הגדלת מודעות של קהילות מקומיות לטבע ולקיחת חלק פעיל

סוג הכלי: יישום

שיקום או אימוץ וטיפוח של אתרי טבע / שטחים פתוחים / אתרי מורשת על ידי קבוצות בקהילה ומיצובם כנכס קהילתי המהווה מרכיב משמעותי בזהות המקומית, מקור לגאווה ועוגן לפעילות ומעורבות.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • חיזוק הקשר בין הזהות המקומית לבין השטחים הפתוחים.

  • יצירת קהילה מעורבת ובעלת עניין בשימור השטחים הפתוחים השייכים לה.

דוגמה

זמן נדרש למימוש הכלי

זמן מינימלי ליישום 6 חודשים

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא נותן מענה ישיר להתמודדות עם לחצי פיתוח, אלא ברמת המודעות וחיזוק בעלי העניין מתוך הקהילה.

משאבים נדרשים

  • ניתן להשתמש בכלי זה במגוון דרכים, גם בהקצאת תקציבים נמוכה.

שימו לב

  • כדאי להפעיל את הכלי לאחר קיום פעולות הסברה לתושבים, אולם אין הדבר מחייב.

  • כדאי להתחיל בפיתוח פעילות במקומות בקהילה שיש בהם הכנה כזו או אחרת לסוג כזה של מעורבות: קישור לתכנים שנלמדים בבתי-ספר / קבוצות תושבים בעלות עניין וכד'.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

מיצוב השטחים הפתוחים כנכס קהילתי שהוא מרכיב משמעותי בזהות המקומית, ומכאן מקור לגאווה, ועוגן לפעילות ומעורבות.

רציונל

יצירת הקשר רלוונטי לפעולה ע"י קישור האתר הנבחר לאירועים היסטוריים / אקולוגיים / חברתיים המשמעותיים לקהילה. לדוגמא: פריחה/קינון של מינים שונים, גידולי חקלאות האופייניים לתרבות החקלאית ההיסטורית, קישור לנוף הבנוי על ידי איתור חומרי בניין אופייניים באזור, התחקות אחר סיפורי מורשת מקומית במקום התרחשותם.

הכלי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון פעולות, חלקן מייצרות תהליך עמוק יותר - יצירה ותחזוק של מסורת סביבתית על ידי איתור אוכלוסיות ייעודיות לשיתוף בקהילה, בניית תכנית המורכבת מתשתית מתאימה, למשל: שביל אופניים, שילוט ומידע, ספסלים למנוחה, אירוע סימון שבילים, פיקניק קהילתי, טקס חנוכת גינה קהילתית, מרוץ/צעדה והטמעה של המסורת באמצעי התקשורת הרלוונטיים ועל ידי תמיכה בקבוצות המעורבות. אפשר גם לקיים פעילויות מיידיות ופשוטות יותר ליישום כמו איסוף זרעים נדירים באזור מיועד לפיתוח, סילוק מינים פולשים וכו'.

קהל היעד

קהילות שונות במועצה (בהתאם לאתר הנבחר) לדוגמא: יוצאי חיל הים לשיפוץ אנדרטת חיל הים, קשישים יוצאי העדה האתיופית לביצוע גינה קהילתית של גידולים מסורתיים, מתנ"ס ומשפחות לאיסוף זרעים של מינים נדירים בשטח המיועד לפיתוח, תנועות נוער וכו'...

רלוונטיות לתחומי פעילות

חברה וקהילה (וחינוך), סביבה וקיימות.

אפשרויות היישום של כלי זה נוגעות ברובן לתחום הסביבה וידע מתחום זה יכול להוסיף רבות ליישום מיטבי. במקרים מסוימים יישום מוצלח יכול להתפתח גם לכיוון התיירותי; אתרי פעולה שהופכים להיות אטרקטיביים למבקרים מן החוץ.

מקור וניסיון ביישום

מיזם קהילתי סביבתי בעמק חפר לאישוש חיות בר.

שת"פ תנועת בני המושבים וקק"ל לפעילות שיקום ברמת הגולן.

סיירי החולות – מעבדה סביבתית ניידת בגבעת אולגה

פרישה גיאוגרפית

עדיפות לביצוע בשטחים בניהול המועצה, אך ניתן ליישום גם בשטחים באחריות פרטית (חקלאות) בכפוף לביצוע תהליכי שיתוף ציבור מתאימים, וכן, בשטחים שבניהול גופים ממשלתיים שונים כמו רשות העתיקות, אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון וכו'.

גמישות

גמישות גבוהה. קיים מגוון רחב של פעילויות שניתן לעשות עם הקהילה.ניתן להתחיל בפיתוח פעילות במקומות בקהילה שכבר יש בהם הכנה למעורבות (בתי ספר, תנועות נוער, קבוצות בעלי עניין).

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא נותן מענה בהתמודדות עם לחצי פיתוח, אלא תרומתו באה לידי ביטוי ברמת המודעות בלבד .

משאבים נדרשים

  • רכז בחצי משרה (לפחות) או הגדרת הנושא כחלק מאחריות של עובד מועצה במשרה קיימת

  • תקציב פרסום וניהול אירוע

  • תקציב ניהול שוטף

  • חשוב מאוד: במקרים מסויימים התקציבים יכולים להתבסס על תקציב קיים שמועבר ליישובים כגון תקציב תרבות.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • חיזוק הזיקה ומעורבות ציבור בשטחים הפתוחים

  • פוטנציאל גיוס מימון חיצוני גבוה בשל מעורבות של קבוצות עניין ייעודיות.

  • ניהול משותף עם נציגי ציבור – אפשרות להעברת בעלות על התהליך לבעלי עניין מתוך הציבור לאחר שלבי ההתנעה.

  • הטמעה מתמשכת, זמן השפעה ארוך.

חולשות:

  • פרויקט רב-תחומי הדורש שילוב תחומי ידע וניהול שונים ולכן, מציב אתגר ברמת התיאום ושיתוף הפעולה.

  • תקציב – הפרויקט עלול לגרור עלויות גבוהות בשל הצורך לייצר תשתית בשטח פתוח, אך ניתן להוציאו לפועל גם בקנ"מ מצומצם ובעלויות נמוכות.

  • דורש תהליך הכנה ארוך יחסית.

מידת התאמה של הכלי לאופי מועצה

מתאים לכל סוגי המועצות

מידע רלוונטי נוסף

המרכז לקיימות מקומית (עמותה) http://www.kayamut.org.il/

תכניות הכשרה לפעילים חוף השרון

פעילות עם החברה להגנת הטבע בקהילות http://www.teva.org.il/?CategoryID=1714

המדריך הירוק (לצעירים) http://kids.gov.il/sababa/green_guide/

קרן לשמירה על הנקיון (תקציבים לשיקום שטח) http://www.sviva.gov.il/AboutOffice/Pages/CleaningFund.aspx

מסלולי טבע עירוני של החלה

התייחסות הציבור לגביית דמי כניסה לאתרים בשטחים פתוחים – עבודת מחקר המפורסמת באתר מכון דש"א

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

אגף החינוך והתרבות במועצה, בשיתוף הקהילות השונות.

ישנה עדיפות לבניית צוות רב-תחומי למימוש הכלי על-מנת לשלב תחומי ידע שונים: רכזי ומנהלי קהילות, נציגי אגף חינוך (חינוך סביבתי-מקומי-חקלאי), אנשי שטח, פיקוח וסיור, חקלאות וטבע.

בעלי עניין

בתהליך היישום: אנשי חינוך סביבתי.

ביישום בפועל: ועדים מקומיים, אגודות שיתופיות, אנשי חינוך, חובבי טבע, אגודות טבע וסביבה.

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

ליישום הכלי נדרשים חמישה שלבים עיקריים:

שלב 1 - מיפוי בשלושה מרחבים: בשטח - איתור אתרים ושטחים פוטנציאליים (ניתן להסתייע בשלב זה בידע שנמצא בארגוני סביבה הפועלים באזור), בארכיון - מחקר אקולוגי-היסטורי-תרבותי מקומי. בקהילה - סימון קבוצות עניין רלוונטיות מתוך הקהילה. יצירת חיבור בין אתר-סיפור-אוכלוסייה ייעודית. זהו בסיס הנרטיב והחוויה כפי שיבואו לידי ביטוי בשטח ובתרבות המקומית.

לו"ז ליישום: עד 4 חודשים.

שלב שני - איתור צרכים ובניית תכנית פעולה, הצבת מטרות ויעדים: בשלב זה, כדאי לשתף נציגים מאוכלוסיית היעד על מנת לבסס בעלות על החלטות וביצוע.

לו"ז ליישום: עד חודשיים.

שלב שלישי - בתוך המועצה ומול גורמים חיצוניים רלוונטיים:

הנגשת ידע, סיוע וכלים: אנשי קשר, תקציב, ביסוס שיתופי פעולה רלוונטיים, תקשורת מול כל הגורמים הרלוונטיים במועצה. המשך שיתוף ציבור; הרחבת מעגל השותפים בתוך אוכלוסיית היעד, יצירת מחויבות לפעולה.

לו"ז ליישום: עד 10 חודשים.

שלב רביעי- ביצוע ומעקב: הוצאה לפועל של תכנית הפעולה, תוך כדי תיעוד שקיפות ושיתוף של אוכלוסיות היעד ובעלי עניין רלוונטיים.

לו"ז ליישום: פעילות שוטפת, ניטור ומעקב שנתי.

שלב חמישי – תיעוד וחזרה, הטמעה בתרבות המקומית:

יצירת מסורת של תחזוק מתמשך ואירועים החוזרים על עצמם מדי שנה, תיעוד באמצעים רלוונטיים והפצה של הסיפור והמסורת באמצעי תקשורת רלוונטיים.

לו"ז ליישום: פעילות שוטפת.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

הקצאת רכז בחצי משרה לנושא.

תקציב שנתי לפעילות שוטפת ולפעילויות שיא 120,000 ₪.

גיוס תקציבים נוספים או איגום תקציבים להרחבת הפעילות.

מקורות מימון אפשריים

  • רשויות מקומיות

  • תורמים פרטיים

  • צה"ל/משרד הביטחון

  • משרדי ממשלה: המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד התיירות.

  • גופים ירוקים: רט"ג, קק"ל, רשויות הניקוז והנחלים

  • עמותות וגופים ירוקים:, החברה להגנת הטבע, שת"פ עם עמותות רלוונטיות..

אילו תנאים נדרשים ליישום

תקשורת טובה בין האגפים הרלוונטיים במועצה ויכולת לנהל תהליך רב-תחומי הכולל יצירת חזון יצירתי ותרגום מעשי בשטח. נכונות ויכולת לנהל תהליך שיתוף ציבור הדורש תקשורתיות גבוהה, שקיפות וגמישות בהתנהלות.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

 

  • תמיכה בקבוצות קיימות בשמירה על שטחים פתוחים

  • מפגשי דיאלוג

  • אירועי טיפוח ובילוי בטבע

  • הקמת מרכז ידע מקומי

  • ניהול אקולוגי

  • זיהוי רוח המקום ומאפייניו

  • פיתוח תשתיות תומכות פנאי ונופש

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

היענות אוכלוסיות היעד בהשתתפות ויוזמה, יציבות לאורך זמן (יצירת מסורת אירועים, טיפוח מתמשך, הטמעה בחינוך מקומי-סביבתי).

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • מדריך ממשק שטחים פתוחים בראיה אקולוגית.

  • מדריך לשיקום אקולוגי.