערכת: טיהור מים ואוויר, תפקודי פנאי, נופש ומרחב, כולל שמירה על ערכי הטבע והנוף ועל ערכי מורשת המושרשים בנופי הארץ ויצירת מערכת תומכת לחקלאות הקונבנציונאלית הפועלת באותם שטחים.

איכות הסביבה ברחבי העולם הולכת ומדרדרת כתוצאה ממגוון פעולות אנושיות. מטרת חקלאות תומכת סביבה היא לשפר את איכות הסביבה של החקלאי, הקהילה בה הוא חי והציבור הרחב, לא דרך תיקון המפגעים הגדולים ביותר, אשר נוצרים על ידי האנושות, אלא דרך השפעה על שימושי הקרקע הגדולים ביותר. שיפור באיכות הסביבה על פני שטחים גדולים יפנה בסופו של דבר אל ציבור הולך ומתרחב של אנשים שמרגישים בצורך לחיות בסביבה בריאה יותר התומכת במגוון רחב של צרכים אנושיים וצורות חיים.

המדריך מופנה בעיקר לגורמים שונים במועצה האזורית, בוועדה החקלאית ובגורמים השותפים בניהול השטחים הפתוחים במועצה, אך יש בו גם רעיונות וכלים שיכולים לסייע לחקלאי, לחשוף אותו לרעיונות של חקלאות תומכת סביבה וכיצד הוא יכול ליישם אותם בשטחו.

קידום חקלאות תומכת סביבה על ידי המועצה יסייע בקידום מגוון נושאים אחרים שהם בעלי חשיבות למועצה ונמצאים באחריותה. נושאים אלו כוללים בין השאר שיפור איכות החיים והסביבה במועצה, חיזוק הקשר בין התושבים לחקלאים ולחקלאות ובכך יביא לצמצום קונפליקטים בין גורמים שונים במועצה והגברת התיירות.

מדריך זה כולל שני חלקים מרכזיים:

  1. תפקיד המועצה – חלק זה עוסק במעמד ובסמכויות המועצה האזורית לתרום לקידום חקלאות תומכת סביבה בתחומה.

  2. כלי ממשק לקידום חקלאות תומכת סביבה – סט כלים מעשיים שיישומם יכול לסייע לקידום חקלאות תומכת סביבה ברמת החקלאי, המושב, המרחב, המועצה כולה, או התאגדות של מספר רשויות מקומיות.

אנו תקווה שמדריך זה יסייע לכל העוסקים בדבר
 

בברכה,

אוריאל בן חיים, ראש תחום חקלאות סביבה וקיימות, מרכז המועצות האזוריות
ד"ר אריה רוזנפלד, אקולוג, מומחה לניהול שטחים פתוחים וניתוח מרחבי

2. היסטוריה על קצה המזלג

ראשיתה של החקלאות בתקופה הניאוליתית לפני כ- 10,000 שנה. תקופה זו המכונה גם "המהפכה החקלאית", בה למד האדם לגדל צמחים ובעלי חיים כמקור מזון זמין ובעל ערך תזונתי גבוה יותר, העלתה את כושר הנשיאה של כדור הארץ לאדם ובכך התאפשר גידול אינטנסיבי באוכלוסייה האנושית.

ההשלכות של המצאת החקלאות על חברה האנושית הן הרבה מעבר לעצם אספקת מזון ונוגעות למהותה של התרבות האנושית. השליטה על מקורות מזון פתחה את הדרך לתמורות מהותיות כמו פיתוח המסחר וענפי המלאכה, ייסוד של תרבויות בעלות ארגון חברתי, הופעת האומנויות והמדע והיבטים רבים נוספים שמאפיינים את החברה האנושית. ללא ספק החקלאות הובילה, באופן ישיר ובעקיפין, לשינויים והתפתחויות מהותיים בחברה האנושית ומזוהה כמפעל אנושי חיוני וחיובי.

בראשית המאה ה- 20 עם גידול משמעותי באוכלוסיית העולם בעיקר במדינות העניות במערב אפריקה ודרום אמריקה נוצר הצורך לייצור מזון באופן אינטנסיבי. במחצית השנייה של המאה ה-20 התרחשה "המהפכה הירוקה" אשר הובילה לעליה משמעותית בתפוקה החקלאית ליחידת שטח אשר נבעה מהחדרת שיטות עיבוד, השקיה וניקוז חדשניות המלוות בכלים אגרו טכניים מודרניים, משימוש בדשנים וחומרי הדברה ועד פיתוח זנים חדשים של מיני מזונות שונים.

בצידו השני של המטבע ליתרונותיה הברורים של המהפכה הירוקה עמדו החסרונות וההשפעות השליליות המוכרות לנו עד ימים אלו וביניהן: ירידה במספר החקלאים כתוצאה מעלויות גבוהות של תשומות, סבסוד ממשלתי של חקלאים, עליה משמעותית במחירי המזון וכן זיהום סביבתי שנגרם משימוש לא מבוקר בחומרי דישון והדברה וטיפול לקוי בתוצרי הלוואי כגון פרש בע"ח ופסולת פלסטיק. תהליכים אלו השפיעו במידה ניכרת גם על התחום החברתי ע"י שינוי החברה הכפרית מסורתית, הגדלת הקיטוב בין החקלאות המשפחתית לחקלאות תאגידית והאצת תהליכי עיור כתוצאה מהגירה של חקלאים מובטלים לערים.

חקלאות תומכת סביבה מונעת כיום על ידי שני גורמים עיקריים: מצד אחד ישנו ציבור הלקוחות המודע יותר ויותר לנזקים הבריאותיים של חומרי דישון והדברה ומעוניין לקבל מזון נקי מרעלים. ציבור זה הוא בעל כוח כלכלי ולכן מסוגל להשפיע על רשתות השיווק שמצדן משפיעות על ספקי הסחורה – החקלאים. מצד שני ישנו החקלאי שמתמודד באופן יום-יומי עם מזיקים וקשיים אחרים בגידול ועומד מול "שוקת שבורה" שהולכת ומעמיקה של חומרי הדברה שאינם מצליחים להתמודד עם התפתחות עמידות באוכלוסיות המזיקים ולכן צריך לחשוב על פתרונות אחרים שה"מהפכה הירוקה" לא מספקת לו.

גורמים נוספים שמעודדים קידום של חקלאות תומכת סביבה הם: הצורך לשמור על בריאות החקלאי ועובדיו, הרצון לשמר ולשקם מערכות אקולוגיות, ההבנה שחקלאות אינה רק מספקת מזון אלא היא גם נוף מולדת ויש לה תפקיד בתיירות ופנאי לכלל האוכלוסייה.

 

רשימת ספרות:

3. מהי חקלאות תומכת סביבה?

לאחר שעמדנו על הדיסוננס המתקיים בין התמורות והחסרונות בהופעת החקלאות עלינו לבחון באילו אמצעים נוכל להשיב את ההרמוניה, לשם כך עלינו להכיר כמה מושגי יסוד:

  1. בר קיימא/קיימות- אשר יש ביכולתו להתקיים ולשרוד לאורך זמן.

  2. מערכת אקולוגית - מכלול יחסי הגומלין בשטח מסוים בין הרכיבים החיים (בעלי חיים, צמחים, ומיקרו-אורגניזמים), הפיזיים והכימיים (תנאי אקלים, מסלע, הרכב האוויר והקרקע) שלה.

  3. שרותי מערכת אקולוגית - מונח וותיק בעולם המדעי המגדיר את התהליכים והתפקודים של מערכות אקולוגיות שהינם בעלי חשיבות לקיום האדם ורווחתו. שרותי המערכת העיקריים והחשובים ביותר הם שירותים שהאדם אינו יכול לספק בעצמו או אם הוא יכול הרי שעלותם תהיה בלתי כלכלית בעליל. שירותים אלו כוללים בראש ובראשונה – חמצן לנשימה. כל החמצן הנמצא על כדור הארץ מקורו במערכות אקולוגיות פעילות ובעיקר אצות וצמחים. 

    שירות חיוני נוסף הוא טיהור מים. לדוגמה בעיר ניו-יורק הגיעו למסקנה שיותר זול לשמור על ניקיון אגני הניקוז של הנהרות שמספקים מי שתייה לעיר, מאשר לבנות מערכת לטיהור מים שתטהר את מי השתייה הדרושים לעיר.

    שירותי אספקה נוספים כוללים את המוצרים שניתן להפיק מן המערכות האקולוגיות. לדוגמא –מזון, סיבים, עץ לבנייה ולבעירה. שירותי ויסות המהווים את תרומתם של תהליכים במערכות האקולוגיות לויסות תנאים שיש להם השפעה על האדם. לדוגמא – מניעת סחף קרקע, בקרת מזיקים. וכן שרותי תרבות המעשירים את חייהם של בני אדם בדרכים שאינן חומריות. לדוגמא –טיולים, הנאה מנוף, חינוך, השראה.

  4. מגוון ביולוגי- מדד לשונות בטבע המתאר את מגוון המינים ואת מקומות חיותם ומודד הבדלים בין יחידות נוף ועושר של בתי הגידול.

באופן מופשט ניתן לחלק המערכות האקולוגיות לשלוש מערכות עיקריות: המערכת האורבנית, המערכת הטבעית והמערכת החקלאית השזורות במארג המקיים מערכת יחסי גומלין בין אספקה וצריכה של שירותים כמתואר באיור 1.

איור 1. הצגת מארג המערכות האקולוגיות, בחלקה הימני העליון של התמונה המערכת החקלאית, לצידה משמאל מערכת אורבנית ובתחתית, מערכת טבעית.

כולנו חיים במערכת אקולוגית אחת מורכבת, שבה כל החלקים משפיעים אחד על השני במידה זו או אחרת. הפעילות האנושית ובתוכה החקלאות היא חלק מהמערכת האקולוגית הזו. יחסי הגומלין בין המרכיבים השונים של המערכת האקולוגית הם מורכבים וכוללים השפעות והיזונים חוזרים שונים.

החקלאות גרמה וגורמת לשינויים בבית הגידול. שינויים אלו גורמים בין השאר לירידה במגוון התשתית, התכסית הצמחית וכתוצאה מכך לשינוי במגוון האורגניזמים שיכולים להתקיים בשטח.

מחקרים שונים (Ricklefs and Miller, 2000) הראו שמערכות אקולוגיות מגוונות יותר מסוגלות להתמודד טוב יותר עם שינויים בתנאי החיים שלהם. למשל כאשר תנאי האקלים משתנים, הטמפרטורה עולה או כמות המשקעים פוחתת, במערכת שבה יש מגוון גדול של אורגניזמים יהיו מינים שיכולים להתמודד עם השינויים והם אלו שאוכלוסיותיהם יגדלו ויתרבו ואוכלוסיות של מינים אחרים שפחות מותאמים להתמודדות עם השינויים ילכו ויצטמצמו. אך המערכת בכללותה תמשיך להתקיים. או כאשר מין מסוים מתפרץ ומתרבה באופן לא מבוקר, יהיו מינים שיתרבו בעקבותיו ויגרמו לבקרה ולאיזון של אוכלוסיית המין המתפרץ. אולם כאשר המערכת האקולוגית דלה במינים, נוצר מצב שאין מגוון רחב מספיק של מינים שיכולים להתמודד עם השינויים הנוצרים. דבר שעלול לגרום לקריסה של כל המערכת האקולוגית.

המצב בחקלאות האינטנסיבית דומה למערכת אקולוגית דלה במינים – "המהפכה הירוקה" גרמה לכך שהחקלאות תעבור לגידול בחלקות גדולות, עם מספר מצומצם של זנים, ואת ההתמודדות עם שינויים, כמו מזיקים, וחוסר בנוטריינטים בקרקע מנסים לפתור בעזרת אמצעים כימיים להדברת המזיקים או להוספת נוטריינטים בקרקע.

