הרחבת מערך הפיקוח והאכיפה

סוג הכלי: יישום

חיזוק, הרחבה וייעול של גורמי הפיקוח והאכיפה בשטחים הפתוחים באמצעות שיתופי פעולה עם מועצות אזוריות וגורמי פיקוח ואכיפה שונים.

הורדת הכלי הוספה למועדפים

תחומי פעילות:

מתאים למועצות ש...

טווח יישום
נכונות ומוכנות למימוש כלים במידה
בעלות פוטנציאל לגיוס תקציבים

תוצאות מיטביות

  • שיפור היעילות בטיפול במטרדים ומפגעים סביבתיים בזמן אמת ובכלל, לרבות מניעת מפגעים וטיפול במקור.
  • חיסכון במשאבים
  • פלטפורמה להגברת שיתופי פעולה עם גורמים ובעלי עניין חיצוניים
  • שיפור איכות החיים של התושבים במועצה
  • אמצעי לניטור ולהרחבת בסיס הידע לשטחים הפתוחים במועצה

דוגמה

שיטור כפרי בשיתוף עם רט"ג, מימון פקח בעלות משותפת עם מספר מועצות סמוכות, או עם גוף פיקוח ואכיפה דוגמת רט"ג.

ניתן גם להרחיב סמכויות פקחים הפועלים בשטח לפרויקטים מסוימים, לדוגמא פקח נזקי טבע בחקלאות גם לפיקוח שטחים פתוחים.

זמן נדרש למימוש הכלי

  • טווח יישום מיידי. לאחר הוצאת ואישור מכרז ייעודי.
  • בחלק מן המועצות נדרשות התאמות מנהליות וחוקיות להרחבת סמכויות הפקח, ואז משך היישום יהיה מעט ארוך יותר.

מענה ללחצי פיתוח

המערך היישומי יוכל לסייע בשמירה וטיפוח על השטחים הפתוחים, אולם הוא לא מספק מענה ישיר למניעת פיתוחם.

משאבים נדרשים

כוח אדם, עדיפות לכוח אדם מיומן ו/או מוכשר לפיקוח. לא נדרשת הקצאה משמעותית של משאבים וחלק מן העלויות יוחזרו באמצעות הקנסות.

שימו לב

ככל שיהיו יותר גורמים שישתתפו במימון הפקח/סייר, העלות תפחת לכל השותפים.

בבסיס הכלי עומד הרעיון שיש לשלב החקלאים המכירים את השטחים הפתוחים ונמצאים בו מדי יום כמסייעים ותומכים במערך הניהולי באמצעות דיווח שוטף על המטרדים והקונפליקטים בשטחים הפתוחים.

המשך היכרות וסינון - (מי אני/אודות הכלי)

מטרת הכלי
חיזוק, הרחבה וייעול של מערך הפיקוח והאכיפה בשטחים הפתוחים במועצה האזורית על מנת להגן על רווחת התושבים, לשמור על הסביבה, להתמודד עם מטרדים שונים ולהגן על השטחים החקלאיים.

רציונל כללי
 

כיום, ברוב המועצות האזוריות מערך הפיקוח והאכיפה בשטחים הפתוחים הוא מצומצם ועל פי רוב לא נותן מענה מספק לצרכים הקיימים. צמצום זה נובע ממצוקה תקציבית וכן מאי התאמה של החוק הסביבתי למצב הקיים.

לנוכח זאת, לצד הרחבת סמכויות האכיפה על פי חוק האכיפה ו/או אימוץ חוקי עזר ברשות המקומית רצוי לבחון אפשרויות להרחבת מערך הפיקוח והאכיפה של המועצה: בין אם באמצעות הוספת/ הכשרת פקח למועצה, הפעלת מערך פיקוח התנדבותי (מבוסס תושבים-שיטור כפרי) ובין אם על בסיס הרחבת התיאומים והגברת שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים המסיירים ומפקחים בשטחים הפתוחים. האחרון יכול להתקיים באמצעות מימון והכשרה משותפת של פקחים עם רשויות סמוכות* ו/או הגברת שיתופי פעולה עם גופים שונים, באופן שוטף ומוסדר בסוגיות מרכזיות בשטחי המועצה.

מצוי יתרון רב ב"איחוד כוחות" במקרים בהם מתקבלים מטרדים בשטחים הפתוחים בהיבטים הרלוונטיים ליותר מגוף אחד. או לחלופין המועצה האזורית יכולה לפנות לגורם האכיפה הרלוונטי בסוגיות שהיא לא יכולה לתת להם מענה באמצעות חוק האכיפה ו/או חוקי העזר המקומיים.

