הקמת מערך לניטור אזרחי

סוג הכלי: יישום

בנית מערך פעילות לאיסוף מידע וניטור באמצעות הקהילה המקומית בתחומי עניין שונים בשטחים הפתוחים במועצה.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • הגדלת מודעות ציבור התושבים לסביבתם ולערכי הקיימות ושמירת טבע בכללותם

  • עידוד מעורבות הקהילה בשמירת השטחים הפתוחים באופן אקטיבי.

  • הרחבת בסיס הידע לקהילה המדעית ולמקבלי ההחלטות במרחב האזורי לצורך תכנון וניהול מושכל של השטחים הפתוחים.

  • ייעול מערך מעקב ובקרה על השטחים הפתוחים במרחב האזורי

  • שיפור היעילות בטיפול במטרדים ומפגעים סביבתיים בזמן אמת (פיקוח ואכיפה)

  • חיזוק שתופי פעולה עם גורמים המעורבים בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במרחב

דוגמה

ניטור בנושא נקודתי למשל הקמת אתר במועצה שיציג דיווח עדכני על מוקדי פריחה או תופעות טבע עונתיות במועצה. ניטור ברמה מועצתית כוללת: פרוייקט "שיתוף הקהילה בתוכנית ניטור גולנית (מ.א. גולן).

זמן נדרש למימוש הכלי

  • משך פיתוח מערך הניטור תלוי במורכבות פרוטוקול הניטור ויכול להימשך בין שנה לשנתיים.

  • ביצוע הניטור בפועל ע"י הקהילה המקומית הינו תהליך מתמשך.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי לא נותן מענה ישיר להתמודדות עם לחצי הפיתוח. הכלי יכול לסייע בעידוד וחיזוק התארגנויות מקומיות בנושאי סביבה.

משאבים נדרשים

  • ליישום הכלי במועצה נדרשים תקציבים ייעודים. היקף המשאבים הנדרש משתנה ותלוי בפרוטוקול הניטור: יעדי הניטור, היקף הפעילות ומערך הניטור הממוחשב (פלטפורמת איסוף הנתונים), קהל היעד, השותפים ואופן איסוף הנתונים וניתוחם.

  • ניתן להתבסס על פלטפורמות ניטור קיימות ואז היקף המשאבים הנדרש יהיה מצומצם יותר.

שימו לב

  • יישום הכלי מחייב שתופי פעולה נרחבים עם גופי מחקר ו/או גופים מומחים ביישום שיטות ניטור בשטחים הפתוחים.

  • הקמת הכלי מחויבת בהקמת מערך לאיסוף המידע המתקבל והעברתו לגורמי הביצוע הרלוונטיים. תהליך לאיסוף מידע ע"י קהילה מפתח ציפיות מהציבור הפעיל שהחומרים שימסרו, יטופלו או שיקבלו התייחסות מצד המועצה.

 

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי

ניטור משתף, המבוסס על אינטראקציה בין אנשי מקצוע לבין קהילת התושבים, מעמיק את הקשר שבין התושבים לבין האזור, ומסייע למקבלי ההחלטות בתחומי התכנון והאקולוגיה.

כמו כן, יישום הכלי מאפשר הקמת מערך שיתוף פעולה בין הגופים המקצועיים לאנשי הקהילה שתכליתו תכנון ויישום מערך ניטור, הנחוץ לניהול מיטבי של השטחים הפתוחים במועצה האזורית.

רציונל כללי

שיתופה של הקהילה המקומית בניהול השטחים הפתוחים הוא תנאי הכרחי להשגת יעדים בשמירת האיזונים הנכונים שבין פיתוח לבין שמירת המגוון הביולוגי וטיפוח ערכי נוף ומורשת. מעורבות בעלי עניין מהקהילה מעשירה את חזון טיפוח הסביבה האזורית ומעניקה עומק חשוב לתוכניות ופעולות הנעשות בדרך כלל על ידי מומחים מן הרשויות המוסמכות בלבד. כמו כן, מעורבותה הפעילה של הקהילה בניהול השטחים הפתוחים מסייעת במניעת קונפליקטים עתידיים וביישוב קונפליקטים קיימים.

כל מועצה בוחרת במודל ניטור המתאים לה. כאשר התוצאה צריכה להיות אחידה אצל כולם – עשרות, מאות או אלפי תושבים משתתפים באופן פעיל במעקב ובדיונים הנוגעים ל"בית" שבו הם גרים. כאן, המושג "בית" לא מתייחס לקירות הבנויים אלא למרחב שבו אנחנו חיים.

