שיקום בתי גידול בשטחים הפתוחים במועצות האזוריות

1. מבוא

אחת מאבני היסוד של הקשר בין אזרח למולדתו הם נופי הארץ. לנופים אלו אין תחליף רגשי במקום אחר בעולם. נופי ארץ מושתתים בראש ובראשונה על ערכי טבע, גיוון טופוגרפי וגיאוגרפי וקשר היסטורי. במדינה בעלת שטחים מצומצמים כמדינת ישראל הנתונה בהכרח ללחצי פתוח, יש לשמור על כל אתר שיש בו מסר ערכי רגשי וכל זאת במטרה למצוא את האיזון העדין שבין פיתוח לשימור לטובת התושבים. בידי ראשי מועצות המנהיגים את הקהילה, יש אפשרות לזהות שטחים מופרים, שהם בעלי פוטנציאל להשבה של מאפייני הנוף, החי והצומח של המקום ולשקמם לטובת הקהילה. שיחזור מאפייני הנוף והביולוגיה של המקום מתבסס על עקרונות אקולוגיים של שקום בתי גידול ומכונה שיקום אקולוגי.

במציאות הגוברת היום, חידושי הטכנולוגיה והעצמת תהליכי העיור פוגמים בקשר הבלתי אמצעי של הקהילה עם הטבע המקומי. תהליך השיקום מתבסס במקרים רבים על שילוב הקהילה (איור 1) החל משלב התכנון וכלה בביצוע והתחזוקה ובכך מאפשר לציבור להכיר מקרוב את הטבע המקומי, "להתחבר" אליו ולחזק את רגש השייכות והאכפתיות לייחודיות האזורית. דבר זה צפוי גם לחזק את השמירה העתידית של השטח המשוקם וניצולו הראוי ע"י הציבור.

איור 1. שיתוף הקהילה בשיקום צומח מקומי של בית גידול קרקעות חמרה בחורשה קהילתית מעוז אביב (תל-אביב יפו) (צילום ליאב שלם)

הניסיון הנרכש בשיקום שטחים פתוחים יכול להתרחב גם לשטחים הציבוריים בישובים ואף לגינות בתים בהם תתחזק למשל המגמה של שימוש בצומח מקומי על פני צומח זר. לדוגמא, המועצה האזורית לב השרון מעודדת באמצעות תמריצים לצוותי הגינון בישובים שבאחריותה, את השימוש במיני צומח מקומיים המומלצים לגינון, כחסכון במים וכאמצעי להגדלת המגוון הביולוגי בישוב. את ההערכה הגוברת לנכסי הטבע בישראל ניתן להדגים למשל בשינוי שם המועצה האזורית בית שאן למועצה אזורית עמק המעיינות המדגיש את הייחודיות הנופית-אקולוגית של האזור.

שיקום אקולוגי מתבסס על שיקום יחידה נופית – תפקודית של בית גידול. בית גידול הוא המקום בו מוצאים בעלי החיים והצמחים את מכלול התנאים המאפשרים את קיומם, לאורך זמן. בהתאם מתבסס השיקום על תנאי האקלים, הקרקע, הטופוגרפיה והניקוז המקומיים וביטויים בקשר שבין החי והצומח לסביבה (יחסי גומלין). בשיקום בתי גידול השימוש הינו במיני צומח המותאמים לתנאים המקומיים (צומח מקומי) ואופייניים לבית הגידול העתיד להשתקם. לשימוש במינים מקומיים בתהליך השיקום האקולוגי יתרונות רבים, ביניהם: מינים אלו המתאימים ביותר לשטח אינם דורשים תחזוקה מתמשכת (כולל השקיה), ויוצרים תנאים מתאימים לבעלי חיים מקומיים. הם המקנים לשטח את האופי הייחודי של האזור. יש לכך יתרון כלכלי בחיסכון רב בעלויות כגון השקיה ותחזוקה. לכן, חשוב להבדיל בין טיפוח נופי (המכונה בטעות שיקום נופי) בו נעשה במרבית המקרים שימוש במיני צומח זרים (צומח שמקורו מחוץ לישראל) לבין שיקום אקולוגי בו המטרה היא לשחזר את הנוף המקורי ונעשה שימוש במיני צומח מקומיים בלבד. לעיתים גם גינות קהילתיות בתוך הישובים שיש בם פעילות חקלאית של גידול ירקות וצמחי פרי מכונים בטעות שיקום אקולוגי.

מטרת נספח העקרונות וההנחיות:

נספח ההנחיות והעקרונות לשקום בתי גידול בשטחים פתוחים נועד לסייע בידי ראשי מועצות, ראשי היחידות הסביבתיות ואנשי סביבה בשיקום שטחים פתוחים מופרים (שטחים שנפגעו כתוצאה מפעילות אדם) שבתחומם. המידע שלהלן נותן בידי מקבלי ההחלטות כלים לתכנון ובצוע השיקום האקולוגי שבאמצעותו משוחזרים בתי גידול שנפגעו והנגשת השטחים המשוקמים באופן מוסדר ומבוקר לציבור

2. חשיבות השיקום האקולוגי למועצה ולתושב

 

  1. עלות: שיקום אתרי טבע ותחזוקתם נמוכה בהשוואה לעלות הקמה ותחזוקה של פארקים אינטנסיביים.

  2. מים: לאחר שיקום אתרי טבע והתבססות הצמחייה אין צורך בתוספת מים. מלבד החסכון במים הדבר בא לידי ביטוי גם בחיסכון ניכר בעלויות ההשקיה. תועלת נוספת היא ששטחים פתוחים משוקמים מאפשרים השהיית נגר, הקטנת סיכוני הצפה והורדת עומסים ממערכת הניקוז במועצה, הגברת חלחול המים והעשרת מי התהום.

