חלק שלישי // הטמעת המדריך

1. תהליך הטמעת המדריך במועצה

המפתח המרכזי להצלחה בתכנון וניהול השטחים הפתוחים ולביסוס מקומם כעוגן מרכזי בחיזוק אופי המועצה וכיווני צמיחתה – הוא הפיכת הרעיונות וכלים מהמדריך, הרלוונטיים למועצה שלכם – לחלק מחיי היום יום.

מדריך ההטמעה, ממש כמו ספר בישול טוב – פורט את כל ההכנות הנחוצות ומציע כיצד "לבשל" צעד אחר צעד, עם כל אחד מהשותפים בתוך המועצה ומחוץ לה, את כל מה שצריך על מנת לחולל את השינוי אותו בחרה המועצה לעשות. עם זאת, כמו שקורה פעמים רבות כשמבשלים, יש מקום לאלתור והתאמה למרכיבים הקיימים ולטעם הסועדים, דהיינו לתנאים המתקיימים בפועל במועצה.

בעת כתיבת המדריך עלה הצורך בפיתוח מתודולוגית הטמעה גמישה ומגוונת כך שתאפשר שכל מועצה תוכל להרכיב לעצמה תמהיל הטמעה ופעילות התואמים את אופייה וצרכיה. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון במדריך ולהצליח במשימה המורכבת וארוכת הטווח של שמירת השטחים הפתוחים מומלץ לאמץ את דרכי ההטמעה המפורטות בהמשך הפרק. דרכי ההטמעה מסייעות ומכוונות את המועצה כיצד להיכנס במהירות לתהליכים דינאמיים, המשלבים את טיפוח השטחים הפתוחים בכל תחומי החיים במועצה ביומיום.

המדריך מעמיד כלים לפיתוח עשייה מבוססת–שטח, המשלבת שותפים בתוך המועצות וכן בעלי עניין וציבור, ומוביל להטמעתה בדפוסי העבודה במועצה ובאופי ניהולה. כן המדריך מוסיף ומסייע למועצות בחיזוק המודעות לחשיבות השטחים הפתוחים וביצירת אחריות משותפת לתהליכי ניהול שטחים פתוחים. בהתאם לתפישה זו, במדריך הושם דגש רב על תהליכי עבודה בסדנאות משותפות, יצירת פורום שטחים פתוחים הכולל מגוון רחב של בעלי תפקידים, קידום שיתופי פעולה עם גופים נוספים וקיום דינאמיקה קבוצתית שתגבש מסה קריטית של עשייה בנושא.

תהליך ההטמעה במועצה הוא תהליך מובנה המורכב ממספר שלבים. כל שלב מהווה שלב הכרחי לביצוע השלב הבא. כל שלב מוגדר מראש לפי מטרות ולמי הוא מיועד )ראשי מועצות, בעלי תפקידים מובילי תהליך, פורום עבודה רחב ופורום עבודה מצומצם(. חלק מן השלבים יתקיימו במסגרת המועצה וחלקם במסגרת חוץ מועצתית )ארצית(, בהובלת מרכז המועצות האזוריות.

חשוב כי מובילי/מרכזי המדריך במועצות ישתתפו בסדנאות אלו ויקחו בהן חלק פעיל לטובת הצלחת יישום התהליך במועצה.

להלן מפורטים שלבי ההטמעה במועצה אזורית שתבחר לפעול לפי מסלול הפעולה האסטרטגי. הנחיות לביצוע תהליך ההטמעה במועצה יועברו באמצעות סדנאות ייעודיות. מומלץ לעיין בפרק המדריך "מועצות מיישמות" כדי להתרשם מאופי הפעילות המוצעת ומהגמישות והמודולריות הגלומות בתוכן המוצע.

תהליך ההטמעה הנדרש עבור מסלול פעולה הייעודי פשוט יותר ליישום וניתן להפעילו באופן ישיר באמצעות שימוש בהנחיות במדריך, יש חשיבות לביצוע מספר מהלכים כוללים במועצה, באמצעות פורום רחב יותר. לשם כך ניתן להיעזר בתהליך ההטמעה המוצע ליישום במסגרת מסלול הפעולה האסטרטגי.

השקה והטמעה במועצה:

תהליך הטמעה במועצה האזורית – סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה

פעילות חוץ מועצתית )ארצית(
מרכז המועצות האזוריות יקיים סדנאות הדרכה והכנה לקהלי היעד השונים של המדריך:

  1. למובילי התהליך במועצות.
  2. לאנשי מקצוע חיצוניים )הכשרת בעלי מקצוע כיועצים חיצוניים להובלת תהליך ההטמעה במועצות(.
  3. לשותפים מוסדיים.
סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, תהליך ארצי:

1. למובילי תהליך המועצה במועצות

מטרת הסדנאות היא להכשיר בעלי תפקידים רלוונטיים במועצות האזוריות להובלת תהליך הטמעת המדריך ויישום הכלים במועצה. יש חשיבות רבה להכשרת בעלי תפקידים מתוך המועצה גם אם המועצה נעזרת בתמיכה חיצונית להובלת התהליך. פעמים רבות אין תחליף ל"סוכן מקומי" בעל ידע מתוך הארגון בהובלת המהלך והדבר מהווה מרכיב מהותי בהצלחה.

גיוס בעלי תפקידים במועצה להובלת התהליך יכול לסייע בביסוס תהליך רב תחומי במועצה, התמודדות עם התנגדויות אפשריות, ופיתוח של ערוצי פעולה אפשריים )גמישות המדריך(.