אולם האמצעים הכימיים שפותחו לאורך השנים יכולים להתמודד עם סט מסוים של שינויים, ופיתוח של אמצעים חדשים לוקח זמן ומשאבים כלכליים רבים. וכך אנו מוצאים את עצמנו היום עם מזיקים שונים שמפתחים עמידות לחומרי הדברה בקצב מהיר יותר מזה שאנו יכולים לפתח חומרי הדברה חדשים, ועם סחיפת קרקע המתרחשת מהר יותר ממה שאנחנו יכולים להחזיר את הקרקע למקומה בעזרת ציוד מכני הנדסי.


 

וכאן מגיע מקומה של חקלאות תומכת סביבה, חקלאות שבה החקלאים מבינים שהפתרונות שהוצעו על ידי "המהפכה הירוקה" אינם פתרונות קסם, שחומרי הדברה "נשברים" ומפסיקים להיות יעילים כנגד מזיקים. חקלאים שמבינים שכשהאדמה חשופה היא נסחפת בגשם ולא ניתן להחזיר אותה למקומה. חקלאים שמבינים שכדי שהילדים שלהם יוכלו להמשיך להיות חקלאים ולייצר מזון לכולנו יש לשמור לא רק על החקלאות אלא גם על הסביבה – על המערכת האקולוגית שהחקלאות היא חלק ממנה.

וכדי שתהליכים אלו יצליחו צריך להבין שהחקלאות היא לא חקלאות תומכת סביבה –

אלא

חקלאות נתמכת סביבה.

 

והדוגמאות לכך הן רבות – חרקים מועילים שמפחיתים את הצורך בשימוש בחומרי הדברה, צמחי כיסוי שמקטינים את סחף הקרקע, צמחייה טבעית בקרבת גידולים חקלאיים שמאפשרים קיום של אויבים טבעיים ועוד.

כיום היחסים בין רוב החקלאות למערכות האקולוגיות הטבעיות הם יחסים עוינים, החקלאות לסוגיה השונים היא הפעילות האנושית בעלת דרישת משאבי הקרקע הגדולים ביותר. כאשר מוקם שטח חקלאי, הוא בא על חשבון המערכת האקולוגית שהייתה בו קודם.

כדי להפוך את החקלאות ליותר ברת קיימא ויותר תומכת סביבה רצוי ליצור מקום לאורגניזמים נוספים להתקיים לצד הגידול החקלאי. במילים אחרות ניתן לתאר את יחסי הגומלין בין המערכת החקלאית למערכת הטבעית הסמוכה לה כיחסי תן וקח לדוגמא: המערכת החקלאית צורכת שרותי בקרה ביולוגית המסופקים על ידי מגוון אורגניזמים שהם טורפים או טפילים של אורגניזמים אחרים שהם מזיקים לגידולים החקלאיים, או דוגמה אחרת שבה ניתן להשתמש בצמחים שאינם הגידול החקלאי למניעת סחף קרקע בשטח החקלאי. דבר ששומר על הקרקע החקלאית ומאפשר להמשיך ולגדל עליה לאורך שנים.

שירותי ויסות נגר עילי ממערכות טבעיות סמוכות ע"י מניעת נגר עילי המתאפשר משילוב של צמחיה ואזורי חידור. באופן דומה גם המערכת החקלאית מספקת שרותי בקרה בוויסות שיטפונות. מאידך, עיבוד קרקע לא נכון עלול להגביר נגר עילי ואיתו סחף קרקע. לפיכך, הפגיעה בשרותי וויסות גורמת להקטנת היכולת של המערכת החקלאית לספק שרותי אספקה (מזון לאדם, מספוא, סיבים, נוי, קוסמטיקה, דלקים, חמרי רפואה). במקרה המתואר פתרון הבעיה טמון בממשק עיבוד מותאם לסוג הקרקע, תנאי השטח והגידול. בקיום ממשק חקלאי נכון נוכל להעצים את שרותי המערכת המתקבלים מהמערכת החקלאית ולהפחית את העומס משרותי המערכת הטבעית.

מכאן, הבנת האינטגרציה בין החקלאות לסביבתה מאפשר קביעת ממשקים התומכים בסביבה או במילים אחרות חקלאות בת-קיימא- חקלאות המאפשרת את קיומם של אורגניזמים נוספים והמערכת האקולוגית שסביבה מחד, ומצד שני מבטיחה את קיומה (קיום החקלאות) לאורך שנים רבות.

מדריך זה יעסוק בהצגת ממשקי העבודה החקלאיים הניתנים ליישום מתוך ראייה אזורית רחבה המבקשת לחזק את החקלאות ותרומתה לשימור ושיפור שרותי המערכת שהיא מספקת לרווחת תושבי המועצה ושימור משאבי הטבע במדינה. זאת ועוד, נציג את תפקידה המשמעותי של המועצה האזורית בקידום התפישה וממשקים יישומיים.

 

רשימת ספרות

Ricklefs, R.E. and Miller, G.L. 2000. Ecology, 4th edition. Freeman W.H., and Company, New York. 822p

4. תפקיד המועצה

פרק זה עוסק בהצגת תפקיד המועצה בקידום חקלאות תומכת סביבה. הפרק מציג נושאים שהם בסמכות המועצה והוועדה החקלאית ומציג גישות לקידום ותכנון פרויקטים של חקלאות תומכת סביבה.

 

הגדרת מרחב הפעולה של המועצה

המועצה האזורית הינה גוף סטטוטורי המנהל את המרחב הכפרי במטרה לספק שירותים לרווחת תושביו. המערכת השלטונית במועצה האזורית בנויה משני רבדים, הרובד התחתון הוא הועד המקומי המופקד על ניהול מערכת השירותים בישוב הבודד בעוד שהמועצה מהווה הרובד העליון והיא האחראית לניהול מספר ישובים, בעלי אופי התיישבותי שונה, בתחום שיפוטה.

הודות לכך, למועצה האזורית ראייה מרחבית מתכללת וכלי ממשל נרחבים יותר. המועצה האזורית ממקדת את פעילותה בוועדות אשר למעשה מהוות פורום ציבורי מקצועי למגוון הנושאים בהן עוסקת המועצה. בכל רשות מקומית קיימות ועדות חובה וועדות רשות בהן מתגבשת מדיניות בהתאם לנושאי הליבה בהן הן עוסקות המוגשות להחלטת הרשות ובכך יכולות הועדות לקדם את עניינן ואת ענייני הציבור.


 

אפיון המרחב החקלאי

לכל רשות מקומית ישנו תחום שיפוט. תחום השיפוט מחולק לשימושי קרקע שונים כפי שהם מוגדרים בתוכנית בנין עיר (תב"ע) של הרשות. שימושי קרקע שונים יכולים להיות: אזור למגורים, אזור לתעשייה, למבני ציבור ועוד. החקלאות היא גם אחד מהשימושים שהפריסה המרחבית שלהם נקבעת באותה תוכנית.

המרחב החקלאי - קרקע חקלאית כוללת שטחים המשמשים לגידולים שונים, למבנים חקלאיים כגון לולים ורפתות, אך גם את השטחים הלא מעובדים שביניהם.

המרחב החקלאי מהווה אחוז נכבד מהשטחים הפתוחים במרכז הארץ. השטחים החקלאיים מהווים את הריאה הירוקה העיקרית של תושבי המרכז. החקלאות בישראל השתמשה באמצע שנות ה-80 בכ-4.3 מליון דונם שהם כ20% משטח המדינה. כיום (2013) השטחים החקלאיים משתרעים על פני כ-3 מליון דונם, שהם כ-15% משטח המדינה וכמעט פי-2 מהשטחים הבנויים במדינה (שנתון 2014, הלמ"ס)

 

חשיבות הועדה החקלאית

ועדה חקלאית הינה ועדת חובה ברשות מקומית אשר מהותה ייצוג ענייני החקלאים במועצה ומייעצת לרשות בעניינים החקלאיים שבתחום הרשות המקומית. להלן התפקידים והסמכויות שהוגדרו ע"י משרד הפנים:

  1. לייעץ למועצה בכל עניין חקלאי- הן ביוזמתה והן לפי בקשת המועצה.

  2. להציע למועצה הצעות החלטה בכל עניין חקלאי.

  3. להוציא לפועל החלטות המועצה בעניין חקלאי, אם נדרשה לכך ע"י המועצה, ע"י ראש הרשות, או ע"י השר בעקבות ערר של הועדה על החלטות המועצה.

  4. ככלל- עניין חקלאי לא יבוא לדיון סופי בהצעה, אלא אם דנה בו תחילה הוועדה וחוותה דעתה, או שעבר 14 יום מיום שהגישה המועצה, את העניין בכתב לפני הוועדה.

  5. הציעה הוועדה למועצה הצעות החלטה בעניין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה לסדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי. אם לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום 30 יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת מועצה.

  6. נתקבלה במועצה החלטה בעניין חקלאי, שלא בהתאם להצעת הוועדה או לחוות דעתה, רשאית היא לערער על ההחלטה לפני השר תוך 14 יום מיום שנמסרה בכתב לוועדה. המועצה לא תבצע החלטתה, לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

(משרד הפנים, 2012)

 

אין ספק כי הסמכויות שניתנו לוועדה החקלאית מהרגולטור מביעות את הבנתו כי החקלאות מהווה חלק משמעותי ובלתי נפרד מפעילות הרשות. לצד סמכויות אלה חשוב להבין כי אין הועדה החקלאית יכולה לעסוק באופן ישיר בפעילות החקלאית המתרחשת בשטח החקלאי הבודד וגם היא אינה נדרשת לכך. הווה אומר, אין בסמכות הועדה לקבוע את אופי וסוג הגידולים המתרחשים בתחומה, סמכות ורשות זו היא של החקלאי עצמו. יחד עם זאת, ראיה מערכתית וקידום נושאי רוחב הן בהחלט מסמכויותיה ויכולתה של הועדה החקלאית.

עם כן, היכן יכולה הועדה החקלאית להוות חלק פעיל ומוביל ברשות? לכל רשות מאפיינים שונים וייחודיים לה הכוללים מתאר גיאוגרפי, הרכב דמוגרפי, תנאי אקלים, מדיניות הרשות ועוד. הכרת כלל המאפיינים הייחודיים לרשות מאפשר בניית תוכנית רב שנתית לחקלאות ולכפר המקדמת חקלאות מקיימת, חזקה ומזינה לצד ישובים ותושבים הנהנים מאיכות חיים של מגזר כפרי.

אחת הצמתים המרכזיות בהם חשובה נציגות יו"ר הועדה החקלאית היא הועדה המקומית לתכנון ובניה או כל גוף תכנוני אחר במועצה. באופן זה תתאפשר נציגות למגזר החקלאי, הצגת ערכיות וחשיבות השטחים המאוימים בפיתוח עירוני וכן תתאפשר הצגה של צרכים לפיתוח חקלאי. במקרה זה שימוש בסקרים המעידים על ערכיות השטחים הפתוחים, כמוצג בהמשך, יכולה להוות כלי משמעותי ביצירת שיתופי פעולה עם גופים בעלי עניין, מניעה של פיתוח עירוני שלא לצורך על בסיס שטחים חקלאיים וכן תאפשר בסיס מידע לניהול וקידום ממשקים חקלאיים.

 

ועדה חקלאית חזקה יכולה להוביל לחיזוק החקלאות והשטחים הפתוחים בכלל. על מנת להעצים את השפעתה במרחב מומלץ לבחון אפשרות של הקמת ועדה חקלאית משותפת עם מועצות שכנות בעלות אופי חקלאי דומה. בצורה זו תוכל הועדה החקלאית המשותפת לבצע איגום משאבים ולגייס רכז לועדה החקלאית במשרה מלאה. כיום ישנן שלוש ועדות חקלאיות משותפות: הועדה החקלאית המשותפת למועצות האזוריות עמק יזרעאל, מגידו, גליל תחתון וגלבוע. הועדה החקלאית המשותפת למועצות האזוריות בני שמעון, מרחבים ושדות נגב וכן הועדה החקלאית המשותפת למועצות אזוריות שומרון ומטה יהודה.