 

ניהול ראוי של השטחים הפתוחים מחייב הקמת מערך ניטור המייצר בסיס מידע (Baseline) ומשמש לקבלת ההחלטות הנכונות לתוכניות פיתוח בשטחים הפתוחים. תוצרי תוכניות ניטור רב שנתיות מהוות קלט שמאפשר קבלת החלטות לשימור איכות בתי הגידול השונים, לקיים ממשק נכון בין פעילות האדם באשר היא לבין הטבע והמורשת במרחב, ולבחון ולתקן פעולות אלה בהמשך.

קהל היעד

מועצה אזורית, גופי מחקר וגופים אחראיים בניהול השטחים הפתוחים, התארגנויות חובבי טבע.

רלוונטיות לתחומי פעילות

חקלאות, סביבה וקיימות, חברה וקהילה.

מקור וניסיון ביישום

שיטות לניטור אזרחי מיושמות במקומות נרחבים בעולם. בשנים האחרונות מגמת שיתוף הקהילה והציבור בכלל בניטור ערכי טבע שונים הולכת ומתרחבת. בהתאם מתפתחים כלים מגוונים ליישום תהליכים אלו.

 

בישראל ישנן כמה דוגמאות לניטור אזרחי וקהילתי ביניהן:

ניטור לאומי אחר מין מסוים כגון ציפורי בר בהובלת המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה , פרפרים - דיווחים של חובבי פרפרים וחובבי טבע מכל הארץ. בפיקוח וניהול של אנשי אגודת חובבי הפרפרים בישראל.

 

פרויקט "שיתוף הקהילה בתוכנית ניטור גולנית" במועצה האזורית גולן החל לרקום עור וגידים. בשלב זה נבנית הפלטפורמה לביצוע הניטור, הגדרת יעדי הניטור, איתור והכשרת מתנדבים לשלב הפיילוט וכן פיתוח המערכת הטכנולוגית לביצוע הניטור.

 

מעמד

לכלי אין מעמד סטטוטורי.

פרישה גיאוגרפית

הכלי מתאים ליישום בכל שטח המועצה האזורית, במרחב אזורי נרחב יותר (מס' רשויות) ו/או במרחב/תחום ספציפי שיוגדר בהתאם ליעדי הניטור. ניתן גם ליישם את תהליך הניטור בשלבים. כך, שבשלב הראשון יבוצע ניטור רק באזור מסוים ולאחר מכן יתרחב הניטור לשטח נרחב יותר.

גמישות

ביישום הכלי מופעלת גמישות רבה היות והכלי צריך לשרת מחד את הקהילה המדעית, אך בו בזמן לתת מענה לצרכי הקהילה – וכך כל מועצה בוחרת במודל הניטור המתאים לה.

עם זאת, ניתן גם להשתמש בפרוטוקולים מוגדרים מראש (הגדרת יעדי הניטור ע"י מומחים מהקהילה המדעית) ולהנחות את מערך המתנדבים בהתאם ( Top Down). בחירה בין מערך ניטור קהילתי חוויתי לבין ניטור קהילתי מדעי.

בנוסף, למועצה גמישות רבה בבחירת מערך המתנדבים.

מענה ללחצי פיתוח

הכלי אינו נותן מענה להתמודדות עם לחצי פיתוח. אולם, הכלי יכול לסייע בעידוד וחיזוק התארגנויות מקומיות בנושאי סביבה.

משאבים נדרשים

נדרשים תקציבים ייעודיים למימוש הכלי. היקף המשאבים הנדרש משתנה ותלוי בפרוטוקול הניטור: יעדי הניטור, היקף הפעילות ומערך הניטור הממוחשב (פלטפורמת איסוף הנתונים), קהל היעד, השותפים ואופן איסוף הנתונים וניתוחם.

פיתוח פלטפורמה ייעודית למועצה מצריך משאבים נרחבים מאוד. ניתן להתבסס על פלטפורמות ניטור קיימות ואז היקף המשאבים הנדרש יהיה מצומצם במידה משמעותית.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • כלי משמעותי לעידוד מעורבות הקהילה בשמירת השטחים הפתוחים וחיזוק הזיקה של התושבים לסביבתם.