מהלך ההכשרה:
סדנא 1 – היכרות עם המדריך ומתודולוגיות שימוש
משך: יום שלם

 

הצגת תפיסת העולם של המדריך לביסוס נושא השטחים הפתוחים ככזה הנוגע לכל תחומי החיים, וכיצד לבסס תפיסה זאת במועצה. תיערך היכרות עם המדריך ועם הכלים המוצעים בו, והתנסות בתהליך ההטמעה במועצה אותו מתעתדים המשתתפים להוביל.

סדנא 2 – ביסוס שותפויות ושיתוף ציבור
משך: חצי יום

 

 

הקניית ידע מעשי בנושא ביסוס שותפויות הציבור ועם בעלי–עניין רלוונטיים על מנת להפכם לשותפים פעילים בתהליך רחב–היקף ואיכותי ובכלל זה: מיפוי ואיפיון משתמשים בשטחים הפתוחים, מיפוי התנגדויות וחיכוכים, מתודות ליצירת שותפויות ולהובלת תהליכי שיתוף ציבור.

 

סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, תהליך ארצי:

2. אנשי מקצוע חיצוניים

 

הכשרת יועצים ומובילים חיצוניים שיישכרו על–ידי המועצות השונות לתמוך בתהליך ההטמעה במועצה – מתכננים המתמחים בתכנון וניהול שטחים פתוחים, יועצי שיתוף, יועצי סביבה וקיימות, יועצי מגוון ביולוגי ויועצים אירגוניים.

סדנא למובילים חיצוניים
משך: כ– 5 שעות

 

 

תיערך היכרות עם המדריך ותהליך ההטמעה במועצה ויינתן דגש מיוחד על המגוון האירגוני )יכולות תכנון וביצוע( והמעשי )משאבים ואיומים על שטחים פתוחים( של המועצות השונות בדגש על גמישות המדריך בהפעלה ספציפית לכל מועצה, והתפקיד הייחודי של מנחה חיצוני בתהליך זה.

 

סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, תהליך ארצי:

3. שותפים מוסדיים

 

מפגש אליו יוזמנו שותפים פוטנציאליים – מוסדות וארגונים הפעילים בתכנון וניהול שטחים פתוחים, העשויים להשתלב ביישום המדריך ברמה המקומית ו/או הארצית.

מפגש יישומי לשימוש במדריך לשותפים מוסדיים
משך: כ– 3 שעות

 

 

הצגת המדריך ותפישת ניהול השטחים הפתוחים המפורטת בו, גיוס לשותפות, איתור נקודות הממשק וחיבור הארגונים לתועלות לשותפים ולציבור בתהליך.

 

בתוך המועצה
תהליך להטמעת המדריך בתוך המועצה:

  1. ישיבת הכנה )הנעה לפעולה(.
  2. סדנת עבודה 1 – אפיון המועצה.
  3. סדנת עבודה 2 – בחירת כלי עבודה.
  4. תכניות עבודה ויציאה ליישום.
  5. מפגשי ליווי יישום )אופציונאלי(.
סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, בתוך המועצה:

1. ישיבת הכנה )הנעה לפעולה(

 

מטרה: שיתוף המועצה בכניסה לתהליך מקיף לניהול השטחים הפתוחים בלוויית המדריך, כחלק ממהלך ארצי כולל. ביסוס נושא השטחים הפתוחים כנושא מרכזי הנוגע לכל תחומי החיים, וככזה רלוונטי לגופים ולבעלי תפקידים מגוונים במועצה )ולא רק של תחומי הסביבה והחקלאות(. זוהי הכנה תודעתית ועדיין לא הנעה לפעולה ספציפית

 

מסגרת: כחלק מפורום קבוע דוגמת ישיבת מליאה.

ראש המועצה והמוביל המקצועי של הפרויקט במועצה יעבירו מצגת שמטרתה הכנת הנציגים השונים לעיסוק בנושא השטחים הפתוחים במועצה ואימוץ המדריך.

משך: כ– 30 דק'

תוכן:

 

  • סקירה של המצב הקיים ברמה הארצית והמקומית )שטחים פתוחים, איומים, מה קורה עכשיו( וחיבור למצב במועצה עצמה.
  • חיבור נושא השטחים הפתוחים לתחומי הפעילות השונים של המועצה על בסיס האשכולות במדריך – חברה וקהילה, סביבה וקיימות, חקלאות, תיירות פנאי ונופש.
  • הסבר קצר על המדריך ועל התהליך הצפוי במועצה.
  • דיון למה כדאי למועצה לאמץ את המדריך – אילו תועלות והזדמנויות יישום המדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים יכול לפתוח בפניה.

 

מייל הנעה לפעולה
בהמשך לישיבה – שליחת מייל עם המצגת מישיבת המליאה בצירוף לינק למידע נוסף, והזמנה למפגש ייעודי ראשון של פורום השטחים הפתוחים של המועצה.

סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, בתוך המועצה:

2. סדנת עבודה 1 – אפיון המועצה

 

מטרה: ניתוח אופי המועצה מבחינת תחומי פעילות קיימים ושאיפות הפיתוח והערכת סוגיות אסטרטגיות מרכזיות בפעילות השוטפת של המועצה. תהליך זה מהווה עוגן מהותי בתהליך ויסייע בהמשך לסינון ובחירה מושכלים של כלי פעולה מתוך מגוון הכלים שבמדריך.

 

מסגרת: פורום שטחים פתוחים במועצה )להסבר על הפורום – חלק 2 במדריך זה –הצגת מסלולי פעולה – מסלול אסטרטגי )רב–תחומי( מובילים: רפרנט תהליך במועצה ו/או יועץ )מנחה( חיצוני.