  3. חיזוק הקשר: תהליך שיקום אתר נעשה לרוב בשיתוף קהילת התושבים. פעילות זו מגבירה את תחושת הזהות והבית לקהילה ולאדם הפרטי. כמו כן היא תורמת לתחושת גאווה לתושב ולהזדהות עם המועצה.

  4. איכות חיים: בהשוואה לשטחים מופרים ("החצר האחורית") שטחים משוקמים בעלי ערכי טבע ונוף, תורמים לרווחת התושב ולשיפור איכות חייו . אתר טבע משוקם משרה רוגע, תחושה נעימה ואף השראה לאדם .

  5. מיתוג ורווח תדמיתי:, שימוש במיני הצומח מקומיים האופייניים לאזור, מבליטים את ייחודה הנופי והתרבותי של המועצה ומאפשר מיתוג המועצה על פי ייחודה. השיקום אקולוגי ושמירה על השטחים הטבעיים לרוב "מושך קהל" ויוצר הד תקשורתי חיובי התומך בתדמיתה של המועצה.

  6. פנאי ונופש: שיקום והנגשה של השטחים הפתוחים יוצר לתושבים חלופות פנאי ונופש בקרבת הבית.

  7. תיירות – שיקום בתי גידול יכול לשמש עוגן נוסף למשיכת תיירות פנים לשטחי המועצה, תוך התמקדות בעונות הפריחה: צעדות פריחה, שילוב נתיבי שבילי אופניים, אתרי פנאי ונופש.

  8. ערכי נדל"ן – בהשוואה לשטחים מופרים (חסרון "החצר האחורית") שטחים משוקמים בעלי ערכי טבע ונוף, מעלים את שווי הנכסים הסמוכים לשטחים המשוקמים (יתרון "החצר הקדמית").

  9. לימוד וחינוך - אתרים משוקמים יוצרים כר נרחב לפעילויות חינוך סביבתי ושמירת טבע ולימוד הכרת המגוון הביולוגי, ופעילות חי וצומח. ניתן לשלב את האתר המשוקם בתוכניות הלימודים של בתי ספר סמוכים וכבסיס לחיזוק הקשר של הנוער לערכים ואהבת הארץ ונופיה.

 

3. למה לשקם ומהו שיקום אקולוגי?

ארצנו התברכה במגוון עשיר של בתי גידול התואם את הגיוון הפיזי והאקלימי של הארץ. גיוון זה מאפשר קיום של מערכות אקולוגיות בשטחים הפתוחים המקיימות מגוון ביולוגי עשיר. לכל אחת מהמועצות האזוריות חלק בפסיפס הנ"ל ומכאן היכולת להשפיע ולדאוג לשמירתו. פעולות הבניה והפיתוח מכרסמות בשטחים הפתוחים וכתוצאה מכך נעלמים בתי גידול ועמם נעלמים החי והצומח שבם ונוף הארץ שעליו גדלו והזדהו דורות רבים, משתנה.

בתי גידול של קרקעות כבדות ושל קרקעות חול-חמרה נפגעו במידה רבה, בעיקר בשל התאמתם לעיבוד חקלאי. כתוצאה מכך הצטמצמו חי וצומח יבשתיים בקרקעות אלו ונעלמו בתי גידול לחים כדוגמת ביצות, בריכות חורף ושטחי אחו לח. גידול האוכלוסייה ופעילותה גרמה לכך שמקווי מים כדוגמת מעיינות ונחלים נפגעו קשות בשל הטיית מים ישירה או עקיפה שגרמה לייבושם החלקי או המלא וכן כתוצאה מזיהום.בנוסף ראוי לתת את הדעת להפרות של שטחים פתוחים בהם בתי גידול של מלחה, כורכר, שטחי חולות ולס ושטחי בתה. במסמך של דו"ח מצב הטבע בישראל 2010 (המארג 2010) מפורט מידע על מידת הזמינות של בתי הגידול השונים והאיומים עליהם. מידע נוסף על בתי גידול ייחודיים ניתן לקרא בהרחבה בחוברות מידע שהוציאה החברה להגנת הטבע (קישור: בתי גידול נדירים) .

בפועל השיקום האקולוגי מתייחס לשיקום בתי גידול ובכך מאפשר התחדשות החי והצומח המקומיים שהם חלק מהמכלול של המגוון הביולוגי (ביטוי לשונות של בתי גידול, של מספר המינים של חי וצומח ושונות גנטית של החי והצומח בכל מקום). חשוב להדגיש כי שטחים משוקמים ובתי גידול משוחזרים אינם תחליף לשטחים טבעיים בלתי מופרים, שכן השטחים הטבעיים מורכבים ועשירים יותר ומבטאים תהליכים אבולוציוניים ארוכי טווח שלא בהכרח ניתנים לשחזור בשטחים משוקמים. ב 1995 הצטרפה מדינת ישראל לאמנה לשמירה על המגוון הביולוגי ולפיכך פעולות שיקום אקולוגי הן ביטוי מעשי ליישום אמנה זו.

אחת הפגיעות האקולוגיות הנלוות לפתוח היא ניתוק הקשר הישיר בין חברות חי וצומח בבתי גידול סמוכים. הקטוע הפיזי גורם לבידוד אוכלוסיות של חי וצומח, להיחלשותם ואף להיעלמותם של מינים רגישים. פעולות השיקום יכולות לתת מענה לחידוש ותמיכה של הקשר האקולוגי באמצעות מסדרונות אקולוגיים המאפשרים שמירה או שיחזור וחיזוק הרצף הסביבתי של המערכות הטבעיות והמשך התקיימות אוכלוסיות החי והצומח בם .

