שימוש במערכת מידע לניהול שטחים פתוחים

סוג הכלי: ידע

מערכת ממוחשבת גיאוגרפית להטמעה של מידע סביבתי על השטחים הפתוחים שמטרתה לסייע בתהליכי קבלת החלטות בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה. שימוש במערכת מאפשר גם הנגשת מידע סביבתי לציבור תושבי המועצה בפרט, ולציבור בכלל.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • תכנון וניהול מושכל יותר המתחשב במגוון רחב יותר של גורמים הנמצאים בשטח, ובכלל זה מזעור פגיעות אקולוגיות, נופיות וחברתיות שנגרמות כתוצאה מפיתוח נדרש.
  • הרחבת המידע הסביבתי העומד לרשות מתכננים, עובדי המועצה, תושבי המועצה והציבור בכללו, והגברת המעורבות של הציבור במרחב המועצה.

דוגמה

שכבות מידע של סקרי טבע ונוף של השטחים הפתוחים שהוכנו במכון דש"א מאפשרות שימוש חופשי לצרכי לתכנון וניהול שטחים פתוחים.

זמן נדרש למימוש הכלי

  • מומלץ להפעיל את הכלי בטווח המידי, במקביל לאיסוף המידע ותהליכי תכנון של שטחים פתוחים במועצה.
  • הקמת המערכת יכולה להתבצע תוך חודשים בודדים. תהליכי ההטמעה בפעילות המועצה ארוכים יותר ויכולים להמשך עוד כשנה.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי מהווה בסיס לארגון מידע, לניהול מידע וככלי תומך החלטה. ככזה הוא יכול לשמש ככלי חיוני למקבלי החלטות ולציבור הרחב במסגרת התמודדות עם איומים שונים כולל לחצי פיתוח.

משאבים נדרשים

נדרשים תקציבים ייעודיים ליישום הכלי ובכלל זה: צוות מקצועי להקמת מערכת המידע, תקציב להקמת המערכת ותחזוקתה לאחר מכן, רכישה או ייצור של בסיסי מידע, הקמת אתר אינטרנט או שרת פנימי.

שימו לב

מערכת מידע גיאוגרפית (GIS) נדרשת למועצות האזוריות במוקדם או במאוחר – המערכת מאפשרת כמובן לא רק ניהול מידע סביבתי, אלא גם ניהול של פיתוח תשתיות, תחזוקה, מצבי חירום עוד נושאים רבים נוספים. לדוגמא במבצע צוק איתן הוקמה במועצה האזורית שפיר מערכת מיפוי מרחבית לחמ"ל המועצה בתוך 24 שעות מבקשת המועצה.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

הטמעה של מידע סביבתי על השטחים הפתוחים בתהליכי קבלת החלטות בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה, וגם הנגשת מידע סביבתי לתושבי המועצה, ולציבור בכלל. כל זאת בדגש על מידע מרחבי, שמוצג בצורת מפות ושכבות מידע.

המידע הזמין מאפשר מזעור פגיעות אקולוגיות, נופיות וחברתיות שנגרמות כתוצאה מפיתוח נדרש.

בנוסף, הוא מאפשר את הרחבת הידע וחיבור של תושבי המועצה לערכי טבע - חי וצומח, ולמורשת האדם, על רבדיה השונים, כולל המורשת החקלאית. ניתן להשתמש במערכות המידע גם לצרכים חינוכיים.

רציונל כללי

פעמים רבות מתבצעות פעולת הרסניות בגלל חוסר תיאום וקשיים במעבר מידע. מערכת מידע סביבתי נגישה וזמינה יכולה להקטין את הקונפליקטים, בעיקר על ידי חשיפת המידע הסביבתי למתכננים,בעלי תפקידים ומקבלי החלטות בשלב מוקדם ככל האפשר, של בניית חלופות ומתווים ראשוניים.

לצורך תכנון וניהול מיטבי של השטחים הפתוחים נדרש בסיס מידע, שכולל גם אפיון של 'מה יש בשטח' וגם הערכה השוואתית, שמגדירה ערכיות שימור של השטח בהיבטים שונים. במקביל לבניית בסיס המידע, חשוב ליצור מערכת שתאפשר הטמעה של המידע בתהליכי קבלת החלטות בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה. מערכת המידע צריכה לכלול גם מסמכי רקע ובסיסי נתונים וגם שכבות מידע מרחביות גיאוגרפיות, באופן שיאפשר בחינה שיטתית וזמינה של השפעת תכניות שימור ופיתוח על המערכות האקולוגיות, הנוף, וערכי מורשת האדם.