ראש המועצה והמוביל המקצועי של הפרויקט במועצה יעבירו מצגת שמטרתה הכנת הנציגים השונים לעיסוק בנושא השטחים הפתוחים במועצה ואימוץ המדריך.

משך: כ-3 שעות

תוכן:

 

  • ראש המועצה או רפרנט התהליך מתוך המועצה מציג את חזון התהליך – מהם היעדים הספציפיים שהמועצה מציבה לעצמה בתהליך זה, ביסוס של נושא השטחים הפתוחים כרב–תחומי )כפי שמשתקף בהרכב הפורום( ומציג את היועץ המלווה )במידה והמועצה מחליטה לשכור שירותים חיצוניים לליווי ויישום התהליך(.
  • סקירת איומים והזדמנויות בשטחים פתוחים במועצה ע"י היועץ המלווה )אם קיים(.
  • תהליך איפיון אינטראקטיבי עם חברי הפורום – כפי שמתואר במדריך )חלק שני – מסלול פעולה אסטרטגי – שלב II : איפיון המועצה(. בתהליך זה עונים חברי הפורום על שאלות שונות בנוגע לאופי פעילות המועצה, פוטנציאל גיוס המשאבים, מצב האיומים על השטחים הפתוחים בתחומה ושאיפות הפיתוח שלה. שקלול של תשובות המשתתפים מביא לזיהוי סוגיות מפתח בפעילות המועצה וייחוד מאפייניה.
  • הצגת ממצאי תהליך האפיון ודיון בממצאים.
  • הצגה ראשונית )כותרות בלבד( של כ 10 – 12 הכלים שנבחרו ע"י מחולל הכלים )בהתאם למאפייני המועצה( וקישור לפגישה הבאה.

 

סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, בתוך המועצה:

3. סדנת עבודה 2 – בחירת כלי עבודה

 

מטרה: התוודעות לכלים רלוונטיים לתחומי הפעולה והיעדים שהגדירה המועצה, בעקבות תהליך האיפיון שהתבצע במפגש הקודם, ובחירה מתוכם בכלים שישולבו בתכנית העבודה )מפורט במדריך זה בחלק 2 – מסלול פעולה אסטרטגי – שלב III – בחירת כלי עבודה ליישום התהליך(. בתום התהליך מתקבלת החלטה על הכלים שיובאו ליישום במועצה. מומלץ על בחירה של כ– 5– 8 כלים.

 

מסגרת: פורום שטחים פתוחים במועצה. מובילים: רפרנט תהליך במועצה ו/או יועץ )מנחה( חיצוני.

משך: כ-4 שעות

תוכן:

 

  • הצגת מסקנות האפיון מהמפגש הקודם ומיקום הפורום בתהליך.
  • תהליך לימוד משותף של 10 – 12 הכלים שנבחרו בעקבות תהליך האפיון )ידנית או על–ידי מחולל הכלים הממוחשב(. מומלץ כי הלימוד יעשה בדרך חוויתית באמצעות משחק "סולמות וחבלים" שפותח במיוחד למטרה זו. להלן תמצית המשחק )את המשחק עצמו ניתן לקבל כקובץ נלווה( הפורום מתחלק לקבוצות. מטרת כל קבוצה לצבור התקדמות מירבית על–פני לוח המשחק. כל קבוצה בתורה, בעקבות הטלת קוביות מקבלת קלף ובו דילמה בנושא השטחים הפתוחים, והצעה לפתרון בדמות תעודת במועצה. הקבוצה מתדיינת האם הכלי מציע פתרון מספק לדילמה הנתונה, ומחליטה האם "תקח" או "לא תקח" את הכלי. הפורום כולו יכול לסייע לקבוצה להגיע להחלטה. בהתאם להחלטת הקבוצה קלף נוסף מורה לה כיצד להתקדם )או לחזור( על פני הלוח. המשחק מאפשר למידה משותפת וחווייתית של הכלים השונים בצורה המבטלת היררכיות אירגוניות ומעודדת תחרות בונה ואוירה פרודוקטיבית. בתום המשחק הקבוצה כולה נחשפה ומכירה את כל הכלים שנבחרו לרשימה המצומצמת עבור המועצה.
  • דירוג כלים – בעקבות לימוד הכלים מדרג כל אחד מחברי הפורום באופן אישי את כל הכלים מהרשימה המצומצמת על–פי מידת התאמתו של הכלי למועצה מבחינת היבטים כגון ישימות, טווח יישום, ומענה לאיומים. )כפי שהוסבר במדריך, כל מועצה יכולה לקבוע את קריטריוני הערכה לדירוג הכלים בהתאם לצרכיה וותפישתה(.
  • שקלול תוצאות כל חברי הפורום והצגת הכלים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר, מול שאר הכלים. ניהול דיון בחירת כלים בין כל המשתתפים – האם 5– 8 הכלים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר הם אכן המתאימים ביותר ליישום על ידי המועצה? האם כלים אלו מהווים את הסל האופטימאלי עבור המועצה? האם יש צורך בכלים נוספים? החלפה או שילוב בין כלים? בסוף הדיון יש להגיע להסכמה בין המשתתפים על הכלים שנבחרו ליישום על–ידי המועצה )תמהיל הכלים הסופי(.