כתוצאה מפתוח לצרכי פעילות אדם מצטמצמים השטחים הפתוחים ונותרות רצועות צרות בלתי מופרות בין השטחים המנוצלים. רצועות אלו הן מסדרונות אקולוגיים המאפשרים מעבר חופשי של חי וצומח בין בתי גידול סמוכים. כאשר רצועת המסדרון צרה, היא מהווה "צוואר בקבוק" ופעולות השיקום כרוכות בהרחבתם וחיזוקם. באיור 2 ניתן לראות את הפריסה הארצית של המועצות האזוריות ושטחים ירוקים "צרים" ביניהם, שהם צווארי הבקבוק האקולוגיים שבהם יש פוטנציאל לשיקום משמעותי שיכול להשפיע גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית.

איור 2. מפת המסדרונות האקולוגים על רקע גבולות המועצות האזוריות (מקור GIS רשות הטבע והגנים)

בהתייחסות לשיקום מסדרון אקולוגי ניתן לבחון כדוגמא את הניסיון של המועצה האזורית לב השרון לעבות ולהעצים את המופעים הטבעיים בין שטחים חקלאיים באזור עין שריד. שוקם שטח מופר (כעשרים וחמישה דונם) לצד שדה חקלאי ובנוסף מתבצע שיקום של בית גידול של בריכת חורף וסביבתה היבשתית. בריכת החורף מקיימת מופע מים עונתי המאופיין במיני חי וצמח המותאמים לתנאים אלו בלבד. נחפרה בריכת חורף בשטח של כדונם וחצי, בשטח שבהיקפה בוצע שיקום של מגוון מיני צומח מקומיים האופניים לקרקעות החמרה. פעולה זו אפשרה השבה של מגוון מינים מקומיים שאפיינו את האזור ותחזק את הקשר בין שטחים פתוחים סמוכים בתוך תוואי המסדרון האקולוגי (איור 4,3).

איור 3. מפת המסדרון האקולוגי לב השרון, סמוך לעין שריד. שקום המסדרון האקולוגי באזור זה מתבסס ברובו על משארי שטחים טבעיים המוקפים בשטח חקלאי. (תצ"א, רט"ג, דותן רותם,2012 )

איור 4. בריכת חורף לב השרון -שיקום מחפורת החמרה הנטושה בסמוך לעין שריד, השבת בתי גידול צומח קרקעות החמרה, ובית גידול בריכת החורף

 

4. זיהוי שטחים מופרים בעלי פוטנציאל שיקום

שטחים מופרים הם שטחים שאופיים שונה כתוצאה מפעילות אדם מתוכננת כדוגמת עיור וחקלאות; לכך יש להוסיף שטחים שנפגעו כתוצאה מזיהום סביבה וגריעת קרקע. ראוי להסב תשומת הלב לטעות שלעיתים גורמת להחמצה של שיקום, כאשר שטחים שעברו הפרה חמורה נחשבים בטעות כבלתי ראויים לשיקום. מאידך, הניסיון האקולוגי מוכיח שגם בתי גידול שהופרו במידה קיצונית ניתנים לשיקום (לדוגמא – נחל קישון, פארק אריאל שרון).

בשל מצבה המיוחד של ישראל בה מועטים יחסית השטחים הפתוחים ומאידך קיים לחץ הולך וגובר על השטחים הנותרים בשל גידול האוכלוסייה, קיימת חשיבות לנצל כל הזדמנות לשיקום שטחים מופרים גם בשטחים מצומצמים. בנוסף לתועלת של שמירת טבע ותמיכה במגוון הביולוגי, קיימות תועלות ישירות לציבור שמספקים השטחים המשוקמים כדוגמת שטחי פארק, המנוצלים לתיור, פנאי ונופש, לחינוך ולימוד (כל אלה הם תועלות המתקבלות מ"שרותי תרבות" שמספקות המערכות האקולוגיות). לפיכך יש הצדקה לכלול כפוטנציאל לשיקום שטחים "קטנים כגדולים", בכלל זה שטחים ציבוריים בתוך ישובים ובין ישובים. בשיקום יש יתרון לקהילות המטפחות ושומרות על סביבתם ראה דוגמאות לפרויקטי שיקום במימדים שונים בטבלה 11.

לצורך קבלת החלטה של שטחים ראויים לשיקום ניתן להסתייע בקריטריונים של מידת נדירות (אזורית, ארצית, גלובלית) של בתי הגידול והחי והצומח שבם; קיומם של שרידים טבעיים שנותרו בשטח פגוע ויכולים לשמש כעוגן להתחדשות ושיקום אוכלוסיות חי וצומח; קיום קשר לשטחים פתוחים סמוכים ("מסדרונות אקולוגיים"), התכנות סטטוטורית לשיקום השטח וקרבה למוסדות חינוך שיכולים לשמש כגשר אל הקהילה.

 

להלן מספר דוגמאות לשטחים פתוחים מופרים ששוקמו ושטחים בעלי פוטנציאל לשיקום

  1. שיקום שטחים פתוחים נרחבים: שיקום שטחים פתוחים נרחבים כולל פארקים מטרופולינים, לדוגמא תוכנית פארק משותף לעיריית נתניה והמועצה האזורית לב השרון וחוף השרון בשטח של כ 5000 דונם. דוגמאות נוספות, רצועת הפארק המטרופולינית שבין תל-אביב לרמת השרון ופארק אריאל שרון (פארק אריאל שרון).

  2. שולי שטחים חקלאיים: ניתן לשלב שולי שטחים חקלאיים ושטחים חקלאיים לא מנוצלים לתמיכה במגוון הביולוגי זאת משום שיש בכך יתרון לציבור ולחקלאים כאחד. שטחי חקלאות שוליים בהם מתאפשרת התפתחות צמחייה מקומית טבעית מספקים בית גידול למגוון של בעלי חיים (בעיקר חסרי חוליות כדוגמת חרקים) המסייעים בהדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות והציבור נהנה מהמגוון הביולוגי כתוספת נופית וכן מספק תשתית לפעילות לימוד וחינוך סביבתי. 

