מיסוד התאגדויות/הקמת ועדות משותפות

סוג הכלי: ממשליישום

מיסוד התארגנות אזורית לניהול וטיפוח השטחים פתוחים במרחב בכל אחד מתחומי הפעילות הקשורים לשטחים הפתוחים: חקלאות, סביבה או תיירות פנאי ונופש - באמצעות ועדה משותפת למס' מועצות או במסגרת התאגדות עצמאית נפרדת.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • הגברת שתופי פעולה במרחב המועצה והגברת יעילות
  • איגום משאבים ויתרון בגיוס מענקים ותמיכות
  • יצירת התמחות אזורית והגברת מקצועיות
  • חיזוק הכח מול השלטון המרכזי
  • שימור המרחב הכפרי עם אופי/חקלאי/סביבתי/תיירותי

דוגמה

הקמת ועדה חקלאית משותפת למועצות האזוריות בני שמעון, שדות נגב ומרחבים.

זמן נדרש למימוש הכלי

  • ניתן להפעיל ועדה משותפת תוך שנה.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי יכול לתת מענה במידה בינונית, באמצעות ההתארגנות ניתן לקדם תהליך רחב יותר לטיפוח השטחים הפתוחים במרחב המועצה ובמרחב באופן שוטף.

משאבים נדרשים

  • מינוי קבוע ותשלום לרכז ועדה/התאגדות (ניתן גם למנות את אחד הנציגים בפועל)
  • תקציבים ייעודיים עבור מיסוד ההתאגדות ופעילות שוטפת

שימו לב

במידה והמנגנון יהיה התאגדות, יש להסדיר תחילה את התאגיד מבחינה חוקית ומנהלית- לכל היותר שנה.

הקמת ועדה משותפת יכולה להתאים לצרכי מועצה שמידת מעורבותה כיום בשטחים הפתוחים היא נמוכה-בינונית. מיסוד התאגדות מתאים למועצה אשר מעורבת בתהליכים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במידה בינונית ויותר.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי
ייעול מערך ניהול המרחב החקלאי/תיירותי/סביבתי לצורך קידום טיפוחם ושמירתם של השטחים הפתוחים במרחב המועצה.

רציונל כללי
 

הגברת שתופי הפעולה בין רשויות וגופים שונים באמצעות יצירת מערך ניהולי אחד אשר יהיה אחראי לריכוז הפעילויות בשטחים הפתוחים בתחום המבוקש וייהנה מהיתרונות לגודל: שילוב הידע, איגום תקציבים, יצירת התמחות והפחתת התחרותיות וייעול ארגוני-מנהלי. מינוף הכוח מול השלטון המרכזי נהיה משמעותי יותר כל שהגוף גדול יותר ומאורגן יותר.

ההתארגנות יכולה להיות באמצעות מיסוד התאגדות חדשה נפרדת או באמצעות יצירת ועדה משותפת למספר רשויות.

קהל היעד
המועצה האזורית.

רלוונטיות לתחומי פעילות
חקלאות, סביבה וקיימות ותיירות פנאי ונופש. רלוונטי למועצות ואזורים בעלי אותם צרכים/מאפיינים להן נדרש ממשק ניהול דומה בתחום הפעילות המסוים.

מקור וניסיון ביישום

  • חקלאות: ועדה חקלאית משותפת למועצות האזוריות: בני שמעון, מרחבים ושדות נגב. מרכז חקלאי העמק: מגידו, עמק יזרעאל, גליל תחתון, גלבוע (ומועצות נוספות בתהליך הצטרפות). שותפויות אלה מהוות הדוגמאות הבלעדיות בישראל להתארגנות רחבה בתחום החקלאות.
  • תיירות פנאי ונופש: עמותת תיירות שפלת יהודה, עמקים ועוד. בתחום התיירות, קיימות שותפויות אזוריות רבות בין המועצות.
  • סביבה וקיימות: המועצות האזוריות יכולות להתאגד תחת יחידות סביבתיות אזוריות כגון: רמת נגב, ערבה תיכונה, גליל עליון, רמות מנשה או תחת איגוד ערים לאיכות הסביבה דוג' איגוד ערים חדרה שרון כרמל, גליל מערבי.

מעמד
ישנן צורות רבות להתאגדויות והמעמד המשפטי של כל ועדה/ התאגדות משתנה ותלוי בהיבטים שונים.

כך למשל, בתחום החקלאות הועדה החקלאית המשותפת למועצות האזוריות: בני שמעון, מרחבים ושדות נגב יש מעמד סטטוטורי. התוקף המשפטי של הועדה נובע מהעברת הסמכות של הועדה החקלאית המקומית (ועדה סטטוטורית) לוועדה המשותפת. זאת בעוד הועדה החקלאית המשותפת לארבע המועצות באזור עמק יזרעאל – תאגיד חקלאי העמק אינה בעלת מעמד סטטוטורי ופעילותה מבוססת על אמנה שנחתמה בין המועצות.

גם בתחום ההתאגדות הסביבתי יש הבדל בין מעמדה של יחידה סביבתית אזורית לבין איגוד ערים לאיכות סביבה: איגודי ערים - מוקמים על פי חוק. יש להם מעמד משפטי נפרד. מהווים גוף סטטוטורי.

יחידות סביבתיות - זרוע ביצועית של הרשויות המקומיות שהתחברו לצורך היחידה הסביבתיות. מבחינה משפטית - העובדים הם עובדי הרשות ולא עובדי היחידה.

מחלקת איכות סביבה במועצה האזורית יכולה לקום עקב החלטה של הרשות המקומית, והיא מקבלת מעמד סטטוטורי מתוקף היותה חלק מהרשות המקומית.

פרישה גיאוגרפית
במהותו הכלי שואף לנצל את מאפייני השטח המשותפים במרחב בתחום הפעילות המסוים/המבוקש, כך שאין תלות בגבולות המוניציפאליים של המועצה. יחד עם זאת, חייב שיהיה היגיון מרחבי בשיתוף: מאפיינים גיאוגרפיים/חקלאיים/סביבתיים זהים פחות או יותר וכן קרבה גיאוגרפית שמאפשרת פעילות אינטנסיבית של הועדה.

גמישות
קיימת גמישות בבחירת המרחב הניהולי המשותף ותחום הפעילות ובהתאם עם בעלי העניין הרלוונטיים.

להתאגדות/ועדה משותפת יש גמישות רבה באופי ותחומי הפעילות שלה. אך גמישות זו מוגבלת יותר במידה והועדה/ התאגדות הינה סטטוטורית וסמכויותיה והגדרת תפקידה מוגדר לפי חוק.

מענה ללחצי פיתוח
ככל שהתארגנות מאורגנת יותר וחולשת על מרחב גדול יותר יש לה יותר השפעה על הפעילות במועצה וכן מול השלטון המרכזי.

מענה ללחצי פיתוח באופן ישיר תלוי במידה רבה בתחום ההתאגדות וכן בסוג ההתאגדות. למשל ליחידה סביבתית או איגוד ערים לאיכות סביבה ישנה יכולת רבה יותר להתנגד לתהליכי תכנון ובניה ובמקביל להוביל לפיתוח בר קיימא מושכל באמצעות המתכננים הסביבתיים. זאת בעוד שלהתאגדות חקלאית יש יכולת מצומצמת יותר לפעול כנגד לחצי הפיתוח באופן ישיר.

משאבים נדרשים

  • נדרשים תקציבים ייעודיים עבור מיסוד ההתאגדות והפעילות השוטפת. ככל שיש יותר שותפים התקציבים הנדרשים יכולה להיות מצומצמת יותר לכל מועצה.
  • מינוי קבוע ותשלום לרכז ועדה/ התאגדות (ניתן גם למנות את אחד הנציגים בפועל) יו"ר ועדה חקלאית.
  • עיקר הפעילות ביחידה הסביבתית ואיגוד ערים לאיכ"ס ממומנת ע"י המשרד להגנת הסביבה.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • מסייע בקביעת מדיניות, קבלת החלטות ותהליכים שונים לתכנון וניהול מושכל של שטחים פתוחים במועצה.
  • פלטפורמה להגברת שיתופי פעולה במרחב המועצה עם גורמים ובעלי עניין חיצוניים.
  • הרחבת סמכויות ביחס לוועדה המקומית.
  • איגום משאבים ויתרון בגיוס מענקים ותמיכות.
  • יצירת התמחות אזורית והגברת מקצועיות.
  • חיזוק הכוח מול השלטון המרכזי.
  • שימור, חיזוק, פיתוח ומיתוג המרחב הכפרי עם אופי/ חקלאי/ סביבתי/ תיירותי.
  • קידום תנאים וזכויות לחקלאים/ תיירנים.
  • יכולת לקדם נושאים מהותיים על סדר היום לטובת שיפור איכות החיים של התושבים במועצה (חקלאות מקיימת/ טיפוח שטחים פתוחים/טיפול במטרדים).

חולשות:

  • מחייב תקציבים ייעודיים, אם כי לא גבוהים במיוחד לאור החלוקה בן המשתתפים.
  • תיתכן העדפה והתמקדות בטיפול בסוגיות מרחביות כוללות על פני מקומיות

 

 

מידת התאמה של הכלי לקהל היעדד

מועצות אזוריות גובלות או סמוכות המצויות באזורים בעלי אותם צרכים/מאפיינים להן נדרש ממשק ניהול דומה בתחום הפעילות המסוים.

מעבר לכך, המהלך יכול לסייע למועצות שאינן עומדות בעומס הניהולי השוטף, במצב של היעדר תקציבים ו/או כוח אדם בתחום, מועצות השואפות לשפר את מערך הניהול והשירות שלהן ולהגדיל את ההשפעה שלהן מול השלטון המרכזי.

מידע רלוונטי נוסף

  • מרכז חקלאי העמק: http://www.vfc.co.il
  • משרד החקלאות בתמיכה ועידוד להתארגנויות חקלאיות (פרסומים 2014).
  • פעילות יחידות סביבתיות אזוריות ואיגוד ערים לאיכ"ס – המשרד להגנת הסביבה.

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

 

ליצירת השותפות: ראש מועצה ו/או ממונה על תחום חקלאות/ סביבה/ תיירות/ פנאי ונופש/קהילה (לפי התחום המבוקש). יישום בפועל: נציגי הועדות הרלוונטיות ייקחו חלק בישום הכלי וישמשו בהנהלה הפעילה.

 

גורם אחראי על ההתאגדות/ועדה משותפת: אחד מרכזי הועדות הקיימות (לצמצום משאבים) או בחלק מן המקרים יהיה צורך להפעיל גורם חיצוני למועצה בתפקיד רכז הועדה/מנכ"ל התאגיד.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי (יצירת השותפות):
להקמת ועדות - מועצות אזוריות גובלות או סמוכות המצויות באזורים בעלי אותם צרכים/מאפיינים – נדרש להם ממשק ניהול משותף דומה וכן מו"פים.

בתהליך יישום הכלי (פעילות שוטפת של הועדה/התאגדות):
חקלאות: שותפים ישירים: חקלאים, ארגוני מגדלים, משרדי ממשלה. לפי נושאי רוחב של הועדה - למשל בתחום חקלאות תומכת סביבה: חברות הדברה, וטרינריה, ועוד.

סביבה וטיפוח שטחים פתוחים:
תושבים, התארגנויות מקומיות וגופים אזרחיים כמו החברה להגנת הטבע, משרד ממשלה.

תיירות פנאי ונופש:
תיירנים, תושבים שמעוניינים בפיתוח תיירות, משרד ממשלה.

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

לצורך יישום הכלי נדרשים שלושה שלבים עיקריים:

  1. התנעה
    • יוזמת ראשי המועצות להתאגד ולהקים ועדה חקלאית משותפת/ למסד התאגדות (יצירת רציונל משותף)
    • הסדרה מנהלתית של ועדה משותפת/תאגיד, לרבות מסגרת משפטית, קביעת דירקטוריון ויו"ר.
    • גיוס תקציבים: חלוקת תקציבים בין הרשויות והגשת בקשות לתמיכות ולקולות קוראים.
    • הוצאת מכרז לרכז ועדה משותפת או מנכ"ל תאגיד.
    • משך: חודשיים עד שנה.
  2. בנית מסגרת העבודה של הועדה/התאגיד:
    • היכרות עם צרכי המועצות ולמידת הנושאים מרכזיים על סדר היום
    • הגדרת חזון, מטרות ויעדים
    • הגדרת מבנה הועדה/תאגיד ובעלי תפקידים
    • בנית תכנית עבודה שנתית
    • משך: עד שלושה חודשים.
  3. יציאה לפעולה:
    • יישום יעדי התכנית
    • מעקב ובקרה- קביעת תדירות לבחינת התכנון מול הביצוע ובחינת רלוונטיות היעדים.
    • קידום שיתופי פעולה.
    • משך: מתמשך. משתנה, סה"כ כ- 5 חודשים עד שנה וחצי לתחילת עבודה של התאגדות.