  • ניתן לשלב במערך הניטור גם ציבור מקומי וגם עוברי אורח ומבקרים.

  • שימוש בכוח אדם זמין ונגיש לשטחים הפתוחים לטובת הרחבת בסיס הידע של השטחים הפתוחים.

  • יצירת תהליך מובנה וארוך טווח עם הקהילה.

  • הכלי משמש את המועצה וכן את כלל המעורבים בתכנון וניהול המרחב וכן למחקר.

  • הכלי מסייע לחיזוק שתופי פעולה במרחב.

 

חולשות:

  • נדרשים תקציבים משמעותיים. עם זאת, ניתן להשתמש גם בפלטפורמות קיימות ו/או להרחיב את מספר הגופים המעורבים בתהליך ואז העלות תהיה מצומצמת יותר.

  • נדרש שתוף פעולה וסיוע גורמים חיצוניים מומחים בהובלת התהליך. אם כי, ניתן לקחת חלק גם בפלטפורמות ניטור קיימות.

  • נדרשת מודעות בסיסית ונכונות של הקהילה המקומית.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעד

  • הכלי מתאים למועצות שרוצות לרתום את הקהילה המקומית לפעול לקידום השטחים הפתוחים באופן אקטיבי יותר.

  • הכלי מתאים למועצות בהם מצויים ערכי טבע רבים.

  • הכלי מתאים למועצות שמבצעות תהליך כולל לתכנון וניהול שטחים פתוחים ומשתמשות בניטור האזרחי כאמצעי מעקב ובקרה על יעדי התכנית/התהליך.

מידע רלוונטי נוסף

  • פרוייקט "שיתוף הקהילה בתוכנית ניטור גולנית (מ.א. גולן) – יחידת שטחים פתוחים.

  • המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה – http://www.yardbirds.org.il/

  • מאגר תצפיות פרפרים בישראל - אגודת חובבי הפרפרים בישראל: http://www.gluecad.com/buttdb/hompage.asp?lng=hbr

 

  • Community based Citizen Science - Kerry Riddellועבודות מחקר רבות בנושא מדע אזרחי.

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

 מספר גורמים אפשריים: אגף מוניציפאלי/ סביבה, שטחים פתוחים/ חינוך סביבתי.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח מערך הניטור וביצוע הניטור:

  • מכוני מחקר

  • גופים המעורבים בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה

  • התארגנויות חובבי ערכי טבע

  • תושבי המועצה (קהלי יעד שונים: ילדים ונוער בפעילות בית ספרית או חינוך בלתי פורמאלי, קבוצות מיקוד פעילות שונה במועצה כגון: חקלאים, בוקרים, מטיילים, ועוד

 

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

שלבי הביצוע ולוחות הזמנים נגזרים במידה רבה מפרוטוקול הניטור שבוחרת המועצה ליישם/להשתמש.

 

לפני הכל, יש למנות אחראי מהמועצה שירכז את הפעילות ויהיה אחראי על ניהול מערך המתנדבים וכן ניהול העבודה השוטפת עם הגורמים החיצוניים.

במידה והמועצה בוחרת לגבש פרוטוקול ניטור המושתת על פלטפורמה קיימת משך פיתוח ויישום הכלי מתקצר במידה משמעותית – בהתאם לפרוטוקול הניטור הנבחר וכולל את השלבים הבאים:

  1. בחירת פרוטוקול ניטור – המועצה צריכה לבצע תהליך להיכרות ולמידה של פרוטוקולי ניטור שונים. במקביל היא צריכה להחליט מה תחום הניטור ואופי הפעילות שהיא מבקשת לאמץ ובהתאם לבחור את הפרוטוקול המתאים. למשל השתתפות של המועצה בניטור ציפורי בר.

משך: שלושה חודשים

  1. גיוס מערך מתנדבים: יש לגייס את מערך המתנדבים המתאים לביצוע הניטור ולהעביר לו את ההכשרה הנדרשת ובכלל זה: הסברה, ימי סיור ועוד.

משך: שלושה חודשים. (שלב זה תלוי בידה רבה בקהל היעד. למשל פעילות בבתי ספר מוגבלת לתקופת הלימודים בלבד.