קהל היעד

קהל היעד הראשוני הוא עובדי המועצה – בראש ובראשונה מחלקות התכנון והמחלקות שעוסקות בניהול ותחזוקה של השטחים הפתוחים, כולל הוועדה החקלאית.

קהל יעד משני הוא ציבור התושבים שנחשף למידע הסביבתי ויכול לעשות בו שימוש.

מקור וניסיון ביישום

  • רק בחלק קטן מהמועצות האזוריות יש מערכות מידע גיאוגרפיות שהוטמעו. מקור הניסיון העיקרי בישראל נמצא ברשויות עירוניות גדולות, כמו תל אביב http://gisn.tel-aviv.gov.il/iview2/ או ירושלים, שמציגה מידע סביבתי ב'מפה ירוקה' http://www.greenmap.org.il/ .

  • הנגשת מידע לציבור– מתבצעת בין השאר בכלים של ArcGIS Online. כך לדוגמה סקר טבע ונוף 'מורדות כנרת – יבניאל' מונגש לציבור במערכת זו, שמאפשרת לציבור כולו צפייה נוחה בשכבות מידע שונות, ללא צורך במערכת ממ"ג ייעודית: http://www.arcgis.com/explorer/?open=06f0e816ca834c87ad86269776bc5139

מעמד

לכלי אין מעמד סטטוטורי. עם זאת, שימוש בכלי יכול לסייע ביישום תכניות מתאר וכלים נוספים בעלי מעמד סטטוטורי.

פרישה גיאוגרפית

המידע הסביבתי לא תמיד תואם לתחום הגבולות המוניציפאליים. חשוב לכן להתייחס באיסוף המידע והצגתו גם למידע על האזור הגיאוגרפי שבו שוכנת המועצה ולעתים גם לשכבות מידע ארציות, שמתייחסות לתמונה כוללת של מערכות אקולוגיות ומאפיינים ייחודיים.

גמישות

מערכות מידע גיאוגרפי הן מערכות פתוחות, זאת אומרת שניתן להזין לתוכן מידע גיאוגרפי בתחומים שונים ובנושאים שונים ולהשתמש בהן לצרכים שונים של המועצה: החל מתכנון בשטחים פתוחים ובשטחים הבנויים, דרך ניטור קווי תשתית, ניטור, סקרים ומיפוי שטחים חקלאיים ועד למיפוי בתי מגורים של תלמידים ותכנון קווי הנסיעה לתלמידים.

הפעלה יעילה של מערכת מידע גיאוגרפית דורשת כוח אדם מיומן. הרכב הצוות יכול אנשים שזו עבודתם במועצה או; אנשי מקצוע במיקור חוץ מחברה שמספקת שירותים למועצה.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי עצמו לא נותן מענה ללחצי פיתוח, אבל הוא מאפשר שיח ענייני, שמבוסס על עובדות והערכות שבסיסן נמצא בהסכמה רחבה יחסית.

פרסום המידע הסביבתי מאפשר התייחסות גם של ציבורים שונים, ומחזק את היכולות של הקהילות המרכיבות את המועצה להבין את המשמעויות הסביבתיות של חלופות פיתוח ושימור שונות.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • יצירת כלי ניתוח ובקרה מרחביים ופיתוח בסיסי נתונים לתכנון וניהול הם תשתית נדרשת, מעבר לנושא הסביבתי - השימוש במערכות המידע הממוחשבות משדרג את יכולת הניהול והשליטה במגוון תחומים..
  • סיוע בקביעת מדיניות וקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים, ביסוס נקודת ייחוס עבור תכניות עתידיות.
  • אותו מידע שנאסף יכול לשמש גם גורמים מקצועיים וגם את תושבי המועצה והציבור בכלל.

חולשות:

  • מיצוי מלא של כל יכולות הכלי דורש משך זמן בינוני-ארוך, אולם פעולות ראשוניות ניתן לבצע בתוך ימים מקבלת החלטה
  • מצריך תקציבים ייעודיים. אף כי להטמעת המערכת ניתן להתבסס גם על פלטפורמות קיימות.
  • לרוב נדרש סיוע של כ"א מומחה חיצוני לביצוע

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

הכלי נדרש בסופו של דבר בכל מועצה. ההיבט הסביבתי יכול להיות זרז או להצטרף כנדבך תומך בתהליך מועצתי של מחשוב המידע המרחבי והפיכתו למשאב אדמיניסטרטיבי וציבורי.