באם הקמת ההתאגדות תלויה בהיבטים מנהליים משפטיים ו/או תקציבים ממשרדי ממשלה משך הקמת ההתאגדות יכול להיות ממושך יותר.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)
 

  • תקציבים ייעודיים: רכז ועדה/מנהל החברה, מזכירה והוצאות החברה/הועדה. כמו כן, נדרשים משרדים לבעלי התפקידים, אם כי ניתן לשלב גם במבנים קיימים: מבנה המועצה, החברה הכלכלית, משרד החקלאות וכיו"ב.
  • חלוקת העלויות יכולה להיות שווה בין השותפים או ביחס לשטח הרשות (מועצה גדולה/קטנה). בהתאם, עלות תקצוב הפעילות בסדר גודל של כ- 100-200 אלף ₪ בשנה.
  • ככלל, בשתי המסגרות, ככל שיש יותר מועצות וגופים מעורבים, כך העלות הכוללת פוחתת לכל גורם.

מקורות מימון אפשריים

  • מועצות אזוריות גובלות/סמוכות.
  • משרדי ממשלה: חקלאות (קול קורא להתארגנויות חקלאיות), תיירות, הגנת הסביבה.
  • בחקלאות – גם ארגוני מגדלים וכן מתוך הארנונה המשולמת על שטחים חקלאיים במועצה. ככלל גוברת המגמה לעידוד ותמרוץ התאגדויות אזוריות בתחום שונים ע"י משרדי הממשלה ורשויות שונות.

אילו תנאים נדרשים ליישום

  • מועצות אזוריות גובלות או סמוכות המצויות באזורים בעלי אותם צרכים/מאפיינים להן נדרש ממשק ניהול דומה בתחום הפעילות המסוים.
  • נכונות לשיתוף פעולה אזורי
  • תקציבים

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

כלים הכרחיים:

אין

כלים אפשריים:

תכנית מרחבית כוללת יכולה לסייע לועדות/תאגידים בבחירת היעדים והמטרות. כמו כן, כלים בסיסיים לניהול ולקבלת החלטות בכל תחום: סקרים, זיהוי קונפליקטים ואיסוף מידע על השטחים הינם חשובים ביותר.

בנוסף לכך, כלים רבים המומלצים במדריך יכולים להיכלל בתכנית העבודה של הועדה המשותפת/ התאגיד. כך למשל בתחום החקלאות הועדה יכולה לבחור לקדם בפעילות השוטפת שלה את הכלים הבאים:

  • אמנה חקלאית כפרית
  • אימוץ והטמעת חוק עזר לחקלאות
  • קידום חקלאות תומכת סביבה
  • הגברת שת"פ עם המו"פ
  • הרחבת מערך פיקוח ואכיפה
  • חיזוק הועדה החקלאית

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

המדדים יקבעו בכל תחום בנפרד. בחקלאות למשל מדדים יהיו: עמידה בתכנית העבודה, שביעות רצון של החקלאים, כמות קורסים ופעילות, תשואות טובות למגדלים.

מדריכים נלווים רלוונטיים

עבור כל הכלים רלוונטי המדריך לניהול כלכלי-תפעולי.

  • בתחום חקלאות: חקלאות תומכת סביבה, מדריך לניטור משולב.
  • בתחום סביבה ושטחים פתוחים: מדריך ממשק שטחים פתוחים, שיקום אקולוגי, ומדריך לניטור משולב.
  • בתחום תיירות פנאי ונופש: מדריך ממשק שטחים פתוחים