ועדות אלה מספקות שרותים למספר חקלאים גדול יותר ותומכות בחשיבה מערכתית רחבה יותר המאפשרת איגום משאבים, זיהוי הצרכים היחודיים לאותו מרחב ויכולת משא ומתן טובה יותר מול גופים מוסדיים ואחרים במרחב. יתרה מכך, יישום רכז ועדה חקלאית מאפשר קידום פעילות חקלאית, הדרכה, תכנון, חיזוק הקשר עם ובין החקלאים ויכולת גיוס משאבים למועצה ולחקלאים (ראו תיק כלי חיזוק ועדות, התאגדויות).

אחת הדוגמאות המרכזיות לעניין זה הוא טיפול בתוצרי הלוואי בחקלאות. קיום ועדה חקלאית משותפת מאפשר ניהול תוצרי הלוואי באופן כלכלי יותר דרך הקמת פתרונות קצה או קיום משא ומתן מול יזמים לטיפול בפסולת המושג באמצעות נפח פסולת גדול יותר ומציאת פתרונות טכנולוגים וסטטוטוריים במרחב גדול יותר.

דוגמא נוספת היא מושא פרק זה, חקלאות תומכת סביבה. כפי שיוצג בהמשך קיימת חשיבות לגודל השטח עליו אנו מעוניינים לבצע ממשקים תומכי סביבה. ועדה חקלאית גדולה יכולה להקים מערכת מידע שתאפשר ניהול טוב יותר של המרחב כגון: פיקוח מזיקים לקידום ממשק הדברה משולבת ועוד. באופן זה מתקבל מאזן עלות תועלת מיטבי.

 

חשוב להדגיש כי ממשקים תומכי סביבה כפי שיוצגו בהמשך מחייבים שתוף פעולה רחב של כלל הגופים הנמצאים במרחב, מהחקלאים דרך בעלי עניין חקלאי במרחב כגון: משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז ועד התושבים. הנעת תהליכים מורכבים מאין אלה הדורשים הבנה, אחריות ורגישות. לוועדה החקלאית המהווה בשר מבשרה של המועצה, יתרון משמעותי על פני כל גוף אחר.

 

אפיון בעלי העניין במרחב

אחד העקרונות הניהוליים המובילים להצלחה ושיתוף פעולה נרחב מבוססים על שיתוף ושותפות ציבור. עקרון זה נדרש להיכלל כחלק מכל תוכנית עבודה שבסיסה באפיון כלל בעלי העניין לנושא מסוים, אותם נדרש לשתף על מנת שתוכל הועדה לנהל צעדיה בתבונה.

לדוגמא, כאשר אנו מבקשים להסדיר במרחב את הטיפול בתוצרי הלוואי בחקלאות (פסולת חקלאית), נדרשת הוועדה לבחון מיהם המעורבים העיקריים: בראש ובראשונה החקלאים אשר להם נדרשת ההסדרה. שיתוף החקלאים במדיניות הרשות לנושא זה תאפשר איסוף מידע אמיתי מהחקלאים על סוגי זרמי הפסולת, כמויות הפסולת במרחב, פתרונות קיימים, מחסורים וחסמים ליישום ההליך ועוד. אחריהם משרדי ממשלה וגופי סמך אחרים אשר יציגו לרשות את הרגולציה בתחום, אפשרויות קיימות להסדרה במרחב, אפשרויות תמיכה מימון ועוד.

לא פחות חשוב, כינוס היזמים לנושא זה אשר יציגו לרשות את האפשרויות אותן הם מציעים, צרכיהם ודרישותיהם ליישום ההליך. לדוגמא: בטיפול בפסולת פלסטיק נדרשת הפרדה של הזרמים השונים המיועדים למערכי טיפול שונים אי לכך, ידרוש היזם הפרדה לזרמים באופן המאפשר לו לקיים את משימתו בצורה נוחה. הכרה באופן פעילות היזם תאפשר לרשות לבחור את המודל המועדף וכן לדרוש מהיזמים יישום מודל זה.

גורם נוסף בשיתוף הציבור הוא הועדים המקומיים והתושבים. כל פעילות שהרשות מבצעת ללא ידוע התושבים כאילו לא נעשתה! רוצה לאמור, במקרים רבים משקיעה הרשות משאבים רבים להסדרה של נושא מסוים אך לא מעבירה מידע זה לציבור ומכך עלולה לקבל ביקורת רבה מהציבור וחוסר שיתוף פעולה.

דוגמא נוספת: בהליכה לממשק של הדברה משולבת נדרשת שותפות הקהילות ביישום הצבת מלכודות מזיקים גם בשטח הישובים ובחצרות הפרטיות, על מנת לתמוך במערכת החקלאית הרחבה יותר, מאחר וכל עץ פרי בודד במרחב הישוב עלול להוות נקודת אילוח לשטחים החקלאיים.

 

ניהול שטחים חקלאיים

המועצה האזורית כרשות מקומית אחראית על כל המתרחש בתחומה, זה כולל את השטחים הבנויים, השטחים הפתוחים והשטחים החקלאיים. הגדרות שימושי השטח השונים נקבעות בתוכניות המתאר ותוכניות בנין עיר השונות הנערכות על ידי המועצה, אולם גם לאחר שנקבעו והוגדרו שימושי השטח השונים, רצוי שהמועצה גם תעקוב ותנהל את השטחים הללו. לא מדובר על ניהול ברמת החלקה ומה מגדלים בה, אלא מדובר על ניהול ברמת המאקרו. ניהול שמסייע ותומך בשיתוף פעולה בין המשתמשים השונים. ניהול שמסייע לשמירה על איכות החיים ועל איכות הפעילות במועצה.

לדוגמה:

  • פיקוח מרחבי יעיל מסייע לזהות אירועים של שפיכת פסולת בשטחים הפתוחים במועצה, ניקוי הפסולת וצמצום התופעה.

  • מערכת ניהול מרחבית יכולה לעזור לחקלאים שונים המגדלים גידולים שונים לזהות פעילות של מזיקים דומים התוקפים את הגידולים שלהם ובכך מסייע להדברה מרחבית כנגד המזיקים. זהו שלב בסיסי למערכת הדברה משולבת המאפשרת לטפל במרחב גדול ביעילות גדולה יותר מאשר במצב שבו מטפלים בכל חלקה בנפרד. בצורה זו מקבל החקלאי מידע אמיתי לניהול מושכל של מערך ההדברה ונמנעת הדברה מניעתית המבוססת בד"כ על עונתיות. כתוצאה מכך, מתקיימת הפחתה בשימוש בחומרי הדברה.

 

שימוש בסקרים

לצורך ניהול מושכל של שטחים פתוחים ופעילות אחרת במרחב הפתוח יש לאסוף מידע על הקיים בשטח. איסוף מידע זה כולל סקרים שונים המתבצעים במרחב הפתוח, הן בשטחים החקלאיים והן בשטחים הלא מעובדים. סקרים אלו כוללים:

  1. סקרים חקלאיים שמטרתם למפות את החלקות החקלאיות ואיסוף מידע על הגידולים, צורות העיבוד ועונות העיבוד החקלאי.

  2. סקרי ערכי טבע - סקרים שממפים את האזורים בהם ישנם ערכי טבע שונים במועצה. מעינות, נחלים, בתי גידול ערכיים, ערכי נוף מיוחדים ועוד.

  3. סקרים אקולוגיים - סקרים שמטרתם איסוף מידע על בעלי חיים וצמחים הנמצאים בשטח נתון, בין אם הוא מעובד או לא.

שילוב סקרים אלו יכול לספק מידע חיוני על חשיבות שטחים שונים בתחום המועצה, ולספק המלצות לניהול השטחים על מנת לשרת מגוון מטרות כגון חקלאות, תיירות, שמירת טבע ועוד.

פרטים נוספים על סוגי סקרים ועל שיטות לביצוע סקרים ראה רותם (2014)

על בסיס סקרים אלו והבנת המצאי של השטחים הפתוחים במועצה ניתן להכין תוכניות ממשק לשטחים הפתוחים. תוכניות שמטרתן לאגם ושלב כוחות מכל משאבי המועצה לניהול יעיל ומושכל של השטחים הפתוחים, החקלאיים והטבעיים והקשרים שביניהם (רותם, 2014).

 

 ניהול מידע

את המידע הנאסף בסקרים השונים כדאי לארגן במערכת מידע שתהיה נגישה למחלקות השונות במועצה, וכן לבעלי עניין נוספים וזאת על מנת לשתף מידע לצורך תכנון, ארגון וניהול השטחים הפתוחים.

מכיוון שהסקרים השונים עוסקים במרחב הפתוח של הרשות המקומית, כלי מתאים לאחסון, לניהול ולשיתוף המידע היא מערכת מידע גיאוגרפית (ממ"ג) (Geographic Information System - GIS). מערכות אלו מאפשרות לאחסן מידע מרחבי בצורת מפות, ולארגן את המידע בשכבות נושאיות כך שניתן לבנות מפות המציגות מידע מסוגים שונים למרחב המועצה או לתאי שטח שונים.

הנתונים במערכת מידע גיאוגרפית מאוחסנים בשכבות נושאיות – זאת אומרת לכל נושא יש שכבה נפרדת לדוגמה שכבת קרקעות, שכבת צומח טבעי, שכבת גידולים שכבת גושים, שכבת חלקות ועוד.

בעזרת כלים אלו ניתן גם לנתח מידע מרחבי ולבחון השפעות שונות. לדוגמה להציג את השטחים החקלאיים הסמוכים לבתי גידול ערכיים ולראות מקומות שעלולים להיווצר בהם קונפליקטים בין חקלאות לשמירת טבע. או לבחון את ההשפעה של קרקעות על סוגי צומח. דוגמה נוספת, שכבות המידע יכולות לסייע בבחירת מודל מיטבי וזיהוי חוסרים ליישום הטיפול בתוצרי הלוואי בחקלאות דרך ניהול מידע על זרמי הפסולת, מיקום אתרי קצה ועוד.

 

כיום קיימות מספר תוכנות של מערכות מידע גיאוגרפי. תוכנות אלו כוללות תוכנות מסחריות כמו ARCGIS של חברת ESRI, או תוכנת MAPINFO, ולידן קיימות גם תוכנות קוד פתוח כמו תוכנת QGIS.

כדי למצות את היכולות של תוכנות כאלו רצוי שיהיה לפחות אדם אחד במועצה שאחראי על ניהול המידע ותפעול התוכנות, או שהמועצה שוכרת שירותים מגוף חיצוני שמספק שירותים לניהול המידע ולתפעול המערכות.

 

מערכות כאלו יהיו יעילות יותר במועצה שבה הן משרתות מספר מחלקות במקביל. לדוגמה מערכת GIS ארגונית יכולה לשרת את מחלקת ההנדסה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה לגבי השטחים הבנויים ותוכניות בנייה שמוגשות לוועדה, וגם את מחלקת הארנונה למיקום ומיפוי הנכסים השונים במועצה וחיובי הארנונה שלהם, וגם את האגף המוניציפאלי ומחלקת איכות הסביבה למיפוי פחי האשפה במועצה ולניהול פינוי האשפה וכן את מחלקת החינוך למיפוי תלמידים לצורכי תכנון שונים ועוד ועוד כיד הדמיון ויכולת ההמצאה של משתמשי המערכת.

 

כיום בעידן של מערכות GIS אינטרנטיות קל וזול יחסית לשתף מידע בין גורמים שונים במועצה ומחוצה לה. לדוגמה במ.א. עמק חפר קיימת מערכת GIS אינטרנטית שמשרתת פרויקט של חקלאות תומכת סביבה ומאפשרת לשתף מידע בין חקלאים וגורמים אחרים בפרויקט. אותה מערכת משמשת גם את האגף מוניציפאלי למיפוי מרכזי מחזור במועצה ולניהול המידע שלהם.