    דוגמא 1: פארק הטבע הקהילתי הכפר הירוק. כמוסד המחנך לחקלאות וסביבה ראה מנהלו חשיבות בהקצאת שטח מצומצם יחסית (כ 14 דונם) בשולי השטחים החקלאיים שהיו בו בעיות ניקוז לצורך הקמת פארק טבע קהילתי, שכלל שיחזור צומח מקומי והקמת בריכת חורף (בית גידול שהיה בעבר באזור). בתכנון ובבצוע של פעולות השיקום והתחזוקה שולבו תלמידי המוסד. הפארק שולב כאתר לימודי של שיקום ושמירת הסביבה (פרטים נוספים על הפארק להלן ובקישור [פארק טבע קהילתי הכפר הירוק ].

    דוגמא 2: שיקום שטחים קטנים יחסית (כ- 9 דונם) בשולי שדות חקלאיים באזור עין שריד בהם שוקם צומח מקומי בכלל זה תורמוס ארץ ישראלי, פרג נחות, צפורנית ארץ ישראלית, פשתנית יפו, עירית גדולה, בן חצב יקינטוני וחצב (איור 5). השיקום בוצע בסיוע המועצה האזורית לב השרון.



    איור 5. שיקום שולי שדות חקלאיים במועצה האזורית לב השרון. מימין שטח ליד עין שריד בו נזרעו צמחים מקומיים (צילום אביטל גזית) משמאל, אזור נחל עין ורד , צומח מקומי שנזרע התפתח באזור שלא נחרש צילום (אביב אבישר, 2013)

  3. שיקום שטחים ציבוריים פתוחים בתוך הישוב: לדוגמא בשטח ציבורי פתוח במרחב שבין מכללות ובתי ספר בצפון תל-אביב ייעדה עיריית תל-אביב-יפו (האגף לשיפור פני העיר ורשות לאיכות הסביבה) שטח ציבורי פתוח של כ 12 דונם לשחזור ושיקום נוף הצומח המקומי והקמה של בריכת חורף (בית גידול שהיה בעבר במקום זה). במסגרת חיזוק הקשר עם הקהילה שולבו בתהליך השיקום הנ"ל תלמידים של מספר מוסדות חינוך (יסודי, תיכוני ומכללה). כמו כן נערך סיור הכרות השטח המשוקם לציבור.

  4. שיקום מסדרונות וערוצי נחלים: בהקשר זה ניתן לציין תוכניות אב של מספר נחלים כדוגמת נחל ירקון, נחל הקישון, נחל באר שבע, ותוכנית שיקום הירדן הדרומי. מלבדם גם תוכניות שיקום של ערוצי אכזב כדוגמת נחל פרדסים בגבולה הצפון מזרחי של העיר תל אביב. (איור 6).



    איור 6. שיקום ערוץ נחל אכזב - נחל פרדסים, בשוליים המזרחיים של העיר ת"א-יפו (שכונת נווה שרת) בו שוקם צומח מקומי האופייני לגדות נחלי אכזב במישור החוף ושטחי חמרה (צילום ליאב שלם, 2014)

  5. שיקום אתרי הטמנת פסולת, אתרים בהם הקרקע זוהמה ומחצבות נטושות: בהקשר זה ניתן לתת דוגמא של שיקום אתר הטמנת אשפה חירייה, במסגרת הקמת פארק אריאל שרון; שיקום צפוי של אזור תע"ש רמת השרון; שיקום מחצבת גן לאומי צבעי הרמון ומחצבת בנימינה .

  6. שיקום השוליים לאורך צירי תשתיות ליניאריות (כדוגמת צירי כבישים, מסילות רכבת, מוביל ארצי): בהקשר זה בולט שיקום הצומח שבוצע לאורך כביש 6. דוגמא נוספת, פרויקט שמקודם כיום של שיקום רצועת שטח פתוח מעל לקטעים סגורים של המוביל הארצי .

  7. שיקום שטחים שאינם בהכרח נגישים לציבור: דוגמא המתאימה להגדרה זו הם שטחים פתוחים כלואים בין ציר תנועה או תשתיות. בהקשר זה אפשר להתייחס לדוגמא למסמך עבודת מחקר של "תכנון מסדרונות כבישים בינעירוניים: ניצול הזדמנויות להעצמת תועלות אקולוגיות וחברתיות באמצעות שימוש בנגר כבישים" (אדר' נוף ליעד מרקוס, בהנחיית פרופ' אביטל גזית ופרופ' נעמי כרמון, בית ספר פורטר ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל-אביב).

  8. חיזוק ועידוד מגוון מיני החי והצומח בפארקים קיימים: תמיכה במגוון הביולוגי מתאפשרת גם בשטחי המועצות המקומיות והאזוריות ואף בגינות התושבים הממוקמים בשולי מסדרונות אקולוגים. פרויקטים אלה בדרך כלל מוכוונים ע"י הרשות המקומית בליווי יעוץ אקולוגי,הנחיות לעידוד שתילת מינים מקומיים של עצים ושיחים, ואף חלוקת זרעים לתושבים של מיני צומח מקומיים. אחת הדוגמאות היא פעולה שבוצעה ע"י המועצה האזורית לב השרון שחילקה לתושבים המקומיים זרעים של מיני צומח מקומי. דוגמא נוספת, שימוש במינים מקומיים בגינון ציבורי בצומח מלחה במועצה אזורית תמר. בשיתוף רשות הטבע והגנים נבנתה רשימת מיני צומח מקומיים האופיניים לבית גידול של מלחה המותאמים לגינון כגון מורינגה רותמית, מיני סמר ועוד (איור 7)



    איור 7. גינון ציבורי בצומח מלחה במועצה האזורית תמר. בתמונות נראים סמר חד ומורינגה רותמית לצד עצי תמר (אזור עין תמר). (תכנון איתן עדן וליאב שלם אדריכלות נוף, צילום ליאב שלם)

5. שיתוף בעלי עניין וגופים מסייעים בשיקום שטחים פתוחים

הצלחת פרויקטים של שיקום שטחים מופרים תלויה במידה רבה במידת ההיענות והשיתוף של נציגים של קהל היעד להם עניין בשטח המשוקם וכן היכולת להיעזר בגופים תומכים. כך לדוגמא, מלבד נציגי ראש המועצה ועוזריו יש חשיבות לשיתוף של נציגי סקטורים שונים במועצה האזורית. בכלל זה נציגי התושבים, החקלאים, וסקטורים יצרניים אחרים שלהם עניין בשטח, נציגי חינוך ונציגי פורומים מקומיים לשמירת הסביבה ואחרים. ככל שישולבו בפרויקט כל בעלי העניין, כך גדל הסיכוי להצלחת הפרויקט. שילוב של גופים העוסקים בסביבה ושיקומה יסייע בקידום הפרויקט, בכלל זה המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשיות ניקוז והחברה להגנת הטבע.

דוגמא לשיתוף בין סקטורים שונים מוצגת בפרויקט חולות עין שריד שבו בוצע שיקום שולי שטח חקלאי (במסגרת "חקלאות תומכת סביבה", איור 5). בפרויקט זה שיתפו פעולה המועצה האזורית לב השרון (בליווי אקולוגית המועצה), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, מרכז המועצות האזוריות בישראל, רשות ניקוז שרון והישוב עין שריד.

בכל פרויקט מומלץ וניתן לפנות לתמיכה תקציבית אל גופי מימון שונים (ראה להלן סעיף 6). בפעולות שיקום בשטחים קטנים ובתקציב מצומצם, ניתן להסתייע במשאבים מקומיים ולשתף את יחידות המועצה בפעולות השיקום. כך למשל, ניתן להסתייע ביכולות היחידה הסביבתית לצורך ניהול הפרויקט ולליווי ע"י אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים. במידה ואלו אינם קיימים במועצה, יש צורך בקבלת יעוץ חיצוני, לדוגמא ליווי אקולוגי. בהקשר האחרון ניתן להסתייע ברשות הטבע והגנים. היחידה לתכנון במועצה יכולה לסייע בבחינת המעמד הסטטוטורי של השטח המוצע לשיקום. היחידה לחינוך יכולה לגשר בין בתי ספר סמוכים לקהילת התושבים ולהזמין אותם לקחת חלק בתהליך השיקום של השטח. ככל שגודל השטח המיועד לשיקום גדל, גובר הצורך בתכנון ע"י אישו מקצוע (אדריכל נוף).

6. מקורות מימון

במסמך זה אין ניסיון למצות את כל אפשרויות המימון, אך ראוי לדעת שכיום פועלת קרן להגנה על שטחים פתוחים מטעם רשות מקרקעי ישראל. הקרן מממנת פרויקטים הפועלים בהתאם למטרותיה- שמירה, פיתוח סביבתי וטיפוח של שטחים פתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, והנגשתם לציבור כגון פארקים ואזורי נופש ופנאי. הקרן מפרסמת קול קורא להגשת הצעות לתכנון ולבצוע של שמירה על שטחים פתוחים (מידע נוסף: הקרן לשטחים פתוחים).

מלבד מקור מימון זה קיימים גופים היכולים לסייע, בהקשר זה ניתן לציין לדוגמא את הקרן הקיימת לישראל, החברה הממשלתית לתיירות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, רשויות ניקוז והקרן לשיקום מחצבות.

ניתן להיעזר בגופים הממנים מחקר כאשר הסקרים האקולוגיים הנדרשים לפרויקט השיקום מבוצעים במסגרת זו ובאמצעות אנשי מקצוע. בהקשר זה ניתן לציין למשל את קרן "נקודת חן" (יד הנדיב) התומכת במחקרים המשלבים חקלאות ושמירת טבע (מידע נוסף: קרן נקודת חן).

מקור תקציבי נוסף מוצע על ידי החברה להגנת הטבע במסגרת תוכנית "עושים מקום לטבע". במסגרת זו מוצע מימון לפרויקטים העוסקים בשימור ותמיכה במגוון הביולוגי. חלק מהתקציב לשיקום האתר יינתן כליווי ראשוני ע"י המומחים של החברה להגנת הטבע (מידע נוסף "עושים מקום לטבע")

מקור מימון נוסף יכול דווקא להגיע כתוצאה מתהליכי פיתוח, לדוגמא מועצה שבשטחה מתוכננת הרחבה של אזור תעשיה על חשבון שטחים פתוחים בהם ערכי טבע. המועצה רשאית לחייב את היזם בטרם החל בעבודות הפתוח לבצע פעולות המסייעות בשמירת הטבע כדוגמת איסוף זרעים וגיאופיטים העתקת עצים ושיחים לאתר עליו תחליט מועצה כאתר שיקום טבע.

דוגמא לשותפות במימון השיקום ניתן להציג במקרה של פרויקט פארק טבע קהילתי הכפר הירוק. במקרה זה חברו יחד בית הספר החקלאי הכפר הירוק שאפשר הקמת הפארק בשטח שבחסותו, סייע בציוד הנדסי להכשרת השטח, אפשר שיתוף הקהילה של התלמידים בכל שלבי ההקמה ובתחזוקה של הפארק; הקמת הפארק לוותה בהנחייה של אנשי מקצוע בתחום (אקולוגים) מאוניברסיטת תל-אביב וע"י סטודנט מבצע המחקר (אדריכל נוף בהכשרתו). לסטודנט הוענקה אחת ממלגות המחקר של האוניברסיטה. שיתוף פעולה עם הגן הבוטאני של האוניברסיטה אפשר השגת זרעים ותכנון השתילה; קק"ל תרמו צמחייה עבור הפארק וכן סייעו בתמיכה כספית שאפשרה הכשרת שבילים ושילוט; קרן "נקודת חן" סייעה בתמיכה כספית להקמה ומחקר אקולוגי של בריכת חורף שהוקמה במסגרת הפארק; רשות הטבע והגנים סייעה בציוד הנדסי שנדרש להכשרת השטח והקמת בריכת החורף.