  1. הפצת ממצאי הניטור בערוצי התקשורת של המועצה: איסוף המידע וניתוחו נעשה באמצעות גורמים חיצוניים. היות וכך, כל שהמועצה נדרשת לפרסם את ממצאי הניטור בערוצי התקשורת של המועצה. על מנת לחזק את אמון הקהילה במועצה, המועצה נדרשת להראות ולדווח לתושביה כי היא מתבססת בממצאי הניטור בקבלת החלטות באופן שוטף, גם באמצעות ערוצי התקשורת של המועצה.

משך: חודש

 

סה"כ משך תהליך פיתוח הכלי: כשנה. יישום הכלי בפועל הינו תהליך לטווח ארוך.

 

במידה והמועצה בוחרת לגבש פרוטוקול ניטור המותאם לצרכיה, ליישום הכלי נדרשים חמישה שלבים עיקריים:

  1. גיוס שותפים ותקציבים: כדאי לצאת לדרך נדרש קודם כל לרתום בעלי עניין רלוונטיים לביצוע הפרויקט ובהתאם יש לפעול לגיוס התקציבים והמשאבים הנדרשים.

 

משך: עד שלושה חודשים. (גיוס התקציבים תלוי במידה רבה במועד הגשת התמיכות והקולות הקוראים).

 

  1. פיתוח פלטפורמות חברתיות וטכנולוגיות: במהלך שלב זה יתקיימו סידרה של פגישות וראיונות עם משתמשים פוטנציאליים המייצגים את קבוצות בעלי העניין במטרה לבצע אפיון וניתוח של הדרישות, לפתח תשתית טכנולוגית (מערכת התכנה) ולבנות תשתית חברתית- גיבוש מערך מתנדבים ראשוני, לפחות 50-60 תושבים. כל מועצה יכולה להחליט מי הקהילה המתאימה לאיסוף המידע והניטור.

 

משך: עד שנה וחצי.

 

  1. קביעת יעדי הניטור: תהליך לקביעת יעדי הניטור ומערך הניטור (התשתית המקצועית) יגובש ע"פ הצרכים והיכולות של המועצה עם הגופים המקצועיים טרם יוצג לקהילה. בסיום גיבוש יעדי הניטור המקצועיים, יש לקיים מפגשים עם הקהילה על קבוצות העניין שבה, על מנת להגיע לקביעה משותפת של יעדי הניטור הן בהיבט הקהילתי (ניטור קהילתי) והן בהיבט המדעי (מערך הניטור- אפיון וצרכי הניטור). ייתכן מאוד ויתגבשו יעדים שונים בין שתי הקבוצות ועל כן יהיה צורך להכריע לגבי היעדים המרכזיים של הניטור ו/או יצירת ערוצי ניטור שונים. במסגרת זו יש להחליט גם מי יהיה אמון על ביצוע איסוף הנתונים ועיבודם: האם רק הגורמים המקצועיים ו/או גם המועצה

 

משך: עד שנה וחצי (במקביל לשלב א').

 

  1. ביצוע פיילוט: ביצוע פיילוט של הניטור במועצה בהתאם ליעדים שהוגדרו ובאזור מוגדר ומצומצם יותר שייבחר לשלב זה. לצורך כך יש לרכוש ציוד מתאים לניטור, לבצע ימי הסברה והכשרה לפעילים וכן לבצע בסוף התהליך עיבוד של הנתונים. כדאי כבר בתום שלב זה לפרסם את ממצאי הניטור. לעתים יימצא כי יש לייצר מערך ניטור משלים שייבחן את מידת מהימנותו של הניטור הקהילתי.

 

משך: עד שנה וחצי (ייתכן שניתן יהיה להתחיל את ביצוע הפיילוט לקראת גמר שלבים א' וב').

 

  1. הפעלת מערך ניטור ע"י הקהילה ואנשי המקצוע: ביצוע הניטור באמצעות התשתיות החברתיות והטכנולוגיות שפותחו. הערכת הממצאים, ועדכון היעדים באמצעות שיתוף פעולה בין הגורמים המקצועיים, המועצה לאנשי הקהילה. במהלך הפעילות השוטפת יש לפרסם את ממצאי הניטור לכלל הציבור והגורמים המעורבים באמצעות ערוצי התקשורת של המועצה. על מנת לחזק את אמון הקהילה במועצה, המועצה נדרשת להראות ולדווח לתושביה כי היא מתבססת בממצאי הניטור בקבלת החלטות באופן שוטף, גם באמצעות ערוצי התקשורת של המועצה.

 

משך: מתמשך, החל לאחר סיום פיתוח מערך הניטור ועדכונו (בהתאם לפיילוט).