 

פרטים נוספים על מערכות מידע והקמת מערכת מידע במועצה ראה בכלי "מערכת מידע"

 

 

קווי המגע בין מועצה וחקלאות

לחקלאות ולרשות המקומית קווי מגע נוספים בהם: הדברת עשביה בשולי תשתיות המשיקות לחקלאות, הדברה של יתושים העלולה לפגוע באוכלוסיית הדבורים המאביקות, קידום תוכניות לפיתוח בצמוד לשטחים חקלאיים ולעיתים אף על שטחים חקלאיים. גם במקרה זה קיימת חשיבות רבה למעורבות הועדה החקלאית כחלק בלתי נפרד מפעילות המועצה ובשותפות מלאה עם שאר המחלקות.

שותפות בין מחלקות שונות גם הוא עקרון ניהולי בסיסי המאפשר קידום מדיניות ומהלכים מועצתיים. למשל: נושא התיירות החקלאית מאפשר שתוף פעולה בין שתי מחלקות שונות המחזיקות באותה מטרה, מכך מתאפשר איגום משאבים, ניהול על בסיס נתונים רחב יותר ויכולת התמודדות טובה יותר בגישור והסרת חסמים.

מועצות אזוריות רבות הן כיום הפריפריה והפרברים של הערים הגדולות. בישובים רבים יש שכונות הרחבה חדשות שבהן גרים בני הישוב שאינם חקלאים או תושבים שגדלו בעיר והזיקה בינם לבין החקלאות נמוכה והם הגיעו אל שכונות ההרחבה כדי לשפר את איכות חייהם. מצב זה מייצר קונפליקטים בין התושבים לחקלאים הפעילים במיוחד על רקע פעילות חקלאית בסמוך לבתי התושבים. אחד מתפקידי המועצה והועדה החקלאית היא לצמצם את החיכוכים הללו, לשפר את התקשורת בין החקלאים לתושבים ולגרום לכך שניתן יהיה להמשיך בפעילות החקלאית תוך צמצום ההפרעה לחיי התושבים והפגיעה בבריאותם (ראו תיק כלי אמנה חקלאית).

 

תהליך הקמת / קידום פרויקט חקלאות תומכת סביבה

פרויקט חקלאות תומכת סביבה יכול לקדם את החקלאות במועצה, את מעמד החקלאים ואת ההתייחסות אליהם ואל החקלאות בכלל במועצה. פרויקט כזה יכול לקדם את המועצה באופן כללי בכל הנושאים הקשורים לסביבה וקיימות וכן בנושאים של קהילה וחברה וצמצום קונפליקטים בין מגזרים שונים של אנשים החיים ופועלים במועצה.

 

פרק זה עוסק במבנה התהליך לקידום פרויקט חקלאות תומכת סביבה ומקשר בין תפקידי המועצה מחד ובין ממשקים וכלים העומדים לרשותה מצד שני. הפרק מדגים תהליך שניתן לעשותו ללא קשר לגודל השטח בו מטפלים או למספר החקלאים וגורמים אחרים המעורבים בו. התהליך מתאים לבניית פרויקט קטן על כמה אלפי דונם שישמש כפרויקט פיילוט ויכול להתאים גם לפרויקט שמבוצע על כל שטח המועצה או על כמה מועצות שמבצעות אותו ביחד.

איור 2: תרשים זרימה לפרויקט חקלאות תומכת סביבה

לפרויקט חקלאות תומכת סביבה יש ארבעה שלבים עיקריים:

  1. אפיון המרחב - ביצוע סקרים לאפיון המרחב הפיזי, מפגשים עם בעלי ענין לאפיון המרחב האנושי וזיהוי קונפליקטים אפשריים.

  2. הגדרת הפרויקט - הגדרת מטרות, הגדרת שטחים, הגדרת פעולות שיבוצעו באותם שטחים.

  3. יישום הפרויקט - הוצאה לפועל של הפרויקט ויישום כלי ממשק שונים ליישום הפרויקט (ראה פרק 5, 6 במדריך זה - כלי ממשק).

  4. ניטור - ניטור הוא מרכיב מרכזי בפרויקט והוא מאפשר לעקוב אחר השינויים המתרחשים בשטח ובחינת ההשפעה וההתאמה של הממשק החדש על השטח.

 

רשימת ספרות

לישכה מרכזית לסטיטיסטיקה, 2014. שנתון סטטיסטי לישראל 2014. מספר 65. נושא חקלאות. http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=shnaton%2Fshnatonh_new.htm&CYear=2014&Vol=65&sa=%E4%EE%F9%EA&CSubject=19

משרד הפנים, 2012. המדריך לנבחר ברשות המקומית. פרק ד' המועצה ועדות סביב לה - עבודת הוועדות ברשות המקומית. מהדורת אינטרנט. http://www.moin.gov.il/Subjects/GuidanceAndDeveloping/Publications/Documents/part4-1.pdf

רותם, ד. 2014. ניטור השטחים הפתוחים במועצות האזוריות. אתר מרכז המועצות האזוריות. https://moazot.files.wordpress.com/2014/10/d7a0d799d798d795d7a8-d794d7a9d798d797d799d79d-d794d7a4d7aad795d797d799d79d-d791d79ed795d7a2d7a6d795d7aa-d794d790d796d795d7a8d799d795.pdf

5. ממשקים לקידום חקלאות תומכת סביבה

פרק זה עוסק בתיאור מספר כלי ממשק וניהול היכולים לסייע ליישום ומימוש פרויקטים של חקלאות תומכת סביבה במספר רמות ניהוליות ומרחביות. כלים אלו בשילובים שונים ובשילוב עם כלים נוספים טובים לרמת החקלאי, היישוב והמועצה.

חקלאות תומכת סביבה עוסקת במספר מרכיבים מרכזיים של הפעילות החקלאית:

  1. הפחתת ריסוסים כדי לאפשר לאורגניזמים נוספים להתקיים במרחב החקלאי.
  2. הפחתת דישונים כדי לצמצם זיהום מי תהום.
  3. הפחתת סחף קרקע, משאב מרכזי להחקלאות
  4. טיפול בתוצרי לוואי -פסולת חקלאית
  5. שיקום אקולוגי במטרה ליצור בתי גידול לאורגניזמים שונים בשולי חלקות ובתוך שטחים חקלאיים.

הרעיון המרכזי של פרק זה הוא להציג שיטות וכלים שיאפשרו לחקלאי ולמועצה לנהל את המרחב הפתוח ובעיקר המרחב החקלאי בצורה טובה יותר, וכן לנהל ולטפל בסיכונים שונים בצורה שתפחית את הפגיעה באדם ובסביבה.

חשוב ביותר! מדריך זה נועד לספק מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום המלצה מקצועית ישירה לביצוע. המרחב החקלאי מגוון ביותר ונדרש ליווי מקצועי המותאם לכלל ההשפעות הביוטיות והא-ביוטיות במרחב בהתיחס לכל גידול. ליווי זה ניתן ע"י משרד החקלאות, מדריכי חקלאות פרטיים ויועצים אקולוגיים.

 

הגנת הצומח

מבוא

הגנת הצומח היא מרכיב מרכזי בחקלאות המודרנית האינטנסיבית. הגידולים השונים מושכים אליהם מזיקים שונים וכדי להביא את התוצרת בצורה נקייה לשוק חייב החקלאי להקטין את הנזקים של מזיקים אלו. בחקלאות המודרנית, ובמיוחד מאז "המהפכה הירוקה" של אמצע המאה ה-20, עיקר הלחימה במזיקים היא בעזרת חומרי הדברה כימיים שונים.

לחומרים אלו יש השפעות רבות על האדם והסביבה. חלק מהחומרים הם רעלים שפוגעים גם באדם, חלקם הם חומרים שפוגעים באויבים הטבעיים של המזיקים יותר ממה שהם פוגעים במזיקים עצמם. הרבה מהחומרים פוגעים מאד בבעלי חיים בסביבה המימית - נחלים, שלוליות חורף.

 

הדברה משולבת

חלק גדול מהפעילות להגנת הצומח בחקלאות מתבסס כיום על פתרון מיידי לנזק שהתגלה בגידול. פתרונות אלו כוללים כיום בעיקר הדברה כימית. מדריך זה העוסק בחקלאות תומכת סביבה מבקש להציג שיטת חשיבה הבוחנת את הגידול כולו ואת כלל הפעילות החקלאית הקשורה לגידול ובוחנת מספר רב של דרכים להגנת הצומח – הדברה משולבת.


 

מדריך זה מציג את ההדברה המשולבת לא רק כשילוב של הדברה כימית והדברה ביולוגית אלא כשילוב של מגוון אמצעים שמטרתם להקטין נזקים לגידול תוך הקטנת הסיכונים לאדם ולסביבה.

השימוש בהדברה משולבת כולל מספר מרכיבים:

  1. הכרה טובה של הגידול – א. הכרת התנאים האופטימאליים לגידול כולל התאמה של הגידול לתנאי השטח הנתונים וכתוצאה מכך עיבוד של גידולים המותאמים לתנאי השטח הנתונים - קרקע, מים, תנאי אקלים ותנאים ביולוגיים. גידול של גידולים המותאמים לתנאי השטח יפחית את עומס המזיקים על הגידול מלכתחילה. ב. הכרת ההשפעה שיוצרים תנאי עקה שהחקלאי משיט על הגידול בצורה מבוקרת או כאלו שקורים באופן לא מבוקר. הכוונה היא להכיר ולהבין את ההשפעה של, לדוגמא, הפסקת השקיה על הצמח. פעולה זו מכניסה את הצמח לתנאי עקה וגורמת ליצירה מוגברת של פירות מצד אחד אך גם מחלישה את המערכת ההגנתית של הצמח וחושפת אותו לפגיעה מוגברת של מזיקים.
  2. הכרה טובה של אויבים טבעיים למזיקים שונים – כיום קיימת ספרות נרחבת למדי העוסקת באויבים טבעיים של מזיקים שונים וכיצד ניתן להגביר את פעילותם בשטח החקלאי. (ראה פירוט בהמשך).
  3. הכרה והגדרה של סף הנזק – הגדרה של סף נזק כלכלי. הגדרת רמת נגיעות שמעליה רמת הנזק הכלכלי שיגרם לגידול או לפרי גדולה יותר מהעלות לטיפול במזיק. כל זמן שלא נחצה סף זה אין כדאיות כלכלית לטיפול במזיק. לכן כל חקלאי בהתאם לגידול ובהתאם לשוק המטרה צריך לחשב את סף הנזק הכלכלי שלו, ולא לשאוף לאפס נגיעות בכל מצב.
  4. הכרה טובה של המזיקים השונים הנמצאים בגידול – מחזור החיים של המזיק, היכן הוא נמצא ופעיל בעונת הגידול כאשר הוא על הגידול החקלאי, אך גם מה קורה איתו בעונות אחרות של השנה. בצורה כזו ניתן יהיה לבחון אפשרויות לקטיעה של מחזור החיים של המזיק בעונות שבהן הפעילות החקלאית בשטח החקלאי נמוכה. לדוגמה בכותנה – חלק ממזיקי הכותנה עוברים את החורף בתוך גבעולים שנשארו בשדה. בעבר היה נהוג לבצע חריש עמוק בשדה ולהצניע את הגבעולים שנשארו בשדה עמוק באדמה ובצורה כזו לקטוע את מחזור החיים של המזיקים. כיום כשעוברים לשיטות של אי פליחה לא ניתן לבצע פעולה זו ויש לחשוב על דרכים לפנות ולהרחיק את הגבעולים מהשדה כדי להקטין את הנגיעות לעונה הבאה.

הבסיס להדברה משולבת הוא ניטור. ניטור של נגיעות בפרי, ניטור של נוכחות מזיקים בחלקה ובסביבתה, ניטור של נוכחות אויבים טבעיים בחלקה. הניטור צריך להיות רציף ובתדירות גבוהה במהלך עונת הגידול החקלאי ובתדירות נמוכה יותר בין העונות. ניטור זה מהווה את הבסיס לקבלת החלטות לביצוע פעולות הגנת הצומח, עוצמתן, החומרים בהם משתמשים והתדירות. הניטור מבוצע על ידי פקחי מזיקים שעברו הכשרה מתאימה והם בעלי ניסיון לגידול החקלאי המנוטר. פקח המזיקים צריך להכיר ולדעת לזהות את המזיקים השונים התוקפים את הגידול – פרוקי רגליים, תולעים, פטריות, חיידקים, וירוסים ואת האמצעים לצמצום פעילותם בגידול. בעקבות הפיקוח ניתנות המלצות ליישום חומרי הדברה שונים בגידול.

השימוש בפקחי מזיקים מצמצם את היישום של חומרי הדברה מכיוון שהפקח ממליץ על שימוש בחומרי הדברה רק כאשר הדבר נחוץ ולא ביצוע של ריסוסים לפי תאריך. שימוש בפקחי מזיקים מקטין את העלויות של החקלאי, בריסוס, הדברה, שעות טרקטור ושעות מרסס.

המטרה בהדברה משולבת היא להיעזר ולהשתמש במערכת האקולוגית ובשירותי המערכת האקולוגית לבקרה של מזיקים לגידול. את זאת ניתן לעשות רק במצב שבו מאפשרים ומעודדים מגוון רחב של אורגניזמים בשטח הגידול. אורגניזמים אלו כוללים גם אויבים טבעיים שונים אשר טורפים ומטפילים את המזיקים השונים ובכך מבקרים את אוכלוסיות המזיק ומונעים התפרצות.

השימוש בחומרי הדברה כימיים שהם לרוב בעלי טווח פעולה רחב ופוגעים גם באויבים הטבעיים גורם במקרים רבים לירידה גדולה יותר באוכלוסיות האויבים הטבעיים מאשר באוכלוסיות המזיקים. לדוגמה החומר "אטלס" אשר משמש להדברת מגוון רחב של מזיקי עלים כמו זחלי פרפרים, חגבים, חיפושיות ועוד מומלץ לריסוס בריכוזים של כ-7 גרם חומר פעיל לדונם, בעוד שהרעילות של חומר זה לצרעות טפיליות ולטורפים מסדרת הארינמל היא בסדר גודל של פחות מ-1 גרם חומר פעיל לדונם.

לכן כניסה לתהליך של הדברה משולבת צריך להיות לאחר שקלול מספר מאפיינים של החקלאי והגידול החקלאי. מכיוון שכניסה להדברה משולבת תדרוש כנראה, שינויים בהתנהלות ובממשק החקלאי ועלולה בשלב ההתחלתי לגרום גם לעליה בנזק לגידול עד להתבססות אוכלוסיית האויבים הטבעיים השונים ומגוון האמצעים המוצגים בהמשך יכנסו לפעולה ויגרמו להשפעה על אוכלוסיות המזיקים.


 

אמצעים לשימוש בהדברה משולבת:

  • שימוש במלכודות לניטור וללכידה של מזיקים – מלכודות אלו כוללות בדרך כלל פרומונים המושכים את הזכרים של המזיק אל המלכודת ובאמצעים שונים הם נקטלים בתוכה. פיזור של כמות גדולה של מלכודות יכול לשמש לא רק לניטור אלא גם ללכידה ולהקטנת הנוכחות של הזכרים והרבייה ליצירת הדורות הבאים של המזיק.

  • חוטי בלבול המיועדים לבלבול זכרים – פיזור של כמות גדולה של אמצעים הספוגים בפרומון הנקבה של מין המזיק הספציפי. החוטים הספוגים בפרומון מפוזרים בשטח הגידול ובכך גורמים להצפה של השטח בפרומון מלאכותי, דבר אשר מקשה על הזכרים למצוא את הנקבות ובכך שוב קטנה הרבייה ויצירת הדור הבא של המזיק

  • זכרים מעוקרים – פיזור כמויות גדולות מאד של זכרים מעוקרים בשטח הגידול ובכך גורמים להצפת השטח בזכרים שאינם יכולים להתרבות. אמצעי זה משמש גם הוא להקטנת הרבייה וצמצום הדורות הבאים של המזיק. שיטה זו עובדת בהצלחה בטיפול בזבוב הים התיכון בשטחים גדולים.

  • עידוד פעילות של אויבים טבעיים – אויבים טבעיים כעכבישים וצרעות טפיליות נמצאים בשטח הגידול או בקרבתו כמעט בכל מקום ובכל מצב. אולם במקרים רבים פעולות המבוצעות בשטח הגידול, כמו ריסוסים כימיים כנגד מזיקים, פוגעות בהם ולא מאפשרות להם לפעול בשטח ולהילחם במזיקים. לכן החקלאי יכול לבצע מספר פעולות שיעודדו פעילות של אויבים טבעיים:

    • מעבר לריסוס בחומרי ריסוס בררניים הפוגעים במזיק בלי לפגוע באורגניזמים אחרים (ראה בהמשך).

    • במטעים וכרמים להפסיק ריסוס כנגד עשבייה – פרוקי רגליים כעכבישים וצרעות טפיליות זקוקים למגוון צומח כדי להתקיים. עכבישים זקוקים לצומח כדי שישמש כבסיס לרשתות או כאתרי מסתור וצייד שמהם הם יוצאים לתקוף מזיקים ופרוקי רגליים אחרים המשמשים כמזונם. צרעות טפיליות זקוקות לפרחים כמקור מזון וצומח עשבוני כמסתור. לכן הפסקת ריסוס כנגד עשבייה בשטח המטע / כרם מאפשר לצמחים שונים להתפתח בשטח ובכך מעודד מאד פעילות של אויבים טבעיים הנמצאים בסביבת הגידול החקלאי לפעול גם בתוך שטח הגידול.

    • זריעה של צומח עשבוני – זריעה מכוונת של צמחים ספציפיים יכולה לעודד פעילות של אויבים טבעיים מסוימים התלויים בנוכחות צמחים מתאימים. הזריעה יכולה להתבצע כצמחי כיסוי בין שורות המטע ובכך לשמש גם לצמצום סחף קרקע, או יכולה להתבצע בשטחים מצומצמים בשולי החלקות החקלאיות

פעולות אלו הן ליבה של ההדברה המשולבת. הם מעודדות ומגבירות פעילות של אויבים טבעיים כנגד מזיקים בשטח הגידול מצד אחד, ומצד שני כאשר הניטור מראה על עלייה מעבר לסף הנזק מאפשרות לחקלאי להשתמש באמצעים הרסניים יותר כנגד המזיקים

  • פיזור אויבים טבעיים – מערכות אקולוגיות טבעיות כוללות אורגניזמים שניזונים על צמחים שונים ואורגניזמים אחרים הטורפים אותם כמו עכבישים ופשפשים טורפים או טפילים עליהם כמו צרעות טפיליות, פטריות ווירוסים. אויבים אלו יכולים להיות ספציפיים למין מזיק מסוים או בעלי יכולת פגיעה במגוון רחב של מזיקים. אויבים טבעיים אלו נמצאים בטבע וגם בשטח החקלאי. אולם פעולות ההדברה הכימיות גורמות לצמצום אוכלוסיותיהם (ראה מקרה החומר "אטלס" לעיל). בפיזור אויבים טבעיים, מוסיפים אויבים טבעיים שגודלו במעבדה, לשטח החקלאי. אויבים אלו הם ממין ספציפי, שמתוכנן לתקוף מזיק ספציפי. הכמויות המפוזרות הן בכמה סדרי גודל יותר מאשר האוכלוסיות הטבעיות ובכך גורמות להדברה יעילה יותר של המזיק הספציפי. כיום ישנו מגוון מצומצם של אויבים טבעיים שאוקלמו לפיזור בהיצף, אך גופי המחקר כמו מכון וולקני, הפקולטה לחקלאות וחברות להדברה ביולוגית כמו ביו-בי ויד-מרדכי עובדים על אקלום של מינים נוספים.

  • פעולות אגרוטכניות – פעולות שניתן לבצע על מנת לקטוע את מחזור החיים השנתי של המזיק ובכך להפחית את הנגיעות בשטח החקלאי, ראה דוגמה לעיל על כותנה.

  • פעולות סניטציה – פעולות שמטרתן להקטין פסולת חקלאית בתחום השטח החקלאי מתוך מטרה להקטין נוכחות המזיק בשטח. פעולה כזו יכולה להיות למשל הוצאת פירות פסולים שנזרקים על קרקע המטע במהלך עונת הגידול או הקטיף. פירות אלו יכולים לשמש כמאגר אילוח למזיק לשנה הבאה, והוצאתם מהשטח תקטין את נוכחות המזיק לשנה הבאה. ההוצאה יכולה להתבצע על ידי איסוף הפירות או על ידי הכנסת בעלי חיים כמו סוסים וחיות משק אחרות שאוכלים את הפירות הזרוקים על הארץ לאחר הקטיף.

  • חומרי הדברה ביולוגיים – חומרי הדברה המבוססים על רעלנים ביולוגיים, כמו BT. חיידקי בצילוס טוריגינזיס היא קבוצה של חיידקים המייצרים רעלני קיבה. זנים שונים של חיידקים בקבוצה זו מפתחים רעלנים ספציפיים לזנים שונים של חרקים. יש רעלנים שקוטלים זחלי יתושים בגופי מים ויש רעלנים שקוטלים זחלי פרפרים / עשים שונים וישנם רבים נוספים. התכשיר ביוטי הוא תכשיר המשתמש ברעלן החיידק כחומר הדברה כנגד פרפרים שונים כגון כחליל הרימון ועשים אחרים ברימון. תכשיר זה הוא ספציפי למזיקים ואינו פוגע במרכיבים אחרים במערכת האקולוגית כמו אויבים טבעיים

  • חומרי הדברה בררניים – לאורך השנים, עם ההבנה של הפגיעה שגורמים חומרי הדברה לא בררניים בכלל המערכת האקולוגית, ועם התפתחות עמידות במזיקים כנגד חומרי הדברה אלו, פותחו חומרי הדברה ספציפיים כנגד קבוצות של מזיקים. לדוגמה חומרים מזרזי גיחה הפוגעים בתהליך הגלגול של פרפריים. חומרים אלו גורמים לקטילה של הזחלים בתוך שעות מפיזורם ואינם פוגעים באורגניזמים אחרים. שימוש בחומרי הדברה כאלו מאפשר קיום של אויבים טבעיים בשטח הגידול תוך צמצום הנזק של המזיקים.

  • חומרי הדברה כימיים לא בררניים – חומרי הדברה כאלו הפוגעים במערכות הנשימה או במערכות העיכול של החרק הם לרוב לא בררניים ופוגעים בכל החרקים או בכלל פרוקי הרגליים הנמצאים בשטח הגידול. חומרים אלו ישמשו כמוצא אחרון להדברת המזיקים בגלל שהם פוגעים גם במרכיבים אחרים של המערכת האקולוגית ופעמים רבות הפגיעה באויבים טבעיים גדולה יותר מאשר הפגיעה במזיק. שימוש בחומרים כאלו בשטח שבו נעשה פיזור של אויבים טבעיים יגרום גם לקטילת האויבים הטבעיים שפוזרו.

הרשימה לעיל מציגה מגוון כלים שיכולים לשמש במשותף או בנפרד במסגרת הדברה משולבת. חלק מהכלים יעילים כבר ברמת החלקה , למשל סניטציה, פעולות אגרו-טכניות, הדברה בחומרים ידידותיים לסביבה. אולם כלים אחרים יעילים רק כאשר הם מופעלים על שטחים גדולים של אלפי ועשרות אלפי דונמים, לדוגמה פיזור זכרים מעוקרים של זבוב הים התיכון. במצב זה יש חשיבות רבה לארגון הפעילות ואיגום שטחים ומשאבים על ידי מספר רב של חקלאים ובכך המועצה האזורית יכולה לסייע. יש לשים לב שכאשר מבצעים פעולות כמו פיזור זכרים מעוקרים יש להפסיק כמעט לחלוטין את הריסוס באמצעים כימיים שיקטלו גם את הזכרים המעוקרים שפוזרו. לכן לפני כניסה למהלך משמעותי שכזה יש חשיבות רבה להתחייבות של כל הגורמים המעורבים (בעיקר חקלאים) לפעול לפי הנחיות הגורם המבצע ושאחראי על יישום השיטה שנבחרה.

 

תפקיד המועצה

למועצה האזורית ולוועדה החקלאית יש תפקיד חשוב בהצלחה של הדברה משולבת והגדלת היעילות של שירותי מערכת אקולוגית בשטחים החקלאיים שבתחומה. תפקיד המועצה העיקרי הוא ברמה הניהולית ארגונית, איגום שטחים בתוך המועצה ובין מועצות שכנות. גיבוש והובלת המהלך בשיתוף החקלאים ומשרד החקלאות, איגום משאבים וגיוס מימון לביצוע פעולות על שטחים בהיקפים גדולים ועוד.

עזרה נוספת שהמועצה יכולה לספק היא בהתארגנות בנושא פיקוח מזיקים. המועצה יכולה לסייע לחקלאים ובמיוחד לחקלאים קטנים לאגם משאבים ולהביא פקחי מזיקים גם לחלקות קטנות שאינן יכולות לבדן לשאת בעלויות של פיקוח מזיקים.

פיקוח מזיקים מתומחר לפי שטח, עם עלות מינימאלית ליום סיור של הפקח. במידה ולחקלאי יש שטח קטן, הוא יצטרך לשאת לבדו בעלויות יום העבודה של הפקח ולכן חקלאים קטנים בדרך כלל אינם משתמשים בפיקוח מזיקים, מכיוון שאינם יכולים לשאת בעלויות הפיקוח. אולם במידה ויהיה סיוע של המועצה לאיגום משאבים של מספר חקלאים קטנים, שלכל אחד מהם חלקה קטנה, אך ביחד נוצר מאגר חלקות שמאפשר את כיסוי יום העבודה של הפקח, כך שכל אחד נושא בעלות היחסית שלו בפיקוח, יוכלו גם החקלאים הקטנים ליהנות משירותי פיקוח מזיקים.

 

שלבים בבנית מערכת להדברה משולבת ברמת המועצה.

כדי לבנות מערכת הדברה משולבת יעילה לכלל שטח המועצה יש לבצע מספר פעולות ותהליכים:

  1. לבצע סקר חקלאי על כלל שטח המועצה. למפות את השטחים החקלאיים, את הגידולים, את המזיקים והבעיות האחרות הקיימות בכל גידול ובכל חלקה.

  2. לקבוע צוות היגוי שיוביל את התהליך. צוות שיורכב מחקלאים וממומחים שייעצו ויסיעו לקידום התהליך. צוות זה צריך להגיע להסכמות של שיתוף פעולה עם כל החקלאים במועצה

  3. להגדיר את סדר הקדימויות לטיפול במזיקים ובבעיות אחרות בגידולים השונים שבתחום המועצה.

  4. להגדיר את השטחים לטיפול - האם מטפלים בכל מרחב המועצה או רק בחלקים ממנו.

  5. לפעול להגברת היעילות והתיאום בין החקלאים - הגדלת התיאום בין החקלאים תאפשר לייעל את הדברת המזיקים במרחב. לדוגמה, כאשר יש מספר חקלאים שמגדלים את אותו גידול בחלקות שונות בתחום המועצה, כדאי שכולם יעזרו באותו פקח מזיקים שיעבור על כל החלקות באותו יום או בתוך יומיים, וכך יוכל לראות את המצב בכל המרחב ולספק המלצות תואמות למצב של כל חלקה, אך גם תוך התייחסות למרחב. במצב זה כאשר יש צורך לרסס וכל החקלאים המגדלים את אותו הגידול יבצעו את הריסוס ביחד, הסיכוי לאילוח בין חלקה לחלקה יקטן. בצורה כזו ניתן יהיה להקטין את מספר הריסוסים במהלך העונה. בצורה דומה אפשר לטפל גם בבעיות מרחביות אחרות.

  6. הגדלת הליווי המקצועי וההדרכה לחקלאים - פעולות אלו ניתן לבצע על ידי ביצוע ימי הדרכה, וימי ייעוץ מקצועי של מדריכי שה"ם ומדריכים חקלאיים אחרים והגברת שיתוף הפעולה עם המו"פ האזורי.

  7. קידום פעולות הדברה משולבת ברמת המרחב - המועצה, בעזרת הוועדה החקלאית וצוות ההיגוי יכולה לקדם פעולות שצריכות להתבצע ברמת המרחב כמו פיזור זבובים מעוקרים להדברת זבוב הים התיכון.

  8. ארגון, ניהול וגיוס תקציבים - הרבה מהפעולות המוצעות לעיל נתמכות על ידי תקציבים ממשלתיים של משרדי ממשלה כגון משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה


 

מערכות ניהול שטח

מכיוון שיעילות ההדברה המשולבת גדלה עם השטח שבו מטפלים בשיטות אלו, יש צורך במערכות לניהול מרחבי. מערכות שיאפשרו לחקלאי ולמועצה לנהל את כלל השטח ולשתף מידע בין גורמים שונים בפרויקט. מערכות מידע גיאוגרפי יכולות להוות בסיס מצוין למערכת ניהול מרחבי ובכך מאפשרות במערכת אחת לנהל גם את השטחים הפתוחים בכלל המועצה וגם לנהל את השטחים החקלאיים (ראה סעיף 4.5.2 לעיל).

כיום נכנסות לשוק תוכנות פיקוח מזיקים המאפשרות לאסוף מידע בצורה יעילה ומדויקת יותר על הפיזור המרחבי של המזיקים ולהעביר המלצות טיפול לחקלאים. מערכות כאלו קיימות לדוגמה בפרויקט חקלאות תומכת סביבה בעמק חפר, וכן באזורים אחרים בארץ כמו מועצה אזורית אלונה, ובאזור החולה.

מערכות אלו מציגות לפני המשתתפים בפרויקט את החלקות והגידולים, פעולות שונות הנדרשות לביצוע בחלקה, כמו ריסוסים שונים.

בחלק מהמערכות משולבים גם ממשקי משתמשים למכשירים ניידים כמו טלפונים סלולאריים שבהם הפקח יכול להזין נתונים מהשטח ישר למערכת ובכך לייעל את מנגנון הדיווח בין הפקח, לחקלאי ולרסס. מערכת כזו שבה גם גורמים בוועדה החקלאית ובמועצה הם בעלי עניין מאפשרת שיתוף מידע בין הגורמים השונים.

מערכת כזו פועלת לדוגמה במועצה האזורית עמק חפר, במסגרת פרויקט חקלאות תומכת סביבה. פקחי מזיקים של החקלאים מזינים נתונים למערכת תוך כדי תנועה בשטח וחיפוש מזיקים.

צילום מסך של המערכת במ.א. עמק חפר. בצילום רואים חלקות שונות המנוטרות במסגרת הפרויקט. נתוני ניטור ממטע רימונים עם תפריט שנבנה במיוחד לפרויקט המציג את המזיקים השונים המנוטרים במטע.

רשימת מקורות:

משרד החקלאות ופיתוח הכפר. (אפריל 2007) פיתוח חקלאות משמרת משאבי קרקע וסביבה חקלאית – תוכנית ארצית רב שנתית. משרד החקלאות.

סקוטלסקי, א. (2006) רפורמות במדיניות הסבסוד החקלאי באירופה: תוכניות לעידוד חקלאות משמרת סביבה. עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב.

UNEP. (2006) What is Conservation Agriculture?. Available: http://www.unep.org/training/programmes/Instructor%20Version/Part_2/Activities/Human_Societies/Agriculture/Supplemental/What_is_Conservation_Agriculture.pdf

 

 

דישון

 

דישון והשפעתו על הסביבה

דישון הוא מרכיב חשוב בכל פעילות חקלאית. תפקיד הדישון לספק לצמח חומרים שלא נמצאים בקרקע שעליה הוא גדל או שהידלדלו מהקרקע במשך השנים בעקבות גידול רציף ומתמשך.

 

אולם דישון בעודף יכול לגרום גם לבעיות סביבתיות. דישון בעודף הוא מצב שבו על השטח החקלאי מפוזר דשן בין עם בגרגרים או בהשקייה יותר ממה שהגידול החקלאי זקוק לו ויכול לספוח מהקרקע בעזרת מערכת השורשים.

 

הבעיות שיכולות להיווצר:

  1. שטיפה של הדשן אל מי התהום. דישון בעודף נמצא בשכבות העליונות של הקרקע, בין אם פוזר בגרגרים ובין אם בהשקיה. גשמים שמחלחלים דרך הקרקע שוטפים איתם את הדשן אל מי התהום. במקומות שמי התהום גבוהים חנקות וחומרים אחרים יכולים להגיע תוך מספר שנים בודדות אל מי התהום ולזהם אותם.
     
  2. נגר של דשן אל נחלים וגופי מים אחרים – דשן הנמצא על פני הקרקע או בסנטימטרים העליונים של הקרקע יכול להישטף עם נגר עילי של מי גשמים אל ערוצי הנחלים, אל שלוליות חורף וגופי מים אחרים. מצב כזה של עודף נוטריינטים במים גורם להתפתחות מהירה של אצות דבר שבמקרים קיצוניים יכול לגרום לכיסוי פני המים באצות ולחסימת אור מלהיכנס אל גוף המים. דבר זה מביא לאיכות מים נמוכה וכתוצאה מכך לתמותה של אורגניזמים אחרים במים ולירידה מהירה במגוון הביולוגי במים.

כדי לפתור את הבעיה של דישון בעודף יש לעשות בדיקות קרקע תקופתיות בהתאם לגידול. בדרך כלל מדובר על בדיקה לפני תחילת העונה. מספר הדגימות שיש לאסוף משתנה בהתאם לגודל השטח עליו מגדלים ובהתאם לשונות בחלקה.

בעקבות בדיקות הקרקע מחליטים על המינון והפיזור של הדישון בעונה. בצורה כזו החקלאי יכול לתת לצמח את המינון הנחוץ לו בלי ליצור עודפי דישון ובכך לחסוך כסף על דישונים מיותרים.

 

תפקיד המועצה

מי התהום הם משאב טבע חיוני לכלל תושבי המועצה. במקומות רבים מי התהום הם מקור המים העיקרי לשתייה אך גם לתעשייה ולחקלאות. לכן שמירה על איכות מי התהום היא אינטרס של כלל התושבים.

 

המועצה והועדה החקלאית יכולה לסייע לחקלאים בהתארגנות לבדיקות מקיפות בשטחים החקלאיים בתחום המועצה. התארגנות כזו תאפשר איגום משאבים והזמנת בדיקות מאורגנת של קבוצות חקלאים דבר שיכול להוזיל את עלויות הבדיקות.

במקרה זה מומלץ להעזר ברשות הניקוז האזורית ומשרד החקלאות לבחינת מדידות שנעשו וכן עזרה מקצועית ומימונית.

 

 

שימור משאב הקרקע

(עיבוד מושכל/משמר, אגרו-טכניקה, גידולי כיסוי, ניהול נגר)

עזרו בכתיבה ד"ר ג'ניה גוטמן- עמיתת ממשק, בני יעקבי, נטע פיינשטיין, רועי אגוזי, רמי זיידנברג, אלון מאור ומורדי תמיר- האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות.

מבוא

כדי להגדיל את היבול מיחידת שטח ולהגביר את העמידות של הגידולים למזיקים ולתנאי עקה, פותחו בארץ זנים וטכנולוגיות מתקדמות המניבות תוצר העומד בדרישות איכות תוך התמודדות על תשומות יקרות בהשוואה לתשומות חקלאיות בחו"ל. ללא ממשק חקלאי מתאים ומוקפד, חקלאות אינטנסיבית עלולה לגרום נזק למשאב הקרקע וגם לסביבה.

הממשק החקלאי המקובל להכנת שטח לזריעה הוא סדרת פעולות אינטנסיביות הכוללות, בדרך כלל, עיבוד לעומק, דיסוק השטח לפירוק רגבים גדולים, לעתים קילטור וגם הידוק במעגלה, הצנעת דשנים וזריעה. כלל עבודות אלה על מותיר את הקרקע חשופה ורגישה לסחיפה במיוחד בתחילת עונת הגשמים. קרקע חשופה, שאין עליה צמחייה, היא בעלת פוטנציאל סחיפה. ככל שעוצמת הגשמים גבוהה יותר כך סכנת סחיפת הקרקע גדלה. שטחי עיבוד משופעים תורמים לפוטנציאל הסחיפה.

כתוצאה מפגיעת מכת טיפות הגשם, שכבת הקרקע העליונה עוברת איטום פיזיקאלי - היוצר קרום על פני השטח בקרקעות דוגמת החמרה או הלס, או כתוצאה מרווית השכבה העליונה במים, דוגמת הקרקעות החרסיתיות. אי לכך, כושר החידור של שכבת הקרקע העליונה קטן, ונמנע חלחול מי הגשם לשכבות הקרקע התחתונות. חלקו של הגשם העודף גדל וניגר על פני הקרקע. כמויות נגר גדולות זורמות מהשדה החוצה, סוחפות בדרכן את הקרקע המפוררת והחשופה שעברה עיבודים אינטנסיביים, ובעיקר את שכבת העיבוד העליונה, העשירה במינרלים, בחומר אורגני במיקרואורגניזמים ולעיתים קרובות גם בזרעים שכבר נזרעו.

פרק זה עוסק בשאלה מה ניתן לעשות על מנת להבטיח את קיום משאב הקרקע לדורות. הטמעת ממשק חקלאי המשמר קרקע ומים מבטיח את שמירת כושר הייצור של הקרקע.


 

הערכת שיעור סחיפת קרקע בישראל

אובדן קרקע ממוצע משדה חקלאי בארץ הוא 1 מ"מ בשנה, משמע אובדן של קוב אדמה מכל דונם. באירועי גשם קיצוניים (ששכיחותם הולכת ועולה עקב תופעת שינויי האקלים), אובדן הקרקע עלול להיות גבוה בהרבה. לדוגמא: באירוע בודד בעמק חרוד ורמת מנשה בשטחים אחדים נסחפו כ-4 מ"מ קרקע לדונם, ובאזור השרון, בקרקעות החמרה הסחיפות נמדד אובדן של כ- 4-7 מ"מ לאירוע גשם חריג.

בישראל, כ-60% מהשטח החקלאי המעובד הוא בסכנת סחיפה חמורה ובינונית. בחלוקה לשיטות עיבוד, 76% משטחי המטעים נתונים בסכנת סחיפה בינונית ו-9% בסכנת סחיפה חמורה. לעומת זאת, בגידולי שדה, שטחים בסכנת סחיפה חמורה מהווים 42%, ו- 20% נמצאים בסכנת סחיפה בינונית.


 

איבוד קרקע-מה מחיר הנזק?

כדי לענות על שאלה זו, ניקח חיטה כגידול מייצג. קרקע בעומק 70 ס"מ מניבה כ-550 ק"ג לדונם בגידול חיטה בממשק בעל. קרקע בעומק 40 ס"מ מניבה כ-300-350 ק"ג חיטה. מכאן, שאיבוד של 30 ס"מ קרקע מביא לאובדן של 250 ק"ג חיטה לדונם, או 300 ש"ח לדונם למחזור גידול (לפי מחיר גרעיני חיטה של כ-1.2 ₪ לק"ג). יש לזכור כי הפסד זה 1) אינו הפיך, ומצטבר כל שנה 2) מחמיר ככל שתופעת הסחיפה נמשכת..


איור 1: מפת שטחים בסכנת סחיפה, 2006. היחידה לסקר ויעוד קרקע,האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החלקאות

איור 2: שדה תפוחי אדמה אחרי אירוע גשם בודד ,אוקטובר 2006 אזור השרון, צילום: אריה טייבלום, בדימוס האגף שימור קרקע מחוז מרכז

הגורמים לסחיפת קרקע ואיבוד השכבה הפורייה

 

תופעת הסחיפה היא תהליך גאומורפולוגי המתרחש על פני כל כדור הארץ. סחיפת קרקע בשטחי עיבוד חקלאי היא תהליך נפוץ המואץ על ידי פעולות העיבוד אינטנסיביות בשילוב עם גשם ו/או רוח. הסחיפה גורמת לדילדול הקרקע שמשמעו: ירידה בפוטנציאל כושר היצור או פוריות הקרקע, הפחתה במינרלים הזמינים, עודף רטיבות, זיהום מקורות מים בסחף ופגיעה במערכת האקולוגית של הקרקע.

 

ישנם מספר גורמים המשפיעים על תופעת דילדול הקרקע והסחיפה משטחי העיבוד, להלן רשימה חלקית:

  • שימוש הקרקע- לגידולי שדה ולמטעים תהיינה השפעות שונות על פוטנציאל סחיפת הקרקע. שיטות ותכיפות העיבודים הנהוגים בגידולי שלחין תורמים לפירוק רגבים ולהרס מבנה הקרקע, דבר המגביר את סחיפותה. יש לשים לב כי בעונות שונות בגידולי שדה יש חיפוי צמחי מלא (ראו בהמשך) ואילו בראשית העונה עם הכנת השטח לזריעה זמינות הקרקע לסחיפה רבה.

  • חומר אב-ככל שחומר האב מאפשר התנקזות מהירה יותר של מי הגשם לעומק הקרקע, כך תקטן סכנת הסחיפה של הקרקע שמעל חומר האב.

  • התקרמות פני השטח (הווצרות קרום בלתי חדיר למים)- נוצרת בקרקעות עם טווח רחב של גדלי גרגר, עקב תפיסה מירבית של החללים החופשיים למעבר מים על ידי חלקיקים קטנים ובינוניים. קרקע חולית (גודל גרגר גדול) או קרקע חרסיתית (גודל גרגר קטן) יטו פחות להתקרם, לעומת קרקע סילטית (מעורבת).

  • שיפוע פני השטח ככל שהשיפוע גדל, גדלה סכנת אובדן הקרקע באירועי גשם קיצוניים, עקב האנרגיה הגבוה של המים הזורמים מנקודה גבוה בנוף לנקודה הנמוכה.

  • משקעים- אזורים הנתונים לאירועי גשם עוצמתיים נתונים בסכנת סחיפה מוגברת.

  • תכסית השטח- שטח המכוסה בחיפוי (mulch) או בצומח מקטין את שיעור הסחיפה כמעט לאפס.


 

שלבים באבחון תופעת הסחיפה, תכנון אמצעי שימור וביצוע בפועל

  • ביצוע סקר וייעוד קרקע

  • בניית תכנית שימור קרקע

  • ביצוע שינויים אגרו-טכניים ארוכי טווח

  • נקיטת פעולות שימור אגרו-טכניות עונתיות (עיבוד משמר)

  • נקיטת פעולות שימור הנדסיות, בהתאם לתוכנית


 

שלב 1: ביצוע סקר ויעוד קרקע סקר קרקע מבוצע ביחידה לסקר קרקע במשרד החקלאות או על ידי חברה פרטית ומטרותיו משתנות: על פי רוב המטרה היא חלוקת השטח ליחידות שוות תכונות. תכונות אלו הן לרוב המגבלות הכימיות, הפיזיקליות ותכונות הקשורות למיקום הגיאוגרפי שעלולות למנוע הצלחת הגידול ביחידת השטח. גם הסיכון לסחיפה הנו מגבלה הנסקרת בסקר הקרקעות לפי הגורמים שנמנו בסעיף "הגורמים לסחיפת קרקע ואיבוד השכבה הפוריה". לדוגמה-מניפת סחף, טרסה נחלית ודרדרת הן יחידות מורפולוגיות שמרגע שהסוקר מאבחן ומגדיר את תחומן הוא גם יכול להעריך את מידת הסיכון לסחיפה של כל יחידה.

שלבי הסקר: שלבי הסקר מותנים בהגדרת המטרה ולפיה נקבעים הן קנה המידה של המפה (רמת הפירוט) והן הקריטריונים שיבחנו בשטח ובמעבדה כדי לענות על המטרה.

שלבים אופייניים לכל סוג סקר:

לימוד השטח ממקורות שונים – גאולוגי, מורפולוגי, חקלאי, תצלומי אוויר היסטוריים ועדכניים ותשאול המזמין או החקלאי שעבד בשטח על מנת ללמוד על שימושי עבר והצלחת גידולים. על בסיס ידע נצבר זה מבוצע סיור בשטח להכרה ראשונית ולאחריו יצירת מפת טיוטה עליה מסומנת החלוקה הראשונה של יחידות שוות תכונות. בכל יחידה כזו מסומנים בורות או בור שאמור לייצג את חתך הקרקע. בשלב עבודת השדה נחפר בור עד ל 2 מטרים עומק או עד לתשתית הסלעית. כל בור מתואר בשיטות פדולוגיות וכולל חלוקת החתך לאופקים. כל אופק נבדק לתכונותיו ודוגמא ממנו נשלחת למעבדה. בכל יחידת מיפוי מתואר אופי השטח המורפולוגי (שיפוע, מיקום מורפולוגי כמו טרסה נחלית, מניפת סחף וכדומה). וכן תיאור פני השטח: כמות האבן או הסלע על פני השטח, סוג הצומח הטבעי או הגידול בעת הסקר, תיאור תופעות אחרות כגון ערוצים, הצטברות סחף וכדומה. בהתאם לסוג המפה הנבנית, סיכום המידע יופיע בה בצורה של (1) נוסחה הכוללת את הפרמטרים שנימנו או (2) הגדרת טיפוס הקרקע או (3) הגדרת ההתאמה או המגבלה לשמש לגידול החקלאי המבוקש כמו המפה באיור 3. כל סקר קרקע מורכב מדו"ח המפרט את מהלך הסקר ואת תוצאותיו כולל מסקנות והמלצות. בסקר מופיעות גם תוצאות בדיקות המעבדה וניתוח משמעותן לאפשרויות השימוש. מתוך הסקר ניתן להשליך על אמצעי שימור הקרקע הנדרשים למניעת סחיפה או תופעות דלדול קרקע אחרות (הצטברות מים, סיכוני המלחה וכדומה).

הדו"ח ומפת סקר הקרקע מאפשרים למתכנן שימור הקרקע ולמדריך הגידול להחליט על אמצעי שימור הקרקע הנדרשים , לקבוע את הממשק הנדרש ובכך ליישם אמצעים המותאמים הן לגידול והן לקרקע. עיבוד לפי יעוד הקרקע ,בניית תכנית שימור ויישומה בחלקות שנמצאו כנתונות בסכנת סחיפה מבטיחים כי בעיות סחיפה עתידיות תהיינה מצומצמות בהיקפן וניתנות לטיפול אפקטיבי.

איור 3: מפת סקר קרקע בשטחי בארי, 2013. ד"ר מיכאל שפירו ואלון מאור,היחידה לסקר ויעוד קרקע, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות

שלב 2: הכנת תכנית לשימור קרקע

לעיתים, החקלאי או אנשי מקצוע מתחום הקרקע והחקלאות מזהים ירידה באיכות וכמות הקרקע בשדה. כלי התמודדות יעיל עם קשיים אלו הוא הכנת תוכנית שימור קרקע ויישומה. ניתן לפנות למסלול התמיכות בתכניות שימור קרקע של האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. מסלול זה נועד לספק סיוע מקצועי וכספי למעוניינים לבצע תכנון וביצוע פעולות שימור קרקע.

על החקלאי המעוניין להשתתף בתוכנית ליצור קשר עם מרכז שימור הקרקע במחוז אליו הוא שייך ובהנחייתו להגיש תוכנית שימור קרקע (אותה עורך איש מקצוע בתחום) ובה מוגדרות בין היתר הבעיות, הפתרונות ועלותן.

הפרטים של אופן הכנת הבקשה, ופירוט שלבי העבודה מופיעים בקולות קוראים לתמיכה בשימור קרקע,באתר משרד החקלאות .

 

שלב 3: ביצוע שינויים אגרו-טכניים ארוכי טווח

  • ארגון חדש של שדות

  • שינויי כיוון עיבוד

  • שינויים בדרכי שדה

  • שינויים בתנוחת רשת השקיה

  • שינוי קבוע בשימוש שטח - ישנם מקרים בהם עקב השלמת מכסת השטח, קרקעות מוגבלות באיכותן, ואף קרקעות שוליות, שנפגעו מסחיפה או שפוטנציאל סחיפה של הקרקע בהן הוא חמור ואף חמור מאד, מעובדות. לעיתים אדמות מסוג זה מהוות חלק ניכר מכל אדמות המשק. התוצאה מכך היא פגיעה מתמדת בקרקע ונזק כלכלי מתמשך לחקלאי ולמדינה. תיקון מתאים למצב זה יהיה שינוי שימוש השטח מעיבוד בפליחה לכיסוי צומח רב שנתי לצרכי מרעה. הפסקת השקעה של סכומים גבוהים ליצירת תנאי עיבוד מכאני הולמים בחלקות הללו יתרום למשק וגם ישמור על משאב הקרקע.


 

שלב 4: נקיטה בפעולות שימור אגרוטכניות-עונתיות: עיבוד משמר

ממשק עיבוד משמר היא דרך שונה להכנת הקרקע לזריעה ועיבודה ע"י החקלאי. העיקרון המנחה את הממשק הוא שימור הקרקע תוך הקטנת מספר העיבודים למינימום הנחוץ. משך ההשפעה של פעולות עיבוד משמר הנו קצר ועלותן נמוכה.

לממשק עיבוד משמר שלוש תועלות עיקריות:

  • שמירה על יציבות הקרקע, מניעת סחיפה והקטנה משמעותית של דלדול הקרקע.

  • חיסכון בעלויות העיבוד ע"י הקטנת מספר העיבודים

  • שיפור מבנה הקרקע ע"י הוספה קבועה של חומר אורגני (זבל מעובד) במחזור העיבודים.


 

סוגי הפעולות בעיבוד משמר

מינימום עיבוד - הפחתת מספר הצעדים המיושמים בשדה, לדוגמא סדר פעולות כגון קילטור, תיחוח ללא משתת, חריש, ארגז, וסימון, בהשוואה לפעולות בעיבוד מקובל - משתת, חריש, ארגז, קילטור ,תיחוח, סימון.

אי פליחה - זריעה בשדה ללא עיבודים. משרד החקלאות ממליץ על חריש והטמעה של זבל אורגני בשדות באי-פליחה תוך פליחת הקרקע כל מספר שנים. חלק מהמטרות העיקריות של החריש בפרט והעיבוד בכלל הוא שמירה על השדה מפני עשבים רעים קשי הדברה, מניעת הידוק קרקע, והכנת מצע זרעים תקין. מכיוון שבהגדרתו ממשק משמר אמור לתת מענה לבעיית הסחיפה, אבל לא על חשבון נושאים אחרים – העיבוד במחזור הינו חלק חשוב.

איור 4: זריעת חיטה בשלף, שדות חמדיה, 2014. צילום: בני יעקבי, האגף לשימור קרקע

סיכור - סכירת תלמים ע"י חסימות עפר. סכירת תלמים על ידי חסימות עפר לרוחבם שסופה שורות של אגמים קטנים לאורך התלמים. מטרת הסכרונים והגומות (סעיף הבא) הינה קליטה מרבית של הגשם או של מי ההשקיה ע"י יצירת שקתות/גומות על פני כל שטח העיבוד. שקתות אלו קולטות את עודפי הגשם, בפרקי הגשם שעוצמתם גבוהה מיכולת החילחול של הקרקע. החילחול, מהסכרונים עצמם, מתקיים במלוא עוצמתו בהפסקות בין מטחי הגשם ואף לאחר גמר הסופה. עקרון שיטות הסיכור והגימום הוא טיפול בגשם הישיר בלבד, ללא תרומת נגר מדרכים ושדות סמוכים. האוגר המקסימלי של הסכרונים הנו 60 מ"מ, ואינו מתאים לאזורים מסוימים בארץ, דוגמת השרון.

גימום - שיטת סכרונים מיוחדת פותחה באזור הנגב עבור שטחי המזרע של תבואות חורף. בשיטה זאת יוצרים בעזרת ציוד מכני מיוחד, רשת צפופה של גומות קטנות, 12 גומות למ"ר המביאות להגדלת אוגר פני השטח לשם קליטה מירבית של גשם. יתרון שיטות הסיכור והגימום מתבטא בטבלה היסטורית משנים 1980-1985 המראה כי היבול הנמוך ביותר בכל השנים התקבל בחלקת הביקורת, ללא גימום או סיכור. תוספת פעולות שימור הנגר העלתה את היבול בלפחות 40%.

חסרון של שיטות הנ"ל הוא ביצירת מכשול מסוים לעבירות מיכון חקלאי בשטח.

תוספת חומר אורגני - פיזור קומפוסט/זבל אורגני בשדה בכמות מצטברת השווה ל1 קוב לדונם לשנה. תוספת חומר אורגני תורמת ליציבות תלכידי הקרקע, משפרת תאחיזת מים בקרקעות קלות, ומצמצת איבוד מים מאזור בית השורשים. על מנת להצניע את החומר האורגני, יש לבצע חריש.

צמחי כיסוי – זריעת צמחי תרבות כגון חיטה, בקיה או שיבולת שועל או צמחיית בר בין השורות של המטע, בשולי השדה ובשולי הדרכים החקלאיות. לצמחי כיסוי יכולת לשפר את פוריות הקרקע (ע"י תוספת חומר אורגני) ,לחספס את הקרקע ובכך להעלות את חדירות המים לקרקע ואף לשמש כמצע מחיה לאויבים טבעיים. החשש מפני הכנסת חיפוי צמחי נובע מאפשרות כי צמח החיפוי יתחרה עם עצי המטע על המים וחומרי ההזנה. החומר הצמחי היבש יעלה את סכנת השרפות ועלול להוות כר פורה לנברנים.

איור 5:כיסוי צמחי בשילוב צמח הווטיבר. מטע שקדים ,קיבוץ גבע, מחוז העמקים, עמק חרוד, 2015

שלב 5: נקיטה באמצעי שימור הנדסיים

נקיטת אמצעי שימור הנדסיים מאפשרת עיבוד הקרקע (גידול, שיטות, כיוון וכו') באותה שיטה שהייתה נהוגה טרם נקיטת אמצעי השימור, תוך שמירה מפני סחף הקרקע. אמצעים הנדסיים שומרים על פוריות ואיכות הקרקע בצורה חלקית, בעיקר על ידי הקטנת כמות ועוצמת הנגר המגיע לחלקה. אמצעים הנדסיים מונעים את הסחיפת הקרקע לערוצי נחלים, לחלקות שכנות, סתימת גופי תשתית וכו' באמצעות בלימת הזרימה, הן באמצעות השהיית הנגר בחלקה (טרסות, קירות תמך), הן באמצעות ניתוב הזרימה לתעלות ניקוז עיליות (דרכי מים מיוצבות, שיחים) או באמצעות ניקוז תת קרקעי .

חסרונן של פעולות הנדסיות הוא בעלותן הגבוהה. בניית שיחים בצפיפות בינונית תעלה כ-1200 ₪ לדונם, לעומת השקעה של 40-70 ₪ לדונם באמצעים אגרו-טכניים עונתיים (עיבוד משמר). תחזוקת אמצעים הנדסיים חשובה מעין כמותה על מנת לשמור על תקינות המתקנים, ועולה כמחצית ההשקעה כל ארבע שנים.

איור 6: שיח עפר לפיזור נגר במדרונות מתונים, 2013.קוו לבן מקווקוו-השיח קוטע את שיפוע החלקה. צילום: בני יעקבי, האגף לשימור קרקע

מה בין שיטות אגרוטכניות לשיטות הנדסיות? הכלל קובע שמומלץ לנקוט בפעולות האגרונומיות תחילה. האפקטיביות הגדולה ביותר לשימור הקרקע בכל הרמות – העלאת חידור מים לקרקע, הקטנת הסחיפה, שיפור מבנה הקרקע, הקטנת השפעת ההידוק ועוד היא תוצאה של שיטות גידול ועיבוד משמרות הננקטות לאורך זמן.


 

טיפול אגני-שימור קרקע בראיה מערכתית אזורית: תפקיד המועצה

רציפות השטחים המטופלים בשיטות ממשק משמר קרקע הנה גורם קריטי בהשגת תוצאות משמעותיות למניעת סחף קרקע בחלקה. חוסר הלימה בין האופי המרחבי של הבעיה - מי נגר המגיעים לחלקה מכלל האגן וגורמים, בכמותם ועצמתם, לסחף קרקע בחלקה, ובין האופי הנקודתי של הפתרון - טיפול ברמת החלקה הבודדת, מותיר את משאב הקרקע בסכנת סחיפה ואינו פתרון יעיל וראוי בטווח הארוך.

תכנון בראיה אגנית בסיוע המועצה האזורית, רשות הניקוז, וגורמים אחרים כמו אגודה שיתופית, יביא לתוצאה מיטבית בהיבט של שימור קרקע על ידי יצירת רצף אזורי מטופל, להבדיל מטיפול נקודתי מפוזר.

גופים כגון מועצה האזורית או אגודה חקלאית הנם בעלי תשתית אירגונית מובנית. תשתית זו מסייעת בצורה משמעותית לביצוע סקר קרקעות ברמת אזורית, הכנת תכנית שימור רחבה בעזרת מתכנן שימור קרקע, וביצוע פעולות בשטח. תכנון וביצוע ברמה האזורית מוריד עלויות. ביצוע יעיל ונכון סביבתית נותן תוצאות משמעותיות מעין שיעור ביחס לטיפול שימור קרקע נקודתי עבור חקלאי בודד, מהסיבות שמנינו מעלה. בנוסף, חלק מתמיכות שימור קרקע מטעם האגף לשימור קרקע במשרד החקלאות הנן בעלות סף כניסה מינימאלי של 800 דונם (תמיכות בעיבוד משמר) או של 1500 דונם (תמיכה במיכון לשטחי בעל). תכניות שימור עבור שטחים בעלי גודל זה ומעלה זכאיות להתמודד על השתתפות במימון סקרים, בניית תכניות וביצוע בפועל.


 

תמיכות האגף לשימור קרקע, משרד החקלאות, בתוכניות שימור קרקע וביצוען

סוגי התמיכות

האגף לשימור קרקע מפעיל 6 תוכניות תמיכה לחקלאים/ גופים אזוריים המעוניינים לבצע פעולות שימור קרקע :

עיבוד משמר – תוכנית עיבוד משמר היא תוכנית התומכת בביצוע שינויים בממשק החקלאי המתבססים על העקרונות הבאים: 1. הוספת חומר אורגני. 2. ממשק עיבודים הכולל: שליש או יותר אי פליחה, שליש או יותר משתת או חריש בקיץ והכנת מצע הזרעים בקלטור אחרי הגשם. 3. קיטוע המדרון כך שבשיפועים מעל 6% עד 8% יהיה קיטוע (בהחלפת גידול או מתקן הנדסי) כל 100 מטר.

מיכון עבור ממשק משמר קרקע - התמיכה היא עבור קניית מזרעות אי פליחה. המזרעות משמשות לגידולי פלחה (דרילים) ולגידולי שורה. המזרעות מצוידות ביחידות פליחה ומבנה המתאים להטמנת זרעים בשטחים לא מעובדים. למזרעות יש יכולת לדשן ולזרוע במהלך אחד.

פעולות ואמצעים הנדסיים – ישנו מגוון גדול מאד של פעולות הנדסיות המשמשות למיתון נגר מחד והסדרת הזרימה ללא נזקים בשטחי חקלאות. כחלק מהמגוון ישנם א

להורדת המדריך הנלווה