סקר ערכי טבע, נוף וחקלאות

סוג הכלי: ידע

איסוף מידע שיטתי ומובנה על השטחים הפתוחים שבמועצה בתחומים שונים: ערכי טבע, נוף, מורשת, פעילות חקלאית וכיו"ב, כרקע סביבתי לתכנון וניהול השטחים הפתוחים.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • יצירת תהליך קבלת החלטות ענייני ומושכל לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה המבוסס על מיטב המידע הקיים לרבות אפיון הערכיות האקולוגית, הנופית והסביבתית של השטחים הפתוחים במועצה.

  • הרחבת המידע הזמין מקיים לצורך קביעת מדיניות תכנון וממשק שתביא למזעור פגיעות אקולוגיות, נופיות, חקלאיות וחברתיות שנגרמות כתוצאה מפיתוח נדרש.

  • הרחבת הידע וחיבור של תושבי המועצה לשטחים הפתוחים - על רבדיה השונים.

  • הרקע הסביבתי משמש גם לפעילות ציבורית וגם למערכת החינוך ולקידום שימושי תיירות ונופש בחיק הטבע (נב"ט), ברמות שונות.

דוגמה

סקרי טבע ונוף לאזורים רבים בארץ שנערכו ע"י מכון דש"א, סקר טבע עירוני בתכנית אב לטבע עירוני ירושלים, סקר עיבוד חקלאי- מ.א. עמק הירדן.

זמן נדרש למימוש הכלי

סה"כ משך תהליך יישום מלא של הכלי: בין שמונה חודשים לשנתיים.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא נותן מענה ישיר להתמודדות עם לחצי פיתוח, אולם הוא יכול לסייע בתהליכי קבלת החלטות "מקיימות" יותר בסוגיות מהותיות וביניהן איומים ולחצי פיתוח. הכלי יכול לסייע בהתייחסות לתוכניות פיתוח בועדות התכנון.

משאבים נדרשים

  • נדרשים תקציבים ייעודיים ליישום הכלי.

  • כוח אדם מיומן לביצוע הסקר, בהתאם למידע הנאסף בסקר

  • משך יישום הכלי יכול להשתנות בהתאם לגודל המועצה, הרכב השטחים הפתוחים/תחום הסקר ומצאי הערכים בתחומה, וכן בהתאם לאיכות הסקר

שימו לב

הכנת סקרים מהווה שלב מקדמי משמעותי ליישום תהליכים וכלים רבים ומגוונים לתכנון וניהול שטחים פתוחים במועצה.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

איסוף, מיפוי וניתוח מידע על השטחים הפתוחים המצויים בתחומי המועצה, כבסיס לתכנון וניהול מושכל של שטחים פתוחים, קבלת החלטות וקביעת מדיניות.

רציונל כללי

זהו כלי מרכזי המקנה ידע לתכנון וניהול שטחים פתוחים במועצה ומסייע לקבלת החלטות, קביעת מדיניות ויישומה.

כמו כן, שימוש בסקרים מסייע ביצירת שפה משותפת לכלל בעלי העניין לגבי חשיבה עתידית בהיבטים שונים של תכנון וניהול שטחים פתוחים.

הסקרים יכולים לשמש ולהכווין גם את פורום השטחים הפתוחים בגיבוש תכנית העבודה לקידום תכנון, ניהול ושמירה על שטחים פתוחים וערכיהם.

 

איסוף המידע יכול להיות בתחום מסוים אחד, למשל סקרי עיבוד חקלאי, או לחילופין להיות רב תחומי כדוגמת סקר שטחים פתוחים כולל בתחומים רבים: ערכי טבע, נוף, מורשת, חקלאות ועוד.

איסוף המידע הנ"ל וניתוחו מסייע באפיון ערכיות ורגישות השטחים הפתוחים, כמו גם להמליץ על מוקדי העניין במועצה והאם ישנם מאפיינים ייחודיים למועצה.

בחלק מהמועצות סקרים אלו משמשים כמורה נבוכים לקידום תהליכים שונים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה.

 

הסקרים כוללים את הנושאים הבאים:

סקר טבע ונוף: מצאי צומח וחי, נוף, מורשת האדם, רצף השטחים הפתוחים, תשתית פנאי ונופש והתייחסות שירותי המערכת האקולוגית.

קרקע: חבורות קרקע, עומק הקרקע, גיאולוגיה, הידרולוגיה, ליתולוגיה. סקר קרקע לרוב מיועד לפיתוח חקלאי ויהיה ממוקד לתא שטח מסוים.

מורשת: אתרים ארכיאולוגיים ופרה-היסטוריים, אתרי היסטוריים, אתרי מורשת, מבנים לשימור.

חקלאות: שטחי גידול, סוגי גידול, רמת/סוג טיפול, סטטוס פעילות (שטח מעובד/לא מעובד).

 

ניתן גם לשלב בסקר בין התחומים/נושאים השונים.

קהל היעד

הכלי מיועד לשרת בראש ובראשונה את המועצה האזורית.

המידע שנאסף יהיה נגיש וזמין ויעמוד גם לרשות מתכננים, תושבי המועצה והציבור בכללו, בצורה זמינה, שמאפשרת גם שימוש מקצועי וגם צפייה זמינה ונוחה לציבור.

רלוונטיות לתחומי פעילות

חקלאות, תיירות פנאי ונופש, סביבה וקיימות, חברה וקהילה.

הכלי רלוונטי בעיקר להיבטים של ניהול שטחים פתוחים לשמירה על המגוון הביולוגי ודמות הנוף של המועצה, ניהול מרחב חקלאי, אספקת שירותי מערכת אקולוגיים ושיקום אקולוגי ונופי של שטחים מופרים.

מקור וניסיון ביישום

קיימים סקרים רבים לאזורים שונים ובתחומים מגוונים:

  • קיימים סקרי טבע ונוף לאזורים רבים בארץ שנערכו ע"י מכון דש"א.

  • סקר נוסף לדוגמא נערך עבור עירית ירושלים כבסיס לתכנית אב לטבע עירוני ושותפים לו מספר משרדי ממשלה, החהל"ט, רט"ג ועוד.

  • ישנם סקרים נקודתיים יותר הנערכים לאזורים יותר ספציפיים או למינים/תופעות מסוימות ע"י גופים כגון רט"ג.

  • סקר עיבוד חקלאי בוצע במספר מועצות שערכו לעצמן פרוגרמות חקלאיות, דוגמת מ.א. עמק הירדן.

 

מעמד

לסקרים אלו אין מעמד סטטוטורי. אולם, הסקרים מהווים בסיס ידע ניהולי בקבלת החלטות בעבודה השוטפת של המועצה וכבסיס לתכניות סטטוטוריות.

פרישה גיאוגרפית

ניתן לבצע סקר כולל עבור השטחים הפתוחים במועצה אזורית בהתאם לגבולות המועצה, ו/או בהתאם לתחום/סוג הפעילות בשטחים הפתוחים הרצוי.

כאשר מדובר בסקר טבע ונוף, ההתייחסות לרוב היא למרחבים טבעיים, שאינם בהכרח תואמים את הגבולות המוניציפאליים (ועל כן במקרים רבים הסקרים מתפרסים על יותר ממועצה אחת).

גמישות

הסקר אינו סטטוטורי ובמידת הצורך ניתן לעדכן אותו.

מענה ללחצי פיתוח

קיומו של חומר רקע ברור, זמין ומקיף , שעומד לנגד עיני המתכננים כבר בשלבים הראשונים של תכנון ובחינת חלופות מקרו יכול למנוע קונפליקטים, היות והוא מפנה את המתכננים לשטחים בעלי ערכיות נמוכה יותר.

הכלי איננו סטטוטורי ולכן לא יכול להתמודד באופן ישיר עם לחצי הפיתוח. יחד עם זאת, יכול לסייע בהתייחסות לתוכניות פיתוח בועדות התכנון ובתהליך קבלת החלטות בסוגיות מהותיות בתכנון שטחים פתוחים.

משאבים נדרשים

נדרש תקציב ייעודי למימון צוות מקצועי ומיומן בהכנת הסקרים, בהתאם לתחום הסקר.

סקרים רבים נערכים בשותפות בין מועצות אזוריות לבין בעלי עניין אחרים שתומכים לעתים תקציבית בעריכת סקרי טבע ונוף כמו המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, רשויות נחלים וניקוז וקק"ל.

במידה ואין למועצה משאבים לצורך יישום סקר ניתן לאסוף מידע בנושא מרשויות תכנון, מכון דש"א, רט"ג, קק"ל וגופים חקלאיים במרחב.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • מסייע בקביעת מדיניות, קבלת החלטות ותהליכים שונים לתכנון וניהול מושכל של שטחים פתוחים במועצה.

  • מסייע ליישום שיטות לניטור, מעקב ובקרה במועצה.

  • הרחבת הידע וחיבור של תושבי המועצה לערכי טבע - חי וצומח,  ולמורשת האדם, על רבדיה השונים, כולל המורשת החקלאית.

  • הרקע הסביבתי משמש גם בפעילות ציבורית במערכת החינוך ולקידום פעילות נב"ט ותיירות, ברמות שונות.

הסקר מהווה בסיס לעבודת הועדה/היחידה האחראית. למשל, סקר חקלאי מספק מידע על שטחי הגידולים, סוגי הגידולים חיוני לעבודת הועדה החקלאית.

חולשות:

  • משך זמן הנדרש לביצוע הסקר יכול להיות ממושך, אף כי ניתן לערוך סקר גם תוך חודשים ספורים.

  • מצריך תקציבים ייעודיים ולעתים גם היערכות להטמעת בסיס הידע החדש.

  • לביצוע נדרשים גם מומחים חיצוניים. ניתן ורצוי להעזר גם בכוחות מקצועיים מקומיים.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

הכלי מתאים לכלל סוגי המועצות.

  • סקר טבע ונוף מתאים יותר למועצה שיש לה מגוון שטחים פתוחים ושהערכים בהם אינם מוכרים ו/או אינם מוגנים או;

  • מועצה הרוצה לקדם פעילות של תושבים ומבקרים והסקר משמש לאיתור המוקדים/הצירים החשובים.

  • סקר עיבוד חקלאות רלוונטי יותר למועצות חקלאיות ו/או מועצות הרוצות לשפר את מערך הניהול החקלאי שלהן.

מידע רלוונטי נוסף

  • סקרי שטחים פתוחים הקיימים שרובם נערכו ע"י מכון דש"א (מצורפת מפה של אזורי הסקרים הקיימים ובשלבי עבודה).

  • דו"ח של המארג הכולל מידע רב בפרישה ארצית

  • מדריך ממשק שטחים פתוחים בראיה אקולוגית במועצות האזוריות כולל הפניות למקורות מידע נוספים.

  • מדריך מיפוי צומח

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

הסקר יבוצע ע"י צוות מקצועי חיצוני מומחה בתחומי הסקר.

ליווי הסקר שמטרתו ערכי טבע למען שמירת טבע / תיירות והנחייתו מטעם נציג מועצה נבחר שיוביל את התהליך: אגף מוניציפאלי/איכות סביבה/קיימות או שטחים פתוחים.

סקר חקלאי רצוי שירוכז בידי רכז הועדה החקלאית.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי:

  • סקר טבע ונוף יכולים להיות רלוונטיים רשויות וארגוני סביבה למיניהם: מכון דש"א, רט"ג, קק"ל, החברה להגנת הטבע, ארגוני סביבה מקומיים, ארגוני מיני ספציפיים (דוגמת אגודת הפרפרים) מוסדות מחקר למיניהם (דוגמת אוניברסיטאות)

  • סקירת העיבוד החקלאי תהיה רלוונטית עבור החקלאים במועצה, מו"פ חקלאי ומשרד החקלאות

בתהליך יישום הכלי:

  • לאיסוף המידע בסקר טבע ונוף רצוי לשתף/לשלב את הציבור ובכלל זה: ארגוני סביבה מקומיים, תושבים ומסגרות חינוכיות בתחום המועצה

  • לאיסוף המידע בסקר עיבוד חקלאי ניתן לשתף/לשלב את ציבור בכלל והחקלאים בפרט, מו"פ חקלאי

 

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

 

ליישום הכלי נדרשים שלושה שלבים עיקריים:

  1. קביעת תחום הסקר ומטרותיו: הגדרת תחום הסקר ומטרותיו ובכלל זה: הגדרת הערכים והשטחים נסקרים, קביעת שיטות הסקירה, אופן המיפוי והתוצרים הסופיים.

    בשלב הראשוני, לפני הגדרת תחום הסקר ומטרותיו חשוב להבין מה המידע הרלוונטי הקיים (איסוף המידע הקיים - סקרים, מחקרים ועבודות וכיו"ב) ורק לאחר מכן לתכנן את הסקר באופן שישלים ו/או ירחיב את המידע הקיים.

