ממשק שטחים פתוחים בראיה אקולוגית במועצות אזוריות

1. מבוא

מוטת כנפיהן של המועצות האזוריות בישראל פרושה על שטחים פתוחים נרחבים המהווים את עיקר השטחים הפתוחים במדינת ישראל. שטחים פתוחים אלו מספקים שירותים ותועלות לקיום ולרווחת כל תושבי המדינה. לדוגמא הגב' ענת דור ודר' מידד קיסינג'ר מאוניברסיטת בן גוריון הצביעו על כך שתושבי רעננה צורכים שירותים שונים המשוקללים לשטח הגדול פי 175 מהשטח עליו הם חיים. השטחים החסרים לכאורה, קיימים מחוץ לתחומי רעננה, תחת ניהולן של המועצות האזוריות, והם אלו שמספקים שירותים כמו: שירותי אספקה של מזון ומים, נופש, ויסות אוויר ומים ועוד. יחסים אלו בין תושבי הערים, צרכיהם, ושטחי המועצות האזוריות נכון לכל מדינת ישראל. לפיכך ניהולם של שטחים אלו הוא אחריות כבדה מאוד. ניהול השטח כולל תחומים רבים ומגוונים הנוגעים הן לחיי היום יום לרווחת התושבים המידית, אך גם העתידית. שטחים אלו מהווים עתודות קרקע למחצבים, לאזורי פיתוח והתיישבות אך גם אזורי נופש, אספקה של מים וכו' לכלל תושבי ישראל. שטחים פתוחים אלו משלבים אזורים חקלאיים עם אזורים טבעיים הקשורים גם לנופי מורשת לאומיים ובינלאומיים. ניהול מכלול כה נרחב של גורמים דומה לניהול של מדינה בזעיר אנפין. ניהול מושכל של השטחים הפתוחים יכול להשיא את כל אותם שירותים שהם מספקים לכלל תושבי המדינה, לשמירת הטבע, ואף להביא לחסכון בהוצאות תחזוקה או בביצוע מבצעים חד-פעמיים. ניהול נכון של שטחים פתוחים יכול לשפר את איכות חיי התושבים לשפר את פני המועצה, להעצים את תחושת השייכות של התושבים וגאוותם בה.

מדריך זה מתמקד בהכלת שיקולים אקולוגיים והיבטים של שימור מגוון ביולוגי בעת הכנת תכנית לניהול שטחים פתוחים במועצה האזורית. באופן מיטבי, על-מנת לנהל שטחים אלו או חלקים מהם מומלץ להכין תכנית המגדירה מטרה עקרונית וכללית ומטרות מעשיות, ופורטת את מימושן עד לאחרון הפרטים.

מסמך זה מהווה מורה נבוכים לבחירת כלים לניהול השטחים הפתוחים במועצות האזוריות מתוך שיקולי מגוון ביולוגי, שירותי מערכת אקולוגית ושיקולים אקולוגיים –. המסמך כולל הנחיות להכנה ויישום של תכניות לניהול שטחים פתוחים -תכנית ממשקזה וכן מובאות דוגמאות ליישום תכניות אלו. הדוגמאות מציגות או מנתחות תכניות ברמת מורכבות שונה של שטחים פתוחים, החל מגינה ציבורית ועד לרמת תכנית ממשק מלאה לשטחים הפתוחים. הדוגמאות השונות גם מפנות את הקורא למדריכים הנוספים שנכתבו: מדריך לניטור משולב, מדריך לשיקום אקולוגי של בתי גידול שטחים פתוחים, חקלאות תומכת סביבה והמדריך הכלכלי-תפעולי. כמו כן, יש התייחסות לגופים שונים בהם אפשר להיעזר מקצועית ומקורות לעזרה במימון.

2. ניהול השטחים הפתוחים - הגדרת מטרות ודרך פעולה

על מנת לנהל באופן מושכל את השטחים הפתוחים, דהיינו להשיא את התועלות שמקבלים מאותם שטחים פתוחים, תוך ייעול ההוצאות, יש ראשית להגדיר מטרות. מה אנחנו (המועצה) רוצים לקבל, באופן ישיר ו/או עקיף, מתא שטח מסויים? (לדוגמא: מה אנחנו רוצים לקבל מהשטחים החקלאיים שבשטחי המועצה?). לשם מה אנחנו מנהלים את אותו שטח? (לדוגמא: להפקת תוצרת חקלאית ופרנסה לחקלאי, אך גם כמרחב לפעילות ספורטיבית לאנשי המועצה וגם כחלק מהמורשת והזהות שלנו ושל ילדינו). תא שטח יכול להיות משטח של גן ציבורי ועד לשטח המועצה כולה.

מתוך שאלות אלו, יצופו המטרות של ניהול אותו השטח, והן יגדירו מהן הפעולות שעל המועצה לבצע על מנת לקבל את אותן תועלות. לשם מענה מלא לפעולות הרצויות לצורך השגת המטרה, רצוי לבצע איסוף ראשון של נתונים (כפי שיפורט בהמשך). לאחר הגדרת המטרות ואיסוף ראשוני של נתונים, על המועצה להגדיר לעצמה את אופי והיקף הפרוייקט אליו היא נכנסת. על בסיס נתונים אלו ועל פי אופי המועצה ותושביה, יש לקבוע מטרות אופרטיביות, יעדים ולגזור מכך תכניות פעולה שיקדמו את השגת המטרות.

מועצה יכולה לשפר את ניהול השטחים הפתוחים שלה מרמה בסיסית של שיפור ושימור הקיים (כפי שיפורט בהמשך המסמך) דרך רמה של בניית תוכנית ממשק, ועד לרמה של תכנית אב לשטחים פתוחים.

במסמך זה ובמדריכים הנוספים המצורפים (מדריך לניטור משולב, מדריך לשיקום אקולוגי של בתי גידול ושטחים פתוחים, חקלאות תומכת סביבה והמדריך הכלכלי-תפעולי), ישנן דוגמאות ורעיונות רבים לכלים ולפעולות שונים ומגוונים שהמועצות יכולות להשתמש בהם ולבצע אותן.

במסמך זה מפורט לשלבים מדריך לבנית תכנית לניהול לתאי שטח פתוח בגדלים שונים במועצות האזוריות. תכנית ממשק יכולה לשפר במידה ניכרת את קבלת התוצאות הרצויות ועמידה במטרות שהוגדרו. במדריך זה מוצע פורמט מסודר וברור לבניית תוכנית הממשק, המבוסס על הפורמט לבנית תיקי אתר הנהוגים ברשות הטבע והגנים ומותאם למועצות אזוריות.