הכשרת פקח למועצה מייעלת את תהליך הטיפול והניהול של מפגעים שונים וחוסכת במשאבים למועצה: מתן מענה בזמן אמת, התמודדות מקצועית מול המערכת המשפטית במקרה של תביעת המועצה, התמודדות מול משרדי הממשלה הרלוונטיים והורדת עומס על יחידות המועצה, מיומנות לאסוף מידע וחקירה, חלוקת דו"חות וקנסות לעבריינים (הקנסות מהוות הכנסות למועצה).

בנוסף, מצוי יתרון בניצול מעורבותם האקטיבית של החקלאים והמשאבים המוקצים מהמגזר החקלאי לניהול ושמירה על השטחים הפתוחים לטובת חיזוק המערך הקיים. החקלאים נמצאים חלק ניכר מהיום בשטח ועל כן הם יכולים לסייע במידה רבה לפעולות הפיקוח בזמן אמת, בין אם באיסוף מידע ותצפיות, דיווח ישיר לפקח האזורי ובין אם באמצעות הכשרתם לפקחים.

קהל היעד
המועצה האזורית.

רלוונטיות לתחומי פעילות
כלי זה יכול לסייע בשמירה ומניעת מטרדים סביבתיים שונים שמקורם בשטחים הפתוחים או המתרחשים בהם וכן ולתרום להתמודדות עם הפעילות החקלאית במועצה על כל השפעותיה. מעבר לכך, הכלי יכול להביא להגברת שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות ובין גופים שונים.

מקור וניסיון ביישום
כיום, ישנה הפרדה לרוב בין מערך הפיקוח המיועד לשטחים החקלאיים לבין מערך הפיקוח המיועד לשטחים פתוחים טבעיים, להוציא מקרים בודדים. מעבר לכך, גם ההכשרה של הפקח מוכוונת לאזורים ו/או לנושאים ספציפיים בהתאם לסמכויות האכיפה של כל רשות/גוף פיקוח.

במספר מועצות החקלאים מממנים סיירי שדות (לעתים רבות החקלאים נושאים על גבם את המימון במלואו) וישנם גם הפקחים של המועצה עצמה.

יחד עם זאת, מתחזקת המגמה של יצירת שתופי פעולה בין גופים שונים לטובת מימון פקח משולב, כגון: שיתוף פעולה בין רט"ג לבין המועצה האזורית רמת נגב להעסקת פקח אזורי וסניטארי (איכ"ס) משותף, פיקוח של רט"ג בשטחים חקלאים בהם יש נזקים כתוצאה מבע"ח (דוגמת חזירי בר)– פקח נזקי חקלאות. דוגמא נוספת היא בעיר אשדוד בה הוקם מערך ייעודי לאכיפה סביבתית. כיום, שיתוף פעולה לא נתמך בחקיקה ותלוי נכון להיום רק בנכונות של הרשויות והגורמים השונים.

בשנה הקרובה צפוי להתחיל פרויקט השיטור הקהילתי בשיתוף רט"ג.

מעמד
סמכויות האכיפה הניתנות לפקח תלויות בגוף לו הוא שייך ולסמכויות חוק שמתוקף תפקידו. פקח של מועצות אזוריות יכול לפעול מתוקף חוק האכיפה (במידה והוא מוסמך) או מתוקף חוקי עזר של המועצה.

לסמכויות האכיפה קיים מעמד חוקי. אי עמידה בחוקי עזר, בהתאם למדיניות המועצה או בחוקים השונים לפיהם פועלים החקלאיים יכולה להביא להטלת קנסות ואף לתביעות משפטיות.

ניתן גם לשלב בין שני החוקים:

  • למטרדים סביבתיים משמעותיים/ נרחבים/חיצוניים הקנס יינתן דרך חוק האכיפה הסביבתית ולמטרדים מצומצמים/שגרתיים יותר האכיפה תתבצע דרך חוקי העזר המקומיים*** או;
  • להחליט איזה חוק יפעל בתאי השטח השונים בתחום המועצה.

בהתאם לחוק ממנו נגזר האכיפה יועברו ההכנסות מתשלום הקנס.

במקרה של פקח משולב רט"ג-מועצה, הפקח יכול לאכוף מתוקף שתי מסגרות הסמכויות בהתאם לחלוקת האחריות המנהלית על השטח: בשטחי רט"ג לפעול על פי חוקי שמירת הטבע, בשטחים הפתוחים של המועצה שאינם שמורות או גנים לאומיים לפי חוקי העזר המקומיים ו/או חוק האכיפה הסביבתית.