    לצורך הגדרת מטרת הסקר ניתן להיעזר בתיק כלי ניהול אקולוגי, המדריך לניטור משולב והמדריך לחקלאות תומכת סביבה על מנת להכווין תחומי הסקר בהתאם לערכים הייחודיים ו/או הרגישים במועצה.

    בשלב זה יש לאתר בעלי עניין נוספים ולנסות להגיע לאיגום תקציבי שיאפשר ביצוע סקר הולם למטרות שהוצבו. להיערכות זאת יש משמעות גם באופן הגדרת הסקר ומטרותיו וגם מבחינת תהליך גיוס התקציבים והמשאבים בהמשך. לאחר בחירת השותפים, יש להגיש בקשות למימון ולגייס תקציבים לביצוע הסקר, לפי הצורך.

    משך: עד חמישה חודשים.

    הגשת הבקשות לתמיכות לחלק מן הגופים תלויה במידה רבה במועדי ההגשות לתמיכות, ועל כן ייתכן שבפועל משך סיום השלב עלול להימשך זמן ממושך יותר

  2. ביצוע הסקר: ביצוע הסקר בפועל ע"י צוות מקצועי מומחה לביצוע הסקרים. משך ביצוע הסקר יכול להשתנות בהתאם לגודל המועצה, הרכב השטחים הפתוחים/תחום הסקר ומצאי הערכים בתחומה, וכן בהתאם לאיכות הסקר.

    • מומלץ כי איסוף המידע בשטח להכנת סקר טבע ונוף יכלול 4 עונות (שנה) ולכל הפחות את עונת האביב.

    • בסקר עיבוד חקלאי יש חשיבות לדגימה במהלך כל עונות השנה רק במידה והעיבוד חקלאי משתנה בין עונות השנה.

    בתום ביצוע סקרי השדה יש לעבד את הנתונים באופן שיוכלו לשמש את המועצה, כמו גם מתכננים, תושבים והציבור הרחב ובכלל זה: ארגון מסד הנתונים ויצירת מאגר נתונים, מיפוי הנתונים ויצירת מפות, ניתוח הממצאים והסקת מסקנות בהיבטים של תכנון וניהול השטחים הפתוחים – תכלול הממצאים והמסקנות באמצעות מסמך מסכם.

    משך: עונה (3-4 חודשים) - שנתיים.

  3. הטמעת ממצאי הסקר בפעילות השוטפת של המועצה : על מנת שהסקר וממצאיו יוטמעו בקביעת המדיניות של המועצה ובתהליכי קבלת החלטות חשוב כי:

    • הסקר יהיה מוכר ונגיש לכל עובדי המועצה – חשוב לבצע כנס/סדנת השקה והיכרות עם תכני הסקר לכל יחידות המועצה ואף לבצע סדנאות ייעודיות לבעלי התפקידים הרלוונטיים.

    • קידום תהליכי תכנון וניהול שטחים פתוחים – גיבוש תכניות וכלים על בסיס הסקרים באופן שוטף.

    • הסדרת מערכת מידע – על מנת שהחומרים יהיו נגישים ויעמדו בפני מקבלי ההחלטות בזמן אמת רצוי להעמיד מערכת מידע ממוחשבת שתסייע בהצגת הנתונים ותאפשר יכולת לבצע ניתוחים ועיבודים שונים. ניתן להתבסס על מערכת המידע של מכין הסקר או על בסיס מערכת מידע GIS במידה וקיימת במועצה (בשימוש כלי מערכות מידע).

    • שילוב שיטות ניטור המסתמכות על ממצאי הסקר – חשוב כי הסקר ישמש בסיס לתהליכי ניטור, מעקב ובקרה על השטחים במועצה. ישנן שיטות מגוונות לניטור שטחים פתוחים (ראה/י במדריך לניטור).

    משך: מתמשך.

סה"כ משך תהליך יישום הכלי: בין שמונה חודשים לשנתיים.

משך יישום הכלי יכול להשתנות בהתאם לגודל המועצה, הרכב השטחים הפתוחים/תחום הסקר ומצאי הערכים בתחומה, וכן בהתאם לאיכות הסקר.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

  • נדרש תקציב ייעודי למימון צוות מקצועי ומיומן בהכנת הסקרים, בהתאם לתחום הסקר. לרבות מומחה לעיבוד החומרים הנאספים, מיפוי ניתוח וארגון כבסיס מידע נגיש זמין. העלויות נגזרות במידה רבה מתחום הסקר, שיטות המדידה ומספר העונות.

  • הטמעת נתוני הסקר במערכת המידע של המועצה, יכולה להתבצע במסגרת העבודה השוטפת של צוות מערכת המידע של המועצה.

 

מקורות מימון אפשריים

  • מרבית התקציבים להכנת הסקרים מתקבלים כיום דרך הגשת קולות קוראים למשרד להגנת הסביבה בביצוע מכון דש"א

  • ניתן גם לפנות לקק"ל, רשויות ניקוז נחל ורט"ג כשותפים נוספים

  • תמיכה ממשרד החקלאות ניתן לקבל אם מדובר בהכנת סקר עיבוד חקלאי ו/או כחלק מתהליך הכנת תכנית אזורית

  • ניתן גם לבחון תמיכה גם עם מוסדות ומכוני מחקר וגופים המעורבים בניהול השטחים הפתוחים, כדוגמת הקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל

  • שיתוף במימון בסקר עם רשויות אחרות הנכללות בתחום הסקר

 

ממ"א מסייע למועצות לקדם סקרים בתחומם בהתאם לפעילות ונכונותם של הרשויות לעשות שימוש מושכל בחומרים, לרוב כשלב מקדמי להכנת תכנית כוללת לשטחים פתוחים במועצה.

אילו תנאים נדרשים ליישום

  • תקציבים ייעודיים.

  • מערכת מידע ממוחשבת להטמעת מאגר נתוני הסקרים, עיבודם ומיפויים איננה מחייבת, אך יכולה לתרום במידה רבה בהמשך להנגשת החומרים ולשימוש במידע באופן שוטף.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

  • ביצוע הסקרים יכול לשמש בהמשך כבסיס מקצועי ליישום כלים רבים ומגוונים: הכנת תכנית כוללת לשטחים הפתוחים במועצה, הכרזה על אזורים ונופים לשימור, שילוב ניטור בדפוסי הפעילות של המועצה, ניהול אקולוגי, הטמעת מערכות מידע, שקיפות וזמינות מידע, פיתוח תשתיות ומוקדי תיירות פנאי ונופש, תכנון מרחב חקלאי ועוד.

  • בנוסף, לצורך יישום הכלי ניתן לשלב עם כלים חברתיים-קהילתיים לשיתוף הציבור בביצוע הסקרים כגון: מערך ניטור אזרחי, הגדלת מודעות של קהילות ולקיחת חלק פעיל ועוד.

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

מדד ההצלחה העיקרי הוא הפנמת המידע הסביבתי בתהליכי תכנון וקבלת החלטות הקשורים בתכנון וניהול השטחים הפתוחים.

מדד משני הוא הגברת המעורבות הציבורית של תושבי המועצה בשאלות אלה, על בסיס מידע שנאסף ורצון להשפיע.

לרוב לסקרי טבע נוף אינם כוללים כלים להערכה ולניטור, אלא רק מציגים את הקיים. רצוי לשלב שיטות לניטור הערכים המרכזיים שעלו בסקר..

קיים קושי להעריך תרומת הסקרים באופן ישיר. אם זאת, מוצעים מס' מדדים אפשריים:

  1. מידת הכיסוי המרחבי של הסקר ועד כמה הוא מייצג את המרחב הנדגם ואת הנושאים / תחומים להם הוגדר הסקר.

  2. מידת הטמעת המידע בתהליך קבלת ההחלטות במועצה.

  3. התפתחות תהליכי ניטור לנושאים שונים במועצה בעקבות הסקר.

  4. הערכת סיוע הסקר בהתמודדות עם בלימה של פיתוח עירוני באזורים רגישים או התאמת פיתוח בהתייחס למידע שהתקבל

 

מדריכים נלווים רלוונטיים

 

  • מדריך לניטור משולב – יכול לסייע במיקוד הגדרת תחום הסקר.

  • מדריך ממשק שטחים פתוחים - יכול לסייע ולהכווין בהגדרת תחום הסקר בביצוע סקרים כחלק ו/או כצורך להכנת תכנית ממשק לשטחים פתוחים.

  • מדריך חקלאות תומכת סביבה – מכווין בהכנת סקרים חקלאיים.

  • מדריך שיקום אקולוגי – מכווין לביצוע סקרים כחלק מתהליכי שיקום אקולוגי במועצה.