יחד עם זאת, גם ללא תוכנית ממשק כוללת, או תוכנית אב, מועצות רבות יכולות לשאוב רעיונות טובים, יישומיים ולעתים אף חסכוניים ממדריך זה לצורך ניהול השטחים הפתוחים שבאחריותן.

3. שיפור ושימור הקיים

לפני שפונים להכנת תכניות חדשות, ניתן להתמקד בשיפור הקיים. פעולות רבות הנערכות במועצות האזוריות מכילות בשיקוליהם הבסיסיים ובתוצאותיהן היבטים אקולוגיים נופיים ואסטטיים. אנו מבקשים להעלות את המודעות למרכיבים האקולוגים ולהיבטים של שימור וטיפוח המגוון הביולוגי הטבעי המקומי בעת ימוש תכניות קימות. במרבית המועצות האזוריות נערכות פעולות יומיומיות של תחזוקה וטיפוח שטחים ציבוריים בתחומי הישובים. במועצות אחרות מבוצעות פעולות שוטפות או עונתיות סביב שטחים פתוחים בהקשרים חקלאיים, תחזוקת נחלים, תיירות נופש ופנאי. העלאת המודעות של המשתמשים בשטחים הפתוחים להשלכות הסביבתיות של פעולותיהם עשויה לתרום לשיפור תפקודם של השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים ולשפר את איכות החיים של תושבי המקום. לדוגמא שמירה על ניקיון מפסולת חקלאית אורגנית ולא אורגנית כמו אריזות וצנרת, משפרת משמעותית את חזות השטח החקלאי ואת הנוף החקלאי ככלל. להוצאת הפסולת יש גם היבטים של שמירה על החי והצומח הטבעיים בשטח הפתוח; הרחקת פסולת חקלאית יכולה לצמצם פגיעה פיזית בבעלי חיים וצמחים ואילו הרחקת פסולת אורגנית תצמצם את משיכתם והתרבותם הלא מבוקרת של אוכלוסיות של חיות בר, העלולות לפגוע ביתר שאת בתוצרת החקלאית ובמקרים נדירים אף בהתפרצות מחלות העלולות לפגוע באדם. בהיבטים אחרים ניתן לשלב בין פעולות חקלאיות תיירותיות וחינוכיות; למשל התווית מסלולי טיול בשטחים פתוחים טבעיים וחקלאיים וטיפוח צדי הדרך ובנית תכנית הסברה והדרכה על-ידי בתי ספר מקומיים. בתחומים אחרים ניתן לטפח את השטחים הפתוחים בתוך הישוב וסביבו וניתן לשקם ולשפר את הנגישות של שטחים פתוחים לטובת ציבור המטיילים המקומי והאזורי ועוד.

4. הכנת תכנית ממשק

הכנתה של תכנית ממשק ששיקוליה המרכזיים הם אקולוגיה וסביבה, לכל תא שטח (כפי שיפורט בדוגמאות בהמשך), יכולה לשפר במידה ניכרת את קבלת התוצאות הרצויות ועמידה במטרות שהוגדרו. במדריך זה מוצע פורמט מסודר וברור לבניית תוכנית הממשק. על מנת להכין תכנית ממשק לניהול השטחים הפתוחים במועצה אזורית יש לבצע איסוף ראשון של נתונים. על בסיס נתונים אלו ועל פי אופי המועצה ותושביה, יש לקבוע מטרות אופרטיביות, יעדים ולגזור מכך תכניות פעולה שיקדמו את השגת המטרות. אופן איסוף הנתונים וניתוחם יכול לחול על כל שטחי המועצה אך יכול לשמש גם ככלי לניהול של תאי שטח קטנים יותר. הפורמט המוצע להלן מבוסס על הפורמט לבנית תיקי אתר הנהוגים ברשות הטבע והגנים ומותאם למועצות אזוריות.

חשוב לציין כי הפורמט המוצע מבקש ליצור דרך אחידה של חשיבה ושל ארגון הנתונים. במרבית המועצות האזוריות ישנם תהליכים הקשורים לשטחים הפתוחים ולסביבות המגורים. חלקם מתבצעים בשנים האחרונות כתוצאה משינויים רגולטוריים הקשורים, למשל מיחזור, וחלקם תהליכים הקורים מתוך שינוי תפישה של ראש המועצה וציוותו. מטרת המסמך היא לתעל תהליכים מבורכים אלו לכיוונים יותר מקיימים היכולים להשפיע על כלל השטחים הפתוחים במועצה אחת או תאי שטח מסוימים, או במספר מועצות שכנות ולשפר את יחסי הגומלין שבניהול השטחים הפתוחים.

5. ריכוז וניהול כתיבת תכנית הממשק

מומלץ כי הכנת המסמך תתנהל על ידי היחידה הסביבתית. כתלות בסוג השטח, בגדלו ובמורכבות אליהן ממקדת תכנית הממשק, יש להפעיל רכזים יישוביים לאיכות סביבה, בתי ספר, או להיעזר ולשכור את שירותיו של איש מקצוע מתחומי התכנון, אדריכלות הנוף או האקולוגיה לטובת הכנתו. במידה ומדובר על תכנון כולל לשטחים הפתוחים של המועצה ניתן ואף מומלץ ליצור שיתופי פעולה עם גופים כמו רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות, מכון דש"א, רשויות ניקוז רלוונטיות וגופים נוספים להם השפעה על ניהול השטחים הפתוחים. שילוב של כמה שיותר גורמים עשוי להגביר שיתופי פעולה עתידיים והגעה להסכמות בעת כתיבת פרקי התכנון והניהול של השטחים הפתוחים. באופן זה ניתן ליצור גם בסיס תקציבי למימון התהליך ולאחר מכן הממשק והניטור.

על מנת לכתוב תכנית ממשק מומלץ להיפגש עם בעלי העניין שהתכנית חלה בשטחם. חלק מבעלי העניין הם האנשים העובדים והפועלים יום יום בשטח כמו חקלאים, סיירי שדות ותושבים העוסקים בספורט. בעלי עניין אחרים הם גופים מנהליים, ממשלתיים, גופי תשתיות ארציות ואף חברות פרטיות, שלכל אחד מהם עניין אחר בשטח, אך לא תמיד באופן רציף בזמן. איסוף המידע ושיתוף הידע של בעלי העניין השונים עשוי לסייע בכתיבת תכנית מקיפה הנותנת פתרונות מושכלים ומשתפת גורמים רבים.

על מנת ליצור תהליך מובנה ובו שלביות של עירוב בעלי עניין שונים מומלץ להיעזר באיור 1.

 

על מנת לבנות תיק ממשק שבבסיסו שיקולים אקולוגים ביולוגים ניתן לפצל את המעורבות בבנייתו ובביצוע הפרויקט על פי גודל השטח או מורכבות הפרויקט. להלן מובאות דוגמאות לאופן הניהול וההתנהלות המומלצת בשלושה סוגים של תאי שטח:

 

 

  1. תא שטח קטן – גינה ציבורית

  • כינוס ועד מקומי (שטח הישוב), שיתוף ציבור ועירוב היחידה הסביבתית של המועצה.

  • ניתן להיעזר בבעלי מקצוע מהתחום הבוטני או הזאולוגי אך כיום קיימת גם ספרות מקצועית בעברית. למשל הספר גינת הפרפרים, או הנחיות לבניית תיבות קינון ומשיכת ציפורים לחצר הבית.

  • הביצוע יכול להיות מידי והשגת תוצאות תוך מספר חודשים.

 

  1. שיקום בתי גידול נקודתיים

  • כינוס היחידה הסביבתית וגורמים רלוונטיים נוספים במועצה. מומלץ להיעזר ביעוץ של אקולוג המומחה בתחום המיועד לשיקום או טיפול.

  • ערוב רט"ג או משרד החקלאות לצורך הוצאת היתרים לביצוע פעולות בהם מעורבים ערכי טבע מוגנים או אילנות מוגנים בצו האילנות, בהתאמה.

  • התייעצות או מעורבות של מהנדס המועצה אם יש צורך בהיתרי בניה.

  • הביצוע יכול להיות מידי בטווח של מספר חודשים עד שנה.


 

  1. תאי שטח בינוניים וגדולים

  • כינוס בעלי עניין ראשוני להתנעת התהליך. בתאי שטח גדולים מומלץ כי ראש המועצה יהיה שותף לתהליך כבר משלב זה.

  • מומלץ כי בשלב ראשון יערך מיפוי וניתוח של השטחים הפתוחים וערכי הטבע המרכזיים במועצה האזורית. מומלץ כי במפה אחת יופיעו הנתונים הבאים:

  • תיחום: ממפה של המועצה האזורית בה ניתן לראות גם מועצות אזוריות או מקומיות סמוכות.

  • שטחים בנויים או מיועדים לבניה על בסיס תכניות מתאר ארציות, מחוזיות, מקומיות. כולל ישובים, אזורי תעשיה, בתי עלמין, מוסדות שונים.

  • שטחים חקלאיים – אם ניתן על בסיס חלוקה למטעים, גד"ש, חממות.

  • שמורות טבע – בכל שלבי התכנון

  • גנים לאומיים - בכל שלבי התכנון

  • יערות קק"ל – תמ"א 22 ותכניות קק"ל

  • נחלים

  • כבישים

  • מסילות ברזל

  • מערכות אקולוגיות טבעיות עיקריות

  • מסדרונות אקולוגיים.

על בסיס מפה זאת מומלץ לבחון קישוריות ורצף שטחים פתוחים הן בתחומי המועצה והן בין המועצה לשכנותיה. קישוריות זו חשובה להבטחת מעבר של בעלי חיים וצמחים ולשמירה על חיוניות אוכלוסיותיהם לאורך שנים.

ניתן לסווג את השטחים הפתוחים על פי מדדים שונים הקשורים לנוף (טבעי חקלאי, התיישבותי), למורשת, לערכי טבע ובהם בעלי חיים וצמחים טבעיים לאזור.

בחינת שימושי השטח בתאי השטח השונים: נופש, נופש פעיל (טילות רגלית, ספורט, אופנים) חקלאות, שמירה על ערכי טבע. מתוך כך לכוון בהמשך פעולות לשיקום או שימור או עידוד התבססות של צמחים ובעלי חיים טבעיים לאזור.

 

המיפוי יעשה בעזרת גורם מקצועי בהובלת היחידה הסביבתית.

 

בשלב הבא ולאור תוצרי הניתוח הראשוני יש לכנס ועדה בראשות ראש המועצה לקידום התכנית. בוועדה ישבו גורמי המועצה הבאים: תכנון, תחזוקה, יחידה סביבתית, תיירות. מומלץ להזמין גם אקולוג או נציגים של בעלי עניין אחרים בנושא שטחים פתוחים ובהם רט"ג, קק"ל, חלה"ט, משרד החקלאות, הג"ס, רשות הניקוז המקומית וחקלאים. על הועדה להחליט על מטרות התכנית ועל הדרכים למימושה בדגש על:

 

  • איסוף מידע אקולוגי – ביולוגי

  • איסוף מידע חקלאי באוריאנטציה אגרואקולוגית

  • עדכון מידע תכנוני ברמה ארצית אזורית ומקומית

  • תיאום עם תכניות אזוריות של גופים ירוקים אחרים

  • החלטה על אדם האחראי על גיוס כספים ייעודיים לטובת התכנית (קרנות, קולות קוראים, הקצאת משאבי המועצה).

  • הגדרת משך הזמן של תהליך איסוף הנתונים – 4 חודשים עד שנה אם נדרש סקר מקדים של ערכי טבע בשטחים הפתוחים.

  • הגדרת משך כל התהליך – עד שנה וחצי להצגת תכנית.

  • הגדרת שילוב בעלי עניין ישירים ועקיפים במועצה. לדוגמא: חקלאים או רט"ג כגורם ישיר בניהול השטח באוריינטציה של אגרואקולוגיה או שמירה וטיפוח ערכי טבע. מערכת החינוך והתיירות כגורמים עקיפים ומלווים.

  • הגדרת צוות מצומצם לקדום התכנית והגדרת מועדי התכנסות של הועדה בראשות ראש המועצה.

 

יישום התכנית בפועל – מתמשך

ניטור - מתמשך

6. בניית תיק ממשק לשטחים פתוחים

בחלק זה של המסמך יובאו מספר דוגמאות להטמעת סוגיות אקולוגיות בתכנון שטחים פתוחים במועצה אזורית. הדוגמאות מציגות אפשרויות לבניית תיקי ממשק לשלושה תאי שטח שונים ולתיק נושאי אחד. הראשון יהיה גן ציבורי או גינון ציבורי בתוך ישוב כפרי והקשרו לשטחים הפתוחים סביבו. השני יתאר תא שטח פתוח המהווה אינטגרציה בין שטחים פתוחים מסוגים שונים ואילו הדוגמא האחרונה תתמקד במועצה אזורית שלמה. התיק הנושאי מנתח תכנית אזורית המטפלת במעיינות בהרי יהודה.

השלב המקדים לכתיבת תיק הממשק מפנה לטבלה 1. בטבלה זו מפורטים קריטריונים אקולוגיים או שילוב של שיקולים אקולוגיים - תכנוניים – חברתיים - קהילתיים היכולים להוות מורה נבוכים ראשוני כאשר מוחלט על כתיבת תיק ממשק לתא שטח נתון. טבלה זו מהווה למעשה טבלת הערכה (שאלון ייעודי) לבחירת כיווני הפעולה ו/או הכלים האקולוגיים במסגרת מסלול הפעולה האופרטיבי. הטבלה מסייעת לכל מועצה לאפיין את שטחיה ומאפייניה האקולוגיים ולזהות את צרכיה בהיבטים האקולוגיים לפי שורה של שיקולים, ובהתאם לכך ולמשמעותם ולחשיבותם (נמוך/גבוה), הטבלה מסייעת להתאמת כיווני הפעולה והכלים אשר עשויים להיות מתאימים ביותר למועצה (ראה/י הרחבה במדריך הכללי- מסלול פעולה אופרטיבי). בדומה לטבלאות הערכה בתחומים השונים, ניתן להיעזר בטבלה לבחירת כלים גם במסגרת מסלול הפעולה האסטרטגי.

טבלה 1: שאלון הערכה ייעודי – אקולוגיה.
סיווג המועצה על פי קריטריונים אקולוגיים ואיומים שונים על השטחים הפתוחים. מובאות גם המלצות או כיוונים למיקוד תכניות על פי מדדים של נמוך וגבוה לכל קריטריון.

* סקרי מכון דש"א יכולים לסייע במתן מענה לתחומים שונים, באופן חלקי או מלא כתלות בנושא הסקר ובתא השטח אותו מנתח הסקר. ישנם סקרים המכסים את שטחן של מועצות אזוריות שלמות וישנם סקרים שמכסים חלק משטחי המועצה ויש להתייחס לכך בהתאם.

** אתר BioGis מרכז מידע על בעלי חיים וצמחים מרחבי ישראל. האתר מרכז תצפיות ממכלו גורמים ובהם רט"ג, חלה"ט ואוניברסיטאות שונות. באתר ניתן לתחם שטחים ולראות אילו מינים נצפו בהם. ניתן לבצע 'הרצה' של מודלים ביואקלימיים לברור נוכחות פוטנציאלית של מינים. במהלך שנת 2015 המידע יהיה זמין גם להורדה.

לאחר מיקוד מעמד (סטטוס) השטחים הפתוחים במועצה על פי טבלה 1, ניתן לעבור להכנת תיק ממשק. את תהליך בנית התיק, לשטח בכל גודל או פרישה מרחבית, אנו ממליצים לבצע בשני שלבים. הראשון הוא הגדרת מטרות ואיסוף נתונים ואילו השלב השני הוא תכנון או הצעת תכנית לניהול מבוססת על הנתונים שנאספו. כתלות בתקציב ניתן להגיע לתכנון ברמות פירוט שונות. החל מחלוקה כללית של שטחי המועצה לאזורים מוטי שימור ופיתוח וכלה בתכנון מפורט של שטחי שהוגדרו מסדרונות אקולוגיים, אתרי נופש פעיל, שטחי חקלאות תיירותית או חקלאות מסורתית.

לכתיבתו של תיק ממשק, ולמעשה כתיבת תכנית לניהול משולב (אינטגרטיבי), מומלץ לפעול על פי הסכמה באיור 1. הדוגמאות בהמשך מבוססות על התהליך המוצע בסכמה זו. בפרק 2 יש פירוט רחב מאוד לאיסוף נתונים מדיסציפלינות שונות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי על מנת להתוות דרך חשיבה מסוימת אנו מבקשים לתחום את התהליכים במסגרות. עדין ישנן הרבה יוזמות מקומיות לקידום קיימות או לשילוב של תושבי המקום עם השטחים הפתוחים סביבם. יוזמות אלו מבוצעות או מקודמות בדרכים שונות או בשיטות מעט שונות, וכולן מבורכות.

לצורך הנגשת המדריך והפיכתו למעשי נקטנו בשתי דרכים להצגת הפעולות הנדרשות האחת היא ריכוז של משימות, כח אדם, והנחיות בטבלה אחת (טבלה 2), המציגה כלים שונים להשגת המטרות. אין צורך להפעיל את כל קשת האפשרויות, אלא לבחור את הנכונה ביותר לישוב, לאוכלוסיית היעד, או לתא השטח. בנוסף פותחה טבלה 3 המגדירה תחומי עיסוק במועצה ולכל תחום (חינוך, איכות סביבה, ספורט, חקלאות וכו') מגדירה פעולות אפשריות. הדרך השנייה היא פירוט הפעולות הנדרשות על פי הסכמה מאיור 1. במקרה זה, בחרנו בתכניות מסוימות והוצגה הדרך המומלצת לבחינתה, תכנונה וביצועה.

כאשר בחירת התכנית ומטרותיה מכוונות לשיקום של שטח מופר והסבתו לשטח טבעי או שיש בו שילוב של אלמנטים טבעיים עם הנגשת קהל יש לפנות למדריך לשיקום בתי גידול טבעיים. כאשר השטח הנבחר הוא חקלאי בעיקרו ניתן למצוא פירוט רב במדריך לחקלאות תומכת סביבה. בכל המקרים מומלץ להיעזר במדריך הכלכלי תפעולי ולצורך ניטור ובקרה על תוצרי תכנית הממשק להיעזר בדוגמאות המובאות במדריך לניטור משולב.

איור 1. רשימת נושאים על פי סדר מוצע בעת כתיבת תיק שטח. בחלק מהמקרים סעיפים יכולים לנוע על פני הסכימה למעלה ולמטה ואף להופיע פעמים לאורך התהליך, (לכן לא הוגדרו חיצים או קווים מקשרם בין התיבות). בעת תכנון תאי שטח קטנים כפי שמובא בדוגמא 1 להלן בהחלט יתכן שחלק גדול מהשלבים הם אינטואיטיביים ואין צורך להעלותם על הכתב. כאשר מתקדמים לתכניות מורכבות יותר יש חשיבות להשתמש במרבית השלבים המוצעים בסכמה.

טבלה 2. פירוט של פעולות כלליות לפי טיפוסי שטח שונים. לא תמיד יש התאמה בין סוג השטח המוצע לבין כל הפעולות המוצעות ויש להתאים ביניהם על-פי הבנת הקורא.

 

טבלה 3. פילוח נושאי סביבה ודרכי יישום אפשריות לפי תחומי ניהול של המועצה האזורית. רצוי ואף ניתן להוסיף רעיונות נוספים.

 

7. דוגמא 1. גן ציבורי או גינון ציבורי בישוב כפרי – שטח קטן על פי טבלה 2

למידת השטחים הפתוחים במועצה ומידת האיומים עליה על פי טבלה 1

פחות רלוונטי לדוגמא זאת. במקרה זה הלימוד יהיה ממוקד להכרת מיני צמחים מקומיים.

 

תיחום השטח

איתור שטח הגן או הגנים הציבוריים בישוב. ניתן להתמקד בגן בודד במרכז הישוב או ליצור תכנית המאגדת את כל הגינות הציבוריות והפרטיות בישוב ואף קושרת אותן לרצף השטחים הפתוחים סביבם.

 

הגדרת מטרות ראשונית

דוגמא לסוגי מטרות ראשוניות: שיפור חזות הישוב, צמצום בהוצאות תחזוקת צמחייה, חיזוק הזהות המקומית.

 

הגדרת בעלי עניין ושיתופם בתהליך

תושבי הישוב, מערכת החינוך הבלתי פורמאלית בישוב, מערכת החינוך האזורית, גורמי תכנון במועצה, יחידה סביבתית, אקולוג, בוטנאי, קק"ל, רט"ג (בעיקר כאשר מדובר בגינון בצמחים המוגדרים ערכי טבע מוגנים או קבלת צמחיה המועתקת בעת ביצוע תשתיות סמוכות).

יש לכנס את בעלי העניין לפגישה או סדרת פגישות ולהציג את הרעיון הראשוני. להחליף דעות ולסמן בעלי עניין היכולים להיות שותפים בשלבים שונים או לכל אורך התהליך.

 

הגדרת מטרות מפורטת

לאחר התייעצות והעלאת רעיונות שונים לגבי אופי הגינון הנקודתי או הכלל יישובי ניתן לגבש מטרות יותר מדויקות. להלן מספר דוגמאות:

  • יצירת רצף נופי ואקולוגי תפקודי עם השטחים הפתוחים מסביב לישוב.

  • רווחת הציבור ושילוב בין נופש פעיל לתפקוד אקולוגי (למשל: מדשאות והצללה בעצים טבעיים).

  • להוות דוגמא לגינון חסכוני ובמינים טבעיים לישראל לכלל הישובים במועצה האזורית.

  • חיזוק הזהות המקומית והעצמה של התרבות הטבעית המקומית. (בולט במשמעותו במדבר, אך בעצם בכל מקום).

  • שמירה על בריאות הציבור (לא לגנן במינים אלרגניים).

  • חיסכון כספי בהשקיה.

  • פריחה ואסטטיקה בכל עונות השנה.

  • משיכת פרפרים.

  • משיכת ציפורים.

  • ועוד

 

 

בדיקת מקורות מימון ותקצוב התהליך

במקרה זה יש חשיבות רבה לגודל השטח או השטחים המיועדים לתכנון ולביצוע. ניתן להישען על כספי ועד מקומי ולהכניס את התכנית כחלק מעבודות גינון שגרתיות. ניתן לגייס תושבים לביצוע ולחילופין ניתן לגייס כספים ממקורות חיצוניים כמו המועצה האזורית, הקרן הקיימת לישראל או להתמודד על קרנות ומיזמים אחרים של גופים ממשלתיים ופרטיים.

 

הגדרת אנשי מקצוע נדרשים לצורך איסוף נתונים וניתוחם

כתלות בהיקף השטח ומידת מורכבותו ניתן לערב בעלי מקצוע שונים:

מתכנן נוף וגינות, גנן, אגרונום, אקולוג, מומחה לפרפרים, מומחה לציפורים וכו'.

 

הגדרת תכנית ניטור או נקודות בדיקה לליווי התהליך ותוצאותיו

שלב זה חשוב בעיקר בתכניות על שטחים גדולים בהם מומלץ לבצע ניטור הן על התהליך והן על תוצריו ותוצאותיו. במקרה זה ניכר כי שביעות רצון של התושבים תהווה אינדיקציה להצלחת התכנית. בנוסף לכך במידה ומדובר על תכנית מורכבת יותר של יצירת רצפים עם השטחים הפתוחים הסובבים את הישוב ניתן ליצור תכנית ניטור המלווה על-ידי החינוך המקומי או על ידי אקולוג הבוחנים את מידת תפקודו של הגינון בשיפור משיכת תנועת בעלי חיים לאורך השטחים המגוננים.

 

איסוף נתונים

יש לאסוף נתונים רלוונטיים בהתאם למטרות שהוצבו. אם הוגדר חיסכון במים מומלץ לדעת בכמה מים נעשה שימוש לפני הטיפול, ליצור רשימת מינים חסכוניים במים. במידה והוגדר מועדי פריחה ארוכים ובמשך כל השנה יש לסקור ולבחור מינים מתאימים. במידה והוגדר משיכת פרפרים מומלץ להיעזר בספרות מתאימה.

במקרה של גינון מקומי מומלץ לבצע איסוף נתונים הנוגע לסוג הקרקע, להרכב המינים המוצעים לשתילה ולגינון. אם הוגדרה מטרה של השתלבות במערכת האקולוגית הסובבת את הישוב מומלץ לאסוף נתונים אודות סוג המערכת מרכיביה ואופן תפקודה. בחינת המצב הקיים והשוואתו למצב שלאחר ביצוע התכנית. נתונים אלו יכולים להיאסף הן בהיבטים ביולוגים אקולוגיים והן ביחסים חברתיים קהילתיים סוציולוגיים.

 

ניתוח נתונים ואינטגרציה בין תחומי העניין השונים

במקרה של גינון מקומי או אפילו של כלל הישוב הגיוני שאדם אחד יבצע את איסוף הנתונים מכלל התחומים ויבצע אינטגרציה בין המטרות, הנתונים הקיימים, ויציגם בפני הועדה שמלווה את התהליך.

לדוגמא, ניתן לשלב את ארבע המטרות שהוצעו בסעיף הקודם: חיסכון במים, צמחיה טבעית, פריחה כל השנה ומשיכת פרפרים לכדי תכנית אחת.

 

מתן מענה לקונפליקטים או הגדרת כלים לניהולם

בדוגמא זו יתכן ויהיו דרישות מסוימות של הציבור לגבי מינים מסוימים או אינטגרציה של מינים שאינם תואמים את המטרות אך הם אסטטים או אהובים יותר על הציבור. יתכן וגם הגדרת השימושים של השטח או השטחים המגוננים יהוו נקודות חיכוך בין התושבים. יש להגדיר דרכים לגישור על הפערים. למשל שעות פעילות, שיטות עבודה, וזמינות השטחים למגוון פעילויות.

 

תכנון

הוצאת התכנית למתכנן מקצועי או לתכנון עצמי המסתמכת על כלל הנתונים וההחלטות שהתקבלו עד כה.

 

התאמה בין תוצרי התכנון למטרות שהוגדרו

בחינה עצמית של "רגע לפני" הביצוע. לודא שכל המטרות ההשגות והתובנות ייושמו בתכנון.

 

 

ביצוע התכנית

כשמו של הסעיף כן הוא. ביצוע בפעם אחת או ביצוע בשלבים כתלות בתקציב ובזמינות משאבים אחרים.

 

ניטור

במקרה זה ניטור יכול להתבסס על מידת שביעות הרצון של התושבים אם בתגובות על ביצוע הפעולה ואם באופן עקיף על השימוש שנעשה בשטח על ידי התושבים או מערכת החינוך. באופן פרטני ניתן לבחון האם תפקודים שונים שהוגדרו במטרות אכן מתמלאים. משיכת פרפרים, משיכת ציפורים. ניתן להשתלב במערכות ניטור ארציות של טבע עירוני וכללי או להגדיר פרוטוקולים מקומיים.

מומלץ לבחון למשך זמן מוגדר גם היבטים כלכליים של הוצאת כספים על תחזוקה, השקייה וכיוב'.

8. דוגמא 2. תכנון שטח בסדר גודל בינוני עד גדול לפי טבלה 2– מסדרון אקולוגי בין רמת צבאים לגלבוע

את התכנית המקורית ניתן למצוא באתר רט"ג www.parks.org.il לצורך מסמך זה נערכה התאמה של חלק מהתהליכים הרצויים ולאו דווקא כפי שאירעו בפועל.

התכנית נערכה על פני חלק קטן משטחיהן של שתי מועצות אזוריות: הגלבוע ועמק המעיינות.

 

למידת השטחים הפתוחים במועצות הגלבוע ועמק המעיינות ומידת האיומים עליה על פי טבלה 1

תיחום השטח

השטח הראשוני נתחם בין כביש 90 במזרח לבין צומת נבות במערב. בין גדר הגבול בין ישראל לרש"פ בדרום ועל נחל יששכר בצפון. לאחר לימוד וניתוח הנתונים נתחם שטח מצומצם יותר בו התמקדה תכנית מפורטת. שטח זה מקשר בין נחל יששכר בצפון עובר דרומה על רמת צבאים לעבר נחל צבאים וממשיך לגלבוע.

 

הגדרת מטרות ראשונית

האיום המרכזי בניתוח השטח הפתוח היה ועודנו הקיטוע שנוצר בעקבות סלילת רכבת העמק והרחבת כביש מספר 71 ל 4 נתיבים. המטרה הראשונית הייתה ניתוח שטח ואיתור ציר מסדרון אקולוגי מרכזי.

 

הגדרת בעלי עניין ושיתופם בתהליך

בעלי העניין הם:

  1. חקלאים לפי הפירוט: מטעים, גד"ש, מרעה, מדגה.

  2. ישובים: בעיקר בית אלפא, בית השיטה, ניר דוד, חפציבה, שדה נחום.

  3. מועצה אזורית גלבוע מועצה אזורית עמק המעיינות.

  4. מחצבת בזלת, מחצבת בית אלפא.

  5. רט"ג.

  6. קק"ל.

  7. חברת נתיבי ישראל – כביש 71 ורכבת העמק.

  8. רשות ניקוז

  9. ועדה מחוזית צפון

 

הגדרת מטרות מפורטת

  1. גיבוש תכנית מפורטת למסדרון אקולוגי בין רמת צבים לגלבוע.

  2. מציאת פתרון למעבר תשתיות האורך כביש 71 ורכבת העמק במגוון צורות.

  3. שיתוף בעלי העניין והפעלת התכנית הכוללת.

 

בדיקת מקורות מימון ותקצוב התהליך

את שלב התכנון ממנה רט"ג במלואו.

שלבי תכנון וביצוע מעברים ברכבת העמק בוצעו על-ידי היזם. בתכנית של כביש 71 הוכנס מעבר עילי באזור נחל נחום.

שלבים נוספים של מימוש התכנית לא קודמו עד כה ויש לגייס תקציבים למימונה – מקורות פוטנציאלים הם: קרן שטחים פתוחים, רשות ניקוז ירדן דרומי, רט"ג, משרד החקלאות.

באופן עקיף וללא קשר ישיר לתכנית משרד החקלאות ממן ביצוע של שיטות שונות לשימור קרקע בשטחי מטעים ושטחי גד"ש.

 

הגדרת אנשי מקצוע נדרשים לצורך איסוף נתונים וניתוחם

לצורך הכנת התכנית נשכרו שירותיו של משרד התכנון של מוטי קפלן. ליווי אקולוגי צמוד ניתן על-ידי רט"ג. רט"ג ביצעה סקרים של חי וצומח בשטחי המסדרון וסביב לו וניתחה את הנתונים על מנת לבחור את ציר המסדרון הנכון ביותר בהסתמך על תנועת בעלי חיים בשטחים הפתוחים. נתונים על תכנית פיתוח וניתוח טופוגרפי גיאוגרפי בוצע על-ידי צוותו של מוטי קפלן.

 

הגדרת תכנית ניטור או נקודות בדיקה לליווי התהליך ותוצאותיו

תכנית הניטור כללה בדיקה של דריסת בעלי חיים על כביש 71. ניטור קבוע לספירת יונקים בשטחים הפתוחים.

במקרה זה הניטור או הבקרה כללו מעקב אחר התקדמות התכניות של תשתיות האורך ושמירה על מעורבות בתכנון ובביצוע.

לאחר הרחבת כביש 71 ובניית המעבר העילי לבעלי חיים הוא ינוטר באופן סדור לבחינת מעבר בע"ח.

 

איסוף נתונים

נערכו סקרי צומח וחי וכן איסוף נתונים לגבי פיתוח עתידי של הרחבת ישובים ומחצבות.

 

ניתוח נתונים ואינטגרציה בין תחומי העניין השונים

לצורך בחירת ציר המסדרון והכנת תכנית מפורטת נותחו מרכיבי הנוף סוגי העיבודים החקלאיים וכן התכניות השונות לפיתוח ישובים הרחבת מחצבות ותחזוקת נחלים ותעלות ניקוז.

נותחו בעלי העניין איתם יש ליישם כל חלק בתכנית שבשטחם עובר המסדרון.

 

מתן מענה לקונפליקטים או הגדרת כלים לניהולם

קונפליקטים אפשריים הם הגדרת טיפולים בשולי שדות חקלאיים.

גריעת שטח חקלאי נוסף על זה המיועד לכביש לטובת המעבר העילי.

דרישות לפתרונות לא שגרתיים למעברי בעלי חיים מול חברות התשתית.

מתן פתרונות להרחבת מחצבות.

 

תכנון

המסדרון חולק ל 7 מקטעים מצפון לדרום ובכל אחד מהמקטעים הועלו רעיונות והמלצות לשיפור תפקודו כמסדרון.

 

התאמה בין תוצרי התכנון למטרות שהוגדרו

ישנה התאמה טובה בין תוצרי התכנון למטרות לפחות בהיבט של מעבר התשתיות האורכיות. יש צורך בשיפור יישומן של תובנות אחרות מתוך שיתוף בעלי העניין האחרים בשטח.

 

ביצוע התכנית

התכנית מבוצעת בשלבים. כיום כבר בוצעו מרבית העבודות סביב רכבת העמק ויושמו מרבית ההמלצות לשיפור המעברים האקולוגיים.

 

ניטור

מבוצעות תכניות ניטור שהיו קודם לתכנית. בעת יישומה המלא או לפחות מיקום המעבר העילי יתבצע ניטור מפורט יותר.

 

9. דוגמא 3 . תכנון שטח של כלל המועצה האזורית שטח גדול עד כלל שטחי המועצה לפי טבלה 2

דוגמא מתוך התכנית השטחים –. הפתוחים של המועצה האזורית בני שמעון. התכנית הוכנה על ידי משרד לרמן אדריכלים http://www.lerman.co.il/loadedFiles/all_1.2010_low.pdf גם במקרה זה נעשו התאמות לשיטה המוצעת כאן. מתוך התכנית נלקחו דוגמאות לתכנון וניהול מערך שטחים פתוחים התומך במסדרונות אקולוגים ורצף שטחים פתוחים.

 

למידת השטחים הפתוחים במועצה ומידת האיומים עליה על פי טבלה 1

תיחום השטח

כל שטחי המועצה האזורית בני שמעון

 

הגדרת מטרות ראשונית

שמירה על אופיים של השטחים הפתוחים ורציפותם

 

הגדרת בעלי עניין ושיתופם בתהליך

בעלי העניין הם:

תושבי המועצה האזורית בני שמעון

מועצות מקומיות שכנות

מועצות אזוריות שכנות

משרד הג"ס, רט"ג, קק"ל, משרד החקלאות, ועדה מחוזית דרום – משרד הפנים, רשות הניקוז, מנהלת הבדואים, משרד הבריאות, רת"ע, חלה"ט, רמי, צה"ל

 

הגדרת מטרות מפורטת

מתוך התכנית מוצגות מטרות שיש להן זיקה ישירה למסדרונות אקולוגים מתפקדים

  • שמירה על רצף שטחים פתוחים

  • יצירת חגורה ירוקה סביב באר שבע

  • טיפוח מסדרונות אקולוגיים

  • שמירה על ערוצי הנחלים

  • שימור עצים בודדים

 

בדיקת מקורות מימון ותקצוב התהליך

 

הגדרת אנשי מקצוע נדרשים לצורך איסוף נתונים וניתוחם

לצורך מידע על השטחים הפתוחים וערכי הטבע שבהם נערך סקר של מכון דש"א על ידי אורי רמון ומימי רון.

 

הגדרת תכנית ניטור או נקודות בדיקה לליווי התהליך ותוצאותיו

התכנית מגדירה כי יופעל מערך פיקוח לבחינת בקשות לבינוי בשטחים הפתוחים וכל בקשה תידון אל מול צוות היגוי שטחים פתוחים ויעשה תחת עקרונות אקולוגיים.

תכנית הבקרה גם מגדירה כי בינוי לצורך חקלאות בשטחים הפתוחים יעשה בהתאם להנחיות מסמך נופי.

איסוף נתונים

לצורך מידע על השטחים הפתוחים וערכי הטבע שבהם נערך סקר של מכון דש"א על ידי אורי רמון ומימי רון.

 

ניתוח נתונים ואינטגרציה בין תחומי העניין השונים

ניתוח הנתונים הכולל נערך על ידי משרד לרמן אדריכלים

 

מתן מענה לקונפליקטים או הגדרת כלים לניהולם

הקונפליקט המרכזי היה מציאת פתרון לחקלאים ששטחיהם הוגדרו כמוטי שימור ולמעשה הם מאבדים אופציות עתידיות לפיתוח. המענה מוצע מכוון לחילופי שטחים.

 

תכנון

העקרונות של התכנית מגדירים:

ריכוז בינוי לחיות משק בשטח מוגדר

בינוי בשטחים חקלאים יעשה תחת הנחיות מסמך סביבתי

ישנו דירוג בפיתוח המותר של השטחים החקלאים

ישנה הגדרה של שטחים מוטי שימור לעומת שטחים מוטי פיתוח.

תשתיות נופיות לשימור

הגדרת מסדרונות אקולוגיים כולל רוחבם וכן הנחיות למותר ואסור בשטחים אלו: לדוגמא:

"בעת פיתוח בשטח זה תתבצע הסרה או התאמה של מכשולים קיימים, באופן שיאפשר מעבר חופשי של בעלי חיים והפצה של זרעי צמחים. מעבר חיוני - באזורים בהם רוחב השטח הטבעי במסדרון קטן מ 300- מטר, לא יותר כל פיתוח נוסף ולא יותרו שימושים ותכליות אשר יהיו עלולים לצמצם שטח אפקטיבי זה למעבר בעלי חיים והפצה של זרעי צמחים".

באופן פרטני

  • ניתן לכוון להסרת גדרות או שימוש מושכל בגדרות למניעת פגעה בבעלי חיים.

  • ניתן לצמצם השפעת תאורה מישובים או מתקנים הסמוכים למסדרונות אקולוגיים על-ידי שימוש בתאורה מתאימה חסכונית ובעיקר מכוונת.

  • שמירה על צירי הנחלים טבעיים ונתונים למשטר זרימה טבעי מסייע גם הוא לויסות תנועה של בעלי חיים וצמחים לאורך תוואי הנחל.

  • ויסות עוצמות רעיה בשטחים הטבעיים מסייע לשמירה על מרקם הקרקע ולשמירה על הקרקע במקומה ולמניעת סחיפתה.

 

10. דוגמא 4 . תכנון נושאי – ניתוח של תכנית אב למעיינות בהרי יהודה

התכנית מתפרשת על שטח גדול אך יש להתיחס לתכנית לשטח בינוני בטבלה 2 מאחר והטיפול הוא נקודתי בכל מעיין. תכנית המבקשת לטפל בכל המעיינות בתחומי המועצה האזורית מטה יהודה. הוכן עבור: ידידי כדור הארץ מזה"ת, עבור יחידה סביבתית שורק ומ.א. מטה יהודה, כחלק מתכנית "שומרים על מי התהום" במימון האיחוד האירופי קרן - ENPI- CBCMED. התכנית נוהלה על ידי ד"ר יובל ארבל וגילת ברתנא.

לצורך מסמך זה נערכה התאמה של חלק מהתהליכים הרצויים ולאו דווקא כפי שאירעו בפועל.

למידת השטחים הפתוחים במועצה ומידת האיומים בנושא המעיינות. הניתוח נעשה על פי טבלה 1.

תיחום השטח

שטח התכנית הכוללת משתרע על פני כל המועצה האזורית מטה יהודה וכן שטחים פתוחים בניהול רשות הטבע והגנים וקק"ל. בפועל התכנית מטפלת בשטחים מצומצמים יחסית סביב המעיינות.

 

הגדרת מטרות ראשונית

מטרתה העיקרית של התכנית ליצר מסמך של מדיניות מוסכמת שתהווה בסיס לשיתוף פעולה לקידום המעיינות בהרי יהודה. שיתוף פעולה זה נמצא חיוני לאור מצבם ההולך ומדרדר של המעיינות.

 

הגדרת בעלי עניין ושיתופם בתהליך

תכנית זו היא דוגמא מצוינת לשיתוף בעלי עניין מתחומים שונים:

  • המועצה האזורית מטה יהודה

  • יחידה סביבתית שורק

  • ידידי כדור הארץ

  • מכון דש"א

  • רשות הטבע והגנים

  • קק"ל

  • החברה להגנת הטבע

  • גורמים מקצועיים אזרחיים בתחומי הארכיאולוגיה, הגיאולוגיה-הידרולוגיה, סטטוטוריקה ואדריכלות נוף.

  • במקרה זה הניהול המקצועי נערך על ידי בעל מקצוע בתחום ההידרולוגיה.

 

 

הגדרת מטרות מפורטת (הועתקו כלשונן מתוכנית האב)

  • שימור ערכי הטבע והמורשת של המעיינות כנכסי תרבות בהווה ולדורות הבאים.

  • חידוש הקשר בין המעיינות לבין המרחב בו הם נמצאים.

  • יצירת קשר בין היישובים לבין המעיינות הסמוכים להם כחלק משמירה על המעיינות מחד, וחיזוק זהות היישובים במרחב הכפרי של הרי יהודה מאידך.

  • מתן תרומה למערך הטיילות והתיירות במטה יהודה ואגן השורק, המהווה מרחב ירוק בין שני מטרופולינים.

  • הגברת המודעות לרגישותם של המעיינות, וקביעת עקרונות התערבות, דרגות פיתוח ודרכי פעולה לשימורם לצד פיתוח בר קיימא בסביבתם.

 

בדיקת מקורות מימון ותקצוב התהליך

מקורות המימון לפרויקט הגיעו גם מקרנות אירופאיות האיחוד האירופי קרן - ENPI- CBCMED.

 

הגדרת אנשי מקצוע נדרשים לצורך איסוף נתונים וניתוחם

המעיינות מהווים מוקד עניין מרכזי לבעלי עניין רבים. מאחר והם תופעה ייחודית מבחינת מאפיניהם הגיאולוגיים הידרולוגיים ואף המערכת האקולוגית המתקימת סביבם חברו אנשי מקצוע רבים לטובת איסוף הנתונים הצגתם ניתוחם והגעה לתכנית מושכלת אחת. אנשי המקצוע הם: הידרולוג, גיאולוג, בוטנאים, אדריכלי נוף, סוקרי שדה מיומנים, אקולוג.

 

הגדרת תכנית ניטור או נקודות בדיקה לליווי התהליך ותוצאותיו

מהלך התכנון איסוף הנתונים והבקרה מתואר במסמך עצמו. הועדה הגדירה בעלי עניין ותפקידים וכן ניהלה מערכת בקרה על התקדמות התהליך ועל תוצריו.

 

איסוף נתונים

איסוף הנתונים נערך על פי אנשי המקצוע שהוגדרו לתהליך כאשר כל איש מקצוע אוסף מנתח ומציג את הנתונים בתחומו.

 

ניתוח נתונים ואינטגרציה בין תחומי העניין השונים

זו מהותה של התכנית. שילוב כלל הנתונים לכדי הגדרות פרטניות לכל מעיין מתוך ראיה אינטגרטיבית מרחבית של צרכי הטבע וצרכי הציבור. עקרונות המפתח של תכנית האב: "במסגרת הכנת תכנית האב נבחנו קשרים בין המעיינות לבין המרחב במספר קני מידה, כדי לשלב את הפעילות בהם במציאות הקיימת היום. מניתוח התכנית מציעה קשר תכנוני בין המעיין לסביבתו הקרובה, ולנוף הדומיננטי הנצפה ממנו ובכך משפיע על חווית המבקר בו. כל זאת תוך התחשבות בהיבט המערכתי של יחידת הנוף האזורי בו המעיין נמצא. בכך מנסה התוכנית לחזק את המעיינות כחלק ממגוון הנופים הקיים של מרחב הרי יהודה כמשאבים של תרבות והזדמנות להעשרת התיירות, הנופש והטיילות במטה יהודה".

 

מתן מענה לקונפליקטים או הגדרת כלים לניהולם

ישנו מיפוי של הגורמים איתם יש לבצע תיאום לפני ביצוע עבודות בשטח. כל ארגון המנהל שטח הנחה אילו היתרים יש להוציא טרם כניסה לבצוע עבודות או סקרים בשטחו. לא ניתן מענה כתוב לקונפליקטים אפשריים אך יתכן ועמידה בתנאי היתר ובהליך הבקשה להיתר ניתן להתגבר על קשיים שיעלו.

 

תכנון

התכנון כלל בחירה של שבעה מעיינות בשלושה מקבצים. כל מעיין נותח מהיבטים שונים נקבע מטרה לשימורו או לשיקומו ונקבעו יעדים פרטניים לביצוע.

 

התאמה בין תוצרי התכנון למטרות שהוגדרו

ניכר כי התכניות הפרטניות לכל מעיין עוקבות אחר המבנה הכללי שהוגדר בעבודה וישנה התאמה גבוהה בין הרובד הכולל לרובד הפרטני.

 

ביצוע התכנית

עתידי המסמך הסתיים בספטמבר 2014

 

ניטור

לא הוצג ניטור במסמך אך ניטור מקורות מים מתבצע על ידי רט"ג והג"ס.

11. נספח 1. שטחים מוגנים במועצות אזורית

השטחים המוצגים בטבלה כוללים שטחי שמורות טבע וגנים לאומיים בתכניות מפורטות, בתמ"א 8, בתכניות המתאר הארציות (תמ"א) והמחוזיות (תמ"מ). כמו כן צורפו שטחי תמ"א 22, והתכניות המפורטות המאושרות של קק"ל.

להורדת המדריך הנלווה