גם לכוח השיטור הכפרי תהיה יכולת אכיפה.

פרישה גיאוגרפית
ליישום הכלי ניתן לפעול בשיתוף עם מועצות אזוריות ורשויות מקומיות גובלות ו/או סמוכות. (אין הכרח שהפקח יפעל רק בתחום המועצה)*.

ניתן לבצע תיאום כולל עם גופי הפיקוח והאכיפה לפי תאי שטח ו/או סוגיות שונות באופן שייתן מענה לכלל שטחי המועצה.

גמישות
הכלי דינאמי ונתון לשינויים בהתאם להרכב שלו, גופים ובעלי עניין שותפים, משאבים ועוד.

מענה ללחצי פיתוח
מערך הניהול היישומי יוכל לסייע בשמירה וטיפוח על השטחים הפתוחים, אולם הוא לא מספק מענה ישיר למניעת פיתוחם.

משאבים נדרשים

  • נדרש תקציב ייעודי להפעלת הכלי, וכן תוספת של כוח אדם, עדיפות לכוח אדם מיומן ו/או מוכשר לפיקוח. ככל שיהיו יותר גורמים שישתתפו במימון הפקח/סייר, העלות תפחת לכל השותפים.
  • ליישום בפועל של הפיקוח והאכיפה נדרשת תשתית אכיפה סביבתית/ חקלאית ובכלל זה: ציוד (מצלמות, מסופונים), מערכת גביה ו/או יצירת שיתופי פעולה הדוקים עם רשויות אכיפה.

חוזקות וחולשות

חוזקות:

  • טיפול ומיתון קונפליקטים. עצם קיומו של פקח אקטיבי מהווה גורם הרתעה בפני עצמו.
  • ייעול מערך ניהול השטחים הפתוחים הקיים.
  • ניתן לבסס על תשתיות ומשאבים קיימים – תקציבים ומשאבים לא גבוהים=< ניתן ליישם באופן די מהיר.
  • פלטפורמה להגברת שיתופי פעולה עם גורמים ובעלי עניין חיצוניים.
  • יכול להוזיל עלויות + ההכנסות מהאכיפה יכולות לממן חלק משמעותי מהעלויות.
  • שיפור איכות החיים של התושבים במועצה.
  • הגברת מעורבות אקטיבית של תושבי המועצה.

חולשות:

  • מצריך נכונות והשתתפות של הגורמים השונים.
  • מחייב הכשרה מסוימת.
  • עלול להיווצר ניגוד עניינים או שהיקף פעילות הפיקוח והאכיפה לא תהיה זהה בין הגופים.
  • קבוצות הרואות עצמן נפגעות מהפעילות בשטחים אלו.

מידת התאמה של הכלי לקהל היעדד

הכלי נדרש בכל סוגי המועצות, אולם הכרחי יותר במועצות בהן מצויים מטרדים סביבתיים רבים בשטחים הפתוחים ו/או מועצות אשר מקדמות בראש סדר העדיפות שלהן את טיפוח הפעילות החקלאית ו/או הסביבה.

הכלי רלוונטי עוד יותר למועצות שמערך הפיקוח והאכיפה שלהן אינו מספק בגלל היקף משאבים מצומצם, מחסור בכ"א ותקנים לתפקיד, היעדר תשתית אכיפה מתאימה וסמכויות אכיפה נדרשות להתמודדות עם הסוגיות המרכזיות במועצה.

מידע רלוונטי נוסף

  • פרויקטים של רט"ג – פקח נזקי חקלאות, פיקוח תשתיות ופיקוח ביוב, שיטור כפרי.
  • תיקון לחוק שמירת הניקיון המקודם בימים אלו יטיל את האחריות לטיפול פסולת בניין על הרשויות המקומיות, וכתוצאה מכך צופים שבעיית השלכת פסולת בניין בשטחים הפתוחים תפחת.
  • מקודם תיקון לחוק האכיפה שיאפשר הרחבת הסמכויות המנהליות של הפקחים ברשויות המקומיות.
  • מתקיימת פעילות במטרה לתקן את החוק כך שיאפשר פעולה בכמה רשויות, דוגמת העסקת פקח משותף.

מידע אופרטיבי - (איך פועלים/פעולות לביצוע)

גורם אחראי ליישום (בתוך המועצה)

במידה וישנם שיתופי פעולה עם גופי פיקוח ואכיפה מקצועיים ייבחן הגורם האחראי בפועל על המערך המשולב, אם כי רצוי שהמועצה תהיה האחראית.