7. תהליך השיקום

שקום שטחים מופרים יכול להתבצע בשטחים בממדים שונים. ההבדל נעוץ בעיקר בהבדל בגודל התקציב הנדרש. ככל שהשטח המשוקם גדל נדרשת השקעה גדולה יותר באיסוף מידע על מצב קיים, בתכנון ובהשקעת משאבים לשיקום השטח. להלן התייחסות לשיקום בקנה מידה גדול של עשרות דונמים. בהמשך קיימת התייחסות להיבטים של שיקום שטחים קטנים יותר.

להלן שלבים מומלצים בתהליך שיקום שטחים מופרים גדולים, בשיתוף הקהילה:

7.1 איתור השטח – מידע על שטח מופר הראוי לשיקום יכול להתקבל ממקורות שונים בתוך הקהילה ומחוץ לה. ראוי לשלב נציגי קהילה הפעילים בשימור טבע וכן גופים סביבתיים מקומיים באיתור השטחים הראויים לשיקום וקביעה של סדרי עדיפויות. מטרות שקום רלוונטיות הם למשל השבת ערכי טבע ונוף והגברת תועלות לציבור בהקשרים של תיירות פנאי ונופש וחינוך.

7.2 בדיקת היתכנות - במסגרת זו יבוצע סקר התכנות ראשוני של הפרויקט ע"י צוות היגוי ראשוני. מומלץ שצוות זה יכלול נציגים של המועצה כדוגמת נציג אגף סביבה ותכנון ונציג מהנדס המועצה. בנוסף נדרשים אנשי מקצוע רלונטיים כגון אדריכל נוף, אקולוג (סיוע בייעוץ אקולוגי ראשוני ניתן לקבל מרט"ג ומהחברה להגנת הטבע). הסקר כולל סיור ראשוני להכרת השטח ואיסוף מידע קיים בתחומים הרלוונטיים מהשטח ומפרסומים קיימים בכלל זה דגש על ערכיות נופית ואקולוגית, ערכי מורשת ופוטנציאל ניצול ע"י הציבור. בנוסף חשוב לבחון הקשרים סטטוטוריים.

7.3 סקר אקולוגי וסביבתי של מצב קיים והערכת פוטנציאל השיקום - בפרויקטים המיועדים לשטחים נרחבים ומורכבים (עשרות ומאות דונמים) נדרש תכנון כוללני בטרם ביצוע. לצורך זה נדרשת מעורבות אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים לשיקום כדוגמת סטטוטוריקה, אקולוגיה, קרקע, אקלים, ניקוז והידרולוגיה, תחבורה, תיירות, היסטוריה ומורשת, חינוך ושיתוף הקהילה. דוגמאות לפרויקטים בהם שותפים אנשי מקצוע כנ"ל אפשר לראות למשל בתוכניות אב לשיקום נחלים כגון: הירקון, אלכסנדר, קישון, בשור.

בפרויקטים במימדים נרחבים נדרש בדרך כלל תקציב ייעודי נפרד לתכנון ולבצוע. בשיקום של שטחים מצומצמים (בדרך כלל פחות מ 20 דונמים) ניתן לאחד את הפעילות תחת תקציב אחד. לרוב ניתן להסתפק בסקר המקדים ולהסתייע בתכנון בצוות המצומצם בו משולבים על פי הצורך אנשי מקצוע.

7.4 הקמת ועדת היגוי מורחבת - בפרויקטים המיועדים לשיקום שטחים נרחבים מקובל להקים וועדת היגוי שבראשה ראש המועצה (או נציגו) וחברים בה נציגים של כל בעלי העניין. וועדת ההיגוי בוחנת ומאשרת את יעדי הפרויקט, מסייעת בגיוס התקציבים ועוקבת אחר תהליך התכנון ולאחר מכן ביצועו.

7.5 הגדרה סופית של יעדי השיקום ואופן גיוס התקציבים - לאחר אשור היעדים ואישור התוכנית הרעיונית ע"י וועדת ההיגוי נדרש גיוס תקציב להמשך התכנון המפורט ולבצוע. מקורות מימון אפשריים מוצגים בסעיף 6.

7.6 הכנת תוכנית נופית לשיקום אקולוגי וסילוק מפגעים סביבתיים - בפרויקטים נרחבים נדרשת תוכנית אדריכלית-נופית שתציג את פסיפס יעודי השטחים (לשימור, להנגשה לציבור וכו') ותפרט את הפעולות הנדרשות להשגת יעדי השיקום. בכלל זה, סילוק מפגעים ומינים פולשים, התייחסות למרכיבי הצמחייה והפעולות האגרו-טכניות הנדרשות (טיפול בקרקע טרם זריעה או שתילה, סילוק בנק זרעים של מינים זרים לשטח) הסדרת הניקוז, מיקום וממדי שבילים, נקודות תצפית, נקודות שהייה וכיוצ"ב.

בהקשר זה נפרט לדוגמא שבהתייחסות לשיקום צמחייה יש לבחון את מאפייני הצומח המקומי על בסיס הסקר האקולוגי, הנתונים ההיסטוריים ומצב קיים בשטחים בלתי מופרים סמוכים בעלי אופי קרקע דומה. באופן טבעי היועץ המקצועי המתאים ביותר בהקשר זה הוא אקולוג –בוטנאי. על פי המידע האקולוגי - בוטאני תוכן רשימת הצומח שישוחזר בשטח. מומלץ שיחזור של מגוון תצורות הצומח של המינים מקומיים, בכלל זה צומח חד שנתי, רב שנתי, גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת), שיחים ועצים. חשוב לבדוק כי ברשימת הצמחייה ישמר מגוון צומח מקומי ללא מינים זרים. יש לשם לב כי מין זר יכול גם להיות מין מקומי בארץ, אך זר לאזור הגיאוגרפי המדובר. כך למשל מינים הקיימים באזורים פתוחים בגליל העליון אינם מתאימים ואינם ראויים לשטחים פתוחים במרכז או דרום הארץ.

ראוי לבחון אפשרויות להעלאת המורכבות הפיזית (טופוגרפית) והביולוגית בשטח, ככל שניתן.

7.7 איסוף זרעים והכנת השתילים (בשיתוף הקהילה) - לשיקום הצומח ראוי לדאוג לאסוף מראש של זרעים מהמינים שברשימת שיחזור הצמחייה ולהכין מראש גיאופיטים ושתילי שיחים ועצים. הזרעים יאספו בשטחים סמוכים לאתר המשוקם תוך שמירה על הייחוד הגנטי של הצומח המקומי. פעילות זו לרוב מחייבת תיאום וקבלת היתר מרשות הטבע והגנים. לגבי שיחים מומלץ להנביט חלק מהזרעים ולהכין מראש שתילונים. פעולה זו ניתנת לביצוע במשתלות המתמחות בגידול צומח בר ובחלקה גם במסגרת פעילות בית הספר. לדוגמא, במועצה האזורית לב השרון בוצע פרויקט חקלאות תומכת סביבה שבו נאספו זרעים והוכנו שתילונים במשתלה. כנ"ל במספר פרויקטי שיקום שבוצעו בעריית ת"א.

7.8 ביצוע השיקום על פי התוכנית המאושרת, הכנת הקרקע והטופוגרפיה לזריעה ושתילה (כולל צנרת השקיה במידה ונדרש) - את מגוון מיני הצומח יש לזרוע ולשתול בהתאם לתוכנית האדריכלית. מומלץ לבצע את הזריעה והשתילה בשיתוף הקהילה בהנחיית איש מקצוע. יש לקחת בחשבון שחלק ממיני הצומח הרב- שנתי זקוקים להשקיית עזר במשך עונה או שתיים עד להתבססותם ולכך נדרשת הכנה של מערכת השקיה זמנית. לעיתם ניתן לבחון שיתוף פעולה לצורך ההשקיה הזמנית עם החקלאים הסמוכים.

7.9 העתקת בעלי חיים - במקרה של שיחזור בתי גידול וצורך בהעברה של מיני חי אל בית הגידול המשוחזר (העתקה), יש תנאי מפורש של תאום וקבלת היתר מרשות הטבע והגנים. העתקה זו אופיינית לרוב לבתי גידול לחים. לדוגמא, בהקמה ושיחזור של בריכת חורף קיימת אפשרות של העתקה של סרטנים ודו-חיים (בעונה השנייה או השלישית, לאחר בחינה שת התאמה הידרולוגית של הבריכה).

7.10 תוכנית תחזוקה - חשוב לבנות תוכנית תחזוקה רב שנתית של השטח המשוקם. עיקר תחזוקת השטח מתייחסת להשגחת התבססות המינים שנשתלו ומניעת חדירה של מינים זרים לשטח. לצורך זה נדרש תקציב ייעודי, מומלץ למשך כחמש שנים.

7.11 תוכנית ניטור - חשוב להכין תוכנית ניטור לבחינת הצלחת תהליך השיקום. בהתאם לתוצאות הניטור בוחנים את המשך הפעולה הנדרשת בשטח המשוקם. לדוגמא, יתכן שיהיה צורך בעיבוי הצומח ע"י תוספת זריעה או שתילה, או סילוק מינים פולשים או זרים בשטח המשוקם. הרחבה על תוכניות ניטור בשטחים פתוחים ניתן לראות בנספח המצורף למדריך "ניטור משולב".

7.12 שילוב הקהילה בתהליך השיקום- שיתוף הקהילה המקומית בתהליך השיקום מעלה את מודעות הציבור לשמירה על הסביבה והכרת מרכיביה (חי וצומח) ומחזק את תחושת השייכות למקום והנכונות לשמור על ערכיו. הציבור יכול למשל להיות שותף באיסוף הזרעים, בזריעה ובשתילה של הצמחייה. חלק מהציבור מוכן גם להתגייס לתמיכה בתחזוקה כמו למשל סילוק מינים פולשים, ניטור, וכן בהדרכת ציבור המבקרים.

דוגמאות לשיקום אקולוגי של שטחים מופרים בגדלים שונים מפורטות בטבלה 1.

טבלה 1 : דוגמאות לתכנון וביצוע שיקום אקולוגי של שלושה בתי גידול בהיקפי תקציב שבין 20,000 ל- 200,000 ₪ ויותר. כל הפרויקטים המוצגים בטבלה זו בוצעו בחסות עיריית תל-אביב-יפו, הרשות לאיכות הסביבה ואגף שיפור פני העיר, בליווי אקולוגי ותכנון ע"י אדר' נוף ליאב שלם ובשיתוף הציבור.

 

8. פארק הטבע הקהילתי הכפר הירוק - דוגמא מפורטת לשיקום שטח מופר

פארק טבע קהילתי בגודל של כארבע עשרה דונם הוקם בסמוך למחלף גלילות, ממזרח לנתיבי אילון, בשולי שטח חקלאי של בית הספר החקלאי הכפר הירוק. האתר שוקם כחלק מפעילות מחקר של אדר' נוף ליאב שלם, סטודנט בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר (אוניברסיטת תל-אביב) בהנחיית פרופ' אביטל גזית ודר' יובל ספיר. השיקום בוצע באמצעות השבת בתי הגידול של בריכת חורף וצומח קרקעות חמרה. שטח זה נבחר בשל בעיות ניקוז שלא אפשרו עוד שימוש בו כשטח חקלאי. בסופו של תהליך השיקום הוסב השטח לשימוש כאתר לימודי אגרו-אקולוגיה עבור תלמידי ביה"ס החקלאי הכפר הירוק וכאתר לפנאי לתושבי העיר (שלם 2014, http://www.environment.tau.ac.il/research/liav).

בתצלום אוויר משנת 1944 ניתן לראות את מגוון בתי הגידול המקוריים שהיו בשטח הפארק והאזור טרם הפתוח והפעילות החקלאית (איור 8). המצב כיום (2011) מוצג באיור 9.

איור 8. תצלום אויר משנת 1944 מקור אוסף המפות החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם אוניברסיטת תל אביב

איור 9. תצלום אויר משנת 2011 מקור Google Earth

 

השטח המשוקם שימש בעבר כשטח חקלאי, אולם עקב בעיות ניקוז ייעודו השתנה ליצירת פארק אקולוגי שבו הושם דגש על שיחזור בתי גידול והעלאת המגוון הביולוגי. בכך יכול הפארק לשמש ללימודי אגרו-אקולוגיה. בשטח לומדים התלמידים על מגוון המינים ויחסי הגומלין בין השטחים הפתוחים לשטחים החקלאיים.

העיבוד החקלאי הקרקע משנה את התנאים בשטח ובכך מתאפשרת השתלטות של מינים בודדים במקום (איור 10).

איור 10. שטח חקלאי הנשלט ע"י הצמח צנון מצוי (צילום א.גזית, מרץ 2010)

המטרה בתהליך שיקום אקולוגי הנה העלאת מספר המינים והחזרת מיני הצומח המקוריים לבית הגידול. באתר זה נבחרו מספר טיפולי קרקע בהם הוסרה שכבת הקרקע העליונה ובה מאגר זרעים בין השאר גם של מינים משתלטים המקשים על התפתחות מינים אחרים בכלל זה מינים האופייניים לבית הגידול המקורי. הסתבר כי הסרה של שכבת קרקע בגובה 30 ס"מ מפחיתה בצורה משמעותית את מאגר הזרעים של המינים המשתלטים (שלם 2014, http://www.environment.tau.ac.il/research/liav). בנוסף נזרעו מיני צומח מקומיים, פעולה שאפשרה התבססות של צומח האופייני לבית הגידול המשוקם.

בית גידול נוסף ששוקם הינו ברכת חורף. טרם פעולת שיקום הבריכה בוצעו סקרי מצב קיים של סוג הקרקע והניקוז והוכנה תוכנית אדריכלית נופית לשיקום האתר ובריכת החורף. בתמיכת רשות הטבע והגנים ובית הספר הכפר הירוק נחפרה בריכת החורף (איור 11). עקרונות חפירת בריכת חורף מוצגים במסמך גזית, 2013. מצב הבריכה לאחר השיקום מוצג באיור 12.

איור 11. חפירת בריכת החורף בפארק הקהילתי הכפר הירוק , סתיו 2010. באזור העמוק הוקם אי (צילום א. גזית)

איור .12 בריכת החורף הכפר הירוק , לאחר פעולת השיקום אביב 2011 (צילום ל. שלם)

תלמידי ביה"ס אספו זרעים מבתי גידול סמוכים לאתר המשוקם, בהתאם לתוכנית שהוכנה לשיקום הצמחייה. כמו כן התקבלו זרעים במסגרת המחקר גם מהגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, ומאספני זרעים שקיבלו היתר איסוף מרשות הטבע והגנים. צמחי הפקעת נאספו בפעולות הצלה מאתר סמוך עליו נסלל כביש והועתקו לשטח המשוקם. כמו כן, הועתקו גם מיני צומח לבריכת החורף משטח העתיד לשמש לבינוי. פעולות השיקום (זריעה שתילה) בוצעו בשיתוף קהילת תלמידי הכפר הירוק (איורים 13, 14) ובהנחיית צוות המורים לסביבה.

איור 13. שתילת גיאופיטים (חצב מצוי) ע"י תלמידי הכפר הירוק (צילום ל.שלם)

איור 14. שתילת צומח בריכת חורף ע"י תלמידי הכפר

לאחר התמלאות בריכת החורף בעונת הגשמים נבחן תפקודה התקין לרבות פרק הזמן בה נקוו בה המים (יותר מחמישה חודשים) ואיכות המים. טרם שנת הגשמים השנייה ולאחר שנקבע כי המערכת מתפקדת בצורה תקינה הועברה לבריכה קרקע עם ביצי קיימא של מיני סרטנים האופייניים לבריכות חורף מבריכת חורף סמוכה. פעולות העתקה של מיני הצומח והחי בוצעו לאחר קבלת היתר מרשות הטבע והגנים.

באתר הוסדרו שבילים למטיילים, נקודת התכנסות וישיבה, שילוט וגידור סביב הבריכה. הפיתוח תוקצב ע"י הקרן הקיימת לישראל במסגרת תהליך לשיפוט פרויקטים בו הוחלט כי האתר ראוי לקבל תקציב.

כיום פארק הטבע הקהילתי הכפר הירוק משמש מלבד לימוד סביבה וטבע גם כאתר תיור לתושבי השכונות הסמוכות בתל אביב ורמת השרון. הפארק מהוה דוגמא ליכולת לשקם שטחים קטנים יחסית עבור מקבלי החלטות (איורים 16,15).

איור 15. תלמידי ביה"ס היובל ממרכז תל אביב מבקרים בשטח הפארק ( צילום ל.שלם; 19.3.13)

איור 16. צעדת הנרקיסים השנתית – הציבור מבקר בשטח הפארק בו התקיימה הדרכה למבקרים ע"י תלמידי ביה"ס (צילום א.גזית; 19.3.13)

 

להורדת המדריך הנלווה