 

מומלץ כהכנה לשלב זה לקרוא בעיון את חלק בחירת הכלים במדריך )חלק שני– ממסלול פעולה אסטרטגי – שלב – III בחירת כלי עבודה ליישום התהליך ותהליך בחירת הכלים של מועצת "לב השרון" בחלק "מועצות מיישמות"(.

כלים נוספים - שלב ביניים (רשות)

התכנסות נוספת של הפורום לשטחים פתוחים לסקירת כלים נוספים שלא הועלו כחלק מהמפגש הקודם, למידה שלהם, ובדיקה מחודשת של תמהיל הכלים הסופי – תמהיל הכלים אשר ייושם בתכנית העבודה של המועצה.

לאחר תהליך בחירת הכלים יגובש צוות מצומצם לבניית תכנית עבודה ליישום על ציר זמן. צוות זה יכלול )לרוב( – מהנדס, גזבר, נציג של אגף הסביבה במועצה ומנכ"ל בתוכנית: לימוד מעמיק של הכלים + פריסת כלים על ציר זמן + התווית תכנית עבודה רב שנתית באמצעות עבודה פרטנית של כל יחי'/אגף רלוונטי, על פי הישימות במועצה.

סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, בתוך המועצה:

4. תכניות עבודה ויציאה ליישום

 

מטרה: תיאום ואישור תכניות עבודה, השקת יישום התהליך.

 

מסגרת: פורום שטחים פתוחים במועצה. מובילים: רפרנט תהליך במועצה ו/או יועץ )מנחה( חיצוני.

משך: כ-3 שעות

תוכן

 

  • הצגת תכנית עבודה כללית לפורום על ידי צוות התכנון המצומצם
  • דיון על השותפות של כל גורם, אתגרים והתמודדויות
  • בחינת אפשרויות מימון
  • בחירת ערוצי שיתוף ציבור – בתוך המועצה ומול הקהילה
  • פריטה למשימות וחלוקת תחומי אחריות
  • הצגת מסגרת תמיכה וליווי
  • הרמת כוסית – בהצלחה!

 

סדנאות ייעודיות ושלבי הטמעה, בתוך המועצה:

5. מפגשי ליווי יישום )אופציונאלי(

 

מטרה: שמירה על מסגרת עבודה משותפת של הפרויקטים השונים כחלק מתהליך כולל, שמירה על מסגרת רב– תחומית תומכת במועצה.

 

מסגרת: פורום שטחים פתוחים במועצה. מובילים: רפרנט תהליך במועצה ו/או יועץ )מנחה( חיצוני.

משך: כ-2 שעות, התכנסות כל 3 חודשים.

תוכן:

 

  • נציגי הפרוייקטים השונים מעדכנים בהתקדמות, קשיים והצלחות ומקבלים משוב מחברי הפורום.

 

פעילות חוץ מועצתית )ארצית(
מרכז המועצות האזוריות יקיים סדנאות הדרכה והכנה לקהלי היעד השונים של המדריך:

  1. סדנא שנתית - תמונת מצב.
  2. יצירת שותפויות עם בעלי עניין וציבור התושבים.
סדנאות ייעודיות ושלביות, חוץ מועצתית:

1. סדנא שנתית – תמונת מצב

בנוסף להכשרות הייעודיות יערך מפגש שנתי אליו יוזמנו מובילי התהליך במועצות למטרת לימוד הדדי מהנעשה בשטח, חיבור למהלכים ארציים, בקרה ומשוב על פעילות קיימת ועדכון תכניות הפעילות העתידיות. סדנא זו תשמש גם כבסיס לעדכון המדריך הקיים בהתאם להתפתחויות בשטח.

2. יצירת שותפויות עם בעלי עניין וציבור התושבים

בשטחים הפתוחים הנמצאים בשטחן של המועצות האזוריות פועלים גורמי ממשל וחברה אזרחית רבים, המהווים שותפים פוטנציאליים לעשייה, לחשיבה ולגיוס מקורות מימון לטיפוח השטחים. חלק מגופים אלה, כמו רט"ג וקק"ל, הם למעשה האחראים בפועל על השטחים הפתוחים, הנמצאים בשטח השיפוט של המועצות השונות, ומכאן שהם משמשים כגורם מקצועי מוסמך בתהליכים רבים בתחום. אנשי המקצוע של גופים אל מהווים כוח משמעותי בסיוע, יעוץ ושיתוף ידע, פיקוח ואכיפה, ניטור השטח, חיבור לתוכניות הכשרה ותקשורת ואיתור ערוצי מימון לפעילות.

כיוון שהטיפול בשטחים הפתוחים דורש סינרגיה בין מגוון רחב של גורמים, חשוב מאוד לפתח ולבסס את העשייה ביחד עם השותפים הרלוונטיים בתוך המועצות ועם השותפים החיצוניים הנמצאים בממשק עם המועצה ובכלל זה ציבור התושבים. בתחילת פרק זה נסקרו מספר סדנאות ייעודיות העוסקות ביצירת שותפויות עם בעלי עניין שונים. בתיקי הכלי מפורטים גורמים רלוונטיים עימם ניתן ליצור שותפויות מתאימות בשלבי היישום והניהול בפועל. לאור החשיבות הרבה שהושמה במדריך בשיתוף הציבור המקומי, המדריך על כל מרכיביו כולל גם הנחיות והמלצות שיאפשרו שיתוף ומעורבות של הציבור בתהליכים השונים ובפעילויות מגוונות ביישום המדריך: החל מרמת הגדרת החזון והיעדים למועצה וכלה ביישום הכלים והניהול השוטף של השטחים הפתוחים.

בישראל ישנם לא מעט גורמים משמעותיים ששימור וטיפוח השטחים הפתוחים הינו חלק מפעילות הליבה שלהם. לגופים אלה יש ערוצי סיוע, מימון ושיתוף עם קהילות שונות.

מובילי התהליכים במועצות האזוריות יכולים לחבור למגוון ארגונים, קרנות, קולות קוראים ממשלתיים ועוד, על מנת להעצים את הפעילות בשטח הפתוח, להסתייע במימון שוטף של היחידות הסביבתיות ולפתח את מערך החינוך לקיימות ועוד.

רשימת הגופים הרלוונטיים משתנה ומתעדכנת כל העת, להלן פירוט של גורמים רלוונטיים מרכזיים:

המשרד להגנת הסביבה

במשרד להגנת הסביבה שלושה אשכולות מרכזיים הנמצאים בממשק שוטף בנושא השטחים הפתוחים:

  1. אשכול שלטון מקומי, חינוך וקהילה– מומחי האשכול עוסקים בנושאים הקשורים בשלטון המקומי וביחידות הסביבתיות, בכל תחומי הטיפול בפסולת ובחיבור בין סביבה וקיימות לחינוך וקהילה. המשרד להגנת הסביבה תומך במגוון ערוצים בפיתוח וקידום תכניות העשרה ומודעות בנושא השטחים הפתוחים.
  2. אשכול משאבי טבע - מומחי האשכול עוסקים בנושאי שטחים פתוחים, נחלים ומקורות מים, מגוון ביולוגי ומורשת ובממשקים של כל אלה עם הסביבה החקלאית.
  3. אשכול תכנון ומדיניות - מומחי האשכול עוסקים בתקינה סביבתית, תכנון סביבתי ומדיניות סביבתית.

המשרד להגנת הסביבה מקדם תכניות לשמירה על השטחים הפתוחים, כולל תכניות לשטחים פתוחים בסביבות הנחלים, בסביבה החופית ובתחומי מועצות אזוריות ומציע סיוע תכני, תשתיתי ומימוני באמצעות קולות קוראים ייעודיים. בנוסף, מקדם המשרד תכנון והכשרה של פארקים מטרופוליניים, אתרי מורשת ותיירות אקולוגית, תוך יישום שיטות ועקרונות שיילמדו מהניסיון במדינות אחרות בשיתוף משרד התיירות, וכן, תכנית פעולה בין–משרדית לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל. בבואנו להקים צוות היגוי רחב עלינו לשאוף לזימון נציגים מכל תחומי הידע והעשייה של המשרד – על מנת לקבל תמיכה מקצועית בגיבוש מדיניות סביבתית בשטחים הפתוחים ובנושאי תכנון. שילוב אנשי המקצוע בשלב מקדים, יכול לסייע בקידום התוכנית, בהסרת חסמים מרכזיים מראש וניתוח מדויק של סביבת העבודה ומדיניות המשרד בתחומים השונים.

כחלק ממעורבות המשרד במימוש אמנות בינלאומיות העוסקות בנושאי המגוון הביולוגי עליהן חתומה ישראל, הוא מקיים שיתופי פעולה נרחבים לשמירת השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הגורם המרכזי במשרד האמון על פעילות עם ועבור המועצות האזוריות הוא הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, המהווה חלק מהאגף לתכנון כפרי אזורי במשרד.

הרשות פועלת במגוון דרכים לעידוד הזיקה לשטחים חקלאיים והדגשת התרומה לייצוב ופיתוח החקלאות, לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ולטיפוח ערכי סביבה ונוף במרחב הכפרי. הרשות שואפת ליצור תנאים לקיומה של התיישבות כפרית בת קיימא על כל מגוון צורותיה, לצמיחה דמוגרפית וכלכלית באופן שיבטיח קיום שירותים ברמה סבירה, חברה רב דורית וכלכלה יציבה ומגוונת.

בין השאר, משקיעה הרשות בהדרכה והכשרה של תושבי המרחב הכפרי ומנהיגיו בניהול וקידום הישובים, בפיתוח בר קיימא, בפיתוח יזמי, תיירות כפרית ועוד. הרשות מעניקה מימון, תמיכה ועידוד ממשלתי לקיום ופיתוח יזמות כפרית במרחב הכפרי – פעילות נלוות לחקלאות, תיירות ונופש, חינוך לחקלאות ומורשת הכפר. הרשות תומכת בפיתוח סלי פרויקטים, יוזמות ורעיונות לחיזוק המרחב הכפרי ולחשיפתו ובפעולות להעלאת המודעות והחשיבות שלו לציבור בישראל.

במשרד החקלאות פועלת יהחידה לשירות הדרכה ומקצוע )שה"מ( החולשת על ארבעה תחומים מרכזיים – הדרכה לחקלאים בשיטות שונות, בהתאם לצרכים; מתן הכשרה מקצועית לחקלאים; יצירת ידע יישומי באמצעות ניסיונות שדה ותצפיות וייעוץ מקצועי ליחידות משרד החקלאות. אגף אגרו–אקולוגיה המהווה חלק משירות הדרכה ומקצוע מתמחה בנושאים רבים הנוגעים ישירות לניהול השטחים הפתוחים.

היחידה לשירות הדרכה ומקצוע שמה דגש מיוחד על טיפוח נושאים בעלי תועלות ציבוריות וחברתיות המשרתים את החקלאים ואת האוכלוסייה בכללותה. קידום נושאים אלה מתבצע בעבודת צוותים מקצועיים ארציים ומחוזיים.

רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגנים מבצעת פעולות לשמירה על הטבע בארץ ולהגנה על המינים המאפיינים את ישראל, המוגדרים בחוק "ערכי טבע מוגנים". שמירה על הטבע בצורה המיטבית דורשת השארת שטחים פתוחים נרחבים ככל האפשר, המייצגים את בתי הגידול השונים במצבם הטבעי, מבלי להתערב בתהליכים הטבעיים המתרחשים בהם.

עם זאת, במקרים בהם פעילות האדם פוגעת בבתי גידול או במינים מסוימים, מבצעת הרשות את הפעולות הנדרשות בשטח לשם שמירה עליהם. שמירה על שטחים טבעיים רחבים אינה מספקת משום שהפיתוח המואץ בארץ גורם לקיטוע של בתי גידול וליצירת נתק בין אוכלוסיות, המגדיל את הסיכון להכחדת מינים. לפיכך, שומרת רשות הטבע והגנים על רצפים בין שמורות הטבע, המכונים "מסדרונות אקולוגיים." רבים מהשטחים הפתוחים ומהמסדרונות האקולוגיים נמצאים בשטח המועצות האזוריות.

הרשות נוקטת בפעולות רבות לשמירה על בתי גידול על מיני צמחים ובעלי חיים הנמצאים בסכנה. ברבות מפעולות אלו יש מקום לשיתופי פעולה פוריים בין המועצות ותושביהן לאנשי הרשות:

  • •שיקום ושחזור – בנייה מחודשת של בתי גידול שנהרסו ושיקומם באמצעות פעולות הנדסיות. דוגמאות לכך הן שמורת טבע החולה ושמורת טבע עין אפק הנמצאות בצפון הארץ, בהן נבנו סוללות סביב מקווי המים כדי לחקות את המערכות האקולוגיות הטבעיות שהתקיימו בהן בטרם נהרסו.
  • ממשק פעיל – בשמורות הטבע ובממשקים עמן מתבצעות פעולות רבות שמטרתן להגן על המגוון הביולוגי:
    • שמירה על מינים בסכנת הכחדה - בישראל מינים רבים הנמצאים על סף הכחדה עקב פעילות האדם. רשימות מינים אלו פורסמו ב"ספר האדום של הצמחים בישראל" וב"ספר האדום של החולייתנים בישראל", המאגדים בתוכם את שמות המינים ואת גורמי ההפרעה המסכנים את קיומם ואת קיום בתי הגידול שלהם. נתוני הספרים האדומים הינם מקור מידע חשוב להכנת תכניות עבודה ארוכות טווח בשמירה על המינים ועל בתי הגידול המאוימים.
    • סילוק מינים פולשים - נטרול צמחים ובעלי חיים שמקום חיותם הטבעי אינו בישראל והגיעו או הובאו לישראל ומסבים נזק למינים המקומיים ולבתי הגידול הטבעיים. הרשות נוקטת בפעולות למניעת הגעת מינים אלו לארץ ומניעת התפשטותם לאזורים בהם הם מסכנים בתי גידול או מינים מקומיים.
    • ריסון וויסות גודלן של אוכלוסיות מתפרצות - ישנם צמחים ובעלי חיים ישראליים, שגודל האוכלוסייה שלהן עלה בשיעור גבוה עקב פעילות האדם, עד כדי הסבת נזק לבית הגידול ולאורגניזמים אחרים המתקיימים בו. טיפול באוכלוסיות מתפרצות של צמחים נעשה כחלק מפעולות הממשק המתבצעות באופן ייחודי בכל בית גידול, לשם שמירה על מצבו הטבעי. לעומת זאת, הטיפול באוכלוסיות מתפרצות של בעלי חיים דומה בכל בתי הגידול, כיוון שהסיבה העיקרית לעלייה בגודלן היא נגישותם של שאריות מזון ופגרים. לשם כך מתבצע פינוי של מקורות מזון זמינים אלה, לצד דילול האוכלוסיות המתפרצות.
    • ניטור - מעקב אחר גורם מסוים, בשיטות קבועות ולטווח ארוך, במטרה להעריך את כמות השינויים בשטח ומהותם. הרשות מבצעת שני סוגי פעולות ניטור – ניטור לשם בחינת ההצלחה של פעולות הממשק הפעיל ועדכונן בהתאם למצב הקיים וניטור "מינים סמנים", המצביעים על השינויים בשטח ומאפשרים לכוון פעולות ממשק שימתנו השפעות שליליות, בעיקר כאלה שהאדם גרם להן.
    • מחקר - הרשות מבצעת או תומכת במחקרים שתכליתם לשפר את פעולות הממשק שבהן היא נוקטת. ניתן לשתף פעולה במחקרים המתאימים לצרכי המועצה והרשות בשימור השטחים הפתוחים.
    • תכנון - הרשות מקדמת הגנה סטטוטורית באמצעות תכנון שמורות טבע על שטחים פתוחים בעלי ערכיות וייחודיות אקולוגית ו/או או רגישות גבוהה לפי קריטריונים שונים. כן מקדמת קביעת כללים לצירים מרכזיים שהוגדרו מסדרונות אקולוגיים והטמעתם בתכניות.

כגורם המתמחה בניהול שמורות טבע ושטחים פתוחים, הרשות היא הגורם המרכזי והמקצועי ביותר לניהול שטחים פתוחים. ישנה חשיבות עליונה לשיתוף הרשות בהליך גיבוש תוכנית לשטחים פתוחים מבחינה מקצועית.

קרן קיימת לישראל

תחומי הפעילות והעשייה העיקריים של קרן קימת לישראל )קק"ל( הם ייעור וסביבה, מים ושיקום נחלים, התיישבות ופריצת דרכים, חינוך ונוער, תיירות ופעילות ביערות ובפארקים, מחקר ופיתוח. קק"ל היא אחד הגורמים המרכזיים לעזרה בשיקום תשתיות בשטחים פתוחים ופיתוח אזורים חקלאיים. מומחי קק"ל מהווים כוח ידע משמעותי בגיבוש ויישום מדיניות שטחים פתוחים בישראל בכלל ובמועצות האזוריות בפרט –הן ברמת ידע,תכנון, ניהול והן ברמת ערוצי המימון.

החברה להגנת הטבע

לחברה להגנת הטבע, העמותה הירוקה הגדולה בישראל, יש רשת קהילות ומרכזי פעילות במקומות רבים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות משקיעה החברה מחשבה ומרץ בעידוד קהילות לשמירה על השטחים הפתוחים, המגוון הביולוגי וטבע קרוב לבית. החברה יוצאת בקולות קוראים לתמיכה בקהילות מקומיות המבקשות לשמור על ערכי הטבע ליד הבית שלהן, מקיימת פעילויות ענפות ביחד עם קהילות לשמירה על בתי גידול באזורן – כמו בריכות חוף למשל ומעניקה את אות החברה וליווי מקצועי לקהילות המעודדות קיימות ושמירה על השטחים הפתוחים. דוגמא רלוונטית במיוחד הוא קול קורא שפרסמה החברה לקהילות המבקשות לשמר את המגוון הביולוגי שבתחומן הקבוצות הזוכות קיבלו סיוע וייעוץ מקצועי שאפשרו להן להוציא לפועל פרויקטים למען שימור ערכי הטבע שליד הבית שלהן.

רשויות ניקוז ונחלים

רשויות ניקוז ונחלים הם גופים סטטוטוריים עצמאים, הפועלים מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, חוק המים וחוק רשויות הנחלים. הרשויות פועלות לשמירה על איכות המים והוצאת מזהמים, שמירת הטבע ופיתוח סביבת הנחל. בישראל פועלות 11 רשויות ניקוז היכולות לתרום רבות לתכנון וניהול מרחב אגני ניקוז ונחלים בהיבט ההידרולוגי, למניעת סחף, שיקום תשתיות בשטחים פתוחים, לחשיבה אסטרטגית וניהול מסדרונות אקולוגים וליצירת מרחבי טבע, פנאי ונופש,נחלים ואגני ניקוז. ניתן להסתייע ברשויות הניקוז במימון ישיר או עקיף לפעילות בשטחים פתוחים ובחלק מהרשויות לפעילות משותפת של תכנון וניהול השטחים הפתוחים.

מכון דש"א

מכון דש"א עוסק בפיתוח כלים לשמירה וניהול שטחים פתוחים. מזה שנים המכון מלווה את המועצות האזוריות בתהליכי שינוי, שהובילו להגברת המודעות והרחבת העיסוק בתחומים אלה.

במסגרת זו נערכות עבודות מחקר שקשורות בתכנון ובניהול שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים, ומסייעות בפיתוח כלי מדיניות ויישומם הלכה למעשה.

במכון פועלת יחידת סקרי טבע ונוף, שעוסקת בהכנת רקע סביבתי לתכנון וניהול שטחים פתוחים בשיתוף עם מועצות אזוריות, ארגונים סביבתיים ובעלי עניין נוספים. היחידה עוסקת בפיתוח של שיטות אפיון והערכה בתחומים שונים: אקולוגיה, נוף, פנאי ונופש ושירותי מערכת אקולוגית בכלל. הסקרים הנערכים בשיטות אלה משמשים בסיס לתכנון תכניות לשטחים פתוחים בפרט ברחבי ישראל, מהנגב עד הגליל.

תוצרי הסקרים והמכון פתוחים לציבור באופן מלא באתר דש"א: www.deshe.org.il . צוות המכון עומד לרשות המועצות האזוריות לצורך העברת מידע, ייעוץ וביצוע סקרים חדשים

הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים

הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים, הפועלת במסגרת רשות מקרקעי ישראל, נועדה לממן שמירה וטיפוח של שטחי הטבע הפתוחים שמחוץ לערים והקמה של פארקים ואזורי נופש שישמשו את הציבור כריאות ירוקות. הקרן מממנת פעולות שמטרתן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים. כל זאת, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי, וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן. הקרן מהווה את אחד מגורמי המימון המרכזיים בנושאי תכנון וביצוע בשטחים פתוחים ומפרסמת קול קורא אחת לשנה. מומלץ להכין תוכניות להגשה מראש מאחר שההגשה לקרן עלולה להיות מורכבת.

הקרן לשיקום מחצבות

הקרן לשיקום מחצבות הפועלת במסגרת המשרד לתשתיות לאומיות האנרגיה והמים מהווה אפיק נוסף של טיפול בשטח הפתוח באמצעות תהליכי שיקום מחצבות נטושות ואתרי כרייה לא פעילים כולל באפיקי נחלים., מטרת הקרן היא להביא לצמצום הפגיעה הסביבתית והנופית מכרייה וחציבה. גם תהליך זה יכול להיות רלוונטי לחלק מהמועצות.

הרשת הירוקה לשינוי סביבתי וחברתי

הרשת הירוקה, הפועלת כיום בעשרות רשויות ברחבי הארץ, היא ארגון חינוכי לשינוי סביבתי–חברתי, ששם למטרה לקדם את החינוך בראי הקיימות, מערכות החינוך והקהילה בישראל. הרשת הירוקה פועלת כיום בעשרות רשויות ברחבי הארץ. הרשת הירוקה מהווה מקום בו מתקיימת חשיבה, פיתוח ועשייה חינוכית במערכות החינוך ברחבי הארץ – מהגן ועד התיכון. הרשת מכשירה אנשי חינוך, מקימה רשתות מקומיות חינוכיות, מלווה ומקדמת חשיבה אסטרטגית–פדגוגית ברשויות מקומיות, מרשתת ומחברת בין מערכת החינוך, הקהילה המקומית וגורמים נוספים במקום.

משרד החינוך
  • המנהל למדע ולטכנולוגיה: תכניות חינוך לקיימות - החינוך לקיימות מחזק ערכים דמוקרטיים, חברתיים וסביבתיים. מטרתו להצמיח אזרחים המאמצים עמדות והתנהגויות אחראיות מבחינה סביבתית וחברתית, לעודד אקטיביזם ומנהיגות סביבתית ולהשפיע תוך שימת דגש על עשייה מקומית. החינוך לקיימות מעודד עשייה קהילתית, התגייסות קהילתית, שמירה על שטחים פתוחים וערכיים, שמירה על מורשת מקומית ועוד. המנהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך מפעיל צוות ארצי לחינוך לקיימות, הפועל בשיתוף פעולה מלא עם צוות המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים – הרשת הירוקה והחברה להגנת הטבע. בתי ספר במועצות יכולים להשתלב בתכניות השונות ולהסמיך את הצוותים החינוכיים להטמעת חינוך לקיימות.
  • מנהל חברה ונוער - מנהל חברה ונוער במשרד החינוך פועל ליצירת רצף של אחריות חינוכית, בין המסגרות הבית ספריות לבין המסגרות הלא פורמאליות. החינוך החברתי קהילתי מושתת על למידה חברתית, המכוונת להכשיר את בני הנוער לתפקוד בחברה על מסגרותיה השונות. בבסיס הלמידה החברתית מונח העיקרון של "למידה מתוך התנסות". ההתנסויות בבית הספר ובקהילה, מזמנות עיסוק בהיבטים שונים של ההוויה החברתית, כגון: מערכות יחסים, קשרי גומלין בין הפרט הקבוצה והקהילה, וכן מנגנונים וחוקים להבטחת קיומה של חברה מתוקנת.

מורכבות הטיפול בשטח הפתוח מחייבת שיתוף פעולה נרחב בין כל השחקנים בשטח. לכן חשוב מאוד ליצור כמה שיותר שיתופי פעולה. פעילות משותפת מאפשרת ומקדמת הסרת חסמים, קבלת ידע ומידע מקצועי נרחב ואף יכולה להוביל לתמיכה מימונית משמעותית. על אף כי לעתים ישנם לא מעט ניגודי עניינים בין רשויות מקומיות לגופים אלה, חשוב להדגיש כי פעילות מרכז המועצות האזוריות, פורום הגורן וכמובן, מדריך זה – נועדו לסייע גם לכל שותפנו לקדם את שמירת וטיפוח השטחים הפתוחים ולפתוח חסמים שלא יהיה ביכולתם לפתוח לבד.

פרטים אודות קולות קוראים, אנשי קשר במשרדי הממשלה ובארגונים הרלוונטיים ויוזמות פעילות אליהן ניתן להצטרף וכן, סיוע בהגשת בקשות – ניתן לקבל ממרכז המועצות האזוריות.

3. מעקב בקרה ותמיכה למועצה

מעקב ובקרה למועצה

 

מעקב ובקרה אחר יישום תהליך הטמעת המדריך במועצה הוא תהליך חשוב ביותר עבור המועצה. כל מועצה צריכה לגבש אמצעים ומדדים שונים לביצוע המעקב והבקרה, בהתאם ליעדים שקבעה ולכלים הנכללים בתכנית העבודה.

 

המדריך מעמיד מערכת אינטרקטיבית online למשתמשים )באתר המדריך( שמאפשרת יישום התהליך תוך כדי שמירת ה"זיכרון הארגוני" – כלל ההחלטות, הבחירות והתהליכים שהמועצה עברה וביצעה במסגרת תהליך הטמעת המדריך. מערכת זו יכולה לסייע במידה רבה לביצוע מעקב ובקרה במועצה.

כמו כן, במסגרת הסדנא שנתית שתאורגן ע"י מרכז המועצות האזוריות, ניתן יהיה להעלות בעיות וחסמים ביישום הכלים, כמו גם להציע כלים חדשים לתכנון וניהול שטחים פתוחים בהתאם למגמות המתהוות.

מרכז ליווי ותמיכה מי יכול לעזור/מאיפה אפשר ללמוד?

מרכז המועצות האזוריות מרכז באתר ניהול שטחים פתוחים מאגר מידע בתחום התכנון וניהול השטחים הפתוחים, אשר ניתן יהיה להיעזר בו לצורך שאיבת רעיונות ולמידה מפרויקטים המיושמים במועצות אזוריות שונות. מעבר לכך, מרכז המועצות ישמש כמרכז תמיכה, ליווי וייעוץ ליישום והטמעת המדריך במועצות האזוריות לאורך כל שלבי התהליך, באמצעות אחראי תחום חקלאות, סביבה וקיימות במרכז המועצות.

כמו כן, ניתן להיעזר גם בגורמים חיצוניים בעלי מומחיות בתכנון וניהול שטחים פתוחים ו/או יועצים ארגוניים.