בתוך המועצה מספר גורמים אפשריים: רכז שטחים פתוחים/רכז הועדה החקלאית/רכז אגף/יחידה סביבתי/ ועדת איכ"ס, מנהל אגף מוניציפאלי או אחראי פיקוח ואכיפה במועצה האזורית.

בעלי עניין

בתהליך פיתוח הכלי:

  • רשויות מקומיות גובלות או סמוכות
  • יחידות סביבתיות אזוריות/אשכול סביבה
  • איגוד ערים לאיכ"ס
  • המשטרה הירוקה
  • רט"ג
  • יחידת פיצוח – משרד החקלאות**

בתהליך יישום הכלי בפועל:

  • כל גורמי הפיקוח והאכיפה המפורטים לעיל ובעיקר רט"ג
  • חקלאים
  • קבוצות סביבה מקומיות ותושבים.

שלבי ביצוע ולוחות זמנים

ניתן להפעיל כלי זה בטווח המיידי, לא נדרש זמן ממושך להפעלתו. ליישום הכלי נדרשים ארבעה שלבים עיקריים:

  1. לימוד מקדים:
    מיפוי הבעיות העיקריות במערך האכיפה הקיים, זיהוי גזרות ותחומים נדרשים לתגבור.
    משך: כחודשיים.
  2. גיוס שותפים:
    מציאת שותפים רלוונטיים למימון פקח במרחב: שותפים אזוריים או גורמי פיקוח ואכיפה***. או לחילופין שימוש בכוח מתנדבים מקומי.
    באם המהלך הוא לגיוס מתנדבים ייתכן ויידרש תהליך הסברתי משלים ובהתאם משך הגיוס יהיה ממושך יותר.
    משך: חודשיים – עד חצי שנה.
  3. הסדרת התנאים המנהלתיים והביצועיים להרחבת מערך הפיקוח והאכיפה:
    ובכלל זה:
    • ליצור מערכת מידע משותפת לכל הפעילים, גם אם הם הגדרת מבנה מערך האכיפה וקביעת אחראי המערך. רצוי פועלים מגופים שונים, על מנת שכל המידע ירוכז.
    • הסדרה מנהלתית והקצאת משאבים למימון פקח: הוצאה מכרז ויצירת חוזה התקשרות, מנגנון להעברת תשלומים וכיו"ב. מבחינה חוקית, על מנת שפקח משולב יוכל לפעול ולאכוף לפי חוק העזר המקומי, יש להגדיר אחוז משרה מסוים גם במועצה.
      במידה וההסכם הוא עם ארגון חיצוני למועצה, ההפעלה של הכלי תלויה בעיקר בהתקשרות עם הגורם השני. בפועל, התהליך יכול להתחיל באופן מהיר.
    • התאמת תשתית האכיפה במועצה – ציוד (מצלמות, מסופונים), אישור גבייה והכנת פנקס דוחות, וכיו"ב – התאמת התשתית הינה בהתאם למערך האכיפה הקיים במועצה. באם מושג תיאום רחב עם גורמי הפיקוח והאכיפה במרחב, ייתכן ונדרשת התאמה מצומצמת אם בכלל של תשתית האכיפה.

    משך: חודשיים – עד שנה
  4. הכשרת פקח:
    הכשרת/הסמכת הפקח תלויה במסלול התיאום / שיתוף הפעולה המבוקש:
    • הסמכת הפקח חיצוני/משותף לחוקי העזר של המועצה היא קצרה ביותר.
    • הסמכת פקח של מועצה (או מספר רשויות) לחוק האכיפה הסביבתית, מורכבת יותר - קורס ההכשרה מתקיים לרוב פעמיים בשנה.
    • הסמכת מתנדבים סדנא ייעודית לא ממושכת.
    משך: שבוע-שבועיים (משך ההכשרה לכל היותר). הסמכה המצריכה קורס חיצוני תלויה במועדי ההכשרה.

סה"כ משך תהליך יישום הכלי: כשבעה חודשים עד שנתיים – תלוי במסלול שיתוף הפעולה הנבחר.

משאבים נדרשים (כולל עלויות)
 

ככל שיהיו יותר גורמים שישתתפו במימון הפקח/סייר, העלות תפחת לכל השותפים.

יש לציין כי ככל שהפקח מנצל יותר סמכויותיו הוא יכול לכסות חלק משמעותי מהעלות שלו.