 

סה"כ משך תהליך פיתוח הכלי: כשלוש שנים. יישום הכלי בפועל הינו תהליך לאורך טווח ממושך.

 

משאבים נדרשים (כולל עלויות)

נדרשים תקציבים ייעודיים למימוש הכלי.

  • היקף המשאבים הנדרש משתנה ותלוי בפרוטוקול הניטור: יעדי הניטור, היקף הפעילות ומערך הניטור הממוחשב (פלטפורמת איסוף הנתונים), קהל היעד, השותפים ואופן איסוף הנתונים וניתוחם.

 

פיתוח פלטפורמה למועצה: כאשר מבוצע לדוגמא הליך בדומה לפרויקט במועצה האזורית גולן נדרשים תקציבים עבור: ניתוח דרישות אפיון מערכת מידע, פיתוח התשתית הטכנולוגית ופיתוח התכנה, איתור והכשרת מערך מתנדבים, ביצוע פיילוט ורכישת ציוד לניטור, ניהול התכנית ועוד. לשם תהליך זה נדרשים תקציבים משמעותיים (סדר גודל של 1 מיליון ₪). עלות הפרויקט כמובן תלויה במספר הגורמים המעורבים והשותפים בתהליך.

 

  • ניתן להתבסס על פלטפורמות ניטור קיימות ואז היקף המשאבים הנדרש יהיה מצומצם יותר. כך למשל מועצה יכולה לבחור להשתלב בפרוטוקול ניטור קיים למשל של ציפורי הבר, ואז התקציב הנדרש מצומצם במידה רבה ונדרש בעיקר עבור תקציבים מצומצמים לפיתוח ערכות לימוד והסברה הכשרת המתנדבים כבסיס לפעולות הניטור.

  • חשוב ביותר: כדאי לבחון שימוש במערכות ניטור קיימות המבוססות על תשתיות אינטרנטיות ואפליקציות ייעודיות. מציאת פלטפורמה קיימת יכול להוביל להפחתה משמעותית בעלויות.

מקורות מימון אפשריים

מקורות המימון נגזרים ראשית מהשותפים/בעלי העניין בתהליך בנית מערך הניטור ויישומו: המארג, גופי מחקר ואוניברסיטאות (כמו מוזיאון הטבע באוני' תל אביב- תמר דיין, מכון לחקר הגולן), רט"ג, קק"ל וכד'.

בנוסף ניתן לפנות לתמיכות וקול קוראים של המשרד להגנת הסביבה, הקרן שטחים פתוחים, משרד החקלאות (אם הניטור מתייחס לחקלאות).

אילו תנאים נדרשים ליישום

  • שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים להובלת התהליך ויישומו.

  • נכונות של ציבור התושבים לקחת חלק בתהליך.

  • בחינת מערכי הניתור שמבוצעים במרחב ע"י גופי המקצוע הפעילים בשטח כגון: רט"ג וקק"ל.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים
הכלי יכול להשתלב עם כלים נוספים במספר מישורים:

  • הכלי יכול להוות ערוץ פעולה מרכזי ביישום הכלי לחיזוק קשרי מועצה ישובים/תושבים בנושאי סביבה ושטחים פתוחים וכן כחלק מתכניות חינוכיות ו/או הגדלת מודעות של קהילות מקומיות לטבע ולקיחת חלק פעיל.

  • כאמצעי לאיסוף מידע ו/או לביצוע מעקב ובקרה לתהליכי תכנון וניהול שטחים פתוחים במועצה: תכנית מרחבית כוללת לשטחים פתוחים במועצה, ניהול אקולוגי, סקרי טבע, נוף וחקלאות, שימוש במערכת מידע לניהול שטחים פתוחים ושילוב ניטור בדפוסי הפעילות של המועצה.

  • כלים שיכולים לסייע ליישום הכלי בבניית התשתית החברתית: מפגשי דיאלוג, ושקיפות וזמינות מידע.

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

  • הגדלת המעורבות של תושבים בפעילות לשמירת השטחים הפתוחים: התארגנות בקבוצות מקומיות, מעורבות בועדות תכנון, היקף הפעילות במועצה עם הקהילה לשמירה וטיפוח שטחים פתוחים.

  • הרחבת בסיס הידע למועצה ולקהילה המדעית.

  • שימוש בנתונים לקבלת החלטות במועצה.

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • מדריך לניטור משולב