ככל שהמועצה שמה דגש על הצד הסביבתי של תכנון וניהול השטחים הפתוחים, כך יגדל השימוש במערכת ושילובה בתהליכי קבלת החלטות.

ככל שראשי המועצה ידעו יותר על מערכות מידע גיאוגרפיות וכיצד ניתן להיעזר בהן לטובת ניהול המועצה, כך המערכות הללו ישרתו אותם יותר טוב.

מידע רלוונטי נוסף

כדי להפיק את מירב התועלות ממערכות הממ"ג בכלל, ובתחום הסביבתי בפרט, נדרשות שכבות מידע רבות ומגוונות. חלק מהמידע יאסף בהדרגה במועצה עצמה, אבל במקביל חשוב לאסוף מידע דיגיטאלי רב שנמצא בגופים סביבתיים שונים כמו רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, המארג, מכון דש"א ועוד.

חלק מהמידע זמין באתרי אינטרנט שונים וחלקו מסופק בעקבות בקשה שניתן להגיש לגופים שאוספים את המידע ומנהלים אותו. 'קיצור דרך' בתהליך איסוף המידע ניתן לעשות באמצעות הצטרפות לפורום הממ"ג הממשלתי, שמרוכז על ידי משרד הפנים. http://www.moin.gov.il/Subjects/GeographicInformation/gisforum/Pages/default.aspx

הפורום משתף מידע בין מרבית משרדי הממשלה וגופים סביבתיים נוספים כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע, קק"ל ועוד.

נמצא בפיתוח גם פורטל סביבתי לאומי, שיהיה חלק מהפורטל הגיאוגרפי הלאומי http://www.moin.gov.il/Subjects/GeographicInformation/gisforum/Pages/default.aspx

הפורטל כמו שהוא קיים היום מציג כמה שכבות סביבתיות, אבל השימוש בהן לא מיטבי ולא ניתן להורידן. בפורטל הסביבתי שנמצא בשלבי פיתוח, המידע אמור להיות זמין ונגיש יותר.

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

כדי להיכנס לתחום מערכות מידע גיאוגרפי בצורה שתשרת את כלל המחלקות במועצה, מומלץ למנות גורם אחד שיקדם את הנושא במועצה ויהיה אחראי על הקמת המערכת. גורם זה יכול להיות במחלקת המחשוב וישמש כספק שירותים למחלקות האחרות במועצה, או יכול להיות ממחלקת ההנדסה או מהאגף המוניציפאלי ואז הם יקדמו את המערכת כצרכני שירותים.

החלק הסביבתי תכנוני של מיזם זה מצוי ברוב המקרים בתפר שבין מהנדס המועצה לבין מחלקות איכות סביבה.

יידרש בדרך כלל סיוע מקצועי חיצוני באפיון המערכת, בנייתה והטמעתה.

בעלי עניין

מערכת מידע גיאוגרפית יכולה לשדרג את פעולתם של כל אגפי המועצה, ובמיוחד אגפי תכנון ותפעול. בניית הצד הסביבתי בתוך המערכת היא עניינם העיקרי של אגפי איכות סביבה בתצורות שונות.

בעלי עניין נוספים יכולים להיות חקלאים, גורמים בקהילה, וארגוני שמירת טבע שהמועצה משתפת איתם פעולה.

בבניית המערכת המועצה יכולה להסתייע בשכירת חברה חיצונית שתבנה את המערכת ולהיעזר בשיתופי פעולה עם משרדי ממשלה וגורמים אחרים שיש להם מסדי מידע גיאוגרפיים בשיתוף מידע. בצורה כזו ניתן לבנות מערכת מידע פעילה בצורה מהירה למדי.

גורמים ממשלתיים שמייצרים ומחזיקים במידע גיאוגרפי – משרד הפנים (תוכניות מתאר ארציות, מחוזיות, מקומיות) מרכז למיפוי ישראל, רשות הטבע והגנים, ועוד.

ישנם גם ארגונים לא ממשלתיים שמייצרים ומחזיקים במידע גיאוגרפי – מכון דש"א, חברות מיפוי פרטיות(**).

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

ליישום הכלי נדרשים חמישה שלבים עיקריים:

  1. אפיון צרכים של המועצה בתחום מערכות המידע הגיאוגרפיות מחד, ובתחום המידע הסביבתי מאידך (*)
    • הפרמטר הראשון שצריך להחליט עליו הוא את מי תשרת המערכת: האם מתכננים ובונים כעת מערכת שתשרת את כל המועצה – מחלקת ההנדסה, הוועדה המקומית, האגף המוניציפאלי ועוד, או שבונים מערכת קטנה שתשרת את האגף המוניציפאלי ואת נושאי הסביבה ובעתיד הרחוק יותר תבנה מערכת לכל המועצה. להחלטה זו יש השפעה גדולה על עלויות הקמת המערכת ועל משכי הזמן להקמה ולתחילת עבודה עם המערכת.

    • סביר להניח שבניית מערכת לניתוח והטמעת מידע סביבתי בתכנון תהיה חלק ממהלך כולל של המועצה להקמה / פיתוח / הרחבה של מערכת ממ"ג (GIS).

    • רצוי שהצד הסביבתי יהיה חלק מהאפיון הראשוני של המערכת, גם מבחינת המערכת עצמה וחשוב יותר מבחינת שילובה הארגוני של המערכת הגיאוגרפית בתוך המועצה.

    • בתחום המידע הסביבתי – כבסיס ישנו יתרון בביצוע סקר ערכי טבע, נוף וחקלאות - מיפוי וניתוח ערכים בשטחים הפתוחים במועצה. בכל מקרה אפשר כבר במקביל לבניית המערכת לרכז מידע סביבתי ממקורות שונים.

    משך: אפיון מערכת גדולה ויציאה למכרז להקמה ייקח מספר חודשים. אפיון מערכת קטנה והתקנת תוכנה יכול להסתכם במספר ימים.

  2. בניית המערכת על פי הצרכים שהוגדרו
    • סביר שהבנייה תיערך על ידי גורם חיצוני למועצה.
    משך: בניית מערכת גדולה לכל אגפי המועצה תמשך מספר חודשים, מערכת קטנה לנושאי סביבה - כמה ימים.
  3. הטמעה / הרחבת המידע הסביבתי שנמצא במערכת
    • במקביל להטמעת המערכת במועצה ובאגפיה השונים, האגף שאחראי על הנושא הסביבתי / שטחים פתוחים במועצה צריך להתחיל לרכז מידע מגופים חיצוניים, ולהתאים אותו למערכת הנקלטת במועצה.
    • הצטרפות ושימוש ברשת של ארגונים לשיתוף פעולה ושיתוף מידע – לדוגמה: פורום הממ"ג הממשלתי.
    • בניית נוהלים שיחייבו בחינה של כל תוכנית שימור ופיתוח על רקע המידע הסביבתי שנאסף במערכת.
    משך: כשנה
  4. תפעול שוטף של המערכת
    • המשך איסוף מידע ועדכונו – יצירת מאגר מידע דינאמי.
    משך: מתמשך
  5. חשיפת המידע לציבור
    • בשלב שבו המערכת עובדת, ניתן לפתח מודלים נוספים לחשיפת מידע סביבתי לציבור, ובהמשך גם לקליטת מידע על ערכי טבע ומורשת, מפגעים ועוד.
    • המערכת מאפשרת שיתוף ציבור בתכנון ברמה גבוה יותר: אפשר להציג חלופות תכנון בשקיפות, על רקע מידע סביבתי רלוונטי.

סה"כ משך יישום: הקמת המערכת יכולה להתבצע תוך מספר חודשים בודדים - שנה. תהליכי ההטמעה בפעילות המועצה ארוכים יותר ויכולים להימשך עוד כשנה.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

להקמת מערכת מידע גיאוגרפית נדרשים שלושה משאבים עיקריים:

  • כוח אדם מיומן

  • מערכת מחשוב מתאימה, בהתאם לאפיון ולמטרות שהגדירה המועצה.

  • מידע מרחבי מעודכן.

פירוט

  1. כוח אדם מיומן הוא הבסיס לכל הפעלה של המערכת. כוח אדם זה יכול להיות חלק אינטגראלי מצוות המועצה או יכול להיות חברה חיצונית במיקור חוץ. מומלץ שהוא יהיה מעורב כבר בתהליך אפיון המערכת במועצה. כוח אדם זה בין אם הוא אינטגראלי בתוך המועצה או במיקור חוץ צריך ללוות, לתחזק ולתפעל את המערכת לאורך שנות פעילותה.

  2. כיום נמצאות בשוק מספר תוכנות של מערכות מידע גיאוגרפי, הן לעבודה על מחשב שולחני והן לעבודה בענן באינטרנט. חלק מהתוכנות הן מסחריות וחלק הן תוכנות בקוד פתוח. מכאן גם נגזרות עלויות רכישת התוכנה. עלויות הקמת מערכת בשלבים יכולות להתחיל באלפי שקלים בודדים ולהאמיר למאות ואלפי שקלים. יש לשים לב שבמידה ובוחרים בתוכנות מסחריות הרי שבחלק מהמקרים יש לשקלל גם עלויות של שירות ותחזוקה שנתי. כנ"ל גם כאשר המועצה מעוניינת בשירותי ענן שיאפשרו לה להציג מידע לציבור הרחב.

  3. מידע מעודכן הוא בסיס העבודה של המערכת. עליו מבצעים ניתוחים שונים ובעזרתו מקבלים החלטות מושכלות. גופים ממשלתיים שונים מייצרים מידע מרחבי באופן שוטף ויש לאסוף את המידע שיוכל לייעל את פעילות המחלקות השונות של המועצה. דרך אחרת היא לייצר מידע רלוונטי על בסיס סקרים ופעולות ניטור אחרות.

חשוב לציין שלטווח ארוך יש חלק מההוצאות יחזירו את עצמן בייעול המערכות של המועצה.

הנגשת המידע לציבור – דורשת תוספת משאבים משמעותית. במערכות מסוימות היא קלה יותר ובמערכות אחרות נדרשת השלמת יכולות כדי להגיע לתוצאה מספקת.

מקורות מימון אפשריים

במסגרת הערכות לביצוע הרפורמה בחוק התכנון והבנייה מוקצים אמצעים לשיפור יכולות המיחשוב בפרט והיכולות המרחביות בכלל של הוועדות המקומיות.

ניתן לנצל תקציבים אלה לבניית מערכת ממ"ג שתעבד ותציג גם את המידע הסביבתי.

אילו תנאים נדרשים ליישום

תקציבים ייעודיים לאיסוף מידע ולמיפוי, נגישות למערכת מידע גיאוגרפית, מינוי רכז מהמועצה לביצוע המשימה.

מעבר לבניית המערכת נדרשת העסקת אנשי מקצוע – גם לתפעול המערכת המידע הגיאוגרפית עצמה וגם להמשך איסוף והזנה של המידע הנדרש על השטחים הפתוחים בתחומים השונים – אקולוגיה, מורשת האדם ועוד.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

כלי זה יכול להשתלב עם כלים מתחומי פעילות שונים ואופי פעילות שונה. ככלל ישנה מודעות לחשיבות המידע הסביבתי על השטחים הפתוחים בתכנון. צריך לראות שהנושא הזה יהיה משולב במערכת כבר בשלב האיפיון וההטמעה הראשונית.

להלן מספר דוגמאות עימן הכלי יכול להשתלב:

  • סקר טבע נוף וחקלאות נותן תשתית טובה למידע סביבתי על שטח המועצה, שניתן להרחיבו ולעדכנו בהמשך.

  • תכנית מרחבית כוללת לשטחים הפתוחים במועצה – כלי תומך בניהול בהתאם ליעדי התכנון וכן למעקב ובקרה.

  • שילוב ניטור בדפוסי העבודה של המועצה – אמצעי תומך למערך הניטור.

  • שקיפות וזמינות מידע – כחלק ממערך הנגשת המידע למתכננים ולציבור.

  • חיזוק קשרי מועצה יישובים – כחלק משיפור/חיזוק הקשרים.

  • קידום חקלאות תומכת סביבה – יישום ממשקים המצריכים שימוש במערכות מידע.

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • התייחסות מקיפה ומנומקת לנושאים סביבתיים בכל החלטה שקשורה לתכנון וניהול שטחים פתוחים בשטח המועצה.

  • קיומם של עדכונים שוטפים של המידע הסביבתי על השטחים הפתוחים במערכת.

  • הגברה של ידע ומעורבות הציבור בדיונים תכנוניים וממשקיים.

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • מדריך ממשק שטחים פתוחים בראיה אקולוגית

  • חקלאות תומכת סביבה

  • מדריך לשיקום אקולוגי

הערות:

* תהליך הקמה והטמעה של מערכת גיאוגרפית בארגון הוא מורכב ומחייב ניתוח של מבנה הארגון, צרכיו ויכולותיו. זהו תהליך מורכב, שתיק הכלי יכול לתת רק אפיון כללי של השלבים הנדרשים שלו.

**התרומה של מכון דש"א וגורמים אחרים לתהליך יכולה להיות משמעותית בהנחיית השימוש במערכת ובניית בסיס הנתונים והמידע הנדרשים ליצירת תשומה סביבתית לתכנון וניהול שטחים פתוחים.