עלות פקח משולב עם רט"ג עומדת על סביב 120,000 ₪ בשנה לחצי משרה, כאשר הפקח מקבל רכב, וליווי מטעם רט"ג. לרוב, עלות פקח לשנה במשרה מלאה מוערכת בכ- 250,000 .₪ גיוס מערך שיטור קהילתי לא מצריך משאבים ייעודיים למעט הכשרתם.

מקורות מימון אפשריים

  • ערוץ המימון המרכזי האפשרי הוא הקמה של מערכי אכיפה משותפים לכמה רשויות, או דרך איגודי ערים לאיכות הסביבה הקיימים, כך שפעולות האכיפה יכסו חלק מהעלויות.
  • מקורות מימון פוטנציאלים נוספים הם: שותפויות עם החקלאים, רשות הטבע והגנים, קק"ל וגופים ירוקים נוספים, משרד החקלאות. באזורים ו/או מצבים מסוימים גם גורמי משטרה ובטחון יכולים לסייע במימון (בעיקר באזורי קו התפר).
  • ככלל, מעצם פעילותו השוטפת של הפקח מאכיפה ומתן קנסות מתוקף חוקי המדינה או חוקי העזר המקומיים, ניתן להגיע לכדי הכנסות משמעותיות למועצה שיכולות לממן חלק לא מבוטל מעלות העסקת הפקח למועצה.
  • במ.א. רמת נגב לדוגמא,נבחר מודל משותף עם רט"ג בו עלות הפקח מוטלת על המועצה, בעוד שהרשות מספקת את הרכב ודואגת לליווי ותמיכה לפקח.

אילו תנאים נדרשים ליישום

נדרשת מחויבות ותמיכה של המועצה לעמוד כנגד פעילויות שאינן רצויות בתחומי המועצה, גם באם האכיפה תכלול הטלת קנסות ואף תביעות משפטיות. כמו כן, כפי שצוין נדרשת השלמה של תשתית האכיפה במועצה, לרבות: גבייה, הסמכת פקחים וכיו"ב.

במקביל להרחבת מערך האכיפה יש להבטיח גם קידום פתרונות משלימים באופן שיתנו מענה לטיפול במטרדים השונים. למשל הסדרת אתרי/מתקני טיפול פסולת חקלאית.

כמו כן, רצוי להרחיב את סמכויות האכיפה של הפקחים המקומיים.

השתלבות עם כלים אחרים - כלים אפשריים

כלים הכרחיים:

אין

כלים אפשריים:

מומלץ לשלב את הכלי עם אחד או יותר מהכלים הבאים:

  • אימוץ/קידום חוקי עזר
  • הקמת סעיף ייעודי לשטחים הפתוחים
  • תכניות לשטחים פתוחים
  • הטמעת מערך ניטור במועצה (ובמיוחד ניטור אזרחי)
  • אמנה חקלאית כפרית.
  • מיסוד מנגנון לגישור קונפליקטים-

כמהלך משלים להרחבת הפיקוח והאכיפה במועצה רצוי לפעול במישור החברתי חינוכי להגדלת המודעות בקהילה לנושאי שמירת הטבע כגון: הקמת מרכז ידע ותוכן מקומי, תכניות חינוכיות וכיו"ב וכן במסגרת אמנה חקלאית-כפרית.

מדדים לבחינת הצלחת הפרויקט/הכלי

הצלחה בהתמודדות/טיפול במטרדים וקונפליקטים של השטחים הפתוחים – צמצום/מיתון/מניעה.

באמצעות המערך הניהולי היישומי ניתן יהיה לבצע מעקב ובקרה, תוך שימוש במדדים שיוגדרו מראש, דוגמת כמות אירועי השלכת פסולת בשטחים הפתוחים, רמת מעורבות ציבורית, ירידה בתלונות תושבים על מטרדים במרחב הפתוח

מדריכים נלווים רלוונטיים

  • ניהול ממשק - מערך הפיקוח והאכיפה יכול לסייע בניהול ממשק השטחים הפתוחים במועצה. ולכן ליישום הכלי רצוי להסתייע בתיקי הממשק בהתאם למדריך ניהול ממשק.
  • מדריך לניטור משולב - להגדרת יעדי ניטור וקביעת מדדי הניטור.
  • מדריך חקלאות תומכת סביבה – ליישום בפועל של המלצות המדריך כגון, פסולת חקלאית, באמצעות פעילות הפיקוח והאכיפה.

נספח

רשויות הפיקוח והאכיפה בשטחים הפתוחים - תחומי אחריות